מבוא 1. בפניי בקשה למתן צו הפטר לחייב. מדובר בחייב אשר לבקשתו ניתן בעניינו ביום 19.1.2011 צו כינוס נכסים בגין חובות מוצהרים בסך 2,397,236 ₪ ל - 70 נושים. ביום 3.9.2013 הוכרז החייב פושט רגל, צו התשלומים החודשי הועמד על סך של 1,000 ₪ ועו"ד מזור ליאור מונה כנאמן. 2. כנגד החייב הוגשו 47 תביעות חוב בסך כולל של 2,773,150 ₪. תביעת החוב הגדולה הן מטעם הנושה פנחס מלכה (תביעת חוב בסך 313,924 ₪) ומטעם בנק לאומי לישראל סניף הדר (תביעת חוב בסך 266,968 ₪). 3. לאחר בדיקת הנאמן אושרו תביעות חוב בסך כולל של 1,919,116 ₪ מתוכן 115,812 ₪ בדין קדימה. 4. נכון למועד הדיון בבקשת החייב למתן צו הפטר הצטברו בקופת הכינוס סך של 18,718 ₪. 5. החייב משלם תשלומים לקופת הכינוס באופן מסודר אם כי אינו מגיש דוחות דו חודשיים באופן מסודר. 6. בבקשתו ביקש החייב מלכתחילה לקבל צו הפטר מחובותיו כנגד תשלום סך של 200,000 ₪. הבקשה הוגשה לאחר שהצעת הסדר דומה שהוגשה בחודש יולי 2013 נדחתה. 7. בקשת החייב למתן צו הפטר נבחנה על ידי בעלי התפקיד ואלו נטו להסכים לבקשה בכפוף לשיפור ההצעה ובכפוף להסכמת החייב להפקיד בקופת הכינוס תוספת תשלום שלא תפחת מסך של 275,000 ₪. לדעת בעלי התפקיד הצעה משופרת כזו תעמיד דיבידנד בשיעור 7.04% לנושים בלתי מובטחים ותשקף תוספת תשלום לא מבוטלת של 275 תשלומים חודשיים במסגרת ההליך. 8. במסגרת דיון שהתקיים בבקשת החייב בפני שיפר החייב הצעתו והסכים כי מתן צו הפטר יותנה בתשלום סך כולל של 315,000 ₪ מעבר לכספים המצויים כעת בקופת הכינוס וזאת בתוך 90 יום ממועד מתן צו הפטר מותנה. 9. ההצעה המשופרת זכתה לתמיכת בעלי התפקיד אשר סברו כי בנסיבות העניין לאור האמור בתסקירים מטעמם ולאור השיפור בהצעה יש מקום להיעתר לבקשה. בעלי התפקיד סברו כי הותרת החייב בהליך לתקופה ממושכת נוספת לא תניב כל תועלת ולא תבטיח קבלת הדיבידנד שניתן להשיג בהצעה הנוכחית בזמן קצר ובאופן מהיר. בעלי התפקיד הזהירו כי אין כל הוכחה לפיה דחיית ההצעה כעת והותרת החייב בהליך תאפשר השגת דיבידנד גבוה יותר במועד עתידי כלשהו. 10. שני נושים התנגדו לבקשה, בנק דיסקונט לישראל בע"מ שתביעת החוב שלו אושרה בחלקה לאחר בדיקה והיא עומדת על סך של 288,257 ₪. נושה נוסף שהתנגד להצעה ולבקשת החייב הוא בנק לאומי לישראל בע"מ שתביעת החוב שלו בסך 266,298 ₪ אושרה רק בחלקה ותביעת החוב המאושרת הינה בסך של 159,875 ₪. במעמד הדיון טרח להתייצב לדיון רק ב"כ בנק לאומי. שני הנושים נימקו התנגדותם בטענה כי הדיבידנד המוצע נמוך מהסכום שניתן להשגה מהחייב וכי בקשת החייב מוקדמת והחייב אינו מצוי זמן מספיק בהליך. שני הנושים הודו כי אין בידיהם עובדות לתמיכה בטענותיהם וטענותיהם מתבססות על טענות כי קיימות תחושות בהתחשב בנסיבותיו האישיות של החייב, העובדה כי הינו רווק המתגורר עם הוריו בשכונת יוקרה בחיפה ונהנה מהטבות הניתנות לו על ידי מקום עבודתו. זאת באופן שבו כלל הוצאותיו משולמות על ידי אחרים. כן נטען כי כושר השתכרותו של החייב ויכולת החזרת חובותיו לא מוצו. ב"כ הנושה שנכח באולם הודה בהגינותו כאמור כי אין בידיו הוכחות או נתונים עדכניים שיצדיקו תחושותיו וטענותיו כי מדובר בהצעה נמוכה וכי היה ויוותר החייב בהליך ניתן יהיה לגבות ממנו דיבידנד גבוה יותר. דיון 1. הלכה היא כי להליכי פשיטת הרגל שתי מטרות. האחת לאפשר כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך היעילה ביותר. השנייה ליתן לחייב, שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו, הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו, על ידי קבלת הפטר. זאת לאחר שנבחנה התנהלותו בהליך לפני ואחרי הכרזתו פושט רגל נבחנו תביעות החוב בעניינו, נבחנו נכסיו, מידת התאמתו להליך ויכולתו לפרוע חלק מחובותיו. ראה לעניין זה: ע"א 6416/01 דני בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז (44), 197 (להלן: "פסק דין בנבנישתי"). ע"א 6021/06 דגנית פיג'ון נ' כונס הנכסים הרשמי, תק (2009) (3) 13 2009. א' פרוקצ'ה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271,272. ש. לוין וא. גרוניס - פשיטת רגל (מהדורה 3 2010) עמ' 23-24. 2. בעקבות תיקון מס' 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") משנת תשנ"ו, מודגשת יותר מבעבר, התכלית השנייה של ההליך העוסקת בחייב ובשיקומו. בעת הזו, לאור הפסיקה המרובה בנושא ובעקבות תיקוני החקיקה בפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם - 1980, נדרשים אנו להדגיש יותר מבעבר התכלית השנייה. זאת משום שקיים אינטרס ציבורי מהותי בקיום הליכי פשיטת רגל לצורך שיקומו של החייב המתאים לכך. שהרי החברה בכללותה, יוצאת נשכרת מתוצאות הליכי פשיטת הרגל מוצלחים בסיומם, אדם שהיווה נטל על החברה, משתקם, לומד התנהלות כלכלית נכונה וראויה ופועל למיצוי כושר השתכרותו וסילוק חובותיו, תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ושל בעלי התפקיד. עניין זה מצא גם ביטויו בנהלים לישום רפורמה בהליך פשיטת רגל המונהגת על ידי כונס הנכסים הרשמי מאז שנת 2014. 3. סעיף 62 לפקודת פשיטת הרגלקובע כי בית המשפט רשאי לפעול בבואו לדון בבקשה לתת צו הפטר לחייב על פי בקשתו באופן הבא: "(א) בית המשפט בדונו בבקשה רשאי לשמוע את הכונס הרשמי ואת הנאמן, וכל נושה, ולהציג לחייב שאלות ולקבל ראיות, כפי שימצא לנכון, והוא יביא בחשבון את תסקיר הכונס בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל. (ב) בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו - 64, ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לעניין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו - רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר". 4. בהתאמה ניתן לקבוע כי בית המשפט נדרש לבחון מכלול של שיקולים, בבואו לאשר או לדחות בקשת הפטר. בית המשפט שוקל בין היתר היקף חובותיו של החייב, משך שהותו בהליך, אופן התנהלותו, פוטנציאל פרעון חובות עתידי, נסיבותיו האישיות, תום ליבו של החייב ואופן התנהלותו בכל שלבי הליכי פשיטת הרגל וכן עמדת הנושים. 5. בשוקלו כל אלו נדרש בית המשפט לאזן, בין זכויותיהם הקניינות של נושים לבין זכותו של החייב, כי בתנאים מסויימים תנתן לו האפשרות לפתוח דף חדש בחייו. כאמור בעידן הנוכחי אנו מצווים במידת האפשר להעדיף זכותו של החייב באם עסקינן בחייב ראוי ומתאים להליך שהוא חייב תם לב. 6. בנסיבות העניין ולאחר ששקלתי השיקולים הרלוונטים אני סבורה כי לאור ההצעה המשופרת ונכונות החייב לקבל עמדת בית המשפט ולשפר הצעתו באופן שבו החייב יפקיד בנוסף לכספים המצויים בקופה סך נוסף של 315,000 ₪ בתוך 90 יום, יש להעתר לבקשה. 7. במקרה דנן מדובר בחייב המצוי מאז שנת 2011 בהליך והוא משלם תשלומים חודשיים כסדרם. לא הובאה ראיה מספיקה כי החייב אינו משתף פעולה בהליך או מעלים רכושו. תחושות בטן של הנושים לעניין זה אין די בהם ובעלי התפקיד הודו בהגינותם כי בדיקות שנערכו על ידם לא הניבו התוצאות המקוות אשר יוכיחו חשדותיהם של הנושים לעניין קיומם של נכסים אצל החייב או קיומו של פוטנציאל החזר חובות מעבר לסכום שמוצע להפקידו כעת בתוך 90 יום מהיום. יש לזכור כי הסכום שמוצע להפקידו כעת משקף 315 תשלומים חודשיים שהם שווים לתקופה של שנים רבות של שהייה של החייב בהליך. לא הוכח בפניי כי הותרת החייב בהליך וויתור על הצעתו הנוכחית תניב דיבידנד גבוה יותר לנושים במועד עתידי כלשהו שלא הוגדר על ידי הנושים. אין גם להתעלם מן הצד השני בעלויות הגבוהות הכרוכות בהמשך ניהול ההליך אשר נחסכות במידה ותתקבל בקשת החייב. 8. יש לזכור עוד כי מדובר בחייב אשר הוכיח בהתנהלותו כי אינו יוצר חובות, שב למעגל העבודה וראוי למתן הזדמנות שנייה ולפיכך גובה הדיבידנד הצפוי לנושים בעת הזו אינו השיקול היחיד. מה גם שלא הוכח כאמור כי דיבידנד גבוה יותר צפוי בעתיד. 9. עוד יש לזכור כי היה ויתגלו עובדות התומכות בחששות שהביעו הנושים בהתנגדותם על סמך תחושת בטן בלבד ויתגלו עובדות לפיהם העלים החייב מידע מבעלי התפקיד ומנושיו או ברשותו נכסים נוספים או פוטנציאל החזר חובות שהוסתר תמיד פתוחה בפני הנושים ובעלי התפקיד להגיש בקשה לביטול צו ההפטר. 10. מן האמור לעיל עולה כי לאור הנסיבות הכרוכות בהתנהלות החייב בהעדר הוכחה לקיומה של תועלת עודפת בהמשך ההליך ולאור גובה ההצעה אשר תניב דיבידנד סביר לנושים יש מקום להעתר לבקשת החייב ולתת הפטר מותנה לחייב. זאת בתנאי שזה יפקיד בקופת הכינוס בתוך 90 יום ממועד פסק דין זה סך נוסף כולל (מעבר לסכומים המופקדים בקופת הכינוס של 315,000 ₪. אני סבורה כי תנאי זה סביר בהתחשב בזמן שמצוי החייב בהליך והעובדה כי ההצעה משקפת שהות של כ- 31 חודשים נוספים של החייב בהליך. כמו כן המשך ניהול ההליך לא יניב תועלת נוספת לנושים ומן הראוי לתת לחייב הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו. סיכום לאור כל האמור לעיל אני מורה על מתן הפטר מותנה לחייב ובלבד שזה יפקיד בקופת הכינוס סך של 315,000ש"ח בתוך 90 יום ממועד פסק הדין. הנאמן יודיע על השלמת התנאי האמור, לצורך מתן צו הפטר חלוט לחייב. הפטרכינוס נכסים