במסגרת בקשה למתן צו ירושה אחר עיזבון אמם, ביקשו בניה ובנותיה להסתלק מחלקו של אביהם באותה ירושה. האב, שהיה בן זוגה של המנוחה, נפטר אחריה. המשיב הביע התנגדות להסתלקות זו. העובדות 1. המנוחה, שהיתה תושבת ישראל, הלכה לעולמה בארה"ב והותירה אחריה בעל ושישה בנים ובנות, המשותפים לה ולבעלה. הבעל נפטר מספר חודשים אחריה. 2. המבקש, אחד מילדי המנוחה, הגיש לכב' הרשם לענייני ירושה, בקשה למתן צו ירושה אחרי עיזבונה. בחלק הבקשה, העוסק בשינויים לאחר מות המורישה, ציין המבקש שיורשי המנוחה "הסתלקו מחלקם במנתו של אביהם... בירושתה של אמם..." (סעיף 18). בהמשך צויין שהבעל נפטר והותיר אחריו את ילדיהם המשותפים של המנוחים וכי יורשי האב הסתלקו מחלקיהם בעיזבון המנוחה (סעיף 19). 3. בכתב ההסתלקות נכתב: "אני בנה של המנוחה ... ויורש עפ"י דין של המנוחה... אני גם בנו של המנוח ... ויורש עפ"י דין של המנוח...אני מסתלק מכל חלקי בעיזבון המנוחה הנ"ל, אך ורק בתור יורש של אבי המנוח... למען הסר ספק, איני מסתלק מחלקי בעיזבון של המנוחה כאחד מיורשיה." 4. בתחילה הודיע המשיב שאין בכוונתו להתערב בהליכים. כב' הרשמת לענייני ירושה הורתה למבקש להבהיר מה הטעם בהסתלקויות, לאור העובדה שששת ילדיה המנוחה ירשו את עיזבון המנוחה, לאחר שבן זוגה נפטר ולאחר מתן צו ירושה לעיזבונו. המבקש הבהיר שההסתלקות נועדה למנוע יצירת שני אירועי מס, אשר יחייבו את היורשים בכפל מס באותה הורשה. בשלב זה הודיע ב"כ המשיב על כוונתו להתערב בהליכים בטענו שמניסוח תצהירי ההסתלקות עולה שיורשי המנוח הסתלקו מכל חלקם בעיזבון המנוחה אך ורק בתור יורשי אביהם ולא מחלקם בעיזבון המנוחה כיורשיה. לטענתו לא ניתן לראות בתצהירי ההסתלקות הללו הסתלקות במשמעות סעיף 6 לחוק הירושה, התשכ"ה - 1965 (להלן "החוק"). ניתן להסתלק מן העיזבון כולו או מקצתו אך לא ניתן להסתלק מנכס או מחלק ספציפי. 5. כב' הרשם לענייני ירושה הורתה על העברת הדיון בבקשה לבית המשפט. 6. בדיון שב וטען ב"כ המבקש שאין המדובר בהסתלקות מנכס ספציפי, אלא מחלק מסויים בעיזבון. לטענתו, ירש האב 50% בלתי מסויימים בעיזבון המנוחה ויורשי האם הסתלקו מאותם 50% בלתי מסויימים ועל כן אין מניעה מהסתלקות שכזו. המשיב טען שמאחר ואותם יורשים ירשו גם את עיזבון האם וגם את עיזבון האב לא ניתן להסתלק רק מחלקו של האב בעיזבון וכי יחוס אותם 50% רק מחלקו של האב בעיזבון האם, עושה את ההסתלקות להסתלקות מחלק ספציפי ועל כן אסורה. דיון 7. ההסדרים הרלבנטיים לעניננו בסעיף 6 לחוק הם: "(א) לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון רשאי יורש, בהודעה בכתב ... לבית המשפט, להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מקצתה. (ב) מי שהסתלק מחלקו בעיזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש. (ג) הסתלקות של קטין ושל מי שהוכרז פסול דין טעונה אישור בית המשפט. (ד) הסתלקות על תנאי בטלה"... 8. הצדדים אינם חלוקים בעובדה שעל פי סעיף 6 לחוק אין יורש רשאי להסתלק מנכס מסויים. בע"א 516/80 לשינסקי נ' שפירא, פ"ד לו(4) 337, עמ' 340-341, נקבע שהמלים "כולו או מקצתו" מתייחסות לחלקו של היורש בכלל העיזבון ולא לנכס מסוים הכלול בעיזבון. ביהמ"ש ביסס פרשנותו על קביעת מ"מ הנשיא לנדוי, כתוארו אז, בע"א 834/75 זיק נ' מ"י, פ"ד לב(1) 662, בעמ' 665: "...קובע סעיף 6(א) שהיורש רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, וחלקו בעיזבון הוא בעליל רק החלק שעבר אל היורש מכוח סעיף 1 של החוק, כלומר חלקו בכלל העיזבון ולא חלקו בנכס מסויים. אין יורש יכול להסתלק ממה שאין לו, או ממה שעדיין אין לו, דהיינו מנכס מסויים או מחלק כלשהו בנכס מסויים". פסקי הדין האמורים דנו בסעיף 6(א) לחוק בטרם תיקונו ובטרם הוספת המילים "או ממנה שהוא זכאי לה על פי הצוואה, כולה או מקצתה", בתיקון מס' 7 לחוק, על כן ניתן כעת להסתלק מנכס מסויים בעיזבון המהווה "מנה" לה זכאי המסתלק על פי הצוואה. הואיל והמחוקק ביצע את התיקון בחוק לאחר שהיה מודע לשלילת אפשרות הסתלקות ממנה או מנכס, כקביעת ביהמ"ש העליון, ולא ציין זאת בנוגע לנכס מנכסי העיזבון, ניתן ללמוד שההסתלקות אפשרית אך ורק ממנה או מנכס בעיזבון שהוא בגדר מנה אולם לא ניתן להסתלק בנוגע לנכס מסויים מהעיזבון שאינו בגדר מנה. ראו בעז קראוס, דיני ירושה ועיזבון, הוצאת המכון למחקרי משפט וכלכלה בע"מ, תוספת 13, אפריל 2006, בעמ' 76. 9. המבקש טען שההסתלקות בה מדובר חוקית ואינה נוגדת גם את החוק האמריקאי. אכן גם במשפט האמריקאי, בו קיימת אפשרות, בתנאים מסויימים, לשלול תוקפה של הסתלקות, המניעים להסתלקות אינם רלבנטיים ואינם משפיעים על תקפותה של ההסתלקות. ראו פסה"ד בע"א 4372/91 סיטין נ' סיטין, פ"ד מט(2) 120 ,עמ' 130-131, המתייחס גם למצב בארה"ב. יצויין שהחוק האמריקאי אינו רלבנטי במקרה דנן שכן המדובר בצו ירושה הניתן בישראל. עוד אוסיף שגם שאלת השפעת ההסתלקות על זכויותיהם של נושים אינה מתעוררת במקרה זה. 10. על פי סעיף 6(ב) לחוק ניתן להסתלק אך ורק לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המנוח. הואיל ובן זוגה של המנוחה נפטר הרי שאין המדובר בהסתלקות לטובתו אלא לטובת ילדיו. הואיל והמדובר באותם ילדים הרי שלא יכול להיות חולק שהיורשים מבקשים להסתלק לטובת עצמם. 11. לו היה האב מסתלק בעצמו מחלקו בירושת אשתו היתה זו הסתלקות כללית וככזו מותרת. האב לא הסתלק מהירושה והמדובר בבקשת ילדיו להסתלק בשמו. נשאלת השאלה אם יורש יכול להסתלק מחלקו של יורש אחר בירושה או שהמדובר בפעולה אישית בלבד. אם המדובר בפעולה אישית בלבד כי אז יש לדחות את הסתלקותם של היורשים מהחלק שירש האב ואם המדובר בהסתלקות של הבנים עצמם הרי שהמדובר בהסתלקות מחלק ספציפי, הסתלקות שאיננה מותרת על פי החוק. 12. בפסיקה ובספרות המשפטית תוארה ההסתלקות כ"פעולה משפטית", ראו רע"א 5103/95 דשת נ' שלום אליהו, פ"ד נג(3) 97, עז (חיפה) 3163/03 עזבון המנוחה שלומוביץ נ' ללוש (פורסם בתקדין). כידוע, פעולה משפטית הנעשית בגדר דיני הירושה, צריכה להיעשות בתום לב. (ראו ברק, פרשנות במשפט, חלק חמישי, פרשנות הצוואה, הוצאת נבו, ירושלים, תשס"א,שם, בעמ' 75). 13. בסעיף 6 לחוק נקבע "רשאי יורש... להסתלק מחלקו בעזבון" ולא נאמר שאדם רשאי להסתלק בשם אדם שנפטר. במות המנוחה עבר אל האב חלקו בעזבונה והוא נפטר בעודו אוחז בחלק זה. האב לא ביקש להסתלק מחלקו ובמותו בטלה אפשרות זו. 14. בתקנה 6(ב) לתקנות הירושה, תשנ"ח - 1998 נקבע שההסתלקות תהיה בתצהיר, בו יפורטו פרטי זהותו של המסתלק. אומנם פרופ' שילה נטה לסבור שדרישת הכתב נועדה לשם הוכחה ולא לשם קיום ולכן, לדעתו, בנסיבות מיוחדות, ניתן להסתלק גם בהודעה בע"פ לביהמ"ש, ראו פירוש לחוק הירושה, תשנ"ה - 1965 , הוצאת נבו, כרך א', עמ' 80, אולם גם בתצהיר וגם בהסתלקות בע"פ המדובר בפעולה אישית שעושה המסתלק ולא מדובר בפעולה הנעשית בשם מישהו אחר. 15. בע"א 8331/03 פהד בשארה נ' טניס טניס, פורסם בתקדין על 2005(3) 3033, הודגש שכאשר אין המדובר בהסתלקות בתצהיר, יש צורך בהסתלקות בפני ביהמ"ש או בפני הרשם ומכאן שעל המסתלק להתייצב באופן אישי בביהמ"ש. 16. בסעיף 6(ג) לחוק נקבע שהסתלקות של קטין ושל מי שהוכרז פסול דין טעונה אישור ביהמ"ש. אמנם ברור שההסתלקות אינה נעשית על ידי הקטין או פסול הדין, אלא נעשית בשמם על ידי האפוטרופוס שלהם, ראו שילה, שם, בעמ' 88, אולם, מעצם העובדה שלא נזכרה בחוק אפשרות של הסתלקות בשם אדם שנפטר ניתן ללמוד שאפשרות שכזו אינה קיימת. 17. בתצהירי ההסתלקות הודיעו המסתלקים במפורש (בסעיף 3) שאין לראות בהסתלקותם הסתלקות מחלקם בעזבון המנוחה כאחד מיורשיה. ניתן לראות בהסתייגות זו תנאי המביא לבטלות ההסתלקות, עפ"י סעיף 6(ד) לחוק. 18. לאור האמור לעיל הסתלקות היורשים מחלקו של אביהם בירושת המנוחה אינה מתקבלת. 19. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. ירושההסתלקות מירושה