1. לפנינו בקשת צד לסכסוך קיבוצי שהוגשה מלכתחילה על ידי מדינת ישראל למתן צווים זמניים וקבועים אשר יאסרו על המשיבה - הסתדרות העובדים הכללית החדשה - הסתדרות האחים והאחיות, ועל כלל חבריה המועסקים על ידי המבקשת בבתי החולים הממשלתיים, לנקוט בצעדים ארגוניים הפוגעים בעבודה התקינה של בתי החולים (להלן: "הבקשה"). הדיון בבקשה נקבע ליום 11.12.12. במעמד הדיון ביקשה שירותי בריאות כללית להצטרף לבקשה. בית הדין נעתר לבקשתה ושירותי בריאות כללית צורפה כמבקשת מספר 2. 2. הרקע לבקשה: א. ביום 5.11.12 הכריזה המשיבה על סכסוך עבודה, (להלן: "ההכרזה", נספח 2 לבקשה) המתייחסת בעיקרה לשני נושאים: פניה למשא ומתן בעניין שכר האחיות ומחסור בכח אדם סיעודי. בהכרזה צויינו העניינים שבסכסוך כדלקמן: "1. דרישת נציגות האחיות לקיים משא ומתן אינטנסיבי ורציף לשם חתימה על הסכם שכר קיבוצי חדש לאחיות. 2. התחמקות המעסיקים מניהול משא ומתן בתום לב ובנפש חפצה לשם חתימה על הסכם שכר קיבוצי חדש לאחיות. 3. המצאת תירוצים בלתי רלבנטיים ויצירת סחבת והתחמקות מניהול משא ומתן ענייני ותכליתי לשם חתימה על הסכם שכר קיבוצי חדש לאחיות, על אף התחייבות מפורשת של הגורמים המוסמכים לניהול משא ומתן כבר החל מחודש ספטמבר 2012. 4. התעלמות המעסיק מנטישת אחיות קיימות את המקצוע על אף התרעות חוזרות ונשנות מפי נציגות האחיות ועל אף ההבנה המשותפת שנרקמה בדבר הצורך בשינויים משמעותיים בשכר האחיות. 5. חשש גובר והולך מהשלכות אי פתיחת מסגרות אשפוז ומסגרות טיפוליות כמתחייב, כמו גם השלכות המחסור הכבד באחיות בכל שדרות העשייה הרפואית, לרבות בתי החולים, מרפאות, טיפות חלב, בריאות התלמיד, האחיות המורות בבתי הספר לסיעוד ועוד. וכך בין היתר: הטלת עומס עבודה כבד ויוצא דופן על האחיות, ללא מתן מענה מספיק והולם מצד המעסיקים. העמדת האחיות העומדות כיום בפני סיכונים מקצועיים ומשפטיים, לרבות רשלנות מקצועית, מבלי שניתן מענה מספיק. שחיקה הולכת וגוברת של האחיות הן מהבחינה הפיזית והן מהבחינה הנפשית. תנאי עבודתן הירודים והמסוכנים של האחיות, פרי המחסור באחיות והתשתיות החסרות. התחמקות המעסיקים מהחובות המוטלות עליהם על פי דין, ואמות המידה המקובלות ביחס שבין אחות למטופל. התעלמות המעסיקים הרלבנטיים מהכרח והחובה בהגבלת התפוסות במחלקות בתי החולים. מחסור ועומסים שאינם מאפשרים לאחיות להעניק למטופל את הטיפול הראוי בהתאם לסטנדרטיים המקצועיים המקובלים. התנהגות המעסיק בחוסר תום לב ובדרך שאינה מקובלת ביחסי עבודה בכלל וביחסי עבודה קיבוציים בפרט". ב. מאז ההכרזה ועד היום התקיימו מספר ישיבות משא ומתן בין הצדדים. ג. ביום 28.11.12 שלחה המשיבה הודעה ובה הנחיות לאחים ולאחיות במערכת הרפואה הציבורית (להלן "ההנחיות", נספח 1 לבקשה). בהנחיות ציינה המשיבה, כי בהמשך להכרזה ו"בשל ניסיון המדינה להתחמק מהתחייבויותיה להתכנס לשולחן ההידברות על מנת להעניק את תוספות השכר כפי שסוכם בטיעונים ותירוצים שונים, הפעם מבקשים להשתמש בתירוץ הבחירות הקרובות. אנו קוראים לממשלה להתעשת, לקיים את התחייבויותיה ולהתכנס עמנו מיידית למשא ומתן לשם חתימה על הסכם שכר חדש בכדי להפוך את מקצוע האחות למקצוע בעדיפות לאומית... משכך, היה ונציגי הממשלה לא יתכנסו מיידית למשא ומתן תכליתי כאמור ניתנת בזאת הוראתי כי החל מיום ב' הקרוב ה- 3.12.12 תפעלנה כלל האחיות במערכת הבריאות הציבורית - במערך האשפוז, בריאות הציבור והקהילה, במתכונת כמפורט להלן: בשירותים האמבולטוריים, כולל מרפאות, מכונים אשפוזי יום, לא יעבוד הצוות הסיעודי. חדרי ניתוח יעבדו במתכונת שבת. בכל מחלקות האשפוז למיניהן יעבדו במתכונת שבת. במחלקות טיפול נמרץ למיניהן יעבוד צוות סיעודי מצומצם. לא יבוצעו ססיות ותיירות מרפא. במחלקות פגים, יונקים, חדרי לידה, דיאליזה, אונקולוגיה, יחידת פריון - יעבוד צוות סיעודי במתכונת מצומצמת. בתי ספר לאחיות - לא יעבוד הצוות הסיעודי. בתי חולים גריאטריים ופסיכיאטריים יעבדו כרגיל. בכל בתי החולים יוקם צוות סיעודי לשעת חירום". ד. מאז 3.12.12, בהמשך להכרזה ולהנחיות, עקב כשלון המשא ומתן בין הצדדים, מקיימים האחים והאחיות שביתה חלקית בכלל מערכת הרפואה הציבורית, במסגרתה הם עובדים במתכונת שבת. ה. ביום 11.12.12 החריפו האחים והאחיות את מאבקם - ולמשך ארבע שעות הותירו כח אדם מצומצם במחלקות. החרפה זו נמשכה ארבע שעות בלבד ולאחריה הם חזרו למתכונת העבודה בהתאם להנחיות, דהיינו עבודה במתכונת שבת. ו. לאחר תשעה ימים של נקיטת הצעדים הארגוניים על ידי האחים והאחיות כמפורט לעיל, ועקב הגעת הצדדים למבוי סתום במשא ומתן, הוגשה הבקשה. 3. עיקרי טענות המבקשות: א. הצעדים הארגוניים הננקטים כיום על ידי האחים והאחיות עומדים בסתירה להתחייבותם בסעיפי שקט תעשייתי ומיצוי תביעות הנקובים בהסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים. בהקשר זה מפנות המבקשות את בית הדין להסכם המסגרת מיום 12.1.11 (להלן: "הסכם המסגרת") ולהסכם התיקון להסכם המסגרת מיום 11.4.11 (להלן: הסכם התיקון"). בסעיפים 18 ו- 19 להסכם המסגרת ובסעיף 2 ז' להסכם התיקון מופיעה התחייבות למיצוי תביעות ושקט תעשייתי וזאת עד ליום 31.12.12 (ראה נספח ג' לבקשת המבקשת 2). ב. בכל הנוגע לטענות בדבר עומסים קיימים על אחים ואחיות, הרי שבין הצדדים קיים הסכם תקינה מיום 20.4.97 (להלן: "הסכם התקינה") הכולל מנגנון יישוב סכסוכים שמתעדכן באופן תקופתי ונותן מענה הולם בנושא התקינה. נושא התקינה מוסדר לטענת המבקשות גם בהסכם קיבוצי מיוחד מיום 4.5.10 (להלן: "הסכם 2010") המתייחס להקצאת תקנים. לטענת המבקשות נקיטה בצעדים ארגוניים על ידי המשיבה מהווה הפרה של הסכמים אלו. ג. לטענת המבקשות העיתוי שנבחר על ידי המשיבה לנקיטת צעדים ארגוניים דווקא בימים אלו מהווה חוסר תום לב מצידה מאחר ומדובר בערב בחירות, עת פוזרה הכנסת ובהיעדר חוק תקציב לשנת 2013. במהלך הדיון איפשר בית הדין לממונה על השכר, עוה"ד קובי אמסלם, להציג ולפרט את עמדת הממונה על השכר בהרחבה. ד. המבקשות הדגישו כי שביתת האחים והאחיות אינה מידתית. לדידן, נגרמים בעטיה נזקים חמורים לאלפי חולים, התורים לקבלת הטיפולים הרפואיים והניתוחים נדחים, נדחים אבחונים ראשוניים של מצבים רפואיים דחופים, התור לניתוחים מתארך, תדירות המעקבים פוחתת והזמן המוקדש לטיפולים ובירורים פוחת. בהיבט הנזקים הנגרמים, שמע בית הדין את התייחסותו של פרופ' אפק, ראש מנהל הרפואה במשרד הבריאות. את הנזק שנגרם לקהילה הציג ב"כ המבקשת 2, בין היתר גם בהפניה לסעיף 19 לבקשת המבקשת 2. המבקשות טענו, כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתן ולטובת ציבור החולים. 4. עיקרי טענות המשיבה : א. הצעדים הארגוניים הננקטים על ידי האחים והאחיות הם חוקיים ונובעים מהכרזה כדין. מדובר בצעדים המבטאים דרישה כלכלית לגיטימית לתוספת שכר לכלל האחים והאחיות בסקטור הציבורי. ההחלטה לנקוט בצעדים הארגוניים התקבלה רק לאחר שמוצו כל ניסיונות ההידברות ולאחר שהובן כי המדינה מתחמקת ומתנערת מהתחייבותה לחתום על הסכם שכר עם האחים והאחיות. לדידם, זהו הצעד היחיד העומד לרשותם במאבקם המתמשך לשיפור תנאי העסקתם. ב. הצעדים הארגוניים הננקטים על ידי האחים והאחיות הם מידתיים וסבירים. במסגרת צעדים אלו הם עובדים במתכונת שבת. כך, לכל היותר, לדידם, נגרמת הכבדה ויצירת עומס על המחלקות ועל האחים והאחיות עצמם, מתוך מחשבה לצמצם עד כמה שניתן את הנזק לחולים. לטענת המשיבה מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתה. ג. הבחירות והיעדר חוק תקציב לשנת 2013 אין בהם כדי למנוע מהמשיבה לנקוט בצעדים ארגוניים לגיטימיים בעקבות הכרזה כדין. ד. המשיבה לא הפרה את ההתחייבות לשקט תעשייתי ומיצוי תביעות, טענה זו עלתה בשיהוי ניכר ואינה עולה בקנה אחד עם התנהלות המבקשות במהלך השנה האחרונה, לרבות בעצם החתימה על הסכם קיבוצי מיוחד מיום 22.3.12 (להלן: "הסכם מרץ 2012"), שמטרתו לעודד אחים ואחיות לעבוד במשמרות נוספות בתמורה לתעריף מתוגבר. במהלך הדיון שמע בית הדין גם את עמדת עוה"ד ניסנקורן, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות העובדים הכללית החדשה וכן שמע את עמדת הגב' אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחים והאחיות בישראל. הגב' כהן הדגישה, כי במסגרת הצעדים הארגוניים הננקטים על ידי האחים והאחיות בעקבות ההכרזה, והגם שמלכתחילה דובר היה על עבודה במתכונת שבת בלבד, הרי שבפועל האחים והאחיות עובדים מעבר למה שקבוע בהגדרת "עבודה בשבת". היא אף הדגישה, כי לדידה, אי הצטרפותם של בתי החולים הציבוריים: "הדסה", "שערי צדק", "איכילוב" ואח' לבקשה מחזקת את גרסת המשיבה באשר למידתיות הננקטת על ידה. זאת ועוד. לדידה, בכל בית חולים ומרפאה קיימת ועדה שמתפקידה לבחון בקשות חריגות לגבי טיפול בחולים בתקופת נקיטת העיצומים הבוחנת כל מקרה לגופו. הכרעה 5. לאחר שבחנו את כל החומר שלפנינו ושקלנו את טענות הצדדים, מסקנתנו היא כי יש לדחות את הבקשה על כל רכיביה. 6. טענת השקט התעשייתי ומיצוי התביעות - א. לא מצאנו לקבל את טענת המבקשות לפיה המשיבה מנועה מלנקוט בצעדים ארגוניים עקב התחייבותה לשקט תעשייתי כמפורט בסעיפים 18 ו- 19 להסכם המסגרת וסעיף 2 ז' להסכם התיקון. הסכם המסגרת בו מופיע סעיף השקט התעשייתי הוא מינואר 2011. ביום 10.1.12, שנה לאחר חתימת הסכם המסגרת, הכריזה המשיבה על סכסוך עבודה שעיקרו עומסים, שחיקת האחיות ודרישתן לקבלת תמריצים (להלן: "ההכרזה מינואר 2012"). העניינים שעלו בהכרזה מינואר 2012 זהים בעיקרם לעניינים נשוא הסכסוך שלפנינו. אף המבקשת 1, בסעיף 32 לבקשה, מציינת שסכסוך העבודה כפי שהוכרז בינואר 2012 דומה בעיקרו לעילות הסכסוך דהיום. בעקבות ההכרזה מינואר 2012 נקטה המשיבה בצעדים ארגוניים, לרבות שביתה בת יום אחד. למרות סעיף השקט התעשייתי המופיע בהסכם המסגרת, מינואר 2011 ובהסכם התיקון מאפריל 2011, הגיעו המבקשות במרץ 2012 להסכמה עם המשיבה שבעקבותיה אף נחתם הסכם קיבוצי מיוחד - הסכם מרץ 2012, שמטרתו לעודד אחים ואחיות לעבוד במשמרות נוספות בתמורה לתגמול בתעריף מתוגבר (סעיף 35 לבקשה). התנהגותן זו של המבקשות בהתייחסותן לסכסוך מינואר 2012 ועצם חתימתן על הסכם מרץ 2012 מהווה "מחילה" על סעיף השקט התעשייתי שבהסכם המסגרת. יודגש, המבקשות נאותו, למרות סעיף השקט התעשייתי בהסכם המסגרת, לקבל דרישות חדשות מהמשיבה כתוצאה מהסכסוך שהוכרז בינואר 2012, וזאת במהלך תוקפו של הסכם המסגרת. המבקשות אף הסכימו, כאמור, לחתום על הסכם קיבוצי מיוחד עם המשיבה במרץ 2012. התנהגות זו של המבקשות מהווה הסכמה לחריגה ומחילה על סעיף השקט התעשייתי בהסכם המסגרת. בכך רוקן למעשה מתוכן סעיף השקט התעשייתי בהסכם המסגרת. ב. עוד יצויין, בעקבות ההכרזה מינואר 2012, קיבלה המשיבה מהממונה על השכר דאז, מר אילן לוין, התחייבות בכתב מיום 22.3.12 (נספח 5 לבקשה, להלן: "מכתב הממונה"). במכתב הממונה שכותרתו "משא ומתן לקראת חתימה על הסכם קיבוצי לשנת 2013 ואילך לסקטור האחים והאחיות במגזר הציבורי", נאמר: "בהמשך לדיונים שהתקיימו עם יו"ר ההסתדרות הכללית החדשה ויו"ר האגף לאיגוד מקצועי, הריני להעלות על הכתב את המוסכם בינינו: בחודש ספטמבר 2012 יחל משא ומתן על הסכם עבודה קיבוצי לעובדים המדורגים בדירוג האחים והאחיות במגזר הציבורי, לתקופה שתחל ביום 1.1.13 ואשר יחול בנוסף להסכם המסגרת למגזר הציבורי בשנת 2013 שייחתם עם ההסתדרות הכללית החדשה". מכתב הממונה וההתחייבות המופיעה בו, אף הם, כמו הסכם מרץ 2012, מהווים החרגה/מחילה על הוראות סעיף השקט התעשייתי בהסכם המסגרת. ג. טענת המבקשות המסתמכת על סעיף השקט התעשייתי בהסכם מרץ 2012 נדחית אף היא, מאחר והיא מוגבלת בהסכם זה אך ורק לעניינים המוסדרים באותו הסכם. 7. מקובלת עלינו עמדת המשיבה לפיה מדובר בסכסוך כלכלי. הצעדים הארגוניים הננקטים על ידי האחים והאחיות, מגמתם להביא לגיבוש הסכם קיבוצי חדש המסדיר את מכלול ההיבטים בתנאי עבודתם. משהמשא ומתן בין הצדדים לא צלח, הרי שהכלי היחיד שנותר בידיהם כדי להפעיל לחץ על המבקשות הוא נקיטת הצעדים הארגוניים כפי שננקטו. 8. שוכנענו, כי הצעדים הארגוניים הננקטים על ידי האחים והאחיות כמפורט בהנחיות הם מידתיים. אפילו פרופ' אפק, ראש מנהל הרפואה במשרד הבריאות, שהופיע מטעם המבקשת 1, ציין בפנינו (עמ' 11 לפרוטוקול ש' 22-25): "קודם כל כמו שציינה גב' כהן אילנה השביתה שנוהלה עד היום היתה באמת במתכונת של יותר מיום שבת שבמסגרתה אכן ניתנה אפשרות לנתח חולים אונקולוגיים, לבצע פעולות דחופות ובמקרים שעלו בעיות בבתי החולים היתה היענות גם של הועדות המקומיות וגם של הגב' כהן ושאר אנשי צוותה בבקשות שלהם. זו נקודה חשובה. מה שאמרתי עכשיו זה לגבי תשעת הימים עד כה". הגב' כהן הצהירה לפרוטוקול כי לא יוחרפו העיצומים מעבר לעבודה על פי מתכונת שבת. הלכה פסוקה היא, כי נקיטת צעדים ארגוניים כנגד מעסיק, מעצם טיבם יש בהם כדי לגרום נזק. בנסיבות המקרה שוכנענו, כי המשיבה עושה ככל יכולתה כדי לצמצם את הנזק במידת האפשר. כך הודגש על ידה בדיון, כי בקשות מטעם הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות להחרגה ולהקלה בצעדים הארגוניים נענות בחיוב (ראה גם סעיף 70 לתגובת המשיבה). התרשמנו גם מדבריה של הגב' כהן, כי למרות ההנחיות המתייחסות לעבודה במתכונת שבת, הרי שבפועל האחים והאחיות עובדים מעבר לנהוג במתכונת עבודה זו. 9. לא מצאנו לקבל את טענת המבקשות כי יש להיעתר לבקשה ולהוציא צווי מניעה כנגד עיצומי האחים והאחיות, כיוון שבעת הזו, ערב בחירות והיעדר חוק תקציב לשנת 2013, אין להן ממילא סמכות ויכולת להגיע להסכמות בדבר תוספות שכר. לטענה זו אין אחיזה בחוק ובדין. הזכות לשבות ולנקוט בצעדים ארגוניים שרירה וקיימת גם בתקופת בחירות. המשא ומתן לגבי תנאי העסקת האחים והאחיות החל עוד טרם הוחלט על פיזור הכנסת ואין מניעה להמשיך במשא ומתן גם בעת הזו. אף אם אין למבקשות יכולת ו/או סמכות להגיע להסכמות באשר לתוספות שכר בעת הזו, אין בכך כשלעצמו כדי למנוע מהאחים והאחיות לעשות שימוש בזכות העומדת להם כדין להשגת מטרותיהם והיא נקיטת הצעדים הארגוניים. 10. לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. 11. בשולי הדברים ייאמר, כי בית הדין עשה ככל יכולתו כדי להביא את הצדדים להידברות ולהסכמה, בחסות בית הדין, אך הדבר לא הסתייע. 12. מצאנו לנכון לסיים פסק דין זה בציטוט מהפיסקה האחרונה במקאמה מאת חיים חפר "כמה שווה אחות": "ואתם מבקשים מן האחיות להיות רחמניות/ כאילו הן עושות זאת כל חייהן, כאילו אין ידיהן נקיות/ אבל תנו להן גם אתם, משהו.../ לא רחמים על ימיהן ולילותיהן בנעלה שבין כל המלאכות/ תנו להן את הכבוד ואת הקיום ואת התנאים ואת התודה לפחות/ כדי שגם הן תדענה כמה שווה אחות". חוזהאחיות