לפניי בקשה להעברת עניין למקום אחר על-פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן - החוק). 1. המשיבים 1 ו-2 (להלן - המשיבים) הגישו תובענה לבית-משפט השלום בבאר- שבע (ת"א 1681/02) כנגד המבקשים וכנגד קופת חולים הכללית (המשיבה 3). על-פי כתב-התביעה, נגרם מותו של המנוח ז'ק אזאוילוס ז"ל בגין רשלנות מקצועית שהנתבעים אחראים לה. לטענת המבקשים, הזיקה של הסכסוך לבאר-שבע היא זיקה פורמאלית בלבד. המעשים או המחדלים מושא התביעה התקיימו בנצרת עילית ובבית חולים העמק במחוז הצפון. לטענתם, הזיקה היחידה של באר-שבע לסכסוך נובעת מקיומו של סניף של קופת החולים הכללית במקום. המבקשים הגישו לבית-משפט השלום בבאר-שבע בקשה להעברת הדיון בטענה של חוסר סמכות מקומית (סעיף 79 לחוק). בית- המשפט דחה את הבקשה (ביום 22.5.2002) היות ש"בשלב זה, ועד אשר יושלמו ההליכים המקדמיים" ציון המשיבה 3 כנתבעת מקים סמכות מקומית. לפיכך הגישו המבקשים בקשה זו על-מנת להעביר את הדיון לבית-משפט שלום במחוז הצפון. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, משדחה בית-משפט השלום את בקשת המבקשים להעביר את הדיון על-פי סעיף 79 לחוק, הרי שהייתה פתוחה בפניהם הדרך לפנות לבית-המשפט המחוזי כערכאת ערעור, ולא להסוות את הערעור בבקשה על-פי סעיף 78 לחוק. לטענת המשיבים, משלא פנו המבקשים לאפיק הערעורי, הרי שנוצר מעשה-בית-דין בין הצדדים, ולפיו יש להותיר את ההתדיינות בבאר-שבע. אשר לבקשה לגופה טוענים המשיבים כי יש להתחשב בנוחות באי-כוח המשיבים, שמשרדם מצוי בבאר-שבע. קופת חולים הכללית השאירה את שאלת מקום ההתדיינות לשיקול-דעתו של בית-משפט זה. 2. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. כבר נפסק בעבר כי "...בית-משפט זה... ייטה להורות על העברת הדיון, כאשר התביעה הוגשה בתחום סמכותו של בית המשפט, אשר בידיו סמכות מבחינה פורמאלית, אך אין זיקה מוחשית אחרת כלשהי בין העניין לבין תחום סמכותו של בית המשפט..." (ב"ש 885/82 לוי נ' אוחנונה [1], בעמ' 307; בש"א 3930/02 טמפו תעשיות בירה בע"מ נ' סדן (להלן - פרשת טמפו [2])). הלכה זו יפה גם למקרה שהזיקה הפורמאלית בו היא של קיום סניף של מי מהנתבעים באזור השיפוט של בית-המשפט (פרשת טמפו [2]; בש"א 8302/00 עמותת בית חולים שערי צדק - ירושלים נ' שלמה [3]). בנסיבות המקרה שלפנינו ברור הוא כי הזיקות של המקרה לאזור הצפון הן בעוצמה מכרעת. המבקשים מתגוררים בנצרת עילית. כך גם המשיבה 2 שהגישה את התביעה מושא הבקשה. חלק מהאירועים שהוליכו למותו של מר אזאוילוס ז"ל התרחשו במרכז הרפואי העמק, המצוי אף הוא בצפון. העדים והראיות לאירוע מצויים ברובם בצפון. אין בעובדה כי לקופת חולים הכללית סניף באזור באר-שבע ולעובדה כי המשיבים מיוצגים על-ידי משרד עורכי-דין הממוקם בבאר-שבע כדי לשנות מהמסקנה שמאזן הנוחות נוטה במובהק להעברת הדיון. 3. נותרה טענת המשיבים שלפיה מנועים המבקשים לבקש את העברת מקום הדיון לאור קביעת בית-משפט השלום כי התובענה נופלת לסמכותו. יש לדחות טענה זו. אכן, כלל הוא כי אין סעיף 78 לחוק בא להחליף את המנגנון הקבוע בסעיף 79, ושעניינו התמודדות עם מצב שבו בית-המשפט שהתובענה הוגשה בו נעדר סמכות לדון בה (ראו אצל י' זוסמן סדרי הדין האזרחי [8], בעמ' 86; ב"ש 766/84 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פולאקוב [4]), אלא שסעיף 79 לחוק מתמודד עם חוסר סמכות, ואילו סעיף 78 לחוק מתמודד בעיקרו של דבר עם נוחות הצדדים בניהול ההליך (זוסמן בספרו הנ"ל [8]). ולא הרי סמכות כהרי נוחות, לכן נפסקה ההלכה כי העברת דיון לפי סעיף 79 לחוק אינה מונעת מנשיא בית-המשפט העליון להעביר את הדיון פעם נוספת על-פי סעיף 78 לחוק אם נסיבות העניין מצדיקות זאת ומטעמים הרלוונטיים לצורכי סעיף 78 לחוק (ב"ש 190/75 עטאר נ' אלקטאוי [5]). לכן צודקים המשיבים בטענתם כי אין לשמוע למבקשים בטיעוניהם לעניין חוסר סמכותו של בית-משפט השלום בבאר- שבע. זאת, לאור קביעתו של בית- משפט השלום בעניין (בש"א 2286/98 אלמור תקשורת המונים בע"מ נ' פלונית [6]; בש"א 14/99 ועקנין נ' אררט חברה לביטוח בע"מ (להלן - פרשת אררט [7])). אלא שאין ללמוד מפרשת אררט [7], כפי שמבקשים המשיבים לעשות, כי החלטה בעניין הסמכות מונעת העברה על-פי סעיף 78 לחוק אם שיקולים שבנוחות, להבדיל משיקולים שבסמכות, מצדיקים זאת. בפרשת אררט [7] העביר בית-משפט השלום את הדיון בשל קיומה של תניית שיפוט בין הצדדים. אחד הצדדים הגיש בקשה לפי סעיף 78 לחוק, ובה טען כי תניית השיפוט הייתה מקפחת. נפסק כי הדרך שהיה עליו להעלות הטענה הייתה במסגרת הערעור ולא במסגרת סעיף 78, אך אין להבין מכאן כי ההחלטה של בית-משפט השלום משמיעה מניעות מלבקש העברת דיון מטעמי נוחות הצדדים. ואכן, בית-משפט השלום, שהעביר את הדיון, ציין כי פתוחה הדרך בפני הצדדים להגיש בקשה להחזרת הדיון אליו על-פי סעיף 78 לחוק. 4. לפיכך בנסיבות המקרה שלפנינו, גם אם נצא מנקודת הנחה כי לבית-משפט השלום בבאר-שבע עומדת סמכות לדון בתובענה, אין בכך למנוע מהצדדים להגיש בקשה להעברת מקום הדיון מטעמים שבנוחות. כפי שראינו, טעמים אלה מצדיקים באופן מובהק את ההעברה. לאור זאת אני מורה כי הדיון בת"א (ב"ש) 1681/02 עיזבון המנוח אזאוילוס נ' גוכלר יועבר לבית-משפט השלום בנצרת ויידון בו. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. דיוןסמכות מקומיתהעברת דיון