הבקשה הראשונה לעיון בחומר חקירה 1. ביום 07.02.07 הגיש המבקש, שהינו הנאשם בת.פ. 2067/06 (להלן: "התיק העיקרי"), בקשה לקבלת העתק מעודכן מגיליון המרשם הפלילי של המתלונן בתיק העיקרי, שמואל בן אבו (להלן: "המתלונן"), וכן העתק מחומר חקירה בתיק בו הוגשה כנגד המתלונן תלונה בגין ניסיון להרדים צעירה בדואית מהצפון, בשם אמל (להלן: "אמל") באמצעות חומרי הרדמה. בנימוקי הבקשה נטען, כי במסגרת שיחה בין ב"כ המבקש לבין אמל, הובהר לב"כ המבקש, כי המתלונן ניסה להרדים את אמל, באמצעות חומרי הרדמה, בדיוק כפי שביצע המתלונן ביחס לאימו של המבקש. 2. המשיבה בתגובתה בכתב לבקשה הנ"ל הבהירה, כי תיק החקירה הנ"ל כנגד המתלונן אינו מופיע בגיליון המרשם הפלילי של המתלונן, מאחר שעסקינן בתיק תלוי ועומד, אשר נשלח להשלמות חקירה. עוד טענה המשיבה בתגובתה הנ"ל, כי מאחר שמדובר בתיק תלוי ועומד, שטרם נסתיימה חקירתו, הרי שאין מקום להעבירו לעיון של גורמים שלישיים, ולאחר סיום החקירה בתיק וקבלת החלטה בו, תשקול המשיבה שוב את בקשת ההגנה לעיין בתיק על פי מידת הרלוונטיות שלו לתיק העיקרי. 3. בדיון, אשר נתקיים בפניי ביום 20.05.07, הסכים ב"כ המבקש לחזור בו מבקשתו עד להשלמת החקירה בתיק כנגד המתלונן, ומנגד הבהירה ב"כ המשיבה, כי לאחר שתושלם החקירה תודיע על כך המשיבה לסניגור, ואזי תשקול המשיבה שוב את עמדתה ביחס לבקשה שתוגש מחדש. הבקשה הנוכחית וטיעוני הצדדים 4. ביום 03.09.07 הגיש המבקש בקשה חוזרת לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי"), לפיה מתבקש בית המשפט להורות למשיבה להמציא לב"כ המבקש את כל חומר החקירה, הקשור לתלונת אמל כנגד המתלונן, לעניין ניסיון להרדימה באמצעות חומרי הרדמה. בנימוקי הבקשה נטען כי החקירה בתיק כנגד המתלונן הסתיימה, ומשכך עותר המבקש בשנית לקבל לעיונו את חומר החקירה. 5. המשיבה בתגובתה לבקשה הנוכחית מתנגדת להמציא את תיק החקירה ביחס לתלונתה של אמל לעיון ההגנה, בהתחשב בכך שטרם נתקבלה החלטה בנוגע לגורל התיק, אף שהתיק חזר לפרקליטות לאחר ביצוע השלמות חקירה. לגופו של עניין, הבהירה המשיבה, כי הינה מתנגדת לבקשה, מטעמים של חוסר רלוונטיות ושל הכלל בדבר סופיות תשובות העד בעניינים צדדיים. 6. בדיון, אשר נתקיים בפניי היום, טען ב"כ המבקש כי אין עסקינן בעניין צדדי כי אם בעניין מהותי והוסיף כי מירב סעיפי כתב האישום (סעיפים 1 עד 7), מתייחסים להשתלשלות עניינים אשר קיימת רלוונטיות בינה לבין החומר שבתיק החקירה כנגד המתלונן. 7. מנגד, חזרה ב"כ המשיבה על התנגדותה לבקשה וטענה כי יש להקפיד על קיומו של הכלל בדבר סופיות תשובות העד בעניינים צדדיים, וכי ב"כ המבקש יוכל לשאול את המתלונן שאלות לגבי תיק החקירה כנגדו, אולם מכוח הכלל הנ"ל לא יוכל לסתור את התשובות באמצעות ראיות חיצוניות. ב"כ המשיבה הציעה בתגובתה, כי ב"כ המבקש יחקור את המתלונן לעניין התיק התלוי ועומד כנגדו, נוכח דברים שנאמרו לב"כ המבקש ע"י אמל באשר לתלונתה כנגד המתלונן, וכן הסכימה ב"כ המשיבה כי בית המשפט יבהיר לב"כ המבקש מהו חומר ההרדמה בו השתמש לכאורה המתלונן, על פי חוות הדעת בתיק החקירה כנגד המתלונן. ברם, ב"כ המשיבה התנגדה נחרצות להמציא את תיק החקירה במלואו לעיון ב"כ המבקש ונעצה את התנגדותה בחוסר רלוונטיות, בזכות המתלונן לפרטיות, בחזקת החפות שקמה למתלונן ובזכות לפרטיות שעומדת גם לאמל. לטענת ב"כ המשיבה, העברת תיק החקירה לעיון המבקש תהווה משום פגיעה שלא לצורך בזכויותיו של צדדים שלישיים, ומשום פגיעה באינטרס שבאי העברת חומר החקירה לידי גורמים שאין להם כל אינטרס וצורך בו. דיון 8. בפתח הדיון בבקשה יש מקום לציין את הנטען בכתב האישום, על רקע טענת המבקש באשר לרלוונטיות הקיימת בין כתב האישום בתיק העיקרי לבין תיק החקירה כנגד המתלונן. לפיכך, להלן התמונה העובדתית העולה ממקרא כתב האישום: הנאשם, שהינו שוטר מג"ב ומשרת בשיטור כפרי גליל, הוא בנה של גרציה חסן המתגוררת באבן מנחם (להלן: "גרציה"). המתלונן התגורר בסמוך לביתה של גרציה, ובתקופה הרלוונטית לכתב האישום, היה הנאשם מיודד עם גרציה ועם בנה שמעון והאמין כי לגרציה ישנם כוחות כישוף. ביום 2.1.05 בשעות הבוקר, ביקר המתלונן את גרציה בביתה ושוחח עימה. בשעות הצהריים לאחר שהמתלונן עזב את ביתה של גרציה, התקשרה גרציה אל המתלונן והאשימה אותו כי גנב ממנה כסף עת ביקר בביתה, דבר שהוכחש על ידי המתלונן. בשעה 23:00 לערך הגיעו גרציה ובנה שמעון לבית המתלונן והאשימו אותו בגניבת אלפי שקלים מגרציה תוך שגרציה איימה על המתלונן שתקלל אותו, את ילדיו ואת פרנסתו, בשל גניבת הכסף, והמתלונן, שהאמין ביכולת הכישוף של גרציה, הבטיח לתת לה כסף. ביום 3.1.05 בשעה 18:00 לערך הגיע המתלונן לביתה של גרציה כדי למסור לה את הכסף, ואכן נתן לה 5,900 ₪ במזומן, אך גרציה ושמעון דרשו מהמתלונן עוד כסף. בשלב זה, איים הנאשם, שיצא מחדר סמוך בדירתה של גרציה, כי על המתלונן לתת את הכסף שאם לא כן לא ייצא מהבית חי, וכן הצמיד הנאשם אולר לגרונו של המתלונן ותקף את המתלונן במכות אגרוף, בפנים ובבטן, עד שזב דם מפני המתלונן ומאפו. למבקש מיוחסות, על פי כתב האישום בתיק העיקרי, עבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 ועבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק הנ"ל. 9. המבקש טוען כי המתלונן סימם את אמו גרציה, ובאופן זה הצליח לגנוב מגרציה כסף, ולפיכך, לטענת המבקש, קיימת רלוונטיות של ממש במקרה דנן לתיק החקירה כנגד המתלונן, בו מיוחסת למתלונן עבירה הנעוצה בסימומה של אמל ובטשטושה, באמצעות חומר מרדים. ברוב סעיפי כתב האישום מתוארת השתלשלות העניינים, עובר למעורבות המבקש באירוע, לרבות טענתה של גרציה, כי המתלונן גנב ממנה כסף. המבקש טוען כי גניבת הכסף התאפשרה נוכח הרדמת גרציה, באמצעות חומר שנתן לה המתלונן, ומבקש ללמוד מתיק החקירה כנגד המתלונן בדבר נכונותה של הטענה הנ"ל, שכן בתיק החקירה מיוחס למתלונן מעשה דומה ביחס לאמל. כמו כן, טוען המבקש כי החומר שבתיק החקירה יוכל לסייע לו בדרך של השפעה על בירור האישום כנגד המבקש, שכן יש בחומר זה, לטענת המבקש, משום נגיעה למקרה דנן. 10. המבחן להגדרת המונח "חומר חקירה" נקבע על יסוד התכלית של סעיף 74 (א) לחוק סדר הדין הפלילי. התכלית של הסעיף הנ"ל הינה שמירה על זכותו של הנאשם למשפט הוגן. המבחן המגשים תכלית זאת הוא מבחן הנגיעה של החומר לאישום, כאמור להלן: "לשון אחרת, כל חומר הנוגע לאישום הוא "חומר חקירה" שהנאשם זכאי לעיין בו. ולא רק נגיעה ישירה ווודאית. לאור החשיבות הרבה הנודעת לזכותו של נאשם למשפט הוגן, די בנגיעה עקיפה ואף מסופקת, כדי להפוך את החומר ל"חומר חקירה", ובלבד שקיים יסוד של ממש להשערה או לתקווה של הנאשם כי החומר אכן ישפיע על בירור האישום נגדו" (בש"פ 4157/00 עופר נמרודי נ' מדינת ישראל, פ"ד נד (3) 625). 11.להמחשת תכליתה של זכות העיון בחומר חקירה יובאו דבריו הבאים של בית המשפט העליון בבש"פ 9322/99 מסארווה נ' מדינת ישראל, מפי כב' השופטת בייניש, כתוארה אז: "תכליתה של זכות העיון של הנאשם בחומר החקירה היא לאפשר לו לקיים את הזכות למשפט הוגן, באופן שתינתן לנאשם הזדמנות מלאה להכין את הגנתו נגד האישומים המיוחסים לו. התביעה מצווה להעביר לידי ההגנה כל מסמך שהוא בגדר "חומר חקירה", ויש לנהוג פירוש מרחיב למונח זה. כל חומר שקשור באופן ישיר או עקיף לאישום ונוגע ליריעה הנפרסת במהלך האישום הפלילי, הינו "חומר חקירה" כמשמעותו בחוק... אל לתביעה להפעיל שיקול - דעת במה ראוי לו לסניגור לעשות שימוש להגנתו ובמה לא, ויש להשאיר לו אפשרות להיזקק לכל חומר רלוונטי אשר עשוי לשמש להגנתו על פי שיקול דעתו המקצועי" (פ"ד נד (1) 376, עמ' 382 - 381). ומן הכלל אל הפרט 12. נוכח ההלכה הפסוקה הנ"ל, ולאחר שעיינתי בתיק החקירה כנגד המתלונן (פ.א. 3566/05 תחנת משטרת נהריה), כמו גם בכתב האישום, שעובדותיו הובאו לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לראות בתיק החקירה כנגד המתלונן משום "חומר חקירה", כמשמעותו בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. מתיק החקירה עולה תלונתה של אמל, כי המתלונן גרם לטשטושה באמצעות חומר מרדים. במקרה דנן נטען בכתב האישום עצמו ע"י המשיבה, כי גרציה, אמו של המבקש, האשימה את המתלונן שגנב ממנה כסף וכן נטען בכתב האישום כי המתלונן הכחיש את טענתה הנ"ל של גרציה. המבקש טוען כי גניבת הכסף מגרציה בוצעה לאחר שהרדים המתלונן את גרציה באמצעות חומר הרדמה, ולדידו עיון בתיק החקירה כנגד המתלונן עשוי לאשש את טענתו הנ"ל, נוכח קיומה של תלונה אחרת, לפיה סוממה אמל ע"י המתלונן. 13. כב' השופט ויליאם חאמד, בהחלטתו בתיק העיקרי מיום 04.09.07 (מ/1) קבע, כדלקמן: "מצאתי את שאלות הסנגור בעניין הטענות בדבר הרדמת עדת התביעה ואחרות ע"י המתלונן רלוונטיות, שהרי על פי הפסיקה אין הנדרש קשר מהותי בין השאלות בחקירה הנגדית לבין המחלוקת שבין הצדדים, ודי, באפשרות כי יש באותה חקירה נגדית להביא לחקר האמת. מצאתי כי חסימת אפשרות זו של הסנגור לחקור נגדית לעניין האמור כדי לגרום עיוות דין לנאשם להוכיח את הגנתו". 14. אף הנני סבורה כי קיימת רלוונטיות של ממש בין חומר החקירה בתיק כנגד המתלונן לבין האמור בכתב האישום בתיק העיקרי, שכן עסקינן, כנדרש על פי ההלכה הפסוקה, בחומר הקשור לאישום כנגד המבקש, אף אם בעקיפין, ובחומר שעשויה להיות לו רלוונטיות לשאלות העומדות להכרעה במשפט בתיק העיקרי. לא ברורה לי עמדת המשיבה, לפיה מסכימה המשיבה להמצאת הממצאים בחוות דעת המומחה שבתיק החקירה כנגד המתלונן, לידיעת ב"כ המבקש, וכן מסכימה המשיבה להסתמכות ב"כ המבקש על דברי אמל בפניו, באשר לתלונתה, אולם, מנגד, מתנגדת המשיבה בכל תוקף לאפשר למבקש לעיין בתיק החקירה, המבוסס בעיקרו על תלונתה של אמל ועל חוות דעת המומחה. 15. יש מקום לאפשר לב"כ המבקש לעיין בתיק החקירה כנגד המתלונן, זאת נוכח העובדה שלחומר בתיק החקירה רלוונטיות להגנת המבקש בתיק העיקרי וטמון בו פוטנציאל העשוי לסייע להגנת המבקש כנגד הנטען בכתב האישום בתיק העיקרי, כמו גם לערעור מהימנותו של המתלונן. יודגש כי קבלת חומר חקירתי הינה זכות יסוד לנאשם בהליך פלילי, המהווה חלק מזכותו למשפט הוגן, על מנת שיהא לו יומו בבית המשפט, ומן הראוי, בנסיבות העניין, לאפשר למבקש במקרה דנן לקבל לעיונו את תיק החקירה כנגד המתלונן. סוף דבר 16. לפיכך, לסיכום, הנני נעתרת לבקשת המבקש ומורה למשיבה לאפשר לב"כ המבקש לעיין ולהעתיק את החומר שבתיק החקירה כנגד המתלונן (פ.א. 3566/05 תחנת משטרת נהריה). 17. בד בבד, ובהסכמת הצדדים, הנני מורה על עיכוב ביצוע החלטה זו למשך 48 שעות מאת קבלת ההחלטה ע"י המשיבה, זאת על מנת לאפשר למשיבה לשקול הגשת ערר על ההחלטה. פרקליטות המדינהפרקליטים