##האם אפשר להעביר תביעה קטנה לבית המשפט השלום ?## העברת תיק מתביעות קטנות לשלום תעשה במקרים בהם מדובר בעניין עקרוני, מורכב או בעל חשיבות שכן בפסיקה נקבע כי יש לפרש את הוראת סעיף 60(ב) לחוק בתי המשפט לאור תכליותיו של בית משפט לתביעות קטנות. מוסד זה מאפשר הכרעה בסכסוכים אזרחיים על סכומי כסף קטנים יחסית. בית המשפט לתביעות קטנות נועד לסייע לאזרח ולצרכן הקטן, ולמעשה לכל אדם אשר חש כי נגרם לו אי צדק, אלא שבשל הקשיים הכרוכים בפניה לבתי המשפט האזרחיים הרגילים אינו יכול או אינו מעוניין להביא את עניינו דרך צינורות השיפוט המקובלים. באמצעות סדרי דין פשוטים, דיני ראיות "מרוככים" ואגרות משפט נמוכות, מוסד התביעות הקטנות מעניק לציבור פורום נאות לפתרון סכסוכים אזרחיים המערבים סכומי כסף קטנים (רע"א 292/93 סרבוז נ' אופק, פ"ד מח(3) 177, 189-190 (1994)) ##מה ההבדל בין בין המשפט לתביעות קטנות לבין בית משפט השלום ?## בית משפט לתביעות קטנות שונה באופיו ומהותו מבית משפט השלום. מילות המפתח בכל הנוגע להליכי הדיון בתביעות קטנות הן מהירות, עלות נמוכה והיעדר פורמאליות. להשגת יעדים אלה היה המחוקק מוכן לסטות מכללי הדיון הרגילים. בעניין זה יודגש כי אופיים של ההליכים היו אמצעי ולא מטרה בפני עצמה. מוסד התביעות הקטנות לא נוצר מתוך מטרה לפתח שיטת דיון יעילה ומהירה כשהיא לעצמה, כי אם מתוך הרצון לסייע לאזרחים ולצרכנים הקטנים להביא את עניינם לפני ערכאה שיפוטית. אלא שכדי להשיג את המטרה הסופית יש הכרח בצמצום הדרישות הפורמאליות ובפישוט ההליכים המקובלים בערכאות השיפוט הרגילות. אמור מעתה: אם כי הליכי דיון מהירים, זולים ובלתי פורמאליים אינם תכליתו של מוסד התביעות הקטנות, יש לייחס להם חשיבות ראשונה במעלה, באשר בלעדיהם לא ניתן להגשים את התכלית שלשמה נוצר מוסד זה, היא פתיחת שערי המשפט בפני האזרח הקטן...". (כב' השופט דב לוין ברע"א 696293 אריה סרבוז נ' ע. אופק בע"מ). ##מה אומר החוק לגבי העברת תביעה מתביעות קטנות לשלום ?## מוסד התביעות הקטנות נועד בראש ובראשונה לבירורן של תביעות צרכניות והדבר עולה אף עולה מלשון חוק בתי המשפט [נוסח משולב]התשמ"ד-1984. המפרטת את סמכות של בית משפט לתביעות קטנות. " 60 (א) בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד ( 1) לתשלום סכום שאינו עולה על 33,400 שקלים חדשים; (2) למתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה, כששווי המצרך או התיקון או סכום העסקה, לפי הענין, אינו עולה על הסכום האמור בפסקה (1). ובתביעה-שכנגד לסכום או לצו כאמור, ובלבד שהתביעות אינן לפי זכות שהומחתה או שהוסבה ואינן בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר. (ב) בית המשפט רשאי לא לדון בתביעה או בתביעה-שכנגד ולהעבירן לבית משפט שלום או לבית המשפט המוסמך לדון בהן, לפי העניין, אם ראה שהדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים להן, או אם ראה שהתביעה הוגשה בידי תובע שכבר הגיש באותה שנה באותו בית משפט יותר מחמש תביעות." ##להלן החלטה בנושא העברת תביעה קטנה לבית משפט השלום:## בפני בקשת הנתבעות להעברת הדיון בתביעה לבית משפט השלום בתל-אביב, בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 60(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), הקובע כך: "בית המשפט רשאי לא לדון בתביעה או בתביעה שכנגד ולהעבירן לבית משפט שלום או לבית המשפט המוסמך לדון בהן, לפי העניין, אם ראה שהדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים להן, או אם ראה שהתביעה הוגשה בידי תובע שכבר הגיש באותה שנה באותו בית משפט יותר מחמש תביעות". הבקשה הוגשה בגדרי תביעה קטנה לתשלום סך של 3,970 ₪, בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע, עקב הצפה ו/או שטפון מיום 6.1.13, עת עמד הרכב מול בית התובע, ברחוב מונטיפיורי 12 באור יהודה (להלן: "אירוע ההצפה"). לכתחילה, הוגשה הבקשה להעברת תיק זה לבית משפט השלום בתל-אביב, על ידי הנתבעת 1 בלבד. בדיון מיום 20.3.14 הצטרפה הנתבעת 2 לבקשת הנתבעת 1. הנתבעות טוענות, כי מדובר בתביעה מורכבת, בה מתעורר הצורך לברר שאלות עובדתיות ומשפטיות, שאינן מתאימות לסדרי הדין בבית משפט לתביעות קטנות, ובכלל זה שאלת אחריותן של הנתבעות, ו/או מי מהן, לאירוע ההצפה. לטענת הנתבעות, בירור החבות בעניין אירוע ההצפה, מצריך שמיעת היקף רחב של עדויות, לרבות חקירות מומחים מתחום ההידרולוגיה ושמאים על חוות דעתם. לדברי הנתבעות, חקירתם של המומחים יכולה להיעשות על ידי עורכי דין, ולא על ידי בעלי הדין עצמם. הנתבעות מוסיפות ומציינות, כי הוגשו, זה מכבר, לבתי המשפט השונים עוד שתי תביעות קטנות בגין ההצפות שאירעו בין התאריכים 5.1.13 ל-10.1.13, האחת בבית משפט זה (ת"ק 9266-12-13), והשנייה, בבית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה (17445-07-13). שתי התביעות הנוספות, טרם התבררו לגופן. בנוסף לתביעות אלה, קיימות מספר לא מבוטל של דרישות כספיות של צדדים נוספים בגין אירועי ההצפה הנזכרים מעלה. הנתבעות מבהירות, כי הגישו את בקשתן הנוכחית, על מנת שתוכלנה, לאחר מכן, לעתור לאיחוד שלושת התיקים בפני מותב אחד, בבית משפט השלום. התובע, מצידו, מתנגד לבקשה. לטענת התובע, העברת התביעה לבירור בבית משפט השלום, תגדיל את הוצאות המשפט ותוביל לבזבוז זמן שיפוטי שלא לצורך, משום שמדובר בתביעה בסכום פעוט בסך של 3,970 ש"ח. התובע טוען כי בידי בית משפט זה ישנם כלים לדון בתביעה זו. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה, כי יש להעביר תביעה זו לבירור בבית משפט השלום. אמנה בקצרה את טעמיי. בפסיקה ישנן גישות שונות באשר למידת השימוש בסעיף 60(ב) לחוק בתי המשפט. בבר"ע (מחוזי-ירושלים) 525/04 קורן נ' עיריית ירושלים, ניתן ביום 14.4.05, ניתח כבוד השופט (כתוארו אז) משה דרורי, את העקרונות אשר יש להביא בחשבון בעת בחינת בקשה להעברת תביעה קטנה לבירור בבית משפט השלום: "זכות הבכורה לפתיחת ההליכים בבית משפט לתביעות קטנות ניתנת ל"אזרח הקטן", וכל עוד זכויותיו לא ייפגעו, יש להמשיך בהליכים בבית המשפט לתביעות קטנות. כאשר הסוגיה הופכת עקרונית או שיש חשש שזכויותיו של התובע (כגון: זכות ייצוג על ידי עורך דין) עלולות להיפגע, הסמכות שבסעיף 60(ב) לחוק בתי המשפט מאפשרת השארת התביעה במערכת בתי המשפט, אך העברתה לבית משפט השלום, אשר ידון בה על פי פרטי הדינים וישקול את מערכת הזכויות והחובות על פי הדין המהותי ודיני הראיות". בענייננו, עסקינן בתביעה מורכבת, בה צריכה להתברר, תחילה, שאלת אחריותן של הנתבעות ו/או מי הן, לאירוע ההצפה. בירור שאלה זו ייעשה, ככלל, באמצעות חקירות המומחים (שלושה במספר), על חוות הדעת שהגישו. לתביעה זו יוקצה, מטבע הדברים, זמן שיפוטי רב, החורג ממסגרת הזמן המקובלת והנוהגת בתיקי תביעות קטנות. זאת ועוד, קיומם של הליכים מקבילים בבתי משפט שונים מחייב, כשלעצמו, להעביר תיק זה לבירור בבית משפט השלום, הן כדי לאפשר לנתבעות להגיש בקשה לאיחוד התיק בפני מותב אחד בבית משפט השלום והן כדי למנוע קביעת ממצאי עובדה סותרים. אשר על האמור, אני מורה על העברת תיק זה לבירור בבית משפט השלום, כאמור בסעיף 60(ב) לחוק בתי המשפט.תביעות קטנות