לפניי ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בעכו (השופט ו' חאמד) מיום 22.10.2007 שלא לפסול עצמו מלדון בת.פ. 3859/03. 1.נגד המערער הוגש לבית משפט השלום בעכו כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ועבירה של איום. לפי הנטען בכתב האישום, כוונו העבירות כלפי שני אחיו, על רקע סכסוך משפחתי ממושך. בראשית הדרך נידון התיק בפני השופט אלטר. לאחר מכן, בהסכמת הצדדים, הועבר התיק לדיון בפני השופטת בש במסגרת הליך גישור. בהליך זה הורשע המערער על בסיס הודאתו. בטרם נסתיים ההליך, שלח אחיו של המערער, שהוא אחד המתלוננים נגדו (להלן: המתלונן), שני מכתבים לשופטת בש. במכתביו העלה טענות שונות באשר לנזק שנגרם לו ובדבר ההכרח להעניש את המערער. עקב כך, ביום 26.10.2005, עשרה ימים לאחר שהגיעו המכתבים לידיעת בית המשפט, ניתנה החלטה של סגן הנשיא צמח. לפי החלטה זו, פניותיו של המתלונן אל השופטת חייבו כי התיק יועבר לשופט אחר. לפיכך, הורה סגן הנשיא צמח, כי התיק יועבר להמשך טיפול בפני השופט אלטר, שדן בו בראשית הדרך. עוד הורה, כי המזכירות תכניס את מכתביו של המתלונן למעטפה חתומה, שתישמר בתוך התיק, כך שהמכתבים לא יובאו לעיונו של השופט אלטר. התיק הועבר אל השופט אלטר. במהלך הדיונים בפניו, נעתר בית המשפט לבקשתו של המערער לחזור בו מהודייתו ולבטל את הכרעת הדין. התיק נקבע להמשך דיון. בהחלטה מיום 11.9.2006 העביר בית המשפט קמא את התיק מטיפולו של השופט אלטר לטיפולו של השופט חאמד מטעמים הקשורים לתאריכי הדיונים בתיק. ביום 28.5.2007 הגיש המתלונן לשופט חאמד וכן לנשיא בית המשפט קמא מכתב נוסף. במכתב נטען, בין היתר, כי המערער פעל לשיבוש הליכי משפטו. בהחלטתו מיום 29.5.2007 הורה השופט חאמד להעביר את מכתבו של המתלונן אל סגן הנשיא ואל באי כוח הצדדים. התיק נקבע להמשך דיון בפניו. בדיון שנערך ביום 22.10.2007 הגיש המערער בקשה לפסילת בית המשפט. הבקשה נסמכה על החלטתו של סגן הנשיא צמח מיום 26.10.2005. המערער טען, כי בהחלטה האמורה נקבע, כי היחשפות השופט הדן בתיק למכתביו של המתלונן מחייבת את העברת התיק לשופט אחר. ההחלטה האמורה אמנם התייחסה אל שני מכתביו הקודמים של המתלונן, שהגיעו לידיעתה של השופטת בש. אולם, לדעת המערער, הגיונה יפה גם למכתבו השלישי, שהגיע לידיעתו של השופט חאמד. השופט חאמד דחה את בקשת הפסלות. בהחלטתו הדגיש, כי הכרעתו תושתת על שמיעת העדים ועל בחינת הראיות, ותתקבל תוך התעלמות מוחלטת מכל מסמך שלא הוגש במסגרת הליך שמיעת ההוכחות. עוד ציין השופט, כי הוא עצמו לא עיין בשני המכתבים הנמצאים במעטפה הסגורה שבתיק בית המשפט. משכך, היחשפותו למכתבו השלישי של המתלונן אינה עומדת בניגוד להחלטתו של סגן הנשיא צמח. בהתחשב בכל אלה, נדחתה בקשת הפסלות. על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי. 2.בערעור טוען המערער, כי קיימת סתירה בין החלטת השופט חאמד לבין החלטת סגן הנשיא צמח. בהחלטת סגן הנשיא נקבע, כי משנחשפה השופטת הדנה בתיק לשני מכתביו של המתלונן, "אין מנוס אלא להורות על העברת התיק לשופט אחר". לשיטת המערער, מאותם טעמים ראוי כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בתיק גם בשלב הנוכחי, משנחשף למכתב נוסף מטעמו של המערער. אחרת, לטענתו, יימצא בית המשפט מדבר בשני קולות. מנגד, טוענת באת-כוח המדינה, כי היחשפותו של בית המשפט למכתביו של המתלונן אינה מקימה כל עילת פסלות. נטען, כי החלטת סגן הנשיא צמח לא היתה הכרחית לשם עשיית הצדק, אלא נועדה לשמור על מראית פני הצדק. לטענתה, היחשפותו של בית המשפט למכתביו הראשונים של המתלונן - כמו גם היחשפותו של בית המשפט למכתבו הנוכחי - אינה מצמיחה כל חשש כי בית המשפט ייכבל ברושם העולה מהמכתבים ולא יצליח להתעלם מתוכנם. 3.דין הערעור להידחות. על מנת שתקום עילת פסילה, יש להראות כי קיימות נסיבות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. יש להראות כי נבצר מבית המשפט, בראייה אובייקטיבית, להכריע בעניין שלפניו רק על יסוד הראיות שהובאו בפניו כדין. כפי שנקבע בפסיקת בית משפט זה, על דרך הכלל אין בחשיפה למידע בלתי קביל כדי להביא לפסילת בית המשפט. אכן, על בית המשפט להימנע ככל הניתן מחשיפה למידע שאינו קביל. במקרים חריגים ייתכן שתקום עילה לפסילת בית המשפט אך בשל העובדה כי מידע כזה נמסר לו (ראו לאחרונה ע"פ 7841/07 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 20.9.2007)). אולם הנחת המוצא היא כי בית המשפט יידע להתעלם מהמידע הבלתי קביל, בהתחשב במקצועיותו וביכולתו לבחון את הראיות המובאות בפניו באופן אובייקטיבי וללא משוא פנים (ראו: ע"פ 2473/07 אבוטבול נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 10.4.2007); ע"פ 10698/06 אליאב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.2.2007); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 299-298 (2006)). בעניינו של המערער, לא התקיים החשש הממשי הנדרש כדי להקים עילת פסלות. אכן, מכתבו של המתלונן, אשר הגיע לידיו ולידיעתו של בית המשפט קמא, מציג את המערער באור שלילי. עם זאת, אין המדובר ב"מסה" כזו של חומר ראיות, אשר שופט מקצועי אינו יכול להתעלם ממנה (ראו ע"פ 6812/02 בוארון נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 13.8.2002); ע"פ 4163/05 סבאג נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.5.2005)). זאת ועוד, אף נוכח מציאות החיים השיפוטית, אין ניתן לקבל טענה שלפיה מידע בלתי קביל המובא לידיעתו של בית המשפט מצמיח אוטומטית עילה לפסילתו. טענה כאמור תאפשר לבעלי עניין שונים להביא בקלות לפסילתו של בית המשפט באמצעות הפניית מכתבים אליו. מקצועיותו של בית המשפט מבטיחה, כי יידע להתעלם ממידע שהובא לידיעתו בדרך של מכתב, וכי יכריע בתיק שלפניו אך ורק בהסתמך על הטענות שנשמעו בדיון ועל פי הראיות שהובאו בפניו. אשר על כן, הערעור נדחה. שופטיםפסלות שופט