לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), להעברת מקום הדיון בתביעה שהגיש המשיב כנגד המבקשת מבית משפט השלום בחיפה לבית משפט השלום בירושלים. המבקש הינו המפעיל והמחזיק של מזנון היכל המשפט בחיפה, אשר זכה במכרז להפעלת המזנון במהלך שנת 2003. ביום 10.12.06 הגיש המשיב תביעה נגד המבקשת לבית משפט השלום בחיפה, בגין עילות שונות, נזיקיות, חוזיות וכספיות, אשר עניינן בחוזה שנחתם בעקבות הזכייה במכרז, הציוד והתשתיות להפעלת המזנון, דמי השימוש שעליו לשלם למבקשת, ועוד. בבקשתה טוענת המבקשת כי היות והמשיב מפעיל גם כיום את מזנון היכל המשפט בחיפה, ברור כי השופטים המקבלים ממנו שירותי הסעדה אינם יכולים לדון בתביעתו, ובמידת הצורך גם בערעור על החלטות אשר תינתנה במסגרת תביעה זו. היות שלתביעה אין מקום שיפוט מתאים אחר פרט לחיפה, מבוקש להעביר את מקום הדיון לבית משפט השלום בירושלים. המשיב מתנגד להעברת מקום הדיון בתביעה לבית משפט השלום בירושלים, ומדגיש כי מאזן הנוחות של שני הצדדים מחייב את הותרת התיק בבית המשפט בחיפה. לטענתו, על אף העובדה כי הוא מפעילו של מזנון היכל המשפט בחיפה, אין לו כל היכרות אישית עם מי מבין שופטי היכל המשפט, אשר מרביתם כלל אינם סועדים במזנון. ביום 18.3.07 התקיים דיון קדם משפט ראשון בתיק זה בפני בית משפט השלום בחיפה (הנשיא אהוד רקם). בדיון החליט בית המשפט על הפניית הצדדים להליך גישור. בהתאם לכך, ונוכח הוראת סעיף 78 לחוק הקובעת כי לא תינתן הוראה להעברת ההליך לאחר התחלת הדיון אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בו, התבקשה המבקשת להמציא את הסכמת השופט כנדרש על-פי סעיף זה. ביום 4.6.07 ניתנה החלטת בית משפט השלום, לפיה "לא מתקיימת במקרה זה עילת פסלות גורפת לגבי כל שופטי בתי המשפט במחוז. אשר על כן לא ניתנת הסכמתי להעברת הדיון בתביעה לבית משפט במחוז ירושלים או במחוז אחר". כן צוין בהחלטה כי התיק נקבע לדיון בפני הנשיא רקם ליום 21.6.07. בעקבות החלטת הנשיא רקם טענה המבקשת כי על אף סירובו להעברת הדיון מן הראוי לקבל את בקשתה. זאת, נוכח קיומם של טעמים טובים להעברת מקום הדיון, היות שהחלטתו התייחסה רק להעדרה של עילת פסלות כללית, וכן מאחר ולשיטתה טרם החל הדיון בתיק, כך שהסכמתו כלל אינה נדרשת. אין בידי לקבל טענה זו. השאלה בדבר משמעות המונח "התחלת הדיון" ופרשנותו נדונה והוכרעה זה מכבר בפסיקתו של בית משפט זה. כך, למשל, בב"ש 56/67 קרן קימת לישראל בע"מ נ' מנחם, פ"ד כא (1) 403, 404-405 קבע הנשיא אגרנט כי קיום דיון קדם משפט בתיק מהווה "התחלת הדיון" לעניין העברת הדיון בתיק. בעניין אחר הודגש כי כלל זה נכון גם כאשר בישיבת קדם המשפט נדונות טענות סף בלבד: "הריני רואה בעובדה, שהמבקשת עוררה את הטענה של חוסר סמכות מקומית בישיבה של קדם-משפט בבית-המשפט המחוזי בנצרת, משום "התחלת הדיון"" (ב"ש 155/72 "אוירום" נתיבי אוויר בע"מ נ' אילני, פ"ד כז (1) 421, 422-423). (וראו גם בש"א 283/04 לסרי נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (לא פורסם)). פרשנות מרחיבה זו של המונח "התחלת הדיון" נובעת מתכלית ההוראה המתנה את העברת הדיון לבית משפט אחר בהסכמת השופט שהחל לדון בו. תכלית זו מורכבת הן מהשאיפה להביא לייעול הדיון, והן מהרצון למנוע את התחושה הלא נוחה שעלולה לקנן בליבו של שופט, שעניין פלוני מוצא מידיו לאחר שהחל לטפל בו בלי שתתבקש תגובתו. על כן, "כלל לא מתעוררת בהקשר הזה השאלה באיזה שלב של הדיון מצוי הדיון המתקיים בפני השופט - מקדמי או ממשי - שהרי לא לכך נתכוון סעיף 78" (דנ"א 21/89 כהן נ' אושיות חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מה (3) 499, 512-513 (להלן: עניין כהן)). בעניין כהן הנ"ל אף צוין כי המדיניות התחיקתית העומדת ביסוד הוראה זו היא שהעניין כולו יידון בבית משפט אחד, בין בית המשפט המקורי ובין בית המשפט הנעבר, ולפיכך קיום הליכי קדם משפט משמש מכשול להחלטת העברה. בענייננו, כאמור, קיים נשיא בית משפט השלום דיון מקדמי בתיק, בו הפנה את הצדדים להליך של גישור. על כן, לצורך סעיף 78 לחוק, החל הדיון בתיק. בנסיבות אלה, די בסירובו של נשיא בית משפט השלום, שהחל לדון בתובענה בין הצדדים, לתת את הסכמתו להעברה, כדי לדחות בקשה זו. עם זאת, בנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה, טוב יעשה נשיא בית משפט השלום באם ישקול בשנית את האפשרות לתת הסכמתו להעברת מקום הדיון בתיק למחוז אחר או לכל הפחות ישקול את העברת הדיון בתיק לבית משפט אחר במחוז חיפה. אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. דיוןהעברת דיון