האם אדם אשר מעיד על עצמו כי חובותיו נבעו מהיותו "מהמר כרוני" בהימורים חוקיים, זכאי להגנת החוק, ולבקש את הכרזתו כפושט רגל? זו השאלה העומדת לפתחי. טענות הצדדים 1. המבקש הגיש ביום 10.1.08 בקשה בה עתר לכך שבית המשפט יכריז עליו כפושט רגל על פי סעיף 17(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") ועל פי תקנה 6 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 (להלן "התקנות"). לטענתו, עקב מצבו הכלכלי הקשה וריבוי נושיו אין הוא יכול לשלם את חובותיו ומתקיימים בו התנאים למתן צו כינוס וכן להכרזה על פשיטת רגל. בסעיף 4 לבקשה נאמר: "חובות הללו נובעים מכך שבשנת 99 זכה בהגרלת טוטו בסכום של 115,000 שקל. מאז הזכיה נהפך המבקש למהמר כרוני. הפסיד את כל סכום הפרס והותיר חובות לנושים שונים וכן לשוק האפור". לטענת החייב, ההימורים אשר בעקבותיהם נוצרו חובותיו היו הימורים חוקיים (משחקי מפעל הפיס), אשר עיקר ההכנסה מהם מופנית לטובת הציבור ורווחתו. לדבריו, אין מדובר בהימורים לא חוקיים אשר פוגעים בתקנת הציבור, ועל כן אין בכך בכדי לשלול את תום ליבו. עוד הוסיף החייב כי הוא מצא עבודה, מנסה להשתקם, ויש סיכוי שבסופו של הליך הנושים יקבלו חזרה את מלוא כספם. ב"כ כונס הנכסים הרשמי טוענת כי יצירת חובות מהימורים, יהיו אשר יהיו, שוללת את תום הלב של החייב, אשר הינו תנאי סף לצורך הכרזה על פשיטת רגל. דיון 2. להליך פשיטת הרגל שתי תכליות: האחת, בוחנת את עניינם של הנושים ועל פיה נועד כינוס נכסי החייב לצורך פירעון חובותיו בין הנושים באופן הוגן ושווה. השניה, בוחנת את עניינו של החייב במטרה לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו (ראו: רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, ע' 813). לשם שמירה על איזון ראוי בין זכויות הנושים לבין ההגנה הניתנת לחייב באמצעות הכרזה עליו כפושט רגל, נקבע כי רק חייב אשר חובותיו נוצרו בתום לב זכאי להגנה זו (ע"א 5503/92 קירצמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) 749, 756; שלמה לוין, אשר גרוניס פשיטת רגל (מהדורה שנייה, תשס"א) 169). על כך עמד כב' השופט ג' בך בע"א 4892/91 שבתאי אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45 (להלן: "פרשת אשכנזי"), בזו הלשון: "אמת נכון הדבר, מטרה לגיטימית ויסודית בהליכי פשיטת הרגל היא שמיטת חובותיו של חייב שנקלע לקשיים כספיים מתמשכים, ומתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו. החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים, וגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ, ערך חשוב. יחד עם זאת, אין להשלים עם מצב בו ינצלו החייבים אפשרות חסד זו ויהפכוה "עיר מקלט" מפני הנושים, אשר כל דיכפין יביא עצמו בשעריה." (שם, ע' 55). 3. אבחנתו של החייב בין יצירת חובות בהימורים בלתי חוקיים לבין יצירת חובות בהימורים חוקיים, אינה מסייעת בידו. בחינת תום ליבו של החייב אינה מותנית ביצירת חובות באופן בלתי חוקי. בפסיקה נקבע אמנם כי לא ייתכן שחייב אשר חובותיו נוצרו כחלק מפעילות בלתי חוקית ייצא נשכר ועל אחת כמה וכמה, כאשר הפעילות הבלתי חוקית נוגדת את תקנה הציבור וגדרי המוסר (ראו: ע"א 6416/01 דני בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197), אולם מדובר בנדבך נוסף ולא בתנאי. אפרט. במקרה דנן אין מדובר בפעילות בלתי חוקית, על אף זאת, בפרשת אשכנזי הנ"ל נקבע כי יצירת חובות במסגרת הימורים שוללת את תום ליבו של החייב, כדלקמן: "העדר תום הלב יכול שיהיה בשלב יצירת החובות, כגון אדם אשר משך שנים נהג להמר בסכומי כספים במסגרת משחקי מזל, ויכול שיהיה בשלב הליכי אכיפת החובות, כגון מי שנוקט פעולות שונות לשם התחמקות מפרעון לנושים במצב שיש בידיו כספים או נכסים. חייב שכזה איננו ראוי להגנה מפני נושיו, ובקשתו לצו כינוס נכסים נגדו והכרזתו כפושט רגל, איננה אלא שימוש לרעה בהליכי פשיטת הרגל. אין מקום להיענות לבקשתו." [ההדגשה אינה במקור - י.ש.] (שם, ע' 58). (עוד ראו: פש"ר (חיפה) 493/06 אטיאס נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2008(1), 5709; פש"ר (חיפה) 512/03 עמית נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(3), 2871; פש"ר (נצרת) 186/02 כרמי עמוס נ' כונס הנכסים הרשמי - חיפה, תק-מח 2004(3), 9815). כן נוסיף, כי המבקש עצמו מציין, כמצוטט לעיל, כי חובותיו כוללים חובות לשוק האפור. 4. זאת ועוד, בבוא בית המשפט לבחון האם יש להעדיף את הגנת החייב על פני אינטרס הנושים, יש לבחון, בין היתר, האם החייב עומד בתנאים לקבלת הפטר. יפים לכך דברי בית המשפט בע"א 5503/92 עדה קירצמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) 749 (להלן: "פס"ד קירצמן"), כדלקמן: "שיקול נוסף לענייננו הוא הסיכוי למתן הפטר חובות לחייב. מקום בו מגיע השופט למסקנה, כי סיכוייו של החייב לזכות בהפטר קלושים, הרי שאינטרס החייב בצו כינוס נחלש, ובכך מתחזק עוד יותר אינטרס הנושים לקביעת הסדר אשר יביא למירב התועלת מבחינתם." (שם, ע' 756). סעיף 63(ב) לפקודה דן בסייגים למתן הפטר, ובס"ק (6), קובע כדלקמן: "פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו בעסקאות נמהרות או מסוכנות, בפזרנות בלתי מוצדקת באורח חייו, בהימור, או בהזנחה פושעת של עניני עסקיו". מאחר שהחייב הצהיר כי חובותיו נבעו מהימורים, הרי שיש להחיל בעניינו את הסייג הנ"ל ועל כן מלכתחילה אין תכלית להכרזה עליו כפושט רגל. אכן, ברגיל נבחן תום ליבו של החייב לאור חקירת הכונס הרשמי, אולם במקרה דנן, בו הצהיר החייב עצמו בבקשתו כי חובותיו נובעים מהימורים, הרי שאין צורך בהמשך הליך הכרזת פשיטת הרגל, וכבר בשלב זה ניתן לדחות את בקשתו למתן צו כינוס (ראו: פס"ד קירצמן, שם, ע' 756; פש"ר (מחוזי, חיפה) 730/07 דיאב סוהיל נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2007(4), 12407; פש"ר (מחוזי, חיפה) 759/06 מוסא ראיד נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2006(4), 12039). תוצאה לאור האמור, אני דוחה את הבקשה. אין צו להוצאות. הפטרחוב