איחור בהגשת בקשה לביטול פסק דין

מבוא 1. לפניי בקשה לביטול פסק הדין מיום 30/1/07, אשר ניתן נגד המבקשת (להלן: "הנתבעת"), בהעדר הגנה מטעמה ובהעדר התייצבות לישיבת הגישור (להלן: "הבקשה לביטול פסק הדין"), וכן בקשה להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין (להלן: "הבקשה להארכת המועד"). טענות הצדדים 2. נטען על-ידי הנתבעת כי קיבלה פסק הדין רק ביום 8/2/07, ולאחר שהשכילה להבין במה מדובר, ולאחר בירור העניין, פנתה לייעוץ משפטי ומייד הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין (הבקשה הוגשה ביום 1/4/07). 3. טענות הנתבעת לביטול פסק הדין, כמו גם להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין, בקצרה, הם כדלקמן: א. כתובתה של הנתבעת ביישוב "אליפלט", בגליל העליון. ב. במועד המצאת כתב התביעה וההזמנה לישיבת הגישור הייתה מלחמת לבנון השנייה בעיצומה, ובמדינה שרר מצב חירום. ג. הנתבעת, מנהלה וצוות העובדים בה לא עבדו באופן סדיר. ד. בשל הלחץ ואי-הסדר אשר שררו באותה תקופה, ועקב טעות אנוש ובתום לב, אבדו כתב התביעה, ההזמנה לדין והדרישה להגשת כתב הגנה. ה. הנתבעת ו/או מי מטעמה לא ידעו כלל כי עליה להגיש כתב הגנה, ורק לאחר קבלת פסק הדין עמדו על הטעות שנעשתה. ו. גם לאחר קבלת פסק הדין, לקח זמן מה בכדי להבין על שום מה ניתן פסק דין נגד הנתבעת. ז. ככל הנראה, המזכירה אשר חתמה על אישור המסירה, ולאחר מכן התפנתה לאזור המרכז עד תום המלחמה, לא העבירה את המסמכים לידי בעלי העניין, ובכל מקרה לא ברור מה נעשה בכתבי בי-דין אשר נתקבלו. ח. לנתבעת לא ניתן יומה בבית הדין. ט. לנתבעת טענות הגנה טובות מפני התביעה שהוגשה נגדה, כמפורט בחוות דעתו של רואה החשבון מטעמה, אשר צורפה לבקשה. י. אין למנוע מהנתבעת מיצוי יומה בבית הדין רק מפאת פגם פרוצידורלי. יא. סיבת המחדל להגשת כתב הגנה כמו גם לאי-ההתייצבות לגישור, הינה לגיטימית, נוכח הנסיבות אשר שררו בארץ בתקופה הרלבנטית. 4. על-פי החלטת כבוד הנשיאה מיום 14/10/07 עוכבו הליכי ביצוע פסק הדין עד למתן החלטה אחרת, בכפוף להפקדת סך של 1,000 ₪ בקופת בית הדין (בש"א 2304/07). הסכום הנ"ל הופקד בקופת בית הדין ביום 15/10/07. 5. המשיבה (להלן: "התובעת") התנגדה נמרצות לבקשות אשר הוגשו מטעם הנתבעת, בין היתר, מהטעמים המפורטים להלן: א. הנתבעת הגישה את הבקשה לביטול פסק הדין לאחר חלוף מעל לשלושים יום מיום קבלת פסק הדין, ללא כל טעם מיוחד אשר יש בו כדי להצדיק הארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין. ב. הנתבעת מודה כי קיבלה את כתב התביעה וההזמנה לגישור, ומזכירתה אף חתמה על אישור המסירה המצוי בתיק. ג. טענות הנתבעת בדבר אובדן כתבי בי-דין ו/או ההזמנה לדין הן טענות בדים. ד. טענות הנתבעת בדבר אי-ידיעת החוק, לרבות לעניין החובה להגיש כתב הגנה, אין בהן כדי להועיל בידי הנתבעת, שכן אי-ידיעת החוק אינה פוטרת מאחריות. הנתבעת גילתה חוסר אחריות משהתעלמה מכתבי בי-דין אשר קיבלה מבית הדין. ה. גם התובעת לא היתה מיוצגת בהליך הגישור, וגם היא תושבת הצפון וחוותה את המלחמה, בדיוק כמו הנתבעת ו/או מי מטעמה, ויחד עם זאת פעלה לפי הוראות הדין והתייצבה לגישור. ו. אין כל עילה לביטול פסק הדין, שכן אין מקום לבטל פסק הדין מחובת הצדק, שכן כתבי בי-דין הומצאו לנתבעת כדין ולא נפל כל פגם בהליך המצאתו. זאת ועוד, אין כל עילה לביטול פסק הדין לפי שיקול דעת בית הדין, שכן לא הוכח על ידי הנתבעת כי קיימים סיכויים טובים להצליח בהגנתה. מכתבו של רואה החשבון אשר צורף לבקשה לביטול פסק הדין, ללא פירוט וללא תצהיר מטעם רואה החשבון אין בהם כדי להצביע על הגנה טובה מפני התביעה. דיון והכרעה 6. לאחר עיון בבקשה לביטול פסק הדין ובבקשה להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין, ולאחר עיון בתגובה שהוגשה מטעם התובעת, ולאחר ששמעתי את הצדדים ו/או באי-כוחם, נחה דעתי כי הבקשה לביטול פסק הדין דינה להתקבל, זאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן. 7. הלכה פסוקה היא כי פסק דין אשר ניתן בהעדר בעל דין יבוטל בשל אחד משניים: א. ביטול מחובת הצדק. ב. ביטול לפי שיקול דעת בית הדין. 8. אין עסקינן בבקשה לביטול פסק הדין מחובת הצדק, שכן כתבי בי-דין הומצאו לנתבעת כדין, זאת אף כדבריה. 9. בבוא בית הדין לדון בבקשה לביטול פסק דין לפי שיקול דעתו, על המבקש להוכיח קיומם של שניים: א. סיבה טובה למחדל. ב. סיכויי הגנה טובים. 10. הנתבעת טענה, באשר לסיבת המחדל, כי כתבי בי-דין, לרבות כתב התביעה, הדרישה להגשת כתב הגנה וההזמנה לדין ולישיבת הגישור - נתקבלו ע"י מזכירת הנתבעת בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה. מעיון באישור המסירה בתיק עולה כי המסמכים הומצאו לנתבעת ביום 8/8/06, דבר הממחיש את טענת הנתבעת. 11. הנתבעת טענה כי במועד קבלת כתבי בי-דין שררו נסיבות של לחץ ואי-סדר, והמזכירה אשר קיבלה את כתבי בי-דין התפנתה לאזור המרכז עד תום המלחמה. מנהל הנתבעת הצהיר כי לא ברור מה עלה בגורלם של המסמכים אשר נתקבלו מבית הדין, ולמעשה הענין "נשכח" עד לקבלת פסק הדין. 12. לבקשה לא צורף, אומנם, תצהיר מטעם המזכירה. יחד עם זאת, אין בפגם פרוצידורלי זה כדי לסתור את טענות הנתבעת. במועד בו הומצאו כתבי בי-דין לנתבעת אכן שרר מצב חירום והמדינה הייתה נתונה במלחמה, ולא מן הנמנע הוא כי המסמכים לא נשמרו ו/או אבדו. 13. באשר לסיכויי ההצלחה של הנתבעת בהגנתה מפני התביעה, אין חולק כי לתובעת הונפק על ידי הנתבעת תלוש שכר אחרון בחודש 11/05, בו נרשם מפורשות כי התובעת זכאית לפדיון חופשה בגין 28.61 ימי חופשה (ת/1). יחד עם זאת, אין להתעלם מן הנתונים אשר פורטו במכתבו של רו"ח מאיר דהן, אשר צורף כנספח א' לבקשה לביטול פסק הדין, בו נרשם כי חישוב פדיון ימי החופשה לשיטת התובעת אינו תואם את שכרה של האחרונה (952 ₪ ליום!!). כך גם אין להתעלם מהטענה שהתובעת ניצלה ימי חופשה ביתר, מעבר לימים המגיעים לה על-פי דין. בהקשר זה יצויין, כי הגם שהטענה נטענה מבלי שנתמכה בראיה אשר יש בה כדי ללמדנו על מספר ימי החופשה אשר נוצלו על-ידי התובעת ותאריכיהם (לרבות פנקס חופשה), ואולם, אין בכך כדי לפסול את הטענה ולדחותה מדעיקרה. טענה זו דינה להתברר במהלך הדיון בתביעה עצמה. כך גם לעניין הטענה כי ימי החופשה אשר הגיעו לתובעת קוזזו כנגד שעות נוספות ותשלום ביתר אשר שולם לתובעת בעדן. באשר לטענה כי לתובעת שולמו דמי הבראה בשנים 2004 ו- 2005 בסכומים מסכומים שונים, אף טענה זו דינה להידון ולהתברר במעמד הדיון בתובענה. 14. ייאמר מיד, כי הגם שמכתבו של רו"ח מאיר דהן אינו ערוך בתור חוות-דעת כמתחייב על-פי דיני הראיות, והגם שהבקשה לביטול פסק הדין לא נתמכה בתצהיר מטעם רו"ח דהן, יחד עם זאת - אין בכך כדי להצדיק דחיית הטענות אשר הועלו בבקשה, בהסתמך על האמור במכתבו של רו"ח דהן. ויוזכר, עסקינן בבקשה לביטול פסק דין, כשאין הנתבעת נדרשת, בשלב זה, להוכיח מלוא טענותיה, ודי לה בכך שהיא תצביע על הגנה טובה. 15. טענותיה של הנתבעת כפי שפורטו בבקשה, כמו גם במכתבו של רו"ח דהן, מהוות הגנה טובה אשר מן הראוי לדון בהן ולבררן לגופן, במסגרת הדיון בתביעה נשוא התיק העיקרי. 16. הלכה פסוקה היא כי בית הדין יעדיף לקיים דיון לגופו של עניין מאשר לדחות הבקשה לביטול פסק דין אך מפאת פגם פרוצידורלי, לרבות אי-הגשת כתב הגנה במועד עקב טעות אנוש ו/או איחור בהגשת בקשה לביטול פסק הדין מפאת אי-הבנת החוק ו/או אי-ידיעתו. הדברים לעיל אמורים ביתר שאת מקום בו סבור בית הדין כי לנתבע ישנן טענות הגנה טובות, כאשר דיון לגופה של התביעה יש בו כדי להביא לחקר האמת. סיכום 17. אשר על כן, הריני נעתרת לבקשות אשר הוגשו מטעם הנתבעת ומורה על ביטול פסק הדין מיום 30/1/07. 18. הנתבעת תגיש כתב הגנה מפורט מטעמה תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו. עותק של כתב ההגנה יישלח ישירות אל בא-כח התובעת. 19. הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 1,000 ₪ (כולל מע"מ). הסכום הנקוב לעיל יקוזז ישירות מן הסכום אשר הופקד בקופת בית הדין, וישוחרר לפקודת בא-כח התובעת. 20. התיק העיקרי נקבע לדיון מוקדם בפניי ביום 13/5/08 בשעה 09:00. למען היעילות, ניתן בזה צו הדדי לגילוי מסמכים ועיון בהם תוך 15 יום מיום הגשת כתב הגנה מטעם הנתבעת. ביטול פסק דין