לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, רביע ג'באלי, מיום 15.03.13, בתיק הוצאה לפועל 10-00061-08-0, אשר דחתה את בקשת המבקשת לעיון חוזר בהחלטתה מיום 22.11.11, בה נדחתה הבקשה למנות את עו"ד פואד עמראן, ככונס נכסים למקרקעין הידועים כגוש 12211 חלקה 63 באעבלין (להלן: "המקרקעין"). בבקשתה, טענה המבקשת, כי תיק ההוצאה לפועל נפתח ביום 18.10.06, למימוש חוב מזונות שנפסק למבקשת מהמשיב, גרושה. לזכותו של המשיב רשומה, מיום 31.05.07, הערת אזהרה לגבי המקרקעין בפנקסי רישום המקרקעין. עו"ד סלים ח'מיס שמונה ביום 23.09.09, ככונס נכסים על המקרקעין (החלטת כב' רשם הוצל"פ ריאד קודסי), התפטר מתפקידו. ביום 22.10.10 מונה עו"ד מחמוד ח'ליל ככונס נכסים תחתיו. ביום 10.10.11 הגישה המבקשת בקשה, למינוי עו"ד פואד עמראן, ככונס נכסים חדש על המקרקעין. בהחלטת כב' הרשמת מיום 22.11.11 נקבע בזו הלשון: "הבקשה מיום 10.10.11 הוגשה כבקשה למינוי כונס ולא כבקשה להחלפת כונס. בבקשה אין שום התייחסות לכונס הקודם ולפעולות שעשה. ביום 23/9/09 מונה עו"ד סלים חמיס כונס נכסים בתיק. ביום 22.10.10 שיחרר כבוד הרשם קודסי את כונס הנכסים מתפקידו ומינה במקומו את עו"ד מוחמד ח'ליל. הזוכה ...מפנה [בבקשה] להליכים שנקט הכונס עו"ד חמיס לפני שנה וחצי לכל הפחות- הליכים שאין להם תוקף בתיק. ברור כי לאור חלוף זמן רב מאז ביצוע הליכים אלה...הפכו לבלתי אקטואליים ולחסרי תוקף עכשווי. ברור כי אם ימונה כונס נכסים חדש יהיה עליו לערוך הליכים אלה מחדש...אך כפי שציינתי בהחלטתי, 22/11/11 לחייב אין זכות בעלות בנכס. זכויותיו בנכס אובליגטוריות ומעוגנות בהערת אזהרה ולא ניתן לאשר הליכי מכר אלא לאחר שזכויות הבעלות בנכס יועברו על שם החייב." (הדגשה שלי- ס"י). ביום 12.3.13 הגישה המבקשת בקשה נוספת למינוי כונס נכסים, אולם גם בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 15.3.13, על ידי כב' רשמת ההוצאה לפועל. כב' הרשמת הפנתה בהחלטתה זו, לנימוקים אשר פורטו בהחלטתה מיום 22.11.11. לטענת המבקשת, טעתה כב' הרשמת, כאשר החליטה בניגוד להחלטות קודמות של כב' הרשם קודסי, אשר מינה כבר כונסי נכסים בתיק. זאת ועוד, ההחלטה ניתנה בניגוד לצו העיקול שהוטל על המקרקעין, ואשר נרשם בלשכת רישום המקרקעין ביום 12.08.08. לטענת המבקשת, כב' רשמת ההוצאה לפועל, לא ביססה את החלטתה, לפיה לא ניתן למנות כונס נכסים על זכויות החייב המעוגנות בהערת אזהרה, באשר הן זכויות אובליגטוריות ולא קנייניות. בהחלטתי מיום 13.2.13, בבקשה זו, נקבע כי ניתנת לצדדים 30 ימים להשלמת טיעוניהם. המשיב,לא הגיש תגובתו לבקשה זו, ועל כן, רואה אני לנכון להכריע בבקשה גופה אף בהעדר תגובת המשיב. דיון והכרעה הערת אזהרה איננה מוגדרת "כזכות במקרקעין", מכיוון שכל עיקרה הוא בהקמת מחסום בפני רישום עסקאות סותרות במקרקעין, ובכך, לשמור על כוחו של החיוב החוזי ברישום העסקה במקרקעין. [לעניין זה ראו: ד. בר -אופיר, בספרו "הוצאה לפועל הליכים והלכות" הוצאת פרלשטיין- גינוסר, חלק שני, בעמ' 619. (להלן: "בר אופיר"]. משכך, הערת אזהרה הינה זכות שלילית בנכס, ואינה יוצקת תוכן של בעלות במקרקעין. כעולה מדברים אלו, הערת האזהרה הינה זכות אובליגטורית, השומרת על זכותו העתידית של מי שרשומה לטובתו הערת האזהרה, להשלמת רישום בעלותו במקרקעין. עם זאת, הערת האזהרה הינה זכות אובליגטורית, אשר ניתן לבצע בה פעולות משפטיות, אשר יובילו בסופו של ההליך, את החייב לתשלום חובו. כך למשל, סעיף 34(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967, (להלן:"החוק"), מקנה לרשם ההוצאה לפועל את הסמכות לצוות על עיקול זכויות החייב במקרקעין, הנובעות מרישום הערת אזהרה במקרקעין לטובתו. רשם ההוצאה לפועל, רשאי למנות כונס נכסים על זכות קיימת או זכות שעתידה שתקום לחייב. יפים לעניין זה דבריו של המלומד דוד בר אופיר, בעמ' 918: "המונח "זכות עתידה", פירושו, זכות שגיבושה בעתיד הוא וודאי בין בתאריך קבוע ובין בקרות אירוע שהתרחשותו נעלה מספק... אם הזכות עדיין לא נולדה, או עדיין לא גובשה, או אם איננה קיימת כלל, אין זו זכות שניתן למנות עליה כונס נכסים, אלא ציפייה בלבד שעדיין לא הבשילה לכלל זכות..." 11. משכך, רשם ההוצאה לפועל, רשאי למנות כונס נכסים, על "זכות עתידה", אשר התגבשה לכלל זכות, אולם טרם התגבשה זכות זו והושלמה. כפועל יוצא מכך, יכול רשם ההוצאה לפועל, למנות כונס נכסים על מקרקעין אשר לחייב רשומה בהם הערת אזהרה בלבד, שכן, רישומה של הערת האזהרה, משמעה "זכות עתידה" בנכס. 12. לכל אלו מתווסף סעיף 54(א) לחוק, הקובע את סמכויותיו של כונס הנכסים, כדלקמן: 54. (א) "כונס הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו, ינהלו, ימכרנו, יממשו ויעשה בו כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל; וידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב." (ההדגשה שלי - ס"י). 13. מכאן, לכונס הנכסים מוקנית סמכות רחבה, בניהול נכסי החייב, מכירתם, וכיו"ב, וזאת כשם שהיה פועל החייב למימוש נכסיו שלו. עם זאת, כונס הנכסים אינו יכול לממש נכס אשר לחייב רשומה בו הערת אזהרה בלבד, שכן, כאמור, הערת אזהרה הינה זכות אובליגטורית. אולם, מתוקף סמכותו הטבועה של כונס הנכסים, העולה מהוראת ס' 54(א) לחוק, מוסמך הוא להיכנס בנעליו של החייב, ולהשלים את פעולת הרישום על המקרקעין על שמו של החייב. עם השלמת רישום זה, זכותו של החייב במקרקעין תהא זכות בעלות, ומשכך, יוכל כונס הנכסים לפעול למימוש המקרקעין, ולתשלום החוב לזוכה. תוצאה אחרת משמעה מתן יד לחייב להתחמק מתשלום חובו ע"י "הזנחה" מכוונת של זכויותיו. סיכום 14. אשר-על-כן, דין בקשת ערעור זו להתקבל. 15. רשמת ההוצאה לפועל, תמנה כונס נכסים, על המקרקעין, אשר יונחה לפעול להשלמת רישום הזכויות המקרקעין על שם החייב, ולמימוש המקרקעין, עד לתשלום מלוא החוב לזוכה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. כינוס נכסיםהערת אזהרה