1. בפני בקשה להורות למשיבים "להמשיך ולטפל בהנפקת אישורי זכויות ובניהול העברת זכויות בפרוייקט אבני אילת בע"מ (להלן: החברה), בהיותה חברה משכנת". בעקבות צו פירוק כנגד החברה מיום 28/02/99 נתמנה הכונ"ר כמפרק זמני של החברה. ביום 23/05/99 ניתן צו המורה על מינויו של עו"ד צבי נצר כמפרק החברה. טענות המבקשים: 2. המבקשים רכשו דירתם הנמצאת ברחוב סביון 6 באילת, הידועה כגוש 40050 חלקה 248, מגרש 225 (להלן:"הדירה") מהחברה. ביום 29/04/04 חתמו המבקשים על הסכם למכירת דירתם. צד ג' מממן רכישת הדירה באמצעות הלוואה מבנק, ומשכך נדרש להמציא "אישור זכויות" מטעם החברה בדבר היות המבקשים בעלי הדירה. ללא אישור זכויות זה מאת החברה או לחילופין מחיקת ההערה מאישור הזכויות של מינהל מקרקעי ישראל, בדבר הצורך לפנות לחברה לקבלת אישור כנ"ל, הבנק לא יאשר את ההלוואה. לביצוע ההסכם פנו המבקשים למפרק החברה, עו"ד נצר, וביקשו אישור זכויות, אולם זה השיב להם כי אין בידו את רישומי החברה או פעילותה כחברה משכנת והפנה אותם אל מינהל מקרקעי ישראל. המינהל דחה פניית המבקשים והפנה אותם למפרק החברה. מכאן בקשת המבקשים המצויים במבוי סתום משאינם יכולים לבצע כל פעולה למימוש זכויותיהם בדירה. עוד טוענים המבקשים כי התנהגות המשיבים מהווה פגיעה בזכות הקנין, שכן למרות שהם בעלי הזכויות בנכס, אין הם יכולים לעשות בהם כל דיספוזיציה. טענות המשיבים: 3. המפרק, עו"ד נצר, טוען כי מאז מינויו לא צלח בידו לשים ידיו על מסמכי החברה אשר מעידים על היות החברה, חברה משכנת ואין בידו מרשם זכויות מטעמה, משכך אין הוא יכול לבחון את היות החברה חברה משכנת ולאשר אותה ככזו וכן אין ביכולתו להמציא אישור זכויות כמתבקש. עוד טוען המפרק כי בכל הפניות של המינהל אליו בסוגיה, לא הוצג בסיס נורמטיבי כלשהו לחובתו לכאורה להעביר זכויות בנכס, לא הובהר לו מהו המונח "חברה משכנת", מכוח מה נעשתה החברה "חברה משכנת", מי הסמיך אותה לכך והאם אותו גורם היה מוסמך לכך ועל כן, לאור זאת אין הוא חייב בביצוע הפעולות כמפרק. עם זאת מוסיף וטוען המפרק כי במהלך חקירת עסקי החברה התברר לו כי לכאורה החברה הנה חברה משכנת, אם כי אין בידו מסמכים המעידים על כך. יתרה מזו, אין בידו כל מרשם זכויות בעלי הנכסים כפי שקיים בחברה משכנת. המפרק אינו מביע התנגדות להעברת הזכויות בנכס, אך מפנה המבקשים למינהל שיעשה כן. בנוסף מפנה המפרק לעו"ד קפיטולניק, מי שהיה בא כוחה של החברה במועד עריכת ההסכם בינה ובין המבקשים אשר נטל על עצמו לטפל בהעברת הזכות ואף קיבל שכ"ט בגין כך. עמדת המינהל: 4. המינהל טוען כי הוא מתנגד להנפיק מסמכים במקום המפרק ו/או לבצע הליכים במקומו. עוד טוען המינהל כי החובה לרישום הנכס בלשכת רישום המקרקעין בחוזים עם חברות קבלניות מוטלת על החברות. משהתפרקה החברה ומונה לה מפרק הוא נושא בחובה זו. המינהל מוסיף וטוען כי משנעשתה פרצלציה, ניתן לרשום צו בית משותף, לרבות רישום זכויות המבקשים ובכך יצא המפרק לידי חובתו עפ"י הסכם עם המינהל. דיון: 5. המפרק נכנס בנעלי החברה, זוכה בזכויותיה ונושא בחובותיה. ככזה מוטלת עליו החובה להמשיך לקיים התחייבויות החברה. פעולותיו אינן נעשות בחלל ריק והן נשענות על רישומי העבר שאמורים להיות קיימים בחברה. בהיכנס המפרק לנעלי החברה, נוטל על עצמו גם את חבותה להשלים רישום הנכס על שם הרוכש. טוען המפרק שאין בידו האינפורמציה הדרושה ומשכך מנוע הוא להנפיק אישורי זכויות. אין מחלוקת שעל המפרק לבדוק הרישומים טרם הנפקת אישורי הזכויות אך באין מסמכים בפניו אין הוא יכול לנקוט עמדה של "שב ואל תעשה", אלא עליו לפעול בכל מקרה לרבות הגשת תביעות משפטיות במידת הצורך שכן נכנס הוא בנעלי החברה, במיוחד כשמאשר הוא כי במהלך חקירת עסקי החברה, התברר לו לכאורה כי החברה הינה חברה משכנת. טוען המפרק כי עו"ד קפיטולניק שהיה בא כוחה של החברה בעת שערכה הסכמים עם רוכשי הדירות קיבל על עצמו לרשום זכויות של הדיירים וקיבל תמורה על כך. לכך מגיב עו"ד קפיטולניק שאין בידיו מידע רלוונטי בקשר לרישומי החברה, אינו מטפל ולא טיפל בעבר בהנפקת אישורי זכויות ו/או בהליכי רישום של החברה. טוען עו"ד נצר כי אין בידו רישומי הזכויות של מי מרוכשי הדירות ובאין כאלה אין בסמכותו להנפיק אישורי זכויות שמא יטעה ויתן אישור לא נכון ומציע לכך למנות את ב"כ המבקשים או כל אדם אחר למלא תפקיד זה במקומו. אם סבור המפרק כי על הרישום להיערך באמצעות המינהל יתכבד וינקוט בהליכים המתאימים לשם כך. אם סבור המפרק כי על עו"ד קפיטולניק להשלים הרישום משנטל על עצמו ההתחייבות לכך ידע לנקוט בהליכים מתאימים נגדו. מתגובת המינהל ניתן ללמוד כי משהושלמו הליכי הפרצלציה ,אין מניעה מצד החברה מלרשום צו בית משותף,לרבות רישום זכויות החוכרים ולצאת ידי החובה עפ"י הסכם עם המינהל ועל המפרק לפעול למלא אחר חובה זו. 6. לטענת המפרק בדבר היות הנכס נכס מכביד כאמור בסעיף 360 לפקודת החברות (להלן: הפקודה), נאמר בספרה של צפורה כהן, פרוק חברות, עמ' 460-461 כי בית המשפט ישקול בקשה להשתחרר מנכס מכביד כהגדרתו בסעיף 360 לפקודה כאשר העסקה אינה כדאית ובנוסף כפי שעמד על כך כב' השופט שמגר בע"א 184/77 ,שגיב ואח' נ. כונסי נכסים של צוות ר.י.ל. בע"מ,כאשר אין בוויתור על הנכס פגיעה "בזכויותיו או בחבויותיו של אדם אחר". בעניינינו קבלת טענה זו יהא בה משום פגיעה של ממש בזכויותיהם של המבקשים. סוף דבר, על עו"ד נצר בתפקידו כמפרק, לנקוט בכל ההליכים על מנת להנפיק למבקשים האישור הנדרש ויעשה כן תוך 60 יום. בשולי הדברים אעיר, שמאחר ונעשתה פרצלציה ניתן לרשום הבית כבית משותף ולאחר מכן את זכויות המבקשים בדירתם ובדרך זו אין כל סיכונים שמא יטעה המפרק במתן אישור זכויות. בניההעברת זכויותחברה משכנת