א. מבוא: 1. התובע בתיק זה, עותר בתביעתו לחייב הנתבע, רואה חשבון במקצועו לשלם לו סך של 272,306 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל ובצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד (להלן: "סכום התביעה"). 2. התובע טוען כי סכום התביעה הינו חלקו בעמלה ששולמה לנתבע בגין פעולות שבוצעו לגביית הפרשי ארנונה המגיעים לעירית שפרעם (להלן: "העיריה") ממחצבות אבן וסיד (להלן: "המחצבות"). פעולות אלו הניבו ביום 17.2.06 חתימה על הסכם פשרה בין המחצבות והעיריה, ובגין כך קיבל, לטענת התובע, הנתבע מהעיריה עמלה בסך 492,600 ₪. 3. התובע טוען כי עבודות גביית הפרשי הארנונה בוצעו במשותף על ידו ועל ידי הנתבע לאחר שהתובע כבר עסק בשנת 2004 בעבודות אלו עבור העיריה. התובע טוען כי הוסכם בינו ובין הנתבע כי עבודות הגביה יבוצעו על ידי שני הצדדים כשותפים מאחר והתובע הינו בעל הרעיון והבקיא בסוגיה. עוד טוען התובע כי הוסכם בין הצדדים שהנתבע לבדו יממן עלויות העבודה הנדרשות לצורך ביצוע הגביה לרבות ביצוע צילומי אויר, עריכת חישובי מס וכדומה. יובהר כי לא נתבע בתביעה תשלום שכר ראוי לתובע בגין העבודה שבוצעה על ידו. 4. בתביעתו טוען התובע כי הנתבע רימה והטעה אותו וכן התעשר על חשבונו שלא כדין. עוד נטען כי למרות שהנתבע הודה בהזדמנויות שונות בפני מספר אנשים כי התובע זכאי לתשלום חלק מהסכום הנתבע, בתביעה זו הנתבע סירב לשלם סכום כלשהו לתובע ואף סירב להפנות הסכסוך בין הצדדים לבוררות. 5. לכתב התביעה צירף התובע שני מסמכים: א. מכתב מיום 21.9.06 חתום על ידי מר עורסאן יאסין ראש עירית שפרעם שלטענת התובע תומך בטענותיו. עיון במכתב מלמד, עם זאת, כי כל האמור במכתב בנוגע לשותפות הנטענות בין הצדדים בתיק זה הובא לידיעת כותב המכתב מפי התובע ואין לכותב המכתב כל ידיעה אישית בנושא. ב. מכתב חתום על ידי גזבר העיריה וראש העיריה מיום 22.10.04 המופנה דווקא לנתבע ומעביר לטיפולו תיק מחצבות אבן וסיד. שמו של התובע לא מוזכר במכתב זה. 6. הנתבע בכתב הגנתו דחה כל טענות התובע והכחיש כי נוצרה שותפות ביניהם בשלב כלשהו, הנתבע טען כי התביעה מושתתת על טענות שהם פרי דמיונו של התובע. 7. בכתב ההגנה מציין הנתבע כי התובע היה בעבר עורך דין חבר לשכת עורכי הדין אשר בשל בעיות משמעת הושעה לצמיתות מחברותו בלשכת עורכי הדין. נטען כי תביעת התובע הינה חלק ממסכת איומים וסחיטה המופעלת על הנתבע לשלם לתובע כספים שאינם מגיעים לו בגין ביצוע עבודה שהתובע חושב שהיה ראוי כי הוא, ולא הנתבע, יבצעו עבור העיריה. עוד נטען כי התובע היה חבר במועצת עירית שפרעם עד סוף שנת 2003. 8. הנתבע טען עוד בכתב ההגנה כי קיבל ישירות וללא תנאי מהעיריה את ביצוע עבודת גביית הארנונה מהמחצבות ומעולם לא הסכים לשתף התובע בביצוע העבודה או ברווחיו בגינה. בשל כך טען הנתבע כי אין בין הצדדים הסכם בכתב או בעל פה. ב. ההליכים: 1. במהלך ההליכים המקדמיים בתיק זה נדרשו הצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית. כן הוגשו בקשות מקדמיות: האחת, לחייב התובע בהפקדת ערובה להוצאות בשל מצבו אשר נדחתה על ידי בהחלטה מנומקת מיום 24.3.09. השניה, לחייב התובע בגילוי מסמכים שלא גולו על ידו אשר נתקבלה על ידי באותה החלטה. 2. התובע בחר בשלב מסויים בהליכים אלו לייצג עצמו, דבר שסירבל במקצת ניהול ההליכים ואף גרם לצורך בהפסקת שמיעת הראיות בשל התלהטות יצרים באולם במהלך שמיעת הראיות. ייצוג התובע את עצמו הביא גם להתנהלות שגויה, אי הופעה, איחור בהגשת ראיות נדרשות וכדומה. מאידך, התובע גם השכיל לוותר על הצורך בחקירת מקצת מעדי הנתבע, דבר שקיצר ההליכים. 3. במהלך שמיעת הראיות שמעתי עדות התובע, עדות בנו המשמש כיום כעורך דין ובעל חברה הנותנת שירותים דומים לשירותים שנתנו לעיריה נשוא התביעה דנן בשם א.ר. שירוותים מוניציפאלים בע"מ (2004), ועדות ראש העיריה בשנים 1998-2008, מר עורסאן יאסין. 4. מטעם הנתבע שמעתי עדות הנתבע ועדות עו"ד מטאנס גסאן אשר ייצג העיריה בהליכים מול המחצבות על פי דרישת הנתבע. 5. לאחר סיום שמיעת הראיות הגישו הצדדים סיכום טענות בכתב. ג. המסקנה: 1. לאחר שעיינתי בכל כתבי הטענות, התצהירים והמוצגים, ולאחר ששמעתי העדויות והתרשמתי מהם, נחה דעתי כי דין התביעה להדחות וכי התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח טענותיו. במיוחד לא הוכיח התובע כי הושג הסכם בין הצדדים לפיו יהיה חייב הנתבע לשלם לתובע שכר כלשהו בגין עבודה שביצע לצורך גביית ארנונה מהמחצבות עבור עירית שפרעם. 2. בידי התובע אין כל ראיה בכתב התומכת בטענותיו ועדותו בעל פה נסתרת בעדויות עדי תביעה אחרים ובמסמכים שהוגשו. זאת בנוסף לעדויות הנתבע ועדיו, שסתרו עדות התובע ובנו בפני. במצב עניינים זה לא רק שבפני תביעה הנסמכת על עדות יחידה של בעל דין אשר רק לו הידיעה לגבי טיב ההתקשרות הנטענות בין התובע והנתבע, אלא בפני תביעה שעדות יחידה זו נסתרת על ידי עדויות עדי תביעה אחרים ומסמכים בכתב. 3. אציין עוד כי אין בפני תביעה לשכר ראוי, דבר המייתר הצורך לברר טענות התובע כי ביצע עבודה כלשהי במסגרת העבודות שבוצעו לצורך גביית ארנונה מהמחצבות. מה גם שספק בעיני אם קיימת תביעה כזו לתובע וכן גם אם היתה תביעה כזו לתובע, לא היתה זו לדעתי צריכה להיות מוגשת כנגד הנתבע אלא כנגד עירית שפרעם, בעבורה, כך טוען התובע, בוצעה העבודה. ד. דיון: 1. טוען התובע בכתב התביעה ובתצהירו כי בתחילת חודש ינואר סוכם בינו ובין עירית שפרעם באמצעות ראש העיריה כי התובע יטפל עבור העיריה בגביית הפרשי ארנונה מהמחצבות. עוד טען התובע כי רק לאחר שהבין כי העבודה כוללת עריכת צילומי אויר בעלות יקרה, פנה לנתבע על פי עצת ידידו מר נסראללה עיסאם בהצעה לבצע העבודה יחדיו והנתבע הסכים. עוד טען התובע כי בעקבות השגת ההסכמה הודע הדבר לראש העיריה. 2. התובע יכול היה להוכיח טענותיו באמצעות מספר אנשים אשר היו שותפים, לטענתו, לקשירת העסקה וזאת בהעדר ראיה בכתב להוכחת טענות התובע בדבר קיומה של שותפות לביצוע העבודה בין התובע והנתבע ואלו הם: עדות התובע, עדות הנתבע, עדות ראש העיריה, עדות גזבר העיריה ועדות מר נסראללה. הנתבע כאמור הכחיש מכל וכל טענות התובע. העד נסראללה, שהתובע טען שהוא ידידו האישי, לא הובא להעיד. העד מר עוסמאן יאסין ראש העיריה במועדים הרלוונטים סתר בעדותו טענות התובע. עד זה טען בעמ' 9 לפרוטוקול ישיבת יום 20.10.09 כי לא מסר עבודה מטעם העיריה לתובע. עד זה גם אישר כי מסירת עבודה מטעם העיריה לא יכולה להתבצע ללא אישור הגזבר וכל מכתב בנושא המהווה אישור עבודה חייב לשאת חתימת ראש העיריה, גזבר העיריה ובצירוף חותמת העיריה. בעדות זו של ראש העיריה יש גם סתירה לאמור בסעיף 3 לתצהיר התובע, ת/3. בנוסף, אין מחלוקת כי לא הוכח קיומו של מכתב מטעם עירית שפרעם המוסר עבודה לגביית ארנונה לתובע. ובעדותו ראש העירה התכחש לאמור בנ/1 והוא המכתב שכתב ראש העיריה לבקשת התובע והמוכיח לדעת התובע טענותיו. בעדותו ראש העיריה גם סותר טענות התובע בתצהירו כי נמסרה לתובע עבודת גביית ארנונה מהמחצבות עבור עירית שפרעם. 3. עוד יצויין כי מעדות ראש העיריה, מר יאסין, עולה שהעבודה מטעם העיריה נמסרה רק לנתבע, ורק מכח דיווחו של התובע לראש העיריה למד זה כי התובע טוען שקיימת שותפות בינו ובין הנתבע. ענין זה לא נבדק על ידי ראש העיריה באפן אישי והוא לא ידע על קיומה של שותפות כזו מידיעה אישית. כך מעיד ראש העיריה בעמ' 9 לפרטוטקול בשורות 12-28: "ש. אני מפנה אותך לנ/1-האם אמור בפסקה 2 נכון. ת. בא אלי התובע וביקש ממנו לעשות את העבודה. אמרתי לו שזה לא אני, ומי שנותן ועושה צריך לבדוק עם הגזבר והיועץ המשפטי אחרי שבוע ימים, הגיש מר שוקייר בקשה לעשות את העבודה, שאלתי את התובע והוא אמר שהוא סיכם עם הנתבע לעשות ביחד את העבודה. וזו הסיבה שכתבתי את המכתב. ש. אתה אומר כשהנתבע הגיש בקשה לבצע את העבודה, זו הפעם הראשונה שידעת על הנושא הזה. ת. כן. ש. אז לאחר מכן, פנית לתובע והתובע אישר לך כי הוא בשותפות כלשהו עם הנתבע. ת. הוא אמר לי שהוא סיכם ביחד עם הנתבע לעשות את העבודה ביחד. אמרתי לו מזל טוב, והעבודה היתה דרך הגזברות והיועץ המשפטי. ש. אז לא אתה מסרת את העבודה. ת. לא. לא אני מוסר את העבודה, הגזבר והיועץ המשפטי מחליטים. התובע אמר שהוא סיכם עם הנבתע לעשות את העבודה ביחד. הגזבר מסר את העבודה, אני לא יודע מי עשה את העבודה. ש. כל המידע שלך לגבי שותפות בין התובע לנתבע נודע לך דרך התובע. ת. נכון, אני יודע על השותפות מהתובע". 4. יצויין כי ההנחה שהתובע לא קיבל כל פניה מעירית שפרעם לבצע עבודת גביית ארנונה מהמחצבות מקבלת משנה תוקף מהאמור בפרוטוקול ישיבת מועצת העיר 6/06 מיום 4.4.06. בישיבה זו קבע ראש העיריה כי התובע הינו רק תושב שפרעם ורק ככזה הוא זכאי להביע דעתו בנושא. ראה לענין זה עדות ראש העיריה עמ' 10 לפרוטוקול ישיבת יום 20.10.09. יש להבהיר כי עדות ראש העיריה לענין זה בפני תמוהה משום שראש העיריה אמר בעדותו בפני שטיעוניו בישיבת מועצת העיר הנ"ל היתה לפני פניית התובע אליו, בה סיפר התובע כי הושג בין התובע והנתבע הסכם שותפות ביצוע עבודת גביית הארנונה, אולם פרוטוקול ישיבת מועצת העיר היה ביום 4.4.06 ואילו לטענת התובע הוא סיכם על שותפות בינו ובין הנתבע עוד בחודש ינואר 2004, ואז גם דיווח על כך לראש העיריה. 5. כן יש לציין כי בעדותו (עמ' 10 לפרוטוקול ישיבת יום 20.10.09) מודה ראש העיריה כי באופן חוקי פנתה העיריה רק לנתבע לבצע עבורה עבודת גביית ארנונה מהמחצבות. בנו של התובע שהובא להעיד לא יכול היה להעיד מידיעה אישית כי נוצרה בין התובע והנתבע שותפות כלשהי. יתר על כן, התקשיתי ליתן אמון בעדות עד זה, שהוא כאמור בן משפחה של התובע, משום שעד זה, שהינו עורך דין במקצועו, לא הסס מלהעיד כי חתם על מסמכים בשם אביו ובשם הנתבע למרות שלא היה בידיו שום אישור מהנתבע לעשות כן. ראה למשל נספח טז לתצהיר הנתבע. עוד לא הסס עד זה להקים חברה שעסקה בגביית ארנונה בה לא היה לאביו תפקיד. למרות זאת החברה הוציאה מכתבים שתכנם הוכתב על ידי אבי העד הוא התובע ועליהם חתם העד מבלי לבדוק אם תכנם נכון. 6. אציין עוד כי מעדות בן התובע ניתן גם ללמוד כי אין ממש בטענת התובע. כך על פי עדות בן התובע, החברה שתפקידה היה לטפל בגביית ארנונה עבור עירית שפרעם, הוקמה רק ביום 11.10.04. מאידך, על פי טענות התובע השותפות בינו ובין הנתבע לביצוע עבודות גביית ארנונה מהמחצבות החלה בחודש ינואר 2004, והיה צורך לבצע עבודות באופן מיידי לרבות, ובמיוחד צילומי אויר. ללמדך שהחברה שהוקמה ובה היה התובע הרוח החיה לא נועדה לבצע עבודות דרושות לשותפות שנטען כי הוקמה לצורך גביית ארנונה מהמחצבות. 7. כמו כן בן התובע העיד על פגישה שהיתה לו עם הנתבע ואביו במחצית הראשונה של שנת 2004. עד זה לא העיד כי בישיבה זו הודה הנתבע בקיומה של שותפות בין הצדדים, כנטען על ידי התובע. לעד זה גם לא היה הסבר סביר מדוע העסיק הנתבע עורך דין לצורך ביצוע עבודת גביית הארנונה (עו"ד מטענס גסאן) אם נוצרה בין הנתבע ובין התובע שותפות וכאשר והתובע ובנו הינם עורכי דין. ראה לענין זה עדות בן התובע בעמ' 16 לפרוטוקול ישיבת יום 20.10.09. 8. במצב עניינים שתואר לעיל בהעדר כל ראיה בכתב לקיומה של שותפות בין הצדדים, משקיימת הזמנת עבודה מטעם עירית שפרעם רק לנתבע ומשעדויות עדי התובע לא תומכים בטענותיו, אין לקבוע כי התובע הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו. 9. האמור לעיל נכון גם אם אקבל טענת התובע כי בצע עבודות בקשר לגביית ארנונה מהמחצבות בעבור עירית שפרעם. גם לו נכון היה הדבר ואפילו היה מוכח כי הנתבע או העיריה עצמה עשו שימוש בעבודות אלו, אין בכך די כדי להטיל חובה על הנתבע לשלם לתובע מכח הטענה, שלא הוכחה, כי קיים הסכם בין הצדדים לבצע במשותף העבודה, עליה קיבל הנתבע שכר מעירית שפרעם. 10. אציין כי טענות התובע בנוגע לביצוע העבודות הוכחשו על ידי הנתבע ועדיו לרבות ובמיוחד עו"ד מטענס גסאן ולא מצאתי כל סיבה שלא לייחס אמינות לעדויות המפורטות והסבירות של עדים אלו. אלו בכתב ובעל פה. עדויות אלו נתמכו בעובדה כי אין בידי התובע, למרות היותו עורך דין בהשכלתו, מסמך המאמת טענותיו או מחייב בצורה כלשהי את הנתבע. עדות הנתבע ועדיו לא נסתרה והתרשמותי מעדויות אלו היתה כזו שלא ניתן לקבוע שאינן סבירות או אמינות. ה. סיכום: לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות. התובע ישלם לנתבע הוצאות ההתדיינות מעבר להוצאות שכבר נפסקו בהליכי הביניים בסך 8,000 ₪ ובצירוף מע"מ וכן ישיב לנתבע הוצאות עדים ומומחים ששילם, אם שילם, לפי קבלות. סכום זה כולל פסיקת הוצאות בגין הליכי הביניים שלא נפסקו ונקבע בהחלטות ביניים כי פסיקת ההוצאות תעשה בפסק דין סופי. כספים לרבות ערבויות שהופקדו על ידי התובע בקופת בית המשפט יועברו לנתבע באמצעות בא כוחו לאחר שישולמו הוצאות עדים ומומחים על פי החלטות קודמות. כספים לרבות ערבויות שהופקדו בקופת בית המשפט על ידי הנתבע, יושבו לידיו באמצעות בא כוחו. הגשת ראיותראיות