1. זוהי בקשה לרשות להתגונן כנגד התביעה שהגיש המשיב נגד המבקשת בתור ערבה לחוב של חברת הום טרוניקס סנטר בע"מ (להלן: "החברה") ואלה הן טענות המבקשת בתצהיר: א. המבקשת החזיקה ב- 10 מניות מתוך 60 בחברה ,כאשר שותפתה במניות גב' גובני-חגי אהובה החזיקה ב- 50 מניות. המבקשת חתמה על כתב ערבות מתמדת לכל חוב של החברה אצל המשיב המוגבל בסכום של 100,000 ₪, כן משכנה המבקשת ניירות ערך שבבעלותה לטובת החוב של החברה. ב. ביום 1/2/07 שילמה המבקשת למשיב סך של 125,000 ₪ בתמורה לביטול ערבותה. היא פגשה אצל המשיב בפקיד בשם אמציה ספיר שאמר לה שיש מספיק כספים בחשבון ניירות הערך שאז הגיעו לסך של 220,000 ₪ בכדי לשחררה מערבותה לחברה. ג. בהתאם לדברי הפקיד נתנה המבקשת הוראה למשיב למכור ניירות ערך שלה בסכום כולל של 126,345 ₪. המבקשת הבינה שלסך של 100,000 ₪ סכום הערבות התווסף חוב של החברה בסך של 25,000 ₪ בגין חיובים מכרטיס אשראי כך שהיתרה עמדה ע"ס 125,000 ₪. הכספים בסך של 125,000 ₪ הועברו מחשבון המבקשת לחשבון החברה, כך שהחשבון של החברה אצל המשיב אופס. ד. המבקשת החזירה כרטיסי אשראי שלה וביקשה מהמשיב שיחסום אותם והיא סולקה מכל תפקיד בחברה, והחל מיום 7/6/07 חדלה מלהיות בעלת זכות חתימה בחברה. ה. המבקשת טוענת כי ערבותה בוטלה ויש לדחות את התביעה נגדה. 2. בין שני הצדדים התנהל דיון קודם ביום 13/11/12 בגין בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה ובמהלך הדיון נחקרה המבקשת על תצהירה כאשר התצהיר והחקירה נגעו בין היתר לסיכויי ההגנה של המבקשת כך שהמשיב ביקש ששני הצדדים יסכמו את טענותיהם בכתב תוך הסתמכות על פרוטוקול הדיון וללא צורך בקביעת הבקשה לרשות להתגונן לדיון. ולהלן חלק מדברי המבקשת בחקירה על התצהיר בישיבת יום 13/11/12. המבקשת אשרה כי היא בעלת מניות בחברה וכי חתמה על כתב ערבות מוגבל בסך של 100,000 ₪ וכן כי היא משכנה מניותיה לטובת החברה. ראה עמ' 9 שורות 17-26. המבקשת נשאלה מדוע היה צורך לחתום גם על כתב ערבות וגם על משכון ניירות הערך ולהלן תשובת המבקשת: "אני הולכת לבנק וביקשו ממני ערבות על סך 100,000 ₪, אני חתמתי, לא יודעת מדוע החתימו אותי גם על שטר משכון, הם אמרו שהמשכון זה לטובת הערבות". ראה עמ' 10 שורות 1-2. המבקשת שאלה ממה היא ביקשה להשתחרר והיא ענתה שהיא ביקשה להשתחרר מערבותה. למבקשת נאמר כי בעת שהיא ביקשה להשתחרר מערבותה יתרת החוב לא ירדה למטה מ- 200,000 ₪ בחובה. העדה הגיבה: "זה מה שאני רואה". ראה בעמ' 10 שורות 4-8. המבקשת אשרה שיתרת החוב של החברה ביום 1/2/07 היום שבו נתנה הוראה למכירת מניותיה כדי להשתחרר מערבות עמדה ע"ס של 228,000 ₪, והיא נשאלה אם כתוצאה ממכירת המניות הייתה יכולה לסלק את החוב וכך ענתה: "220,000 ₪ לא היו משועבדים, כסף שהיה לי מהגרוש שלי, 100,000 ₪ הבנתי שהם משועבדים לטובת הערבות. התשובה שלי שהערבות שלי היא על 100,000 ₪ למה לי למכור 220,000 ₪ ולסגור את יתרת החוב שהייתה בחשבון החברה". ראה עמ' 10 שורות 15-17. המבקשת טענה שחובה לא היה במצטבר אלא חוב אחד של הערבות. המבקשת נשאלה אם היא ביקשה בחזרה את כתב הערבות לאחר שנמכרו נירות הערך וכך ענתה: "שאלתי את אמציה אם יש מסמך שמאשר שאני לא ערבה, הוא אמר שמספיק שיש לי העברה של 125,000 ₪ לחשבון החברה". עמ' 11 שורות 10-11. המבקשת נשאלה מדוע היא לא ביקשה מהבנק מכתב הפטר וכך ענתה: "אני אף פעם לא חתמתי על ערבות ולא ידעתי שיש דבר כזה שנותנים הפטר מערבות". ראה עמ' 11 שורות 12-13. 3. שני הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב. מחד גיסא , המבקשת ביקשה שבימ"ש יאמץ ההחלטה הקודמת שניתנה בבקשה לביטול פסק הדין בדבר קיומם של סיכויי הגנה בידי המבקשת. עוד חזרה וטענה המבקשת כי ההליכים נגד החייבים העיקריים לא מוצו ושהמבקשת שילמה את סכום הערבות ויש לשחררה ממנה. מאידך גיסא, המשיב טען בסיכומיו ובצדק כי אין המבקשת נחשבת לערבה יחידה מוגנת מאחר וערבותה הינה ע"ס של 100,000 ₪. הטענה בדבר סיכום עם פקיד הבנק כי באמצעות העברת סך של 125,000 ₪ מפיקדון נירות ערך תסולק הערבות הינה טענה בדויה וכי טענה זו קרסה בחקירה ובמיוחד נוכח אי הכחשת המבקשת בחקירתה להמשך קיומה של יתרת חוב לחברה חרף העברת הסך של 125,000 ₪. 4. דיון ומסקנות הלכה ידועה היא, כי בתביעה בסדר דין מקוצר יש לתת לנתבע רשות להתגונן כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה ולא בדוחק. ראה: ע"א 248/89 החברה למוזיקה נ' וורנר פ"ד מ/(1) , 273, 272. ראה גם: ע"א 594/85 זהבי נג' מגרית בע"מ, פ"ד מב/(1), 721, 722. וגם: רע"א 39/86 גליק נ' גליק, פ"ד מ(1), 51. ומכאן בית המשפט שואל את עצמו שבהנחה והגנת הנתבעת אמת היא, האם יכולה לזכות במשפט ואם התשובה כן, נותנים לנתבעת רשות להתגונן. מהן הגנות הנתבעת במקרה זה? הטענה שהמבקשת ערבה יחידה נפלה נוכח סכום הערבות של 100,000 ₪. גם הטענה של חשש מכפל תשלומים אינה טענת הגנה שכן בכל עת ניתן לבקש הקטנת תשלומים ששולמו אלא מה מצאתי הגנה לכאורה בטענה שהובטח למבקשת ע"י פקיד הבנק כי עם העברת סך של 125,000 ₪ ממכירת נירות ערך שבתיק שלה לחשבון בחברה תבוטל הערבות. הדברים האלה נאמרו בתצהיר והמבקשת חזרה עליהם בחקירתה. אם יוכח שאכן כך הם פני הדברים הרי נמצא שלמבקשת סיכויים להדיפת התביעה נגדה. נכון הוא שלצורך הכרעה לא די בהעלאת הטענה אלא יהיה על המבקשת להוכיח את הטענה ושעל סמך המצג של הפקיד הלכה היא ומכרה נירות ערך שהועברו כדי לבטל את הערבות. המבקשת נוקבת בתצהיר בשם הפקיד והתאריך שבו ניתנה ההבטחה ובוצעה העסקה של ההעברה ובזה היא יצאה ידי חובת הפירוט בתצהיר. ההלכה היא, כי בשלב זה של הרשות להתגונן הנתבעת אינה חייבת לשכנע את בית המשפט בנכונות טענותיה העובדתיות. ראה: ע"א 527/07 מזל נחום נ' אהרונסון, דינים עליון פ"ד, 544. כמו כן אין הנתבע חייב להוכיח את טענותיו העובדתיות או להצביע על דרכי הוכחתן. ראה: ע"א 266/91 בך נ' בנק איגוד לישראל, פ"ד מג (2), 195. סוף דבר, ומשמצאתי כי יש למבקשת טענות הגנה לכאורה שיש לאפשר לה להוכיחן במשפט איני נעתר לבקשה ונותן למבקשת רשות להתגונן כנגד התביעה. התצהיר ישמש כתב הגנה. המזכירות תפתח תיק אזרחי בהתאם ותנתב אותו לקביעתו בפני שופט/ת נוכח סכום התביעה. אני קובע הוצאות הליך זה בסך של 2,000 ₪ ואשר ישולם בהתאם לתוצאה הסופית בתיק העיקרי. הפטר