התובע ונתבע 2 (להלן: "עופר") ניהלו עסקים משותפים באמצעות חברת 10 לוולס בע"מ (להלן: "החברה") שאת מניותיה החזיקו בחלקים שווים. ביום 23.12.2004 נערך זיכרון דברים בין התובע לבין עופר, לפיו ירכשו במשותף, במסגרת קבוצת רכישה, דירה בבנין הידוע כ - W-Tower בתל אביב. בסמוך הסכימו הצדדים שהזכויות בדירה יירשמו על שם אשתו של עופר, סמדר בן יעקב (להלן: "סמדר"), וכך היה. תמורת הדירה שולמה בחלקה על ידי התובע ועופר ובחלקה באמצעות הלוואה שפירעונה השוטף נעשה מחשבון החברה. בשנת 2008 נקלעה החברה לקשיים כלכליים וביום 27.8.2008 נכרת בין התובע לעופר הסכם לחלוקת רכושם המשותף (להלן: "הסכם החלוקה"), לפיו הועברו לתובע מלוא מניות החברה על חובותיה, הזכויות בדירה בקומה ה - 23 בבניין W-Tower הנבנה על חלקות 730/734 גוש 6108 בתל אביב (להלן: "הדירה") והחובות בקשר עם הדירה. ביום 10.8.2009 נכרת הסכם מכר בין סמדר לנתבעים 3 ו - 4 (להלן: "הרוכשים"), לפיו נתבעים 3 ו- 4 רכשו מסמדר את הדירה תמורת 2,195,000 ₪ (להלן: "הסכם המכר"). לפני תביעה לאכוף את הסכם החלוקה, להצהיר כי נתבעים 1 ו - 2 הפרו את הסכם החלוקה באופן יסודי ולהצהיר כי הסכם המכר בטל. בדיון מיום 11.3.2010 הסכימו הצדדים למתן פסק דין על יסוד החומר המונח בפני בית המשפט וסיכומים, ללא חקירת מצהירים. הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה וניתן צו לסיכומים. לאחר שהוגשו הסיכומים, ניתנה לבעלי הדין רשות להתייחס לנפקות מעמדה של סמדר כנאמן. ביום 22.7.2010 השלימו בעלי הדין את טיעוניהם בעניין הנאמנות. טענות התובע בהסכם החלוקה התחייב עופר להעביר את הדירה לתובע. התחייבות זו אושרה בחתימתה של סמדר, שאף התחייבה לחתום על יפוי כח להעברת הדירה לתובע. עופר וסמדר לא השלימו את העברת הדירה לתובע, ובמקום זאת התקשרו עם הרוכשים בהסכם המכר. בכך הפרו את הסכם החלוקה הפרה יסודית. עובר להתקשרותם בהסכם המכר לא בדקו הרוכשים אצל הקבלן המבצע, חב' א' דורי בע"מ (להלן: "הקבלן") את מצב הזכויות בדירה, ובכך פעלו תוך עצימת עיניים. מנגד אין לזקוף לחובת התובע את המחדל של אי רישום הערת אזהרה, משום שסמדר לא חתמה על יפוי כוח שנדרש לצורך רישום הערת אזהרה לטובת התובע. לפיכך ובהתאם להוראות סעיף 9 לחוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969 (להלן: "חוק המקרקעין"), גוברות זכויות התובע מכוח הסכם החלוקה על זכויות הרוכשים (שטרם נרשמו) מכוח הסכם המכר המאוחר. לעניין הנאמנות טוען התובע, כי על פי זיכרון הדברים מיום 23.12.2004 החזיקה סמדר בזכויות בדירה בנאמנות משתמעת לטובת התובע ועופר, ומעת מכריתת הסכם החלוקה החזיקה סמדר בזכויות בדירה בנאמנות לטובת התובע בלבד. בהתאם להתחייבותה של סמדר בהסכם החלוקה, מטרת הנאמנות בשלב זה הייתה העברת זכויות הבעלות בדירה על שם התובע, ונאסר עליה למכור את הדירה לצד שלישי. ועוד. סמדר ידעה שלאחר השלמת הבנייה מתכוון התובע להתגורר בדירה יחד עם אשתו וילדיו ולמטרה זו היה התובע בקשר עם הקבלן ובחר הוא עצמו את הכלים הסניטריים והמטבח שהותקנו בדירה לאחר כריתת הסכם החלוקה. במכירת הדירה הפיקו סמדר ועופר טובת הנאה מנכסי הנאמנות, ובהתאם להוראות סעיף 13 (ג) לחוק הנאמנות, תשל"ט - 1979 (להלן: "חוק הנאמנות"), היה על סמדר כנאמן לפנות לבית המשפט ולבקש את אישורו למכירת הזכויות בדירה. משלא עשתה כן , בהתאם להוראות סעיף 13 (ה) בטלה מכירת הדירה לרוכשים. טענות נתבעים 1 ו - 2 התחייבות עופר להעברת הזכויות בדירה לתובע הייתה מותנית או שלובה בהעברת מניות החברה שהיו בידי עופר לתובע ושחרור עופר מהתחייבויות כלפי נושי החברה. התובע לא פעל להעברת מניות החברה ולשחרורו של עופר מהתחייבויות החברה, ובכך הפר את הסכם החלוקה באופן יסודי. על כן יש לראות את הסכם החלוקה כבטל. נגד החברה, התובע ועופר הוגשו תביעות כספיות (ת.א 6951-03-10 ו - ת.א 3036-02-10) והוטלו על נכסיו של עופר עיקולים, ומשום כך אין התובע יכול עוד לקיים את התחייבותו לשחרור עופר מחובות החברה. בנסיבות אלה, לא יהיה צודק לאכוף את העברת הזכויות בדירה לתובע. לעניין הנאמנות טוענים עופר וסמדר כי הדירה נרכשה על ידי התובע ועופר למטרות רווח וכנאמן החזיקה סמדר בזכויות בדירה במטרה למכור אותה לצד שלישי ולחלק את התמורה בין התובע לבין עופר. מכיוון שבמועד כריתת הסכם החלוקה לא ניתן היה למכור את הזכויות בדירה, וכדי להסדיר את ההתחשבנות בין התובע לבין עופר, נרשם בהסכם שהזכויות בדירה יועברו לתובע. בסמוך הסכים התובע למכירת הדירה וקבלת חלקו בתמורה, ובשלב זה מטרת הנאמנות הייתה למכור את הזכויות בדירה ולהעביר לתובע את חלקו בתמורה. לפיכך, לא חרגה סמדר מסמכותה כאשר מכרה את הזכויות בדירה לרוכשים. טענות נתבעים 3 ו - 4 ביום 15.3.05 התקשרה סמדר בהסכם עם מנהלת קבוצת הרכישה (להלן: "הסכם ההקמה"), לפיו הייתה זכאית להירשם כבעלת הזכויות בדירה בכפוף להשתתפותה בעלויות בניית הפרויקט. מכוח הסכם זה נרשמה סמדר לבדה כבעלת הזכויות ברשימת הדיירים של הפרויקט, וביום 22.1.2009 נרשמה הערת אזהרה לטובתה. טענת התובע, כאילו נמנעו הרוכשים מלברר אצל הקבלן את עניין הזכויות בדירה לא נזכרה בכתב התביעה, והועלתה לראשונה בסיכומים, ועל כן אין להיזקק לה. מכל מקום, הזכויות בדירה הוצעו למכירה על ידי מתווך, ובפני הרוכשים הוצגו רשימת הדיירים, הסכם ההקמה והערת האזהרה שנרשמה בפנקס המקרקעין לטובת סמדר, ובהתאם למצג שהוצג בפניהם לא ידעו הרוכשים ולא יכולים היו לדעת שלתובע יש זכויות בדירה. מנגד, התובע בחר לרשום את זכותו במחצית הדירה על שם סמדר, ואף לא רשם הערת אזהרה לטובת ביחס לזכויות שרכש בהסכם החלוקה, וכל זאת במטרה להונות את רשויות המס ומבלי להתחשב באפשרות שצד שלישי תם לב ירכוש מסמדר זכויות ללא מודעות לזכויותיו של המבקש בדירה. על כן יש להטיל על התובע את האחריות ל"תאונה המשפטית" בעסקאות הנוגדות. הרוכשים שילמו 1,100,000 ₪ אשר הופקדו בידי עו"ד דותן רוזן, נאמן קבוצת הרכישה (להלן: "עו"ד רוזן"), נטלו התחייבויות כלפי בנק דיסקונט למשכנתאות וחברי קבוצת הרכישה, שילמו שכר טרחה לעורכי דין ולמתווך. ולעומת זאת, כל עניינו של התובע בריווח הכספי הגלום במכירת הדירה. בנסיבות אלה, משיקולים של צדק נכון להעדיף את זכות הרוכשים בדירה על פני זכותו של התובע. לעניין הנאמנות טוענים הרוכשים, כי משהועלה עניין זה לדיון על פי יוזמת בית המשפט לאחר הגשת הסיכומים, יש לאפשר להם לחקור בנושא זה את התובע ואת סמדר ועופר. ועוד. התובע לא השכיל להוכיח את עצם קיומה של הנאמנות ועל כן אין הוא זכאי לסעדים הקבועים בחוק הנאמנות. הזכויות בדירה הוצעו למכירה על ידי מתווך, ובפני הרוכשים הוצגו רשימת הדיירים, הסכם ההקמה והערת האזהרה שנרשמה בפנקס המקרקעין לטובת סמדר ובהתאם למצג שהוצג בפניהם לא ידעו הרוכשים על הנאמנות או שלתובע יש זכויות בדירה. מנגד התובע לא רשם הערה אודות הנאמנות ולא התחשב באפשרות שצד שלישי תם לב לא ידע על הנאמנות. לפיכך ובהתאם להוראות סעיף 13 (ה) לחוק הנאמנות, אין לבטל את הסכם המכר. דיון 1. המסכת העובדתית הובררה במסגרת כתבי הטענות ושאלת הנאמנות הינה שאלה משפטית שבנסיבות העניין אינה מעוררת צורך בבירור עובדתי נוסף. לפיכך לא ראיתי מקום להיענות לבקשת הרוכשים ליתן להם אפשרות לחקור מצהירים. 2. במסגרת הטיעונים לעניין הנאמנות טען התובע שיש לראות בסמדר כשלוח, ובטיעוני התשובה התייחסו לעניין זה גם המשיבים. לא ניתנה לבעלי הדין רשות להתייחס לעניין זה. מכל מקום, לטובת סמדר נרשמה הערת אזהרה (נספח ג') והיא נכללת ברשימת הקונים שהתקשרה בחוזה מכר לרכישת המקרקעין (נספח א לתשובת הרוכשים), באופן שכלפי כולי עלמא מצויות הזכויות בדירה בשליטתה. במצב דברים זה, עובר לכריתת הסכם החלוקה יש לראות בסמדר נאמן על הזכויות בדירה לטובת התובע ועופר ולאחר כריתת הסכם החלוקה יש לראות בסמדר נאמן על הזכויות בדירה לטובת התובע. ראה סעיף 1 לחוק הנאמנות, והגדרת הנאמנות בספרו של שלמה כרם, "נאמנות" (מהדורה רביעית מעודכנת ומתוקנת), ע' 37. הסכם החלוקה 1. בהסכם החלוקה (נספח ט) נקבע כדלקמן: "... והואיל: והצדדים רכשו במשותף ובחלקים שווים את זכויות הבעלות בדירה הידועה כגוש 6108 חלקה 730/734 בפרויקט W-Tower בתל אביב (להלן: "הדירה"); והואיל: וזכויות הצדדים בדירה רשומות נכון למועד זה על שם אשתו של עופר, גברת סמדר בן יעקב (להלן: "סמדר"). ... והואיל: והצדדים מעוניינים להסדיר את יחסיהם המשפטיים וזכויותיהם בקשר לדירה במסגרת הסכם זה; ... 5. הסדרת יחסיהם המשפטיים של הצדדים בקשר לדירה 5.1 מוסכם בזאת, כי כל הזכויות בדירה יועברו, ללא תמורה, לשמוליק. 5.2 לשם כך, ובמעמד חתימת הסכם זה, ו/או מיד עם דרישתו של שמוליק במועד מאוחר יותר תחתום סמדר, על יפויי כח המקנים לשמוליק ו/או למי מטעמו זכות לרשום הערות אזהרה לטובתו בדירה וכן יפויי כוח המקנים לשמוליק ו/או למי מטעמו זכות להעביר את מלוא הזכויות בדירה לבעלותו. 5.3..." בשולי ההסכם אישרה סמדר בחתימתה את כל הוראות סעיף 5 שלעיל. 2. סעיפים 2 - 4 להסכם החלוקה עוסקים בתנאים להעברת מניות החברה ושחרור עופר מהתחייבויות החברה. אין בהסכם החלוקה הוראה הקושרת בין ביצוע הוראות הסכם החלוקה לביצוע ההוראות להעברת הזכויות בדירה לתובע. לפיכך, בהיעדר ראיות לביסוס ממצא בדבר כוונה משותפת לשילוב בין החיובים בנושא הזכויות בדירה ובנושא השחרור מהערבויות לחובות החברה, אני דוחה את טענת עופר וסמדר (סעיפים 9, 28 - 42 לסיכומים), כאילו העברת הדירה לתובע הייתה תלויה או שלובה בהוראות לעניין העברת המניות ושחרור עופר מחובות החברה. 3. בהודעה האלקטרונית מיום 13.7.2009 כותב התובע אל עופר: "אם אתה משאיר את הדירה למכירה נא להעביר אליי מיידית את מחצית המשכנתא ששולמה עד היום..." (נספח ב לכתב ההגנה של עופר וסמדר). אכן, בהמשך להודעה זו לא הסכים עופר לשנות את תנאי הסכם החלוקה ולא העביר לתובע את מחצית המשכנתה ששולמה עד אותו היום, אולם הודעה זו של התובע תומכת בגרסת עופר וסמדר לפיה לאחר כריתת הסכם החלוקה לא רצה התובע לקבל את הדירה או להירשם כבעלים של הדירה ,וכל שביקש היה לקבל את הרווחים ממכירתה על ידי סמדר. מסקנה זו נתמכת בעובדה שלמרות שהתגלעו בין התובע לעופר מחלוקות כספיות ,לא ביקש התובע להעביר אליו את הזכויות בדירה. בנסיבות אלו מקובלת עליי טענת סמדר ועופר לפיה לאחר כריתת הסכם החלוקה הסכים התובע שסמדר תמכור את הדירה לצד שלישי. 4. נוכח האמור עד כאן, אני קובע שמכירת הדירה על ידי סמדר נעשתה בגדר סמכותה כנאמן, ואין עילה לביטול הסכם המכר שנכרת בינה לבין הרוכשים. 5. לטענת התובע "בעצם מכירת הדירה על ידי נתבעת 1 לנתבעים 3 ו - 4 הפיקה "הנאמן" - הנתבעת 1 - טובת הנאה מנכסי הנאמנות" (סעיף 13.2 לתשובת התובע). מנגד טוענים עופר וסמדר כי תמורת הדירה תשמש לכיסוי חובות החברה ועל כן לא אמורה לצמוח להם הנאה ממכירת הדירה (סעיף 20 לתשובתם מיום 22.7.2010). על פי הוראות הסכם החלוקה היה על התובע לפטור את עופר מערבותו לחובות החברה, התובע לא עשה כן, ובשלב זה עופר נותר חייב בחובות החברה מכוח ערבותו לחובותיה. שימוש בכספי תמורת הדירה לחיסול חוב החברה או חלקו יפטור את עופר מערבותו לחוב החברה באותה מידה, ממילא יש במכירת הדירה כדי להצמיח לעופר טובת הנאה. עם זאת , למרות שיש במכירת הדירה כדי להצמיח לעופר ו/או סמדר טובת הנאה, אין לבטל את הסכם המכר מכוח הוראות סעיף 13 לחוק הנאמנות, כטענת התובע משני טעמים. ראשית, על פי הוראות סעיף 11 לחוק הנאמנות, סעיף 13 לחוק כפוף לתנאי הנאמנות. משמצאתי שלאחר כריתת הסכם המכר הסכים התובע שסמדר תמכור את הדירה לצד שלישי, ממילא אין תחולה לסעיף 13 לחוק הנאמנות. שנית, סעיף 13 לחוק הנאמנות מורה: "(א) נאמן לא ירכוש לעצמו או לקרובו נכס מנכסי הנאמנות או כל זכות בו, לא יפיק לעצמו או לקרובו טובת הנאה אחרת מנכסי הנאמנות או מפעולותיה, ולא יעשה דבר שיש בו סתירה בין טובת הנאמנות שלו או של קרובו. (ב) "קרוב" של נאמן, לעניין סעיף זה - (1) בן זוגו; (2) הורה, הורה - הורה, צאצא, אח, או אחות של הנאמן או של בן זוגו; ... (5)... (ג)... (ד).. (ה) פעולה מן המנויות בסעיף זה שנעשתה בלי אישור בית המשפט - בטלה, זולת אם נעשתה בתמורה כלפי אדם שאינו בין המנויים בסעיף (ב) (1) ו - (2) ושפעל בתום לב". הרוכשים אינם מנויים בסעיפים 13 (ב) (1) ו - (1) לחוק הנאמנות, הם רכשו את הדירה תמורת 2,195,000 ₪ (נספח ג לתשובת הרוכשים) ועובר לכריתת הסכם המכר נסמכו על רשימת הדיירים והערת האזהרה שהייתה רשומה על שם סמדר. לעניין זה ראוי להוסיף כי הקבלן לא הוסמך לנהל רישום של בעלי הזכויות בבניין, ועל כן לא הייתה על הרוכשים חובה לעיין לפני חתימת חוזה המכר במסמכים המצויים בידי הקבלן. לפיכך, אני קובע כי הוראות הסיפא של סעיף 13 (ה) לחוק הנאמנות מתקיימות ברוכשים אשר רכשו את הדירה בתום לב. לפיכך, אפילו הייתי מקבל את טענת התובע שעל פי תנאי הנאמנות היה על סמדר להעביר את הדירה לתובע ולא למכור אותה (סעיפים 8 ו - 9 לתשובת התובע), לא היה מקום לבטל את הסכם המכר מכוח הוראות סעיף 13 לחוק הנאמנות. 6. אוסיף, כי אף בהתעלם מהאמור לעיל, איני סבור שהתובע זכאי לסעד המבוקש מכוח הוראות סעיף 9 לחוק המקרקעין, שזו לשונו: "עיסקאות נוגדות התחייב אדם לעשות עסקה במקרקעין ולפני שנגמרה העסקה ברישום חזר והתחייב כלפי אדם אחר לעיסקה נוגדת, זכותו של בעל העיסקה הראשונה עדיפה, אך אם השני פעל בתום- לב ובתמורה והעיסקה לטובתו נרשמה בעודו בתום-לב - זכותו עדיפה." זכויות התובע בדירה כמו גם זכויות הנתבעים בדירה טרם נרשמו בפנקס המקרקעין (סעיף 60 לסיכומי הרוכשים). לפיכך ענייננו בא בגדר הרישא של סעיף 9 שלעיל, לפיה לכאורה זכותו של התובע בעל העסקה הראשונה עדיפה. אלא שבנסיבות שנתבררו לעיל, מקובלת עליי טענת הרוכשים לפיה פעל התובע ו/או חדל מלפעול בחוסר תום לב המצדיק אי אכיפה של זכותו מכוח הוראות סעיף 9 לחוק המקרקעין. ככל שמדובר בזכויות בדירה שנרכשו במשותף על ידי התובע ועופר בשנת 2004 (בהנחה שלא קיימת נאמנות), אין חולק שהתובע לא רשם הערת אזהרה על שמו. בכך יצר מצג כלפי כולי עלמא כאילו אין לו חלק בדירה. גם לאחר כריתת הסכם החלוקה לא רשם התובע הערת אזהרה על שמו ואף לא פעל לבטל את הערת האזהרה שהייתה רשומה על שם סמדר באופן שהיה מונע מסמדר אפשרות למכור את הדירה. משלא עשה כן, גרם התובע ל"תאונה המשפטית" שהכשילה את הרוכשים שמצדם פעלו בסבירות בהסתמכם על רשימת הדיירים והערת האזהרה שהייתה רשומה לטובת סמדר. בנסיבות אלה, עמידתו של התובע על אכיפת זכותו מכוח הוראות סעיף 9 לחוק המקרקעין, נגועה בחוסר תום לב, ועל כן אין לאכוף את זכותו של התובע. סוף דבר אני דוחה את התובענה. בנסיבות שפורטו לעיל, אני מחייב את התובע לשלם למשיבים 1 ו - 2 את הוצאות המשפט, ושכ"ט בסך שלושים אלף ₪ בצירוף מע"מ כדין וכסכום הזה למשיבים 3 ו - 4. בניההעברת זכויותקבוצת רכישה