זוהי תביעה כספית על סך 384,500 ₪ בה עותר התובע לחייב את הבנק לשלם לו פיצויים בגין נזקים כספיים שנגרמו לו לטענתו, כלקוחו של הבנק הנתבע (להלן: "הבנק/הנתבע"). א. תמצית טענות התובע: 1. התובע היה לקוח נאמן של הבנק במשך 11 שנים והבנק ברשלנותו, גרם לו נזקים כספיים. התובע רכש, באמצעות יועץ השקעות של הנתבע, בין היתר אגרות חוב של חברת ליהמן ברדרס (להלן: "אג"ח ל.ב."). התובע מעולם לא חתם על הסכם ייעוץ עם הבנק, לא נשאל על אפיון צרכיו כמשקיע ומהן מטרות ההשקעה שלו, לא נאמר לו כי הוא רשאי לבטל את ההתקשרות בכל עת והוא לא העביר יפויי כוח ליועץ. התובע מגדיר את עצמו כמי שאינו מומחה לניירות ערך, מעולם לא רכש השכלה פורמאלית בנושא והבנתו בתחום הינה מוגבלת. לטענתו, במשך השנים השקיע סכומים נמוכים יחסית להון הכללי שלו, בעיקר בנאסד"ק ובבורסה לניירות ערך בתל אביב. בחקירתו העיד התובע, כי החל להשקיע בבורסה בהיקפים קטנים בשנת 1993 בעיקר בנסד"ק, ובארץ בניירות ערך סולידיים בהיקף של 3% מנכסיו. בשנת 2007 השקיע בסכום של 28,000 ₪, בשנת 2006 ב- 247,000 ₪ ובשנת 2005 ב- 290,000 ₪. שווי תיק ההשקעות שלו בבנק הבינלאומי, ואשר הועבר לנתבע, היה בסך של 750,000$ באג"חים ובמהלך שנת 2007 החליט התובע להעביר חלק ניכר מפעילותו הפיננסית בנק הבינלאומי הראשון. 2. טוען התובע, כי לאחר שנציגי הנבנק הפעילו עליו לחצים בדבר השירות הנאמן והתנאים הטובים שיקבל אצלו, העביר התובע במהלך שנת 2008 את פעילותו חזרה לנתבע וסניף הבנק הנתבע בחיפה הפנה אותו ליועץ בשם גיא (להלן: גיא/היועץ"). התובע שוחח עם "גיא", אשר הציג עצמו כיועץ השקעות מומחה בבנק, כדי שיבדוק אפשרויות ההשקעה של התובע בניירות ערך. בשיחה זו הבהיר התובע ליועץ, כי ברצונו לרכוש ניירות ערך סולידיים ביותר כדי "לישון בשקט" וביקש את המלצתו בהתאם. 3. לטענת התובע, גיא הציע לו להשקיע את כספו, בין היתר באג"ח ל.ב. התובע הסתמך על הייעוץ של גיא ואישר לו לרכוש עבורו ביום 29.1.08 אג"ח ל.ב. בסך 100,225 $, רכישה שהתבססה על המלצתו של גיא. לטענת התובע, גיא המליץ לו לרכוש אגרות של חברות ידועות כדוגמת "בירסטרנס", להימן ברדרס", ו"מריל לינץ" שלדבריו הן מהוות "לוקסוס" לעומת שוק המניות שיש להיזהר מלהיכנס אלו עקב התנודתיות בשוק. גיא אף אמר לו כי ייתן לו "טיפים" אודות התנהלות השוק וכך אף עשה, כאשר הנחה אותו אודות אפיקי השקעה כדאיים והתובע פעל, לטענתו, על פי המלצותיו של גיא. לטענת התובע, גיא הציע לו להשקיע את כספו בין היתר בלהימן ברדרס, שדורגה במועד הרלוונטי A+ ובהתאם למצג זה אישר לגיא לרכוש עבורו ל.ב. בסך 100,225$. 4. בתחילת חודש ספטמבר 2008, החלו שמועות בדבר קריסת בנק השקעות ל.ב ואפשרות מכירתו, מה שהסתבר לתובע שישפיע על ניירות הערך שרכש ולכן, וכדי למנוע נזק אפשרי פנה התובע ביום 7.9.08 (על פי כתב התביעה) או ב- 8.9.08 (על פי תצהיר עדות ראשית) לבנק כדי לקבל "ציטוט" על שווי האג"ח כדי שיוכל למכור אותן. התובע הסביר בתצהירו, כי על מנת לבצע פעולות באגרות החוב שאינן נסחרות בבורסה, היה עליו לפנות לבנק לקבלת "ציטוט" שמשמעותו, שווי נייר הערך בזמן נתון, ורק לאחר קבלת הציטוט יכול היה לכלכל צעדיו ולהחליט אם לתת לבנק הוראת מכירה של אג"ח ל.ב. טוען התובע, כי במשך כל אותו יום לא הצליח לשוחח עם גיא, שבהמלצתו רכש את האג"ח ואף לא הצליח לשוחח עם מי מעובדיו האחרים של הבנק אשר יכולים היו למסור לו מידע בדבר שווי האג"ח. גם במשך כל אותו שבוע לא הצליח לדבר עם גיא או עם גורם מוסמך אחר בבנק בנושא זה. כאשר הצליח לבסוף לאתר את גיא, השיב לו האחרון, כי אין לו זמן וכי אינו יכול לסייע לו ולמסור לו ציטוט באשר לשווי המנייה. 5. בתצהירו טוען התובע, כי ביום 9.8.08 שוחח עם גיא והביע בפניו את מצוקתו מפני החשש לגורל השקעתו, ומאי עמידה ופירעון של חברת ל.ב., אך גיא הרגיעו ואמר לו שאין לו ממה לחשוש וכי הסיבה לירידת האג"ח ל.ב. היא עסקה שאמורה הייתה להיחתם עם בנק במזרח, אך גיא אמר שטרם בדק את הציטוט. לטענתו, בשיחה מיום 10.9.08 אמר לו גיא שלא ניתן למכור את אג"ח ל.ב. כיוון שקיימת הצעת קנייה אחת בלבד. התובע מפרט בתצהירו, שכיוון שלא הצליח לקבל ציטוט באמצעות הטלפון, הוא הגיע אל הבנק ביום 11.9.08 ודרש ממנהלת הבנק וסגנה, לקבל ציטוט מחדר העסקאות ובמעמד אותה פגישה קיבל לידיו מהבנק תדפיס עם שיערוך שווי אג"ח ל.ב. בדיעבד הסתבר לו כי מסמך זה לא היה מדויק. 6. לעניין הציטוט הופנה התובע לתמלילי כ- 30 שיחות שנערכו בינו לבין חדר העסקאות של הבנק בין התאריכים 7-12 לספטמבר 2008 במהלכן ביקש רק פעמיים לקבל ציטוט והשיב, כי כל יום החל מיום 8.9.08 הוא ביקש יותר מפעם אחת לקבל ציטוט וביום 11.9.08 פנה אל סניף הבנק בחיפה וביקש מהם שיעזרו לו לקבל ציטוט. התובע אף הופנה לתמליל שיחה בינו לבין גיא מיום 9.8.08 במהלכה גיא נתן לו ציטוט והתובע השיב לו שבמחיר כזה אינו מוכר. התובע השיב שגיא נתן לו שער ולא ציטוט. לגרסתו שער הסגירה אינו רלוונטי, כיוון שאי אפשר למכור אג"ח ללא ציטוט ויש להתקשר לברוקר כדי לקבל ציטוט. (ע' 10 שורות 25-28 לפרוטוקול). 7. לטענת התובע, גיא ועובדי הבנק, ידעו שהוא ביקש להשקיע את כספו בצורה סולידית, אך לא טרחו מיוזמתם ליצור עמו קשר וליידע אותו, שניירות הערך שרכש בהמלצתם כניירות ערך סולידיים, הפכו להשקעה מסוכנת ביותר ועומדים לאבד את מלוא ערכם. התובע נותר חסר אונים ורק ביום 12.9.08 הצליח להשיג את גיא בטלפון הנייד שלו ודרש ממנו למכור את ניירות הערך. גיא השיב לו כי הינו נמצא בביתו ולא יוכל לסייע לו והתנצל על כך שהיה עומס בעבודה ולא הצליח לשוחח עם התובע. בפועל אג"ח ל.ב איבדו את שוויין לחלוטין והתובע איבד את מלוא השקעתו. טוען התובע כי בהתנהגות זו של הנתבע, עולים מחדלים חמורים וקיימת העדפת האינטרסים של הבנק על זה של הלקוח וחוסר יכולת להעמיד השירותים הנחוצים לצורכי מסחר בניירות ערך. עוד טוען התובע, כי עובדי הבנק הטעו אותו בבחירת אג"ח בעלות סיכון גבוה שאינן תואמות את רמת הסיכון שביקש, וכי פקידי הבנק לא היו זמינים בזמן אמת בטרם קרסו המניות, מה שגרם לו לנזק בנטען בתביעה זו. לטענת התובע, הסיבות לנזקיו היו בשליטת הבנק, והאירועים מתיישבים יותר עם המסקנה שהבנק לא נקט זהירות סבירה וכפי שבנקאי סביר אמור לנהוג ויש להחיל את ה"כלל המדבר בעדו". משכך, כך התובע, על הנתבע חובת הראייה שלא הייתה לגבי המקרה שהביא לנזק התרשלות של הבנק, שיש לחייבו בגינה. 8. התובע מסכם את מעשי ומחדלי הבנק כדלקמן: לא נהג כפי שבנק סביר היה נוהג ולא נקט זהירות סבירה, הבנק גרם לתובע להאמין שהשקעתו במניות ל.ב. הינה סולידית כפי שביקש, הבנק הציג בפניו מצג שווא שניתן לסמוך עליו וכי הינו אמין, מקצועי ונוהג באכפתיות כלפי לקוחותיו, הבנק פעל בניגוד להסכם ו/או הסכמות ביניהם, בחוסר תום לב, בעצימת עיניים, פזיזות, רשלנות שלא כי שבנק סביר אמור לפעול, הבנק הפר את חובת הנאמנות כלפי התובע, העדיף את האינטרסים של הבנק, לא עשה דבר כדי למנוע את נזקו של התובע ולהציל את כספו, הפר את חובתו כשלוח וכנאמן לחשבון התובע, התעלם מטובתו, הפר את חובת האמון, הפר את חובת הזהירות, לא פעל במהימנות, פעל בחוסר זהירות,הפר את חובת הגילוי ופעל שלא בדרך המקובלת. התובע עותר לחייב את הבנק לשלם לו את מלוא נזקו, הוא הסכום שהשקיע באג"ח בהמלצת הנתבע ואשר אבד, בסך 384,500 ₪. 9. מטעם התובע הוגשה חוות דעת מומחה של ז'אק גודהר בעל רישיון ברוקר בניירות ערך מארצות הברית, בוגר תואר שני במנהל עסקים ובעל תואר כלכלן, עוסק, בין היתר בסחר באגרות חוב בינלאומיות, בניהול השקעות גלובלי, מיזוגים, רכישות וגיוסים בין ישראל ואירופה, כולל מסחר באג"חים בינלאומיים. המומחה סקר בחוות דעתו את תהליך הרכישה והקנייה של אג"ח זרות ובין היתר פרט, כי משקיע ישראלי המעוניין לרכוש / למכור אג"ח זרות, חייב להיעזר בברוקר, כגון הנתבע, אשר פונה לעושה השוק, שהינו גוף בנקאי בינלאומי שמצטט את מחירי האג"ח לקונים ומוכרים פוטנציאליים. המחירים המצוטטים על ידי עושי השוק, אינם זמינים ללקוח לא מקצועי אלא רק דרך מערכות כגון בלומברג המצויות ברשות כל בנק, ברוקר ועושה שוק העוסק במסחר בניירות ערך בינלאומיים. ציטוט אג"ח הינו הכרחי לקנייה / מכירה של אג"ח בשוק הבינלאומי. 10. המומחה מטעם התובע קבע, כי בעניינינו, הבנק אינו עושה שוק וכשהוא מקבל פנייה ממשקיע פוטנציאלי, הבנק תלוי בגורם שלישי המספק את הציטוט אשר יועבר ללקוח. במקרה דנן, קובע המומחה, כי הבנק לא סיפק ציטוט לתובע וזאת, אולי נוכח סירובו של גורם שלישי להעביר את הציטוט לבנק. לדבריו, מצופה היה מהבנק שיודיע ללקוח שאין באפשרותו לספק לו את הציטוט החיוני למכירת האג"ח,כדי שהתובע יפעל לקבלת הציטט מגורם אחר. קבלת הציטוט חיונית לקבלת החלטה מושכלת ודרישת התובע לקבלת הציטוט הייתה מחויבת המציאות. אי קבלת הציטוט מבנק לא אפשרה לתבוע למכור את האג"ח למרות שהייתה אפשרות אובייקטיבית לעשות כן. כתוצאה מכך, התובע נותר עם אג"ח ל.ב. שפשטה את הרגל. בחקירתו הסביר המומחה כי כאשר פונים לעושה שוק הוא חייב לתת ציטוט. עושה השוק זו רשימת בנקים בעולם שעוסקים ברכישה מהציבור "בזול" ומכירה "ביוקר" והם מתפרנסים מהמרווח. כדי לקבל ציטוט, על הבנק, שהוא ברוקר, להתקשר לעושה השוק איתו ו/או איתם הוא עובד או לקבל זאת ממערכת בלומברג שהוא נפוץ בנושא האג"חים. המומחה אישר בחקירתו, כי אם הנתבע לא קיבל ציטוט, אין זה באשמתו, אך עליו להודיע ללקוח שהוא לא מצליח לקבל ציטוט. המומחה העיד כי בתקופה הרלוונטית השוק "היה מאוד עצבני" ועושי השוק בעולם נזהרו מלעבוד עם בנקים קטנים, אך בכל מקרה, החל ממחיר מסוים היה צריך לקבל ציטוט. לגרסתו, בחודש ינואר 2008 דירוג של אג"ח לימן בראדר היה איי פלוס ונחשב לדירוג השקעה שהינו סולידי. ב. תמצית טענות ההגנה 1. התובע אינו משקיע הדיוט בתחום ניירות הערך אלא משקיע ותיק, מתוחכם, ופעיל בשוק ההון. הוא לא ביקש ולא נזקק לייעוץ בהשקעותיו בניירת ערך. הבנק ו/או מי מטעמו לא המליץ לתובע לרכוש את ניירות הערך שהוא רכש ונהפוך הוא, פקיד הבנק, למעלה מן הצורך, הזהיר את התובע מפני הסיכון ברכישת אג"ח שביקש התובע לרכוש, וזאת, עקב מצב שוק ההון שהיה נתון בתקופה רלוונטית בחוסר וודאות. לטענת הבנק, איש מפקידיו לא ייעץ לתובע בנוגע להשקעותיו הפיננסיות. 2. למרות אזהרות פקיד הבנק ומבלי שייעץ לו, הורה התובע לבנק לרכוש עבורו אג"ח של חברות בחו"ל בסכום של 440,000$ בהתאם לקריטריונים שהוגדרו על ידי התובע, והבנק פעל בהתאם. התובע רכש את אג"ח ל.ב למרות אזהרות פקידי הבנק שלא לעשות כן, נוכח מצב שוק ההון באותה תקופה. בין היתר, נרכשו עבור התובע אג"ח ל.ב. שענו לקריטריונים שהוגדרו על ידי התובע והודע לו מיד עם ביצוע הרכישות. התובע הביע את שביעות רצונו מפעולות הבנק. 3. הבנק דוחה את טענת התובע, לפיה הוא לא הצליח ליצור קשר טלפוני עם הבנק ועובדיו בין התאריכים 7.9.08 - 12.9.08 ולטענת הבנק, התובע אף שוחח פעמים רבות, במהלך ימים אלה עם פקידי הבנק. באף לא אחת מהשיחות הללו, לא ביקש התובע למכור את אג"ח ל.ב. לא רק שאין ממש בטענות התובע לפיהן הוא לא הצליח לשוחח עם אנשי הבנק, אלא שאף נגישותו לפקידי הבנק השונים, כמי שהיה מאוד פעיל בשוק הון, הייתה רבת אמצעים. ביד התובע היו מספרי הטלפון הנייחים והניידים של כל העוסקים במלאכת שוק ההון בבנק, של מנהלת מח' ניירות ערך, מנהל חדר המסחר, מנהלת הסניף, פקידי הסניף וחדר העסקאות. התובע נהג לעשות שימשו במספרי טלפון אלה גם מעבר לשעות הפעילות. 4. רק בשעות אחה"צ של יום שישי 12.9.08 התקשר התובע אל הטלפון הנייד של פקיד הבנק אשר היה בביתו, וביקש ממנו למכור את אג"ח ל.ב. ולמרות שאין חובה על הבנק להעניק שירות ללקוחות ביום שישי אחה"צ, הוא ניסה לסייע לתובע, אך עקב קריסת חברת ל.ב. והעדר רוכשים, לא ניתן היה לבצע את המכירה. הבנק טוען, כי לא הופעל על התובע כל לחץ לשם החזרת פעילותו הפיננסית לבנק, אלא שהתובע חזר לנתבע מרצונו החופשי ויוזמתו ועל פי שיקול דעתו הבלעדי. התובע זכה לקבל מהבנק שירות מועדף ותנאים טובים, לרבות עמלות נמוכות, נגישות רבת אמצעים לעוסקים בבנק בתחום ניירות ערך ושירות מקצועי יעיל. 5. הבנק טוען, כי במהלך חודש ינואר 2008 פנה התובע אל חדר העסקאות בבנק, כדי לבדוק אפיקי השקעה בשוק ההון לכספו בסך 440,000$. במהלך הברור, ביקש התובע לקבל רשימת אגרות חוב מסוגים שונים בצירוף דירוגן ומשך חייהן הממוצע (מח"מ), זאת בהתאם לקריטריונים שהוגדרו מפורשות על ידו. לבקשתו, אותרה רשימת מספר אגרות חוב העומדות בקריטריונים שהוא הגדיר. במהלך העסקאות שניהל התובע עם חדר העסקאות, שרובן התנהלו עם גיא, הוזהר התובע שוב ושוב מפני סיכון גדול הכרוך ברכישתן, כפי שהתכוון לרכוש וזאת נוכח המצב בשוק ההון באותה תקופה שהיה במגמת עליה חדה. בשיחות הוצע לתובע אפיקי השקעה אלטרנטיביים וסולידיים יותר כפיקדונות. התובע סרב להצעות אלה וחרף אזהרות הבנק וללא כל ייעוץ מהבנק, העדיף להשקיע באג"ח ל.ב. והורה לבנק לרכוש עבורו אג"ח של חברות בחו"ל בסכום של 440,000$ בהתאם לקריטריונים שהוא הגדיר. 6. ביום 29.1.08 נרכשו עבור התובע אג"ח של חברות בחו"ל בשווי של כ- 435,000$ וביניהם אג"ח ל.ב. בסך 100,225$ בהתאם לקריטריונים שהוא הגדיר. מיד לאחר רכישתן הודיע הבנק על כך לתובע ובמועד רכישתן היה דירוגן של אג"ח ל.ב. A+ שפירושו רמת סיכון נמוכה יחסית ואיש לא צפה את קריסת החברה. מטעם הנתבע הוגשו 3 תצהירים: 7. שרית משכית מנהלת סניף הבנק בחיפה בו התנהל חשבונו של התובע, העידה בחקירתה, כי התובע העביר את חשבונו מהבנק הבינלאומי לנתבע מרצונו וביוזמתו, חשף את תיק ההשקעות שלו וביקש הצעה נגדית. התובע פנה אליה והיא הפנתה אותו אל יוסי פאר עמו נוהל המו"מ. העדה אישרה, כי כפי שהיה מקובל, הוצעו לתובע ציטוטים נמוכים של עמלות בניירות ערך. לגרסתה, הוצע לתובע פעמים רבות לעבור לניהול ההשקעות באמצעות יועץ ולחתום על הסכם ייעוץ, אך הוא סרב ובחר להשקיע באופן עצמאי. לדבריה, טענת התובע שלא הצליח ליצור קשר עם הבנק במועדים מסוימים מופרכת, כיוון שהתובע היה פעיל מאוד בשוק ההון ונגישותו לבנק הייתה רבת אמצעים. הגעה פיזית, כל מספרי הטלפון הנייחים והניידים של מי שקשור במישרין או בעקיפין לשוק ההון היו בידיו והוא עשה בהם שימוש לא אחת. התובע נהג להתקשר גם אל העדה לטלפון הנייד וגם מחוץ לשעות העבודה ותמיד טופל לשביעות רצונו. התובע מעולם לא פנה אליה בתלונה כאילו הבנק לא מספק לו ציטוט לצורך מכירת אג"ח וממילא לא דרש ממנה לדאוג שיקבל ציטוט מחדר העסקאות. 8. בחקירתה העידה גב' משכית, כי בסניף חיפה אין חדר עסקאות. לקוח של סניף חיפה, שלא חתם על חוזה ייעוץ פועל באמצעות האינטרנט או מופנה לחדר העסקאות בין בעצמו ובין באמצעות הבנק. לסניף חיפה אין כמעט תקשורת לחדר העסקאות, אין ממשקים שוטפים לפעילות יומית במהלך יום עסקים, והסניף בחיפה אף לא מקבל דיווחים שוטפים מחדר העסקאות. על פי עדותה, התובע היה לקוח וותיק ואיכותי של הסניף בחיפה ופעל באופן עצמאי לחלוטין בכל מה שקשור לניירות ערך. במהלך שנת 2008 התובע פנה אליה מתוך רצון לפעול בניירות ערך זרים ומכיוון שבסניף חיפה אין הרשאה למן ייעוץ בניירות ערך זרים, הוא הופנה לגיא, שהיה מומחה בתחום בחדר העסקאות ושוחח עמו פעמים רבות. 9. יוסי פאר סגן מנהל בסניף חיפה של הנתבע, אשר עובד בבנק 21 שנים חזר על האמור בתצהירה של שרית משכית. בחקירתו העיד, כי הוא יועץ השקעות, מורשה חתימה ומ"מ מנהלת הסניף, הוא למד ייעוץ בקורס במכללת מיטב והחוק לא מבחין בין ייעוץ לניירות ערך זרים לבין ישראליים. גם יוסי פאר הסביר, כי בסניף חיפה אין מערכת מחשב שמאפשרת לשדר הוראות לניירות ערך זרים, אלא רק ישראליים. לכן לקוחות שמעוניינים לעסוק בניירות ערך זרים מופנים לחדר המטה של הבנק - חדר המסחר. גם לשיטת יוסי פאר התובע הוא שיזם את העברת תיק ההשקעות שלו מהבנק הבינלאומי לנתבע. 10. גיא שטרית (גיא) עבד אצל הנתבע משנת 2006 עד 2009, בעל תואר ראשון בכלכלה ומדעי ההתנהגות, יועץ השקעות מוסמך כבר ללמעלה מ- 6 שנים. גיא העיד, כי הכיר את התובע מרגע שהעביר את השקעותיו לנתבע, אך הכירו רק משיחות טלפוניות ולא היו ביניהם פגישות. השיחות היו רק לגבי ניירות ערך זרים. לדבריו לא היה מדובר רק באג"ח, כיוון שהתובע עסק "במניות, מניות חו"ל, הכל". גיא חזר על האמור בתצהיר שרית משכית ויוסי פאר והוסיף, כי התובע אינו משקיע הדיוט בתחום שוק ההון, אלא משקיע ותיק ומתוחכם שמנתח בעצמו את התנהגות שוק ההון והתנודות בו ומתרגם אותם לפעולות של קנייה ומכירה של ניירות ערך בהתאם לשיקול דעתו. הוא השקיע שנים בשוק ההון בניירות ערך שונים בבורסות שונות במסגרת חשבונות במספר בנקים ובהיקף כספי גדול, ואף ביצע פעולות רבות בניירות ערך בחשבונו. טוען גיא, כי התובע סיפר לו לא אחת, שהינו מחזיק בניירות ערך זרים בבנק הבינלאומי הראשון, שהוא מבצע פעילות רבה במסחר יומי של מניות תנודתיות על פי שיקול דעתו והעדפותיו ובהיקפים גדולים, התובע השתמש במונחים מעולם הסוחרים בשוק ההון. 11. בחקירתו העיד גיא, כי הסיק שהתובע עוסק שנים רבות בשוק ההון מהתנהגותו, מפניותיו, מהניסיון שהציג, מהעובדה שהתובע ידע בדיוק מה הוא דורש ומה הוא מחפש, איזה מניות, איזה אג"חים ואיזה רמות סיכון. בחקירתו טען גיא בתוקף, כי לא נתן לתובע ייעוץ ולדבריו, פעם אחת בלבד אמר לתובע, ש" למרות שאסור לו לתת לתובע ייעוץ" הוא מצא לנכון להזהירו מפני סכנה בשוק, אך מעולם לא "דחף" אותו לקנות משהו, אלא התריע בפניו מפני רמת סיכון שהוא עומד לבצע על פי בחירתו. גיא העיד, כי מעולם לא יעץ לתובע, ולא השתמש בשיחות עמו במילים "כדאי, רצוי, תקנה, אני מייעץ לך". לטענת גיא, התובע מעולם לא נזקק לייעוץ ואף לא ביקש לקבל ייעוץ בניירות ערך, הוא לא היה חתום על הסכם ייעוץ בבנק וגיא ו/או פקידי הבנק האחרים, מעולם לא נתנו לו כל ייעוץ בניירות ערך. בעדותו עשה גיא הבחנה, בין ייעוץ והמלצה לרכוש או למכור, לבין העובדה שהוא התריע בפני התובע לא אחת, על רמת הסיכון הטמונה בשוק באותו זמן ועל הסכנה מפני קריסות במערכת הפיננסית. גיא העיד, כי המליץ לתובע בתוקף "לחשוב פעמיים" על השקעה כה גדולה והציע לו להפקיד את הכסף בפיקדון דולרי במקום להשקיעו בהשקעה כושלת. אלה, לגרסתו, אלה מהווים את חובת הזהירות החלה עליו. 12. לגרסת גיא, כאשר אמר לתובע "לתת לך אגרות חוב" הכוונה לתת ציטוט על אגרות החוב בהתאם לקריטריונים שהציב התובע ולתת ללקוח אינדיקציה במספרים זה לא ייעוץ. גם לדבר על רמת סיכון זה חלק ממידע שאפשר למסור ללקוח, דירוג זה רמת סיכון והסבר מקצועי של המונח דירוג זה יכולת החזר של החברה וסוג של רמת סיכון , ומידע שרמת הסיכון גבוהה, אינם מהווים ייעוץ. הוסיף גיא בעדותו, כי גם כאשר דיבר עם התובע על רמת הסיכון בשוק, וגם כאשר נתן לו סקירה על השווקים, אין מדובר בייעוץ, אלא בעזרה מבחינת מידע שמוסר לתובע כדי שיעזור לו לקבל החלטה. עם זאת, לדבריו, לא המליץ בפני התובע ולא דחף אותו לרכוש אג"ח מסוים. התרעה בפני סכנה מבחינתו, זה טיפ. 13. גיא העיד, כי כאשר היו ירידות חדות בשוק ההון, הוא התקשר אל התובע כדי להודיע לו שהניירות יורדים גם לגבי המוצר הספציפי שהוא החזיק. כן הודיע לו כאשר השוק עלה. לדבריו, מעולם לא הציע לתובע לרכוש אג"ח ל.ב. אלא שהתובע פנה אליו בבקשה לקנות אג"חים נסחרים בבורסה של ארה"ב בסך של כ - 440,000$ וביקש שגיא יאתר לו אג"ח במסגרת הקריטריונים שהגדיר התובע, כולל משך חיי האג"ח המבוקשים על ידו, הריביות, רמת הדירוג. בתחילה ביקש AA או AAA ולאחר מנכן ביקש A+ או AA. גיא טוען, כי בשיחותיו עם התובע, הוא הזהיר אתו מפני הסיכון בהשקעות בשוק ההון בכלל באותה תקופה שהתאפיינה בחוסר וודאות וניכר כי הסיכון היה במגמת עלייה חדה. לכן המליץ גיא בפני התובע אפיקי השקעה אלטרנטיביים וסולידיים, אלא שהתובע סירב לגלות בהם עניין ובחר באג"ח ל.ב. באותה עת דירוג אג"ח ל.ב. A+ שהוא רמת סיכון נמוכה יחסית. 14. לאור טענות התובע, גיא מפרט בתצהירו את השיחות שניהל התובע עם הבנק בין התאריכים 20.1.08 ועד 15.1.08 ומצטט את עיקרי הדברים שנאמרו באותן שיחות. בין היתר שיחה עם סוחר בחדר העסקאות של הבנק בשם מוטי, אשר הזהיר את התובע שהבורסה מאוד מסוכנת באותה עת, בשיחה אחרת גיא מזהיר את התובע שלא למהר לקנות אג"ח של ארה"ב נוכח צפי הירידה בשוק, בשיחה נוספת שוב מזהיר אותו גיא מרמת הסיכון הגבוהה בשוק ההון ואמור לו שעדיף לא להשקיע וכך בשיחות נוספות בהן מזהיר גיא את התובע מפני השקעות ברות סיכון במצב השוק במועד הרלוונטי. בחקירתו העיד גיא, כי התובע ביקש לרכוש אג"חים על דעת עצמו ולפי קריטריונים מסוימים, של רמת סיכון, דירוג, אורך החיים של האג"ח וביקש להשקיע קרוב ל- 440,000$. גיא הריץ את דרישות התובע לתוכנת "בלובר" וקיבל תוצאות של 4 אג"חים, מתוכם בחר התובע במה להשקיע. גיא דוחה את טענת התובע שכביכול לא הצליח ליצור קשר עם הבנק לצורך קבלת ציטוט במועדים שבין 8.9.09 - 12.9.08 וטוען שבמהלך אותו שבוע התנהלו בינו לבין התובע כ - 30 שיחות שברובן התובע כלל לא ביקש ציטוט אג"ח ל.ב. ולא העלה כל רצון למכור אותם, אלא התעניין בניירות ערך אחרים מבלי להתייחס לאג"ח ל.ב. במהלך השיחות טוען גיא, כי הוא זה שהפנה את התובע לירידת שערי אג"ח ל.ב. אך התובע לא ביקש למכור אותן. גיא בתצהירו מפנה לשיחות בהן שוחח עם התובע אשר הבין כי שער אג"ח ל.ב. יורד ולא ביקש למכור אותן ואף אמר כי היה רוכש עוד. טוען גיא כי רק ביום 12.9.08 אחה"צ ביקש התובע בשיחה לטלפון הנייד של גיא, למכור את אג"ח ל.ב. אך גיא השיב לו שהוא בביתו והבנק סגור. לטענתו, התובע ביקש ממנו "ציטוט" פעמיים ואין סיבה שהברוקרים לא יתנו ציטוט לנתבע. דיון 1. השאלה הצריכה הכרעה בתביעה דנן, הינה, האם פקידי הבנק נתנו לתובע ייעוץ, ואם כן האם פקידי הנתבע התרשלו במתן ייעוץ להשקעות אשר בעקבותיו רכש התובע, לטענתו, בין היתר אג"ח ליהמן ברדרס בשווי 100,225$. עוד יש להכריע בשאלה, האם הנתבע התעלם ברשלנות מדרישת התובע לקבל ציטוט אגרות חוב, מה שהוביל לאבדן סכום השקעת התובע באג"ח. טוען התובע, כי עד תחילת שנת 2008 עת עבר לנהל את תיק השקעותיו בבנק הבינלאומי הראשון, הוא לא השקיע באגרות חוב זרות, ולא היה לו ידע ו/או ניסיון במסחר באגרות חוב זרות. לטענתו, הוא פעל והסתמך על הייעוץ שקיבל מהנתבע באשר לדירוג אגרות החוב שרכש ומידת הסיכון הטמון בהן. לטענתו, הוטעה על ידי פקידי הבנק, כאשר רכש ביום 29.1.08 אג"ח LEH (ל.ב.) שהינם בעלי רמת סיכון גבוהה, למרות שביקש לרכוש ניירות סולידיים ואף לא הצליח למכור אותם כיוון שלא הצליח להשיג את נציגי הנתבע בין התאריכים 7.9.08 ועד 12.9.08 וביום 15.9.08 הכריזה להימנס ברדרס על פשיטת רגל ואגרות החוב שרכש איבדו את מלוא ערכן. התובע 2. כפי שיובהר, התובע הינו משקיע ותיק, עוד טרם העביר את השקעותיו אל נתבע. התובע בקיא בהתנהלות שוק ההון וההשקעות בארץ ובעולם, ומנוסה בתחום. במהלך שיחות הטלפון המתומללות, הציג התובע הבנה, ידע ומידע נרחבים, הן בשמות המניות ואגרות החוב בעולם, הן במונחים מקצועיים השייכים לשוק זה, הן בתנודות השוק, הן במקורות המידע והן בריביות והעמלות הכרוכות בניהול תיק השקעות. התובע הודה בעדותו, כי הינו משקיע בשוק במשך שנים רבות והחל משנת 1993 (ע' 9 שורה 29 לפרוטוקול), בניירות ערך שונים בבורסות השונות בעולם, וכי ניהל את השקעותיו במספר בנקים. היקפי ההשקעות שלו היו בסכומים גבוהים, כאשר הגיעו לעיתים עד לגובה של כשלושה מיליון ₪. (ע' 10 שורה 11 לפרוטוקול, שיחתו עם גיא ביום 16.1.08 נספח ג'2 לתצהיר גיא). ייעוץ בהשקעות מול העברת מידע 3. הפסיקה הבחינה בין ייעוץ בהשקעות לבין העברת מידע. בהמרצת פתיחה 01 / 431 איגוד הבנקים בישראל נגד 1. רשות ניירות ערך 2. בנק ישראל - המפקח על הבנקים נקבע: "היחס בין מסירת מידע למתן ייעוץ. קשה עד מאוד להגדיר מהו ייעוץ ומתי מסירת מידע תיחשב כייעוץ. מלאכת ההבחנה בין השניים היא מורכבת וסבוכה, משום שכל מידע מהווה במידה זו או אחרת תשתית לקבלת החלטה ובחירה בין חלופות שונות........ לא כל ייעוץ מהווה מסירת מידע ולא כל מסירת מידע מהווה ייעוץ. אין זה מתפקידו של בית-המשפט, וספק רב אם הדבר אף ביכולתו, לתת רשימה סגורה או ממצה של עניינים אשר מידע לגביהם יהיה בגדר ייעוץ, בהיותם נוגעים לכדאיות העיסקה. ברי, כי מידע שאין בו כדי להביא את מקבלו למסקנה בדבר כדאיות העיסקה הוא מידע אשר פקיד הבנק רשאי ליתן, בין שהוא אובייקטיבי בין שהוא סובייקטיבי. ההדגשה בקו אינה במקור - א.פ.) אך מהו מידע שכזה? רק המציאות הדינמית תעצב מבחנים אלה ברבות הימים. ...... צמצום משמעות החוק על-מנת להעניק לו ודאות ברורה עלולה לפגוע בתכלית העליונה של הגנה על הלקוח, ואיני סבור כי הדבר מתחייב בנסיבות העניין....... קווי המיתאר להבחנה בין המותר והאסור אינם מספקים והם מעלים קשיים..... המונחים אשר על-פיהם מוצע לערוך את ההבחנה אף הם אינם בהירים דיים. בשים לב לתכליות המונחות ביסוד החוק המסדיר את ייעוץ ההשקעות, יש למצוא את שביל הזהב בין ייעוץ לבין מסירת מידע. בסוגיה זו אי אפשר לקבוע נוסחה מתמטית שתתאים לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ותבדיל מידע סתם ממידע שיש בו כדי להביא את מקבליו להחלטה בדבר כדאיות העיסקה. קושי זה מקשה ממילא על קביעת קווי הגבול בין פעולה מותרת של פקיד הבנק לבין פעולה אסורה שלו.ההדגשה אינה במקור - א.פ. במצב דברים שכזה ניתן היה, לכאורה, לסבור כי אמת-המידה להבחנה תהיה נעוצה במידת ההשפעה של המידע על החלטה אם העיסקה כדאית או לא, לאמור, מקום שבו השפעתו של המידע שנמסר על כדאיות העיסקה היא זניחה, כי אז לא נדקדק עם פקיד הבנק שמסר את המידע. אף גישה זו טומנת בחובה קשיים לא מועטים. ראשית, מידת ההשפעה של מידע אינה עניין מוחלט הניתן לכימות מדויק מראש. מידת השפעה זו אינה מושפעת אך ממשקלו הסגולי של המידע שניתן אלא גם מאופיו של הלקוח שהוא ניתן לו, היינו אם מתוחכם הוא או שמא עסקינן בלקוח מן היישוב. אף נטייתו של הלקוח לקחת סיכונים יכול שתיתן את אותותיה בעניין זה. מעבר לכך, השפעת המידע שניתן היא יחסית, בהיותה תלויה בהיקף המידע שמצוי כבר בידיו של הלקוח. על-כן קשה לומר באופן אפריורי על מידע שביכולתו להשפיע בצורה מועטה על החלטתו של הלקוח. שוב נקלענו לקושי, ונראה לי כי כל שניתן לומר הוא שהמבחן להבחנה בין השניים צריך שיהיה נעוץ בטובת הלקוח. אך גם כאן לפנינו קשיים לא מעטים, שכן טובת הלקוח מה פירושה? ...... בחירת המידע מצדו של הפקיד היא אכן הרת-גורל, שהרי יש בה מן הפוטנציאל להשפיע על החלטתו של הלקוח, אך מצד אחר, אם נגזור על פקיד הבנק גזרת שתיקה, גם הלקוח עלול להיפגע. לשון אחר, נקודת המוצא היא כי פקיד הבנק אכן צריך להיות פסיבי במגעיו עם הלקוח, שכן הוא אינו בעל הכישורים המקצועיים הנאותים לייעץ לו בתחום ההשקעות, אך מקום שבו פסיביות זו עלולה לעמוד בעוכריו של הלקוח, כי אז ידה של טובת הלקוח על העליונה. לא ניתן לעסוק בסוגיה העומדת להכרעה בענייננו בלי לבחון את יחסו של פקיד הבנק אל הלקוח, ובכלל זה לעמוד על חובותיו כלפי הלקוח. יחסי בנק-לקוח - איסור על ניגוד עניינים קושי עיקרי הטמון במתן גושפנקה לפקיד הבנק למסור ללקוח מידע הוא מקום שבו בחירתו של המידע שנמסר היא פרי יוזמת פקיד הבנק על-פי שיקול-דעתו. ....חשש זה הינו חשש ממשי, שכן אין כל סיבה להניח שפקיד הבנק יאמר מיוזמתו דברים בשבחו של נייר ערך אשר הבנק שבו הוא עובד אינו מעוניין ביקרו. אכן, המידע הראשוני שפקיד הבנק מוסר, קרוב לוודאי שיהיה מוטה לטובת האינטרסים של הבנק, מתוך תקווה סמויה של הבנק כי הלקוח יסתפק במידע זה ולא יחקור ויעמיק באפשרויות השקעה נוספות. תקווה זו יש לה אף על מה לסמוך שכן אף פקיד הבנק נתפס בעיני הלקוח כמי שמבין בכספים ורוצה בטובתו, ומכאן שאם פקיד הבנק בחר למסור לו דווקא מידע כזה או אחר, הרי שחזקה כי מידע זה הוא אכן טוב, וכל זאת בלי להיות ער לכך כי פקיד הבנק אינו מעוניין רק בטובתו של הלקוח אלא גם בטובת הבנק. .......את מרבית הפעולות מבצע הבנק לא בכספים ובאמצעים משלו אלא משל המפקידים או המלווים; ועל כן חובת האמון היא מאבני היסוד ביחסים בין הבנק ללקוח. מי שמנהל את ענייניו שלו עצמו ובאמצעים משלו רשאי לנהלם כטוב בעיניו, ובלבד שלא יפגע ולא יגרום נזק לזולת. לא כן הדבר בפעילותו של אדם או גוף, ובמיוחד בנק, המנהל את ענייניו של הזולת, ועוסק בכספים של הזולת. כאן לא רק שאסור לפגוע ולהזיק לזה שאת ענייניו הוא מנהל, אלא מוטלת החובה לפעול מתוך אמון ונאמנות מיוחדים". ........המסקנה הנובעת מן האמור לעיל היא כי במגעיו עם הלקוח - לרבות במסירת מידע ללקוח - על פקיד הבנק מוטל איסור העדפה של האינטרסים שלו או של התאגיד שאותו הוא משרת, וכי עליו לראות לנגד עיניו את אינטרס הלקוח בלבד כמכריע. בכך דומה מצבו של פקיד הבנק למצבו של יועץ ההשקעות. מצב שלפיו יכול פקיד הבנק למסור ללקוח מידע בלי שתוטל עליו חובת איסור העדפה אינו מניח את הדעת, לאור קיומו של ניגוד העניינים הטבוע בפעילות הבנקאית. .......ניסיון העבר הוכיח כבר, כי אין להעמיד את פקידי הבנק במבחן של בחירה בין האינטרס של הבנק לבין האינטרס של הלקוח. אין צורך לומר כי חיזוק אמון הציבור בבנקים הוא אינטרס מרכזי של איגוד הבנקים, שהרי כל הבנקים יראו ברכה מכך. קווים מנחים למסירת מידע בידי פקיד הבנק לגבי השאלה לעניין היקף התפרסותו של המידע הניתן על-ידי פקיד הבנק: מידע ספציפי או מידע כללי ......, אני סבור כי העיקר הוא בתוכן המידע, ומעבר לכך, אין לשכוח כי אף מידע ספציפי יכול להיות בעל אופי כללי בתוכנו. התווית ספציפי או כללי אינה אלא בבחינת כלי-קיבול שאינו נושא את עצמו, וכמאמר הפתגם הידוע אין להסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו. משום כך אני סבור כי אין מקום להבחין בסוגיה זו בין מידע ספציפי לבין מידע כללי. מידע אובייקטיבי או מידע סובייקטיבי ....... בענייני השקעות רשאי פקיד הבנק למסור אך ורק מידע אובייקטיבי, היינו מידע אשר על קיומו ונכונותו אין חולקים. כטעם לכך די לי בעובדה, כי כאשר מדובר בהערכות בשוק ההשקעות, שמעצם טיבן הן ספקולטיביות, הרי שחזקה כי ידיעתו של יועץ ההשקעות עדיפה על ידיעתו של פקיד הבנק. .......מידע אובייקטיבי ברובו הוא מידע המתייחס לעבר או להווה ואינו צופה פני עתיד. משום כך, שער המניות או שיעור הרווח של מניה מסוימת ביום או בחודש מסוים הוא נתון אובייקטיבי. ..... הערכת מידת השפעתם היא סובייקטיבית. אכן, ייתכנו מקרים שבהם הסיבה אינה ידועה או שמא נאמר כי כל אחד מהמאורעות השפיע בצורה זהה פחות או יותר, אך מה המקרה כאשר נראה כי מוסכם על הכול כי מאורע מסוים היה כה דומיננטי בנפילת שער המניות? האם אמירה כי מאורע זה גרם לנפילה היא אמירה אובייקטיבית? ומעבר לכך, האם אמירת האירוע האובייקטיבי בלבד, בלי להצביע על הקשרו, על הסיבות להתרחשותו של האירוע וכיוצא באלה, אינה יכולה לעלות כדי הוצאת דברים מהקשרם? שאלות קשות. התשובות אינן פשוטות אלא מורכבות, בין היתר משום שעסקינן בשוק דינמי. ומה בדבר אמירה כי אפיק השקעה זה הוא סולידי יותר מאפיק השקעה אחר? האם זו הערכה או שמא נתון אובייקטיבי? במערכת ההשקעות התגבשה כבר מזמן הדעה כי ההשקעה במניות היא השקעה בעלת סיכון גבוה יותר. האם זוהי אמירה אובייקטיבית או סובייקטיבית? שוב, ההכרעה אינה קלה. בעניין זה יש להדגיש כי במסגרת מידע סובייקטיבי יש לכלול גם דעות והערכות מקצועיות של אחרים, ובכללם דעות של מומחים......... מידע פסיבי לעומת מידע אקטיבי כאמור, קנה-המידה שעל בסיסו אנו שוקלים את מידת החופש שנתונה לפקיד הבנק במסירת המידע ללקוח הוא טובתו של הלקוח. זוהי, כאמור, התכלית העליונה אשר כל יתר התכליות נגזרות הימנה ומתנקזות אליה. ככלל, גישתו של פקיד הבנק צריכה להיות פסיבית. פקיד הבנק אינו הסמכות המקצועית לחוות את דעתו בדבר התשואה הצפויה של אפיקי השקעה. עליו להימנע ממסירת מידע אשר עלול להשפיע על החלטת הלקוח אם להשקיע באפיק מסוים או לא, שכן מסירת מידע שכזה עלולה בעקיפין לעלות כדי ייעוץ ולהשיג את אותה פעולה של הייעוץ, ...... עם זאת, ייתכנו מצבים שמסירת המידע בהם יהיה בה כדי לעלות בקנה אחד עם עקרון העל של טובת הלקוח, ואין לנקוט בגישה נוקשה יתר-על-המידה אשר תעמיד את פקיד הבנק בפני החשש שמא במסירת המידע יעבור על חוקי המדינה ויחוב באחריות בגינן, לרבות אחריות פלילית. מידע פוזיטיבי לעומת מידע נגטיבי מהו מידע פוזיטיבי ....... יש רגליים לדעה כי יש לאשר מסירת מידע פוזיטיבי על-ידי פקיד הבנק ביד קפוצה, בעוד שמסירת מידע נגטיבי על-ידי פקיד הבנק תתקבל בהבנה מרובה יותר, כאשר מסירת המידע על-ידי פקיד הבנק תהיה מלווה תמיד בהצעה ללקוח לפנות אל יועץ ההשקעות, אשר הוא הסמכות המקצועית העליונה בסניף הבנק בענייני השקעות עקב עדיפות כישוריו המקצועיים. מהו אותו מידע פוזיטיבי אשר פקיד הבנק רשאי למסור? הגדרה ממצה ומדויקת לעניין זה אין בנמצא, וגם כאן העניין תלוי בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. עם זאת נראה לי כי מידע פוזיטיבי שפקיד הבנק רשאי למסור הוא מידע אשר באופן עקיף יכול להביא למסקנות בדבר הרווחיות הצפויה, כגון תחום הפעילות של חברה מסוימת, מדיניות ההשקעה של קרן נאמנות או של קופת גמל, הרכב האחזקות שלהן, בעלי השליטה בחברה מסוימת וכיוצא בזה, להבדיל ממידע אשר מצביע באופן ישיר על הרווחיות הצפויה מבחירה באפיק השקעה כזה או אחר, לדוגמה הצגת שיעור העלייה של קרן נאמנות כזו או אחרת, הצגת רווחיה, נתונים בדבר הון עצמי של חברה, היקפי מחזור והיקפי עיסקאות וכיוצא באלה. הבנקים אכן מזרימים לציבור מידע רב וחשוב על שוק ההון, אך דווקא משום כך יש להקפיד על-כך שהמידע לא יהיה מוטה לטובתם. אין באמור לעיל כדי למנוע מפקיד הבנק למסור ללקוח מידע בדבר דמי ניהול ועמלות שונות שהוא יחוב בגינן באפיקי ההשקעה השונים, ....... פקיד הבנק יכול להציג בפני הלקוח את האופן שבו יש לקרוא את המידע, כך למשל הוא יכול להראות לו היכן רואים את העליות של קרנות נאמנות מתחילת החודש..... אכן גם מידע כגון שיעור העליות של קרן נאמנות כזו או אחרת יכול פקיד הבנק למסור ללקוח, ..... העלייה של קרן נאמנות מצביע על מגמות העבר. ...... ייתכן שהשקעתו של הלקוח תניב תשואה וייתכן שהיא תביא להפסדים.......אמור מעתה כי חזקה שיועץ ההשקעות יודע לנתח מידע אובייקטיבי שכזה בצורה טובה יותר ולבחון את מידת השפעתו על העתיד בצורה טובה יותר מפקיד הבנק, ולעניין זה יש לשמור על ההבחנה בין פקיד הבנק לבין יועץ ההשקעות באשר לפעולותיהם מהו מידע נגטיבי מתי נאמר על מידע נגטיבי מסוים כי הוא מידע אשר פקיד הבנק רשאי למסור אותו? האם גם מידע אשר יגרום ללקוח להרוויח פחות, להבדיל מחשיפת מידע שתביא לו להפסדים ממש, הוא מידע כה נגטיבי עד שיש לגלותו מיוזמתו? לכאורה הרציונל בהתרת גילוי נגטיבי הוא רצונו של הלקוח בראש ובראשונה לשמור על הקרן. אך האם די בכך כדי לשלול ממנו גילוי נגטיבי אשר יכול לפגום רק בפירות בלי להביא אותו להפסדי הקרן, וכיצד נדע בכלל לאיזה הפסד צפוי הלקוח בעקבות מידע נגטיבי זה?. ......עם זאת הקצנה בעמדה המתבססת על אופיו של שוק ההון תאמר כי פקיד הבנק אינו יכול למסור שום מידע או שבאופן אבסורדי היא תביא לגישה הפוכה שלפיה מאחר שהכול צפוי בשוק ההון, אזי פקיד הבנק יכול למסור כל מידע ללקוח. שתי הגישות הללו אינן מקובלות עליי. הלקוח מביא בחשבון את הספקולטיביות של שוק ההון וכי קיימת אפשרות שהשקעתו לא רק שלא תניב פירות אלא אף תתברר ככישלון מוחלט, ..... בחינת מידת ההשפעה של המידע הנגטיבי צריכה להיעשות תוך עיבוד מכלול הנסיבות, ובכלל זה נתונים פוזיטיביים הקיימים בצדם של הנתונים הנגטיביים. .......הנהלות הבנק בשיתוף עם יועצי ההשקעות שלהם יצטרכו להחליט בהתאם להתפתחויות השוק על אותו מידע נגטיבי שביכולתו של פקיד הבנק למסור. ..... הכללים המשפטיים אינם ניתנים לתפירה לפי מידותיו של כל לקוח ולקוח. בסוגיה קא עסקינן הכללים מעוצבים בראש ובראשונה כדי להגן על הלקוח הלא מתוחכם. הלקוח המתוחכם יודע להעריך בצורה נכונה יותר את המידע שבידיו, הוא אף יודע לשאול את השאלות אשר יובילו אותו למידע הנדרש לו לגיבוש החלטתו. מכל מקום, אני סבור כי הנחיות מתאימות לפקידי הבנקים, .....זאת משום שאיני סבור כי על פקיד הבנק למלא את פיו מים ולאפשר ללקוח לבחור בדרך אשר תוביל אותו אל האבדון. מסקנה שכזו אינה עולה בקנה אחד עם התכלית העליונה של החוק, שהיא להגן על הלקוח, ולפיכך היא אינה מתחייבת ממנו. מסירת המידע הנגטיבי מצדו של פקיד הבנק תמיד צריכה להיות מותאמת לדרישותיו של הלקוח. פקיד הבנק הוא פסיבי והוא ממלא אחר רצונו של הלקוח. אין הוא צריך לבוא ללקוח ולומר לו מיוזמתו על אותו מידע נגטיבי אלא-אם-כן הוא רואה כי הלקוח מבקש לפסוע בנתיבי אפיק השקעה זה. שיקולים נוספים , ...... מסירתו של מידע בודד ופרטני עלולה לעמוד בעוכריו של הלקוח בשל היעדר גילוי על אפיקי מידע אחרים. טיבו ואיכותו של המידע אינו נמדד רק מתוכנו, כשלעצמו, אלא ממערכת יחסיו עם פיסות המידע האחרות. משקבענו כי במקרים מצומצמים רשאי פקיד הבנק למסור מידע, הרי שנובע מכך כי המידע צריך שיהיה מלא, שאם לא כן הוא עלול להטעות. דרישה זו יש ותאפשר לפקיד הבנק במקרים מסוימים, בשים לב לנסיבות, למסור מידע בצירוף מידע נוסף......... ודוק, מקום שבו מסירת המידע מתבקשת במפורש על-ידי הלקוח, פקיד הבנק חופשי יותר במסירת המידע ללקוח. ......אפילו ביקש ממנו הלקוח לחוות את דעתו בעניין, כי אז על פקיד הבנק לומר ללקוח כי אין זה מתפקידו לעשות כן. ........ על פקיד הבנק להציג מעתה בפני הלקוח אך את אפיקי ההשקעה השונים, להבדיל מניירות ערך ספציפיים, בלי לחוות דעה בדבר הרווחיות של כל אפיק השקעה. לקוח אשר לא יודע לשאול את השאלות הראויות יופנה על ידי פקיד הבנק ליועץ השקעות.........הקריטריונים שהוצגו הם גמישים ולא נוקשים; נקודת מוצא אך לא נקודת סיום; קווים מנחים, אך לא מוחלטים. שהרי כל הכללה דינה להיות גורפת או חסרה מדי. המציאות היא בעלת דינמיות משלה. המקרים השונים וצרכי החיים הם אלו שלבסוף יכתיבו את ההגדרות השונות לקביעה אם מידע כזה או אחר ייחשב לייעוץ אם לאו. לכך הסכימו שני הצדדים בסיכומיהם. לענייננו, די לי בכך שהבהרתי כי אפשר שמידע יעלה כדי ייעוץ ואפשר שלא, וכי על פקיד הבנק לכלכל את מעשיו כאשר לנגד עיניו עומד אינטרס הלקוח כאינטרס המכריע. ............פקיד הבנק רשאי למסור ללקוחות הבנק מידע אשר אין בו כדי להביא אותם למסקנה בדבר כדאיות העיסקה, ולעניין זה אין נפקא מנה מהו אופיו של המידע, כללי או ספציפי, פוזיטיבי או נגטיבי. מידע אחר לא יהיה רשאי פקיד הבנק למסור ללקוח. לעניין זה יראו מידע כגון שיעור העלייה של נייר ערך או אפיק השקעה מסוים, הון עצמי של חברה, מחזורי פעילותה ומידע אחר אשר מצביע באופן ישיר על הרווחיות הצפויה מבחירה בדרך ההשקעה כמידע אשר יש בו כדי להביא את מקבלו למסקנה בדבר כדאיות העיסקה. על-אף האמור לעיל, אך רק אם טובת הלקוח דורשת זאת, פקיד הבנק יהיה רשאי למסור ללקוח מידע פוזיטיבי, אשר באופן עקיף יכול להביא למסקנות בדבר הרווחיות הצפויה מבחירה באפיק השקעה כזה או אחר. לעניין זה יראו מידע בדבר תחום הפעילות של חברה מסוימת, מדיניות ההשקעה והרכב ההשקעה של קרן נאמנות או קופת גמל וזהות בעלי השליטה של חברה מסוימת כמידע אשר באופן עקיף יכול להביא למסקנות בדבר כדאיות ההשקעה. בלי לגרוע מן האמור לעיל, פקיד הבנק יהיה רשאי למסור ללקוח מידע נגטיבי אשר עלול להשפיע לרעה, במידה קרובה לוודאי, על ההשקעה שבה מתעתד הלקוח לבחור, כדי למנוע מהלקוח את הפסדי קרן ההשקעה. בשני מקרים אלה ימסור פקיד הבנק ללקוח אך ורק מידע עובדתי אובייקטיבי, שעל קיומו ונכונותו אין חולק. פקיד הבנק לא ימסור ללקוח הערכות או דעות מקצועיות שהביעו אחרים. רק במקום שבו טובת הלקוח דורשת זאת יימסר המידע האובייקטיבי בצירוף מידע אחר, ובלבד שהדבר נדרש לשם גילוי עובדתי מלא ולמניעת הטעיית הלקוח. בתשובה לשאלה אינפורמטיבית בלבד של הלקוח ימסור פקיד הבנק את המידע המבוקש. בעשותו כך אל לו לפקיד הבנק למסור מידע שלא נתבקש......... 4. לא בכדי מצאתי לנכון להביא ציטוט כה מקיף מפסק דין זה. מפסק הדין הנ"ל ניתן ללמוד כי לא כל ייעוץ מהווה מסירת מידע ולא כל מסירת מידע מהווה ייעוץ. לא ניתן לקבוע רשימה סגורה או ממצה של עניינים אשר מידע לגביהם יהיה בגדר ייעוץ, בהיותם נוגעים לכדאיות העיסקה. מידע שאין בו כדי להביא את מקבלו למסקנה בדבר כדאיות העיסקה הוא מידע אשר פקיד הבנק רשאי ליתן, אך לא ניתן לקבוע מהו מידע שכזה. כאשר צמצום המידע, יכול ותפגע בתכלית העליונה של הגנה על הלקוח. בשים לב לתכליות המונחות ביסוד החוק המסדיר את ייעוץ ההשקעות, יש למצוא את שביל הזהב בין ייעוץ לבין מסירת מידע, ויש להבחין בין מסירת מידע שאין בו כדי לשנות את החלטת הלקוח, כאשר הלקוח הוא הקובע את סוג ההשקעה, מציע את המניות או האג"ח שבהם שוקל לפעול ואת משך חייהם הממוצע, לבין ייעוץ השקעות, שאז היועץ אומר מה לעשות והלקוח רק חותם על הפעולה ו/או כאשר היועץ גרם ללקוח לשנות לחלוטין את המטרה לשמה פנה אליו. נקבע, כי אין מותר לפקיד הבנק למסור ללקוח מידע בדבר דמי ניהול ועמלות שונות שבהם הוא יחויב בגינן באפיקי ההשקעה השונים. מתמלילי השיחות עולה, כי לכל היותר נמסר לתובע מידע אובייקטיבי שפקיד הבנק רשאי למסור אותו, מדובר במידע אודות התנהגות ההשקעה בעבר ובהווה, ומידע פוזיטיבי שהינו תלוי נסיבות התנהגות ההשקעות הספציפיות. 5. במקרה שלפנינו, הלקוח מראש פנה לגיא ו/או למוטי כדי לסחור בניירות / מניות/ אג"ח בעולם ולא בארץ, כך שאין כל חשש לניגוד אינטרסים של פקיד הבנק. בעניינינו פקידי הבנק שדברו עם התובע, על פי תמלילי השיחות, לא נהגו כיועץ, אלא כפקיד בנק, הממלא אחר הכללים שנקבעו בפסק דין הנ"ל (איגוד הבנקים). גם כאשר נקטו במילה "ייעוץ" ו/או "טיפים", היה זה בהקשר לאזהרות שהזהיר גיא את התובע מפני כניסה לשוק ההון וקניית אג"ח לאור התנהגותן בעבר ובהווה. מהשיחות בין התובע לגיא עולה, כי גיא לא יעץ לתובע לרכוש אג"ח אלא ביצע רכישת אג"ח בהתאם לקריטריונים שהוגדרו על ידי התובע, אשר אף הגדיר את האג"חים הנסחרים בארצות הברית,את משך חיי המניה ואת דירוגה. משכך, האג"חים נבחרו על פי הקריטריונים שהעמיד וקבע התובע. יתרה מכך, על פי עדות גיא שלא נסתרה, הקריטריונים שקבע התובע, העלו רשימת אפשרויות מצומצמת לפעולה.(עדות גיא ע' 24 שורה 4 , ע' 26 שורות 16-22 לפרוטוקול). אני גם מקבלת את טענת הבנק, ולפיה, אזהרה מפני סיכון בפעילות בשוק ההון אינה מהווה ייעוץ. מה עוד שאין קשר בין אזהרות גיא שלא להיכנס לשוק בו רמת הסיכון גבוהה, לבין רכישת אג"ח על ידי התובע על דעתו ובחירתו. שיחות הטלפון בין התובע לפקידי הבנק 6. מתמלילי השיחות בין התובע לגיא ו/או מוטי מטעם הבנק, כפי שהוגשו בתמליל על ידי שני הצדדים, עולה, כי התובע בעל ניסיון, ידע, בקיאות והבנה בתחום השקעות פיננסיות בארץ ובעולם. מתמלילי השיחות בין התובע לנציגי הבנק עולה, כי בחודש ינואר 2008 אמר למוטי (התובע התקשר אל מוטי) שהוא מבקש לרכוש אג"חים של ארצות הברית, ולמרות שמוטי הזהירו שהבורסה מסוכנת, ביקש לרכוש בסכום שהעביר לנתבע, סך של כ - 340,000$, אג"חים של ארצות הברית. ומוטי מזהירו שהבורסה מסוכנת מאוד. לטענת התובע, במסגרת שיחה שהוא יזם עם גיא עם העברת פעילותו לנתבע, הבהיר התובע לגיא, כי הוא מעוניין לרכוש ניירות ערך ברמה של טריפל A או דאבל A. בחקירתו הוסיף כי מהשיחות עם גיא הבין שגם A+ זה מספיק בטוח וההחזר "חזק". התובע לא ידע בחקירתו להצביע בתמליל על אמירה של גיא, טרם הרכישה, לפיה A+ זו רכישה בטוחה. בחקירתו אישר התובע, כי הוא ביקש לרכוש אג"ח של חברה שנסחרת בארצות הברית, כאשר עניין אותו התקופה אלא הביטחון. התובע אישר בחקירתו, כי מה שנאמר בשיחה עם גיא, שהתקיימה ביום 16.1.08 היה אמור "להדליק אצלו נורה אדומה". 7. התובע הופנה לתמלילי השיחות בינו לבין גיא, במהלכן גיא אומר לו לא אחת שלא כדאי לרכוש אג"חים כיוון שהם ברמת סיכון גבוהה, ואף אמר לו כי "להיות בשוק האג"ח" זה פרביליגיה ולוקסוס, אך הוא הכחיש את טענת הבנק שגיא הזהיר אותו מנפי השקעה בשוק האג"ח. לגרסתו, באותה נשימה שגיא הזהיר אותו מפני הסיכון באחזקת אג"ח הוא אמר לו ש"מצא לו דברים טובים....ברור שאפ הוא היה אומר לי אל תקנה, כי זה מסוכן, לא הייתי קונה, הוא לא אמר לי בשום רגע שזה מסוכן" (ע' 7 שורות 4 - 8 לפרוטוקול). התובע הופנה לשיחה מיום 16.1.08 במהלכה אמר לגיא שמספיק לו דאבל איי ואיי פלוס והוא לא הכחיש זאת. בשיחת הטלפון הראשונה עם גיא, אמר התובע לגיא , שברצונו לרכוש אגרות חוב מסוג AA ולאחר מכן מסוג AAA לתקופה של בין 5-10 שנים (שיחות מתאריכים 16.1.08, 29.1.08). גיא מזהיר אותו שהבורסה מסוכנת ואף מציין שהמצב בשוק ההון מבלבל אף אותו. . בשיחת הטלפון מיום 15.1.08 בין התובע לפקיד הבנק בשם מוטי מגלה התובע הבנה בסוגי ניירות ערך שונים. בשיחה עם גיא מיום 16.1.08 מגלה התובע הבנה בסוגי האג"חים השונים בארצות הברית ואומר שמבקש לרכוש דאבל A או טריפל A למשך 10 שנים . הוא אומר לגיא שהוא מחזיק אג"חים כאלה בבנק הבינלאומי הראשון וגיא משיב לו שאינו מתעסק בזה. אמנם גיא אומר לתובע שמצא עבורו אג"חים, אך מדגיש שאלה על פי הקריטריונים שהגדיר התובע, ולהזכירנו, התובע אף נקב בשמות האג"חים. בשיחה מיום 17.1.08 בין התובע לגיא אומר לתובע שזה אינו זמן טוב להיכנס לשוק. התובע מגלה שוב בקיאות בסוגי אג"חים זרים וגיא אומר לו שלעיתים עדיף ריבית פחות טובה, או פיקדון חודשי ואפילו בריבית אפסית מריבית גבוהה שלא מבטיחה שום דבר בתקופה של ירידות שערים .עוד אומר גיא לתובע, שהוא "לא מכניס לקוחות" שלו לשוק מזה חודשיים ויש דרכים אחרות להגן על הדולרים, ואף להפקיד בפק"מ שבועי. גיא מציע לתובע "לעזוב" את האופציות הדולריות ולחכות על הגדר ולא כדאי לקחת סיכון בסכום כה גבוה. התובע אף מודה בשיחה זו לגיא על עצתו לשמור על כספו. 8. בשיחה שהתקיימה ביום 29.1.08 בין התובע לגיא, אומר גיא לתובע שרמת הסיכון גבוהה מאוד, וצפויה ירידה. גיא נותן לתובע ולבקשתו, מידע אודות התשואה באג"ח ואומר לו מפורשות שאינו יכול לתת לו ציטוט של קנייה ולכן יעביר את הבדיקה לברוקר. כן אומר לו גיא שעל התובע לאשר את הקנייה, אך מסביר לו שהמחיר שהברוקר מציע גבוה ממחיר השוק וכולל את עמלתו והתובע משיב הוא יודע עובדה זאת. התובע מגלה מעורבות רבה ובקיאות בשיחה ובנושא. התובע אומר לגיא לרכוש A פלוס או אפילו פעמיים A בהמשך היום אומר גיא לתובע שהברוקר מחפש עבורו אפיקי השקעה כאשר התשואה הינה מקסימום 5%. התובע מאוד פעיל בשיחה ומגלה הבנה בשוק, בשמות האג"חים , משך החיים של המניה ואף בריביות, העמלות והתשואות. התובע אף אומר כי ביצע טעות בהשקעות עקב כעסיו על הבנק הבינלאומי. 9. בשיחה שלישית ביום 7.9.08 מפרט גיא בפני התובע את הניירות שניקנו עבורו לאחר שהברוקר נתן ציטוט מדויק והתובע מאשר את הרכישה. התובע אומר לגיא "תשמע, אני רציתי לעשות את זה וזהו".....אני שקט, ....אני מבסוט". משפט זה הינו בעל משמעות רבה בהתנהלות השיחות הטלפוניות, דרישות התובע, ושביעות רצונו מההשקעות שביצע. בשיחה שהתנהלה בין התובע לגיא ביום 76.9.08 מגלה התובע שוב בקיאות רבה ברכישת וקניות מניות ומפרט בפני גיא פעולות שביצע על דעת עצמו, מבלי לשתף את גיא. בשיחה מיום 8.9.08 בין התובע למוטי מטעם הבנק, נותן התובע הוראות למוטי לביצוע רכישות בארצות הברית בפרי מרקט AIG , סאן דיסק, ויזה מוטי אמור לתובע שאינו רואה את העסקאות בפרי מרקט במערכת שלו אך התובע אומר לו כמה למכור וכמה לרכוש ואף אומר למוטי שאינו צריך לבדוק אותו. 10. בשיחה נוספת מאותו יום שוחח עם ליאור ומוטי מהבנק ונתן הוראות קנייה בחו"ל. בשיחה עם גיא בהמשך אותו יום, מדברים השניים על העסקאות שביצע התובע באותו יום. התובע מגלה בקיאות רבה בנעשה בשוק ההשקעות בחו"ל ובמונחים הנהוגים בהשקעות מסוג זה. גיא אומר לו שאם הוא מבקש ציטוטים יש לחכות לפתיחת המסחר. התובע אף מסביר לגיא את הסיבה ל"תנודות המטורפות" ב- TGIC שדומה ל - PMI , MBI, התובע מספר לגיא על התנודות בליהמן ברדרס וויזה, ואומר לגיא מה למכור ומה לרכוש עבורו. התובע מבקש מגיא לרכוש לו "כדי שלא יברח לי", אומר לו סכומי רכישה וקנייה ובעצם נותן לגיא הוראות מפורשות. התובע אף אומר לגיא " עזוב לא צריך לפחד.....כן,כן אל תדאג, זה יהיה טוב אני אעקוב אחרי MBI ואגיד לך מה לעשות...... בהמשך אותו ים אומר התובע לגיא "אני מקווה שלא מיהרתי" גיא עונה לו שהוא כן מיהר. התובע אומר לו שהוא מתלבט בנוגע להשקעה AIG וגיא אומר לו +שאינו יודע". 11. בהמשך השיחות באותו יום מדבר התובע עם גיא על AVK, כן אומר התובע לגיא שהוא מתלבט וכי לא היה לו מספיק אומץ לאור הסיכון הגדול. התובע מתאר בפרוטרוט את צעדיו, חישוביו, שיקוליו ופעולותיו בהשקעותיו, על דעת עצמו בלבד ומדווח על כך לגיא. מדובר בשיחה פסיבית לחלוטין מצד גיא. מהשיחות ביום 8.9.08 עולה שהתובע עוקב בדריכות ולכל אורך היום על התנודות בבורסות בעולם ולפועל בהתאם לתנועות השוק העולמי. "אני פשוט לא נורמאלי ואמרתי לא, נעשה עוד כמה אחוזים, תראה מה קורה....תן לי רגע...יכול להיות שגם בפחות אני אסתפק. בשיחה (נספח ג' 19) לתצהיר הבנק, התובע מגלה בקיאות אדירה, התמצאות, ופעילות עצמאית בשוק ההון העולמי, תוך מעקב שוטף והדוק אחר הנעשה בבורסות העולמיות. באותו יום (נספח ג' 20) התובע הוא שנותן הוראות פעולה לגיא, מחווה דעתו לגבי הפעולות שביצע (נספח ג' 21). בשיחה נוספת מאותו יום (נספח ג' 21 לנתבע) אומר התובע כי הינו עוקב בכל דקה אחרי השוק העולמי ונותן לגיא הוראות פעולה. מדובר בעשרות שיחות טלפון רק ביום 8.9.08 בין התובע לגיא. 12. כך ממשיך התובע לגלות בקיאות רבה ולתת הוראות פעולה לגיא בשיחות שהתנהלו ביום 9.9.08. גיא אמנם עונה לו מה דעתו לגבי המניות ואגרות החוב שהתובע מעלה בפניו, אך לא ממש מייעץ לו מה לעשות, הוא אמנם אינו פסיבי לחלוטין אך גם לא אקטיבי בהשפעה על פעולות הרכישה והקנייה של התובע. גיא בהחלט מספא לו את דעותיו בנעשה בשוק ורמות הסיכון. התובע שואל את גיא מה מצב מניה מסוימת וגיא אומר לו מה ידיעתו לגבי מצבה, מכאן ועד למתן ייעוץ הדרך ארוכה. בשיחה שהתקיימה ביום 10.9.09 (ג' 37 לתצהיר הבנק, אומר התובע לגיא שהוא כועס על עצמו שהתעקש ולא מכר. 13. איני מקבלת את טענת התובע, ולפיה, מתמלילי השיחות עולה שמי מטעם הבנק הציג בפניו את אגרות החוב ככדאיות להשקעה, בעוד שהתובע לא היה בעל ידע מוקדם. כפי שפרטתי לעיל, התובע בקיא, שלא כאדם מן השורה, ברזי שוק ההון העולמי, לפרטי פרטים, ולא אחת הוא זה שהדריך בנושא את גיא ומוטי, הוא שמסר את שמות האג"חים בהם שקל לפעול, הוא שהיה בקי בשעריהן, בתנודותיהן, ובמצבן בשוק. פקידי הבנק השונים פעלו כמפורט בפסק דין איגוד הבנקים, כאשר ענו לתובע לגבי סוגי ההשקעות שהוא פרש בפניהם, ואמרו לו מה מצבם והשער באותו רגע. לא עלה התמליל ולו מקרה אחד, בו שינה התובעת את השקעתו, מתוך שלל האפשרויות שהוא בעצמו העלה בפני פקידי הבנק. גם כאשר סבר שטעה, האשים רק את עצמו ולא את מי מפקידי הבנק. פקידי הבנק מסרו לתובע את מצב ההשקעות אותן העלה התובע, בעבר ובעתיד וכן לגבי מצב השוק בתקופה הרלוונטית, תוך הדגשה בדבר הסיכון הרב הטמון בהשקעות באותה עת. אין לקבל את טענת התובע בסיכומי התשובה, ולפיה, תמלילי השיחות מצביעים על ייעוץ כהגדרתו בחוק והפסיקה. נהפוך הוא, כפי שפורט לעיל, מדובר במידע, שאינו ייעוץ, שעל פקידי הבנק, הייתה מוטלת חובה להעביר לתובע. לאור המפורט באריכות לעיל, אני קובעת שפקידי הבנק לא נתנו לתובע ייעוץ טענת התובע לפיה לא הצליח ליצור קשר עם פקידי הבנק כדי לקבל ציטוט 15. טוען התובע, כי במהלך חודש ספטמבר 2008, עת החלו שמועות בדבר משבר בבנק ההשקעות להימן ברדרס, הוא פנה ישירות וטלפונית לבנק, כדי לקבל ציטוט אג"ח שיאפשר לו לבחון את מצב השקעותיו ולשקול את המשך החזקת אג"ח, אך לא זכה למענה והמניה איבדה את כל ערכה. לטענתו, המומחה מטעמו קבע, כי מבלי לדעת את הציטוט המבוקש, לא היה בידו המידע הדרוש לקבלת החלטה. התובע טוען כי בקשתו לקבלת ציטוט אינה קשורה לשאלה, אם אמר לנציגי הבנק , אם ברצונו, אם לאו, למכור את המניות. טוען התובע, והמומחה מטעמו, כי קבלת ציטוט הינו השלב הראשון בביצוע כל פעולה באגרות חוב בינלאומיות, וכי אדם מן השורה אינו יכול לקבל ציטוט באופן עצמאי. כמו כן, בעת בקשה לקבל ציטוט, המשקיע אינו מפרט מהן הפעולות שהכוונתו לבצע. לטענתו, פנה לראשונה לקבלת ציטוט ביום 8.9.08 בשיחה עם מוטי ולאחר מכן מגיא, אך לטענתו לא קיבל ציטוט ומה שקיבל לא היה מעודכן. לכן, ומכיוון שקיבל מגיא מחיר לא נכון, בחר שלא למכור.. עוד לטענתו, גיא אמר לו לחכות למחרת לפתיחת יום המסחר וכי אין לו מושג מהו הציטוט ואף לא בדק זאת. עוד טוען התובע, כי ביקש מגיא ביום 10.9.08 למכור את האג"ח, נאמר לו שלא ניתן למכור בהדר דרישה, אך היועץ לא טרח לבדוק את הציטוט של האג"ח ביום שלמחרת למרות שהתובע ביקש מפורשות למכור את האג"ח. 16. טוען התובע כי כדי להציל את השקעתו פנה לסגנית מנהלת הסניף ביום 11.9.08 בבקשה לקבל ציטוט, אך קיבל ממנה תדפיס כולל שבו שיעור אג"ח שאינו מעודכם למועד העברתו. לכן פנה טלפונית ביום 12.9.08 לגיא, אך לא נענה. בפועל כל דרישותיו לקבלת ציטוט לא נענו למרות, שעל פי חוות דעת המומחה מטעמו, לא הייתה מניעה למכור את אגרות החוב בים ה- 8.9.08 ל- 9.9.08 ובין 11.9.08.ל- 2.9.08. התובע מכחיש את טענת הבנק וטוען כי במועדים הרלוונטיים לא דיבר עם הבנק 30 פעמים בהן לא ביקש ציטוט, כיוון, כך התובע, שמספיק שביקש זאת פעם אחת, כאשר אין לו כל אפשרות לקבל את הציטוט מכל מקור אחר. טוען התובע כי בעניין קבלת הציטוט חלה על הבנק חובת זהירות מוגברת כלפיו, וכי הבנק לא היה ערוך למשבר שפקד את שוק ההון ולא העסיק מספיק כוח אדם כדי לספק שרות ראוי. 17. הבנק טוען לעניין זה, כי בידיו הקלטות של כ- 30 שיחות מהמועדים הרלוונטיים בהם טוען התובע, כי לא הצליח לקבל את הציטט שביקש, ומשהתבררה תגובה זו לתובע, שינה את טענתו הראשונה, בסעיפים 9-11 לכתב התביעה, לפיה לא הצליח ליצור כל קשר עם הבנק, לטענה חדשה ולפיה, בסעיף 14 לתצהירו, לא נענו דרישותיו לקבלת ציטוט. לכן, כך הבנק, זוהי שינוי חזית אסורה. הבנק מפנה לתמלול עשרות השיחות שהיו במועד הרלוונטי, בין התובע לגיא, במהלכן, כך הבנק, ביקש פעמיים בלבד ציטוט וקיבל את הציטוט מגיא. (נספחים ג' 13, ג' 36 לתצהיר הבנק). הבנק דוחה את טענת התובע בסיכומיו, כאילו הציטוטים שקיבל מהבנק לא היו נכונים, טענה, אשר לא נטענה בכתב התביעה ונסמכת על נספח 12 לתצהיר עדות ראשית של התובע, שלטענתו הוא דו"ח בלומברג, אשר לא גולה כראיה, מה עוד, שהמסמך לא נערך על ידי התובע ולא ברור מקורו (ע' 3 שורה 22 לפרוטוקול). 18. טוען הבנק, כי הציטוטים שמסר גיא לתובע התקבלו בבנק דרך מערכת בלומברג או רויטרס שהם ספקי המידע האמינים בעניין זה על הבנק. (ס' 27 לתצהיר גיא). יתרה מכך, הבנק אף מפנה לעדות מומחה התובע ולפיה, אחת הדרכים של הבנק לקבל ציטוט הינה דרך מערכת בלומברג, והמומחה הדגיש, שהבנק אינו בבחינת "עושה שוק". (ע' 12 שורה 14 לפרוטוקול). הבנק גם מפנה להסכם פתיחת החשבון (נספח ד' לתצהיר הבנק), ס' 219, המבהיר כי הבנק מקבל נתונים אודות ניירות ערך זרים מספקי המידע בארץ ובחו"ל ולא יהיה אחראי לנכונותם. מהעדויות שהובאו בפני עולה, כי על פי עדות הבנק שלא נסתרה, הבנק מקבל את הציטוטים ממערכות בינלאומיות, בלומברג או רויטרס, ועל בסיסם מוסר את הציטוט. נספח 12 לתצהיר התובע, לא רק שלא גולה בגילוי מסמכים, אלא שלא ברור מי ערך אותו, לאיזה מועד הערכים בו נכונים ומי מסר אותו לתובע. מתמלולי השיחות עולה, כי התובע ביקש ציטוט פעמיים וקיבל אותו כפי שביקש. בכל השיחות שתימלולן הוגש, לא נמצאה כל טענה של התובע, לפיה לא קיבל את הציטוט או המידע שדרש. נהפוך הוא, ברוב הפעמים הודה לגיא והאשים את עצמו בטעויותיו. אני גם מקבלת את טענת הבנק, ולפיה, מהשיחות שתומללו לא עולה כל כוונה של התובע למכור את אגרות החוב שהחזיק, ובוודאי שלא להיטות לעשות כן. הסיכון באגרות החוב 19. התובע טוען שהבנק לא יידע ולא הזהיר אותו אודות הסיכון בפני אגרות החוב שבבעלותו, למרות השמועות שהחלו בחודש ספטמבר 2008 לגבי קריסת להימן ברדרס, ואף אמר לו כי מדובר באג"ח מעניינת שרכישתה באותו מעוד הינה רעיון טוב. כבר ביום 6.9.08 ירד דרוג אגרת החוב לA, שזה שינוי משמעותי והתנהגות התובע בעניין אגרת חוב זו, נבעה מהמלצותיו של גיא והמידע שקיבל ממנו. לכך משיב הבנק, כי לא רק שהתובע לא הציג כל ראיה לטענתו שבחודש ספטמבר 2008 הייתה שמעוה בדבר קריסת אגרת החוב, אלא שביום 6.9.08 הורד דירוגה מ A+ ל- A , דירוג שעדיין מהווה רמת סיכון נמוכה יחסית. הבנק מפנה גם לעדות המומחה מטעם התובע, לפיה אפילו הדרוג של מדינת ישראל היה A או A- . ביום 9.9.08 הוספה * (כוכבית) המציינת שהמניה בהשגחה. ורק ביום 15.9.08 הורד הדרוג ל- C. עוד טוען הבנק, כי ביום 8.9.08 מסר גיא לתובע ציטוט של אגרת החוב (נספח ג' 13 לתצהירו) ובשיחות הטלפון בתאריכים 8.9.08 - 9.9.08 הפנה גיא את תשומת לבו של התובע לירידת השערים של אגרות החוב. (נספח ג' 14, ג' 23, ג' 27, ג'33 לתצהירו). על כל אלה מוסיף הבנק, כי התובע לא היה חתום על הסכם ייעוץ, ולכן לא היה עליו להזהירו באופן יזום ואקטיבי, כיוון שבכך היה ייעוץ לשמו. אני מקבלת את טענת הבנק, וכך עולה מתמלילי השיחות, שהגם שהתובע לא חתם על הסכם ייעוץ, נתנו לו פקידי הבנק מידע כללי, ולא ייעוץ, על הסיכון הטמון בהשקעותיו. סוף דבר. מהמפורט בארכיות בפסק דיני זה עולה, כי התובע לא הוכיח ולו טענה אחת מהטענות בכתב תביעתו. אני דוחה את התביעה. התובע ישלם לנתבע הוצאות שכר טרחה בסך 30,000 ₪. בנקדיני חברותמניות