1. התובע הגיש תביעה לתשלום זכויות שונות המגיעות לו, לטענתו, עקב תקופת עבודתו אצל הנתבעת 1. 2. הנתבעים עתרו בבקשה לסילוק חלק מרכיבי התביעה על הסף. מדובר ברכיבי תביעה אלה: א. סעיפים 35-39 לכתב התביעה שעניינם טענה לגזל ולתרמית מטעם נתבע 2. ב. סעיפים 1-7 לכתב התביעה (עמ' 4) שעניינם פיצוי בגין אי עריכת הסדר פנסיוני (כותרת הסעד היא "פיצוי בגין אובדן כושר עבודה"). ג. סעיף 11 עמ' 5 לכתב התביעה - פיצוי בגין נזקים כללים, ללא כימות כספי. ד. דחית התביעה ככל שהיא נוגעת לנתבע 2. 3. התובע הגיב לבקשה הן באופן כללי והן באשר לכל אחד מהרכיבים הנטענים בבקשה. 4. במקביל, התובע הגיש בקשה לתיקון כתב התביעה. בבקשה עתר להתיר לו להוסיף עילות תביעה נוספות מכח צו ההרחבה בענף ההובלה 2001. לאחר עיון בבקשה ובתגובה להלן החלטתנו: 6. לצורך בחינת הסמכות העניינית יחיל בית הדין את מבחן העילה במובנה הרחב. כך נקבע: "מרכז הכובד לבחינת הסמכות העניינית הוא 'מהות הסכסוך וייחודו במסגרת משפט העבודה', לאמור, מבחן מהות עילת התביעה במובנה הרחב. זאת, בעיקר, נוכח הקושי המובנה בהבחנה בין סוגיה השייכת למשפט העבודה לבין כזו השייכת לדין הכללי כאשר לא אחת נשלטות אותן סוגיות על ידי דיני העבודה ועל ידי הדין הכללי, כאחד. כאשר עילת התביעה עשויה להתפרשֹ על פני הסמכות העניינית של מספר ענפי משפט, תקבע הסמכות העניינית על פי העילה ומסכת העובדות בכתב התביעה. בנסיבות ממין אלה 'אין מנוס מהערכת המשקל היחסי בין היסודות האמורים, תוך חיפוש אחר המרכיב הדומיננטי המאפיין את המחלוקת, אשר על פיו תוכרע שאלת הסמכות'. כך דרך כלל, כך גם עת המדובר בתחולת סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה על הסדר ביטוחי שהוא הסדר פנסיוני בעיקרו והכולל רכיבים ביטוחיים שאינם פנסיוניים. ודוק. 'הקביעה אם סכסוך הוא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה אינה נקבעת על פי פירוש מילולי ודווקני של הוראות החוק או על פי זהות הצדדים להליך, אלא על פי מבחנים מהותיים: מהות העניין הנדון או מהות העילה, והאם על פי תכלית חוק בית הדין לעבודה מן הראוי שבית הדין לעבודה ידון באותו עניין. ככל שעל פי מהות העניין מקומו של הדיון בסכסוך הוא בית הדין לעבודה, משתרעת סמכותו על כל בעלי הדין הנוגעים לעניין'." ע"ע 625/08 אשבל - הראל חברה לביטוח בע"מ, ניתן ביום 17.9.09. סעיפים 35 - 39 לכתב התביעה 7. מעיון בכתב התביעה עולה שהתובע עותר לקבלת התשלומים שנוכו משכרו לצורך העברתם לחברת הביטוח, אך לא הועברו אליה. 8. התובע כינה את הסכומים, בסעיף 35, כ"ביטוח אובדן כושר עבודה". כך כתב: "הנתבעים ניכו משכר התובע כל חודש תשלומים עבור ביטוח אובדן כושר עבודה". התובע לא הוכיח שנוכה משכרו סכומים בגין רכיב "אובדן כושר עבודה". לכל היותר נוכה רכיב תגמולים (חלק העובד), כמקובל. מטעם זה היה מקום למחוק את סעיף 35 ובעקבותיו את כל הסעיפים הנ"ל, מכתב התביעה. 9. יחד עם זאת, יש לאפשר לתובע לתקן את התביעה ולתבוע את השבת הסכומים שאכן נוכו משכרו. 10. עילת התביעה ברכיב זה נוסחה, בין היתר כ- "גזל". על אף כותרת הסעיף, הרי שאין מדובר בעוולת גזל כמשמעה בפקודת הנזיקין, כי אם בתביעה לפיצוי בגין אי הפרשות לקופת גמל ולחילופין השבת סכומים שהיה על המעסיק לשלם כשכר לתובע, אשר נוכו משכרו ולא הועברו ליעדם. 11. מדובר בעילת תביעה מוכרת שהיא בסמכות בית הדין לעבודה. ראו דב"ע נז/54-3 מישל לנקרי - א.נ.ש. חברה לאחזקת נכסים והשקעות בע"מ, פד"ע לו 361(2000) ופסקי דין רבים נוספים. 12. יהא הכינוי שניתן לרכיב תביעה זה אשר יהא, אין בכך כדי להצדיק סילוק התביעה ברכיב זה על הסף, בכפוף להערה שלעיל. סעיפים 7 - 1 (עמ' 4) לכתב התביעה 13. התובע עותר לפיצוי בגין אובדן כושר עבודה, הנובע לשיטתו מהעדר כיסוי ביטוחי, בשל אי העברת כספים לקופת גמל. 14. הנתבעים טוענים שהתובע לא הציג אסמכתא לכך שחלה חובה על הנתבעת לבטחו בביטוח אובדן כושר עבודה. 15. כך נכתב בסעיף 2: "על הנתבעת לפצות את התובע בגין אובדן ביטוח המגן מפני אובדן כושר עבודה". אכן, בכתב התביעה התובע אינו מפרט מכח מה קמה זכותו להיות מבוטח על ידי מעסיקו בביטוח אובדן כושר עבודה. ודוק - התובע אינו משתית רכיב זה על העדר ביטוח פנסיוני כי אם על העדר ביטוח אובדן כושר עבודה. 16. אף כאן, בהעדר ביסוס לעילת התביעה בכתב התביעה, יש למחוק רכיב זה מכתב התביעה. 17. אף כאן יש לאפשר לתובע לתקן את התביעה, על ידי הבהרת עילת התביעה וציון המקור המשפטי לחיובו של המעסיק על פי אותה עילה. 18. עיון בבקשה לתיקון כתב התביעה מעלה שחלק מהפגמים בסוגיה זו, תוקנו. 19. באשר לסמכות בית הדין לעבודה לדון בתביעה, הפסיקה התייחסה לאפשרות של עובד לתבוע את מעסיקו בגין אי תשלום תגמולים לקופת גמל ואי העברת כספים שנוכו מהשכר. בית הדין הארצי קבע כי הפרת התנאי של העברת כספים לקופת גמל, מקימה לעובד שתי עילות תביעה אפשריות כנגד המעסיק. כך נקבע: "משהפרה המעבידה את חוזה העבודה על ידי אי ביצוע תשלומים ל'מבטחים', כמוטל עליה על פי ההסכם הקיבוצי החל לפי צו הרחבה, קמה למנוחה זכות תביעה. הברירה היתה בידה לתבוע ביצוע בעין על ידי אכיפת תשלומים למבטחים, או לתבוע פיצויים על הפרת החוזה. במסגרת עילת האכיפה, הסעד המבוקש הוא חיוב המעביד לשלם לקופת הגמל את הסכומים אותם הוא חייב לקופה. במסגרת עילת הפיצויים, הסעד המבוקש הוא תשלום פיצוי לעובד עצמו על הנזק שנגרם לו בשל אי ביצוע תשלומי המעביד לקופת הגמל. ... כל אחת מהעילות מביאה לתוצאה שונה המשפיעה באורח שונה בתכלית על זכויותיו של העובד: עילת האכיפה טומנת בחובה מטרה סוציאלית מובהקת והיא נועדה לשמור על זכויותיו של העובד בקופה ולהבטיח את קבלת תשלומי הפנסיה המגיעים לו לפי תקנות הקופה, כסדרם. עילת הפיצויים מן המעביד נועדה לפצות את העובד עצמו על הנזק שנגרם לו בשל אי יכולתו לקבל את המגיע לו לפי תקנות הקופה בשל מחדלו של המעביד." (ההדגשות הוספו). דב"ע/40-3 אולמי פאר - אזרזר, פד"ע ה 401, דב"ע לט/46-3 פלדון - אריגי דן בע"מ, פד"י יא 107, ע"ע 1137/02 אדיב - החברה לפיתוח ולמלונאות רחביה בע"מ, ניתן ביום 19.1.03. שתי העילות האפשריות, דינן להתברר בבית הדין לעבודה. 20. טענת הנתבעים ולפיה ניהול הליך מעין זה אינו מתאים לבית הדין לעבודה, אינה מתקבלת. כשם שלבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעה של עובד שהגיע לגיל זיקנה ולא בוטח בפנסיה, ולקבוע את שעור הפיצוי שיקבל אותו עובד, כך לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעה עובד שחלה במהלך העבודה ללא שבוטח בביטוח פנסיוני. אופן ניהול ההליך יתברר על פי אופיו המיוחד. אין בכך כדי לשלול את הסמכות של בית הדין לדון בתביעה. 21. סוף דבר, ככל שתתוקן עילת התביעה כך שתבהיר מהו המקור המשפטי לחיובו של המעביד לבטח את עובדו ובאיזה ביטוח מדובר, הרי שהדיון אמור להתברר בבית הדין לעבודה. סעיף 11 (עמוד 5) לכתב התביעה 22. בסעיף 11 לכתב התביעה עותר התובע לחיוב הנתבעות בגין "נזקיו המיוחדים והכללים" של התובע "כפי שיוכחו". הסעיף אינו מכומת, לא ברור על אילו נזקים מדובר ומה שעורם. סעיף זה דינו להמחק על הסף. התביעה כנגד הנתבע 2 23. נתבע 2 משמש כמנהל בנתבעת 1. מדו"ח רשם החברות שהוגש לתיק עולה שהנתבע 2 אינו בעל מניות בנתבעת 1. בעקבות תיקון מס' 3 לחוק החברות, ניתן לחייב נושא משרה בתאגיד מכח אחריות אישית בלבד. לא ניתן עוד לחייבו מכח הרמת מסך. באשר להבדל בין השניים, ראו ע"א 9916/02 בן מעש נ' שולדר חבק לבניה בע"מ (ניתן ביום 5.2.04) 24. התובע מבסס את התביעה כנגד נתבע 2 על הפרת חובה חקוקה (סעיף 40 לכתב התביעה). 25. משנטענו בכתב התביעה טענות אישיות כנגד נתבע 2, אשר לשיטת התובע יש בהן להצדיק חיוב אישי של נושא משרה, הרי שיש לאפשר לתובע להוכיח טענותיו. 26. הבקשה לסילוק התביעה כנגד הנתבע 2 על הסף נדחית. סוף דבר 27. על התובע להגיש בקשה מתוקנת לתיקון כתב התביעה, בה יפרט בנוסף את העילות בהתייחס לסעיפים 35 עד 39 לכתב התביעה וסעיפים 7 - 1 (עמוד 4) לכתב התביעה. 28. סעיף 11 (עמ' 5) נמחק כבר עתה מכתב התביעה. 29. התביעה נגד נתבע 2 עומדת על כנה. 30. בשלב זה לא תינתן החלטה בבקשה לתיקון כתב התביעה (בשא 6627/09). ככל שהתובע יגיש בקשה לתיקון כתב תביעה בעקבות החלטתי זו, יכלול בה את כל הסעדים והעילות שהוא מבקש לתקן. ככל שלא יגיש, תידון הבקשה לתיקון כתב תביעה הנ"ל. 31. התיק יובא לעיוני ביום 10/2/10 או לאחר מתן החלטה בבקשה לתיקון כתב תביעה, לפי המוקדם. צו הרחבהאובדן כושר עבודהצווים