באילו מקרים יורה בית המשפט על העברת דיון מסדר דין מהיר לסדר דין רגיל ? ההחלטה האם להעביר לסדר דין רגיל דיון בתביעה שיש להגישה בסדר דין מהיר, נוגעת לאופן ניהולו של ההליך השיפוטי. ככזו, שמור לגביה שיקול דעת נרחב לערכאה המבררת. ערכאת הערעור נוהגת למשוך את ידיה מהתערבות בשיקול הדעת של הערכאה המבררת בתחומים דיוניים מסוג זה. על כגון דא אמר בית המשפט העליון כי "אין דרכו של בית-משפט זה להתערב בשיקול-דעתו של השופט על-פיו קבע את דרכי הדיון לגבי משפט התלוי ועומד לפניו" (ע"א 607/70 אלקטרוניק אפלינסס קורפורישאן "ירדן" נ' גרץ פרטרבסגזלשפט). ועוד, ש"אפילו סבורה ערכאת הערעור שראוי היה להחליט על דרך דיונית אחרת, עדיין נשמר העקרון של אי התערבות" (רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד ואח' נ' מדינת ישראל; ראו גם רע"א 2227/03 שבתאי נ' קרן הגמלאות של חברי דן בע"מ). בית המשפט ייעתר באורח ליברלי לבקשה לתיקון כתב תביעה ולהעברת הדיון לסדר דין רגיל, במטרה לברר ביעילות את השאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין ולאפשר לצדדים להביא את מלוא הראיות והטענות לפני בית המשפט לשם ירידה לחקר האמת (כאמור ב-רע"א 2345/98, דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427). ##להלן החלטה בנושא בקשה להעברת דיון מסדר דין מהיר לסדר דין רגיל:## זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מרים ליפשיץ-פריבס) מיום 11.6.08 בת"א 12729/07 לפיה נדחתה בקשת המבקשת (הנתבעת) להעברת התובענה שהוגשה נגדה בסדר דין מהיר לפסים של סדר דין רגיל, ולצירוף בן-זוגה כנתבע לאותה תובענה, כדי שיגיש יחד עמה תביעה שכנגד. התובענה שהוגשה נגד המבקשת החלה כבקשה לביצוע אחד מבין שבעה שטרות אותם המבקשת משכה לפקודת המשיבה תמורת פרגיות שהמבקשת ובן זוגה רכשו מהמשיבה. לאחר שהתקבלה התנגדות המבקשת לביצוע השטר, הועבר הדיון לגביו לסדר דין מהיר בשל סכומו. המבקשת ביקשה להגיש יחד עם בן זוגה תביעה שכנגד על סך 202,313 ₪ בגין הנזקים שגרמה להם לטענתם המשיבה באספקת הפרגיות כשהן נגועות במחלה. לצורך זה ביקשה המבקשת להורות על צירוף בן זוגה כנתבע נוסף כצד דרוש להליך, כך שהתביעה שכנגד תוגש גם בשמו. בנוסף ביקשה המבקשת את העברת התובענה כולה לבירור בסדר דין רגיל בטענה שבירור התביעה שכנגד יצריך בירור שאלות עובדתיות מורכבות וקבלת חוות דעת ממומחים לתחומים שונים. בהחלטתו מיום 11.6.08 קבע בית משפט השלום כי העברת דיון בתביעה מסדר דין מהיר לסדר דין רגיל, וכן צירוף נתבע נוסף לתביעה כזו, על מנת שאותו נתבע יוכל להיכלל כתובע שכנגד, אינם עולים בקנה אחד עם הוראות התקנות ועם האינטרסים המקופלים בהסדר החוקי המורה על בירורן של תביעות מסוימות, כמו התביעה השטרית שהגישה המשיבה, בסדר דין מהיר. עוד נאמר בהחלטה כי המבקשת תוכל להעלות במסגרת התביעה השטרית את טענותיה בעניין המצב הרפואי של הפרגיות שסופקו לה, אך זאת מבלי להתפרש למחלוקות החורגות מגדריה של תביעה זו. המבקשת מנמקת את בקשת רשות הערעור בכך שבית משפט השלום סתם ולא נימק את קביעתו לפיה התכלית של סדר הדין המהיר אינה עולה בקנה אחד עם העברת הדיון בתביעה לסדר דין רגיל, וכן בכך שבית משפט השלום לא יישם נכונה את השיקולים אותם יש לשקול בהקשר זה. לטענת המבקשת, התובענה ראויה להתברר בסדר דין רגיל גם אלמלא צירופו של הנתבע הנוסף. כך, לאור מורכבות העובדות והשאלות המשפטיות הטעונות בירור לצורכו של ההליך; לאור החיוניות של משלוח שאלון על ידה למשיבה לצורך מיצוי הבירור העובדתי; לנוכח ההיקף הגדול של העדויות וחוות הדעת שיידרשו לצורך הוכחת ההגנה; ולנוכח ההשפעה האפשרית של ההכרעה בתביעת המשיבה על ההכרעה בתביעה נפרדת אותה הגישו המבקשת ובן זוגה נגד המשיבה בסדר דין רגיל לאחר מתן ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור. עוד טוענת המבקשת כי בית משפט השלום שגה כאשר לא אישר את צירופו של נתבע נוסף כתובע שכנגד, בשים לב לכך שהתביעה שכנגד דנה בדיוק באותן שאלות בהן דנה התביעה המקורית. לא מצאתי צורך בקבלת תשובה לטענות אלו, והחלטתי לדחות את הבקשה על אתר. למעלה מן הצורך יצויין כי בעוד שבבקשת רשות הערעור נטען כי התביעה העיקרית ראויה להיות מועברת לסדר דין רגיל אף במנותק מהתביעה שכנגד, הרי בבקשה שהגישה המבקשת לבית משפט השלום לא נטען (בסעיף 11) אלא שבירור התביעה שכנגד כרוך בהכרעות עובדתיות מורכבות ובקבלת חוות דעת מאת מספר מומחים. לא נטען כי התביעה העיקרית כשלעצמה מחייבת העברה לסדר דין רגיל. מרכז הכובד בבקשה היה הצורך בצירוף בן זוגה של המבקשת כנתבע וכתובע שכנגד. הטענות בנוגע להעברת התביעה לסדר דין רגיל לא הועלו שם אלא "למעלה מן האמור" (שם). בצדק קבע בית משפט השלום כי רצון להגיש תביעה שכנגד ולצרף אליה תובע שכנגד נוסף איננו שיקול לגיטימי להעברת תביעה בסדר דין מהיר לסדר דין רגיל ולצירוף נתבע נוסף לתביעה כזו. טענת המבקשת לפיה היה על בית משפט השלום לתת אישור לצירופו של נתבע נוסף כתובע שכנגד מכוח תקנה 214ה(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, אינה עולה בקנה אחד עם הוראת התקנה, הדורשת באופן קטיגורי שהתביעה שכנגד לא תכלול "בעלי דין שאינם עדיין בעלי דין בתובענה המקורית", ואינה מקנה לבית המשפט שיקול דעת לאשר הגשת תביעה שכנגד על ידי מי שאינו בעל דין בתביעה המקורית. אדם כזה רשאי להגיש תביעה עצמאית ולבקש במסגרתה כל סעד אותו חפץ לכלול בתביעה שכנגד. כך נהגו גם המבקשת ובן זוגה, עת הגישו תביעה עצמאית בסדר דין רגיל נגד המשיבה לאחר סירובו של בית משפט השלום להתיר את הגשתה של תביעה שכנגד במתכונת המבוקשת על ידם. הבקשה אפוא נדחית. משלא התבקשה עליה תשובה לא ייעשה צו להוצאות. הערבון יושב למבקשת. סדר דין מהירדיוןהעברת דיוןהעברת תביעה לסדר דין רגיל