מה הדין בסוגיית הפסדי השתכרות לעבר בתביעות בגין נזקי גוף ? ##(1) חישוב הפסדי השתכרות לעבר:## מדובר בנזק מיוחד שיש להוכיחו כדבעי – בראיות של ממש. על הנפגע להציג אישורי מחלה ולהוכיח בראיות של ממש כגון תלוש שכר מחודש התאונה ללמד על גריעה בשכר ו/או אישור מעסיק על כך שבפועל הנפגע לא התייצב לעבודה ושכרו לא שולם. הצגת אישור אי כושר בלבד לא מספיקה ועל הנפגע להוכיח שבפועל נעדרה מעבודתה ונגרע שכרו, היינו אין די בהצגת אישור אי כושר ואף לא באישור מעסיק על העדרות, אלא על הנפגע להוכיח שהעדרות זו היתה מוצדקת נוכח מצבו הרפואי וכי בפועל נגרע שכרו. ##(2) הפסדי השתכרות לעבר - אי הגשת ראיות:## חברות הביטוח נוהגות להתנגד להגשת ראיות בדמות אישור מהמעסיק על הפסדי שכר בטענה כי מדובר במסמך מוזמן אשר נולד לצרכי התביעה בלבד. במקרים רבים הנפגע בוחר שלא להגיש כל ראיה שהיא לגבי שכרו הקודם או כל ראיות המלמדות כי על קשייו בהשתלבות בשוק העבודה ו/או קשיים תפקודיים ממשיים ועל כן לא ניתן לבדוק האם שכרו פחת לאחר התאונה, כפי שהוא טוען. במקרים שהתובע קיבל שכר ממקום עבודתו בתקופת היעדרותו חברת הביטוח תטען כי אין מקום לפיצוי עבור הפסדי שכר לעבר. ##(3) להלן פסק דין בנושא חישוב הפסד השתכרות לעבר קטין:## בפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף. התובע יליד 19.6.1988, בן כ- 18.5 ביום התאונה, נפגע בתאונת דרכים ביום 8.2.07. אין מחלוקת, כי מדובר בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק"). המחלוקת בין הצדדים, הייתה בשאלת הנזק בלבד ובעניין זה התקיימה ישיבת הוכחות, במהלכה נחקר התובע וכן עדים נוספים. התובע טען לנזקים בשני תחומים: בתחום האורטופדי כתוצאה מקיומו של שבר שאין חולק שנגרם כתוצאה מהתאונה בפרק ירך שמאל וטענה לנזק נפשי כתוצאה מאירוע התאונה שהיה אירוע תאונה קשה, שכן היה מדובר בתאונה קטלנית שקיפדה את חייהם של שני בני אדם. עלי לציין, כי התובע בסיכומיו הפנה אותי לפס"ד אחר שניתן על ידי ביחס לתובע אחר, שגם הוא היה מעורב בתאונה זו, בתיק 3308-07 מרדכי כהן נ' כלל. התמנו שני מומחים רפואיים. המומחים לא נחקרו ולמעשה חוות דעתם מהווה סוף פסוק לעניין חישוב הפיצויים המגיע לתובע בתיק זה. בתחום האורטופדי קבע ד"ר מיכה רינות לתובע, בגין הגבלה קלה בתנועה של פרק ירך שמאל, עפ"י סעיף הסל 35(1)(ב) 10% נכות צמיתה. בתחום הנפשי קבע ד"ר מירז, כי בסופו של יום לא נותרה לתובע נכות צמיתה בתחום הנפשי, ואולם מצבו שיקף בשנה הראשונה לאחר התאונה 10% נכות זמנית בתחום הפסיכיאטרי ובחצי שנה לאחר מכן 5% נכות זמנית בתחום הפסיכיאטרית, סה"כ נכות זמנית פסיכיאטרית למשך שנה וחצי. קביעה זו מצביעה ומלמדת על כך, כי הייתה הצדקה מלאה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי למרות טענות הנתבעת בהקשר זה. הצדדים חלוקים על מס' עניינים: 1. שאלת בסיס השכר לפיה יש לחשב את הפסדיו של התובע, כאשר לטענת התובע בסיס השכר צריך להיות עפ"י הילכת שכר ממוצע במשק המחושב לקטין ובעניין נתוני התיק יש לראות את התובע, שלמד בישיבה והיה בגיל כ- 18.5 בבחינת קטין שטרם נכנס לשוק העבודה. התובע מפנה בעניין זה להילכת רים אבו חנא. הנתבעת לעומת זאת טוענת, כי מדובר בתובע חסר השכלה וחסר מקצוע, אשר עזיבתו את הישיבה הייתה עקב נישואיו (בניגוד לפסה"ד בעניין מרדכי כהן, שם מדובר היה בתלמיד ישיבה שנמצא בישיבה ומנוע מכל עבודה), כעולה מעדותו, ועל כן אין סיבה לפסוק לו לפי שכר ממוצע במשק כלל ועיקר. הנתבעת מצביעה על כך, כי בהילכת רים אבו חנא לא היו נתונים כאלו או אחרים בפני ביהמ"ש, שכן היה מדובר בקטין, אך כאן מדובר בנתוני שכר של אדם שיצא לשוק העבודה ויש להתחשב בהם בחישוב הפיצויים. 2. בהקשר שאלת בסיס השכר או הפסדי השכר, חלוקים הצדדים לחלוטין בנושא הפסד השתכרות לעבר, שעה שהתובע טוען שיש לפצות אותו עפ"י הפרש בין שכר ממוצע במשק ובין שכרו לאחר שנכנס לשוק העבודה 5 חודשים לאחר אירוע התאונה הנטענת (ולא שנה כפי שנטען בסיכומי התובע), בסכום של 3,500 ₪ ו/או לחילופין על בסיס הפסדים אקטוארים חלקיים עד מועד עריכת התחשיב לצורך מתן פסה"ד, באופן שמגיע לחישוב של כ- 200,000 ₪ הפסד בעבר לפי שיטה אחת, ולפי שיטה שנייה המבוססת על הפסד בפועל של כ- 123,000 ₪ כהפסד השתכרות בעבר. זאת ועוד, הנתבעת סבורה שאין לפסוק לתובע שלא עבד עובר לתאונה כלל כל סכום, ואין לראות את יציאתו לשוק העבודה ועזיבת הישיבה 5 חודשים לאחר האירוע, כנובעים מאירוע התאונה, אלא עקב נישואיו. 3. התובע סבור שיש לפצותו לפי השיטה האקטוארית המבוססת על 10% נכות מתוך שכר ממוצע במשק לעתיד ואילו הנתבעת סבורה, כי אין מקום לעשות כן ויש לפצותו פיצוי גלובאלי בלבד, כאשר אם נבדוק את האחוז של הפיצוי הגלובאלי המוצע בסיכומיה לעתיד מתוך סך ההפסד האקטוארי לפי 10% נכות רפואית תפקודית, נגיע לכך שמדובר בכ- 12% מתוך הסכום האקטוארי בבחינת הפסד ההשתכרות לעתיד. 4. כפועל יוצא של האמור לעיל מודגש, כי התובע סבור שנכותו הרפואית חופפת את נכותו התפקודית ביחס לעתיד, ואילו הנתבעת סבורה, כי אין המדובר בנכות תפקודית כלל ואם יחליט ביהמ"ש שיש משמעויות תפקודיות לנכות זו, הרי שמדובר ב- 5% נכות תפקודית לכל היותר . 5. מיותר לציין, כי גם בראשי הנזק הנוספים דוגמאת הוצאות לעבר ולעתיד, עזרת צד ג' לעבר ולעתיד וכן הפסד פנסיה ותנאים סוציאליים, רחוקים הצדדים מאוד האחד מהשני בסיכומיהם באופן שסיכומי התובע מגיעים לכדי הצעה לפיצוי בסך של 624,000 ₪ בעוד הנתבעת מחשבת לתובע פיצוי בסכום של 53,052 ₪ בלבד. לאחר שבחנתי את עדותו של התובע, את עדותם של עדים נוספים בני משפחתו, את המסמכים נשוא התיק אשר צורפו כולם בתיק מוצגים מסודר ע"י התובע (בהפרדה בין התחום האורטופדי ובין התחום הנפשי), ובמאמר מוסגר אציין, כי לא נתתי שום משקל למסמך הפסיכיאטר ד"ר וויל שצורף ע"י התובע לסיכומים במסגרת הטענה לנכות נפשית ואשר אינו עולה בקנה אחד עם חוות דעתו של מומחה בימ"ש - הפסיכיאטר ד"ר מירז, ולאחר שבחנתי את חוות הדעת הרפואיות ואת סיכומי הצדדים שנטענו בכתב ובע"פ, לרבות ביחס למשמעויות חוות הדעת מבחינה תפקודית, אני נותן בזאת את פסיקתי: פסיקתי תיעשה לפי ראשי נזק שבמהלכם אתן את דעתי לכל אחת מהסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים, כפי שהצגתי בתחילת פסה"ד. 1. לעניין ראש הנזק הלא ממוני של כאב וסבל - לא צריכה להיות מחלוקת בתיק זה ולמעשה עיון בסיכומי הצדדים מצביע על כך שיש פער קטן בין הסכומים שהציגו הצדדים, המבוסס על העובדה שהנתבעת בסיכומיה לא חישבה את יום האישפוז בביה"ח נהריה, עליו מגיע לתובע פיצוי. אני מקבל את עמדת התובע לעניין פיצוי כאב וסבל עפ"י המשערכת, כפי שגם צורף לסיכומיו, ופוסק לו בגין ראש נזק זה סך של 19,417 ₪ ובעיגול 19,450 ₪. 2. לעניין הוצאות רפואיות ונסיעות - התובע בסיכומיו הציע לפצותו בסכום של 20,000 ₪, שעה שהנתבעת כימתה את הסכום בסכום של 2,000 ₪ בלבד, דהיינו 10% מתוך הסכום האמור. יש לזכור, כי מדובר בנזק מיוחד שהיה צריך להציג עליו קבלות ואולם לא הוצגה כל קבלה. עם זאת, העדויות והמסמכים הרפואיים מלמדים על כך שהתובע נזקק גם לטיפולים נפשיים, לפחות במהלך השנה וחצי הראשונות מאז פגיעתו וכן השבר ברגלו גרם לו לבעיית נידות מסוימת ולצורך בטיפולים פיזיותרפיים. אני מעריך ראש נזק זה עפ"י השיטה הגלובאלית, לאחר שעיינתי בחומר, בסכום של 5,000 ₪. 3. עזרת צד ג' לעבר ולעתיד - גם כאן המחלוקת בין הצדדים היא בין פסיקה של 30,000 ₪ לעבר ו- 30,000 ₪ לעתיד (דהיינו סך של 60,000 ₪) אל מול הצעה של הנתבעת לפצות את התובע בסכום של 2,000 ₪ בלבד. אני סבור שבנתונים של התיק האמורים, נזקק התובע לעזרת צד ג' שבעיקרה הייתה עזרה בעבר עקב המצוקה הנפשית שאליה נקלע עקב התאונה, ועקב המגבלה ברגלו שבה עבר שבר ולכן לא נראה לי סביר והגיוני לא לפסוק לו בראש נזק זה דבר או בוודאי סכום נמוך כפי שהציעה הנתבעת, אני פוסק בגין ראש נזק זה סכום של 10,000 ₪ לעבר ולעתיד, הנראה לי סביר והוגן בנסיבות העניין. 4. בחנתי את טיעוני הצדדים לעניין הפסד פנסיה ותנאים סוציאליים ולאחר שבחנתי את הנתונים לא מצאתי הצדקה לפסוק לתובע סכום כלשהו בגין הפסד פנסיה ותנאים סוציאלים לעתיד. 5. משכך אני עובר לדיון בראשי הנזק העיקריים נשוא תיק זה, שעניינם שאלת הפסדי השכר לעבר ולעתיד. תיק זה מציב אתגר וקושי בשל נתוניו המיוחדים והספציפיים. מדובר בבן אדם צעיר מאוד שהיה בגיל כ- 18.5 תלמיד ישיבה כאשר קרה אירוע התאונה ומן הסתם לאור לימודיו בישיבה לא נכנס עדיין למעגל העבודה (ראה פס"ד מרדכי כהן בהקשר זה). מדובר בתלמיד ישיבת וויצ'ניץ, אשר משפחתו שהותירה רושם חיובי ואמין מאוד, מצוייה כולה במעגל העבודה. לא מדובר במשפחה חרדית, אשר אינה עובדת, נהפוך הוא - מדובר במשפחה העובדת ואשר מעודדת את ערכי העבודה. גם התובע בסופו של יום ולאחר אירוע התאונה, הצליח להשתלב בשוק העבודה לאחר שעזב את הישיבה והתחתן, ואולם שכרו לפחות בשלב הראשון ואף בהמשך היה נמוך ולמעשה היה מתחת ל- 50% מהשכר הממוצע במשק. התובע התקדם כל הזמן בעבודתו ובסופו של יום הגיע עד לדרגה של מנהל סניף שופרסל במקום מגוריו בבני ברק, ואם בעבר היה אוסף קרטונים ומחסנאי ומשתכר סכום של 3,500 ₪, הרי שכרו היום לפי תלושים שהציגו הצדדים מגיע לכדי 7,790 ₪ ברוטו, דהיינו מדובר בהתקדמות בשכר אך לא הגעה לכדי השכר הממוצע במשק, שהינו היום ברוטו עפ"י סיכומי התובע 8,996 ₪. עדותו של התובע בביהמ"ש מלמדת על כך שעזיבת הישיבה לא הייתה על רקע אירוע התאונה ותוצאותיו, אלא על רקע נישואיו ומסיבה זו עזב ומן הסתם נדרש גם להשתכר ולפרנס את משפחתו. יש לראות בעין יפה את העובדה שהתובע, כשיכול היה, השתלב בעבודה כזו או אחרת, כאשר הוא סובל בין השאר מבעיות רפואיות אליהן אתייחס בהמשך ואינני סבור שהמדיניות שלא לפצותו כלל בגין סכום כזה או אחר ביחס להפסדיו לעבר צריכה להתקבל. עם זאת, אני אפצה את התובע לעבר גלובאלי בלבד, כפי שאסביר בהמשך. מדובר כאמור באדם צעיר שעבר פגיעה גופנית, שהינה פגעה משולבת, הכוללת בתוכה גם מרכיב פיסי שהינו שבר בירך וגם פגיעה נפשית לפרק זמן קצוב (שנה וחצי אחרי אירוע התאונה). הניסיון לטעון שמדובר בנכות שאין לה שום משמעויות תפקודיות אינה עולה בקנה אחד גם עם חוות הדעת הרפואיות, עם המסמכים הרפואיים כפי שהוצגו לי וגם עם עדותו של התובע, שהיתה אמינה וביטאה את מצוקותיו. בעדות זו תמכו גם בני משפחתו, שהיו כאמור אמינים. אני סבור שהכרה בנכות רפואית בשיעור 10% כחופפת את נכותו התפקודית משקפת את הפיצוי הנכון שיש לפסוק לתובע. הניסיון של הנתבעת לטעון, כי מדובר בהגבלה קלה בלבד וכי התובע טופל בבי"ח נהריה רק יום לאחר האירוע וכן ניסיונה למצוא בחוו"ד האורטופד מטעם ביהמ"ש, ד"ר מיכה רינות, סימוכין לכך שמדובר בפגיעה קלה מאוד שלא השאירה אף חותם, נדחית על ידי. החומר הרפואי, חוות דעת המומחה ומידת התרשמותי הינם הפוכים ואף מצביעים על כך, כי הניסיון לראות בנכות הרפואית כנמוכה מהנכות התפקודית, כפי שטענה הנתבעת, דינו להידחות. אשר על כן, התובע יפוצה לעתיד לפי 10% נכות תפקודיים. לעניין בסיס השכר - זה לא נכון לבוא ולומר שיש להפעיל כאן את הילכה אבו רים חנא מהסיבה הפשוטה, שבניגוד לפסה"ד בעניין אבו רים חנא שמדובר היה בקטינה ולא ניתן היה לבדוק שום נתוני שכר, כאן מדובר בתובע שנכנס למעגל העבודה והחל להתקדם בעבודתו ולהשתכר. מדובר בתובע שהגיע לשכר יפה מאוד בתקופה לא ארוכה יחסית, אבל יש לזכור גם כי הוא נטול השכלה אקדמית וכי גם אין לו הכשרה מקצועית, למעט ניסיונו המקצועי אשר התחיל אותו מלמטה מן השטח. אשר על כן, טענה כי יש לפצות אותו לפי השכר הממוצע במשק דינה להידחות. כיום משתכר התובע - 7,790 ₪ ברוטו. שכר זה הינו שכר גבוה יחסית מתוקף תפקידו כמנהל סניף, עבודה שלא בטוח שהיא יציבה ותימשך בהכרח לאורך זמן. יכול להיות שבסיס השכר יעלה ויכול להיות שבסיס השכר ייפגע אם ייאלץ לעזוב את תפקידו. אני סבור כי בנסיבות העניין פיצוי לפי 8,000 ₪ לחודש הינו פיצוי הוגן, והמשמעות היא שפיצוי אקטוארי לפי 10% נכות תפקודית מבטא הפסד של 800 ₪ לחודש. לא מצאתי הצדקה לקפח את התובע בנסיבות העניין ולפסוק לו לפי השיטה הגלובאלית ושיטת הפיצוי תיעשה עפ"י מקדם היוון לעתיד. ביחס לעבר - מצד אחד אילו התובע היה ממשיך ולומד בישיבה עד גיל מסויים ובשים לב לעובדה שנאסר עליו לעבוד כל עוד הוא לומד, בוודאי שלא ניתן היה לראות הפסדים לעבר. התובע עזב את הישיבה על רקע נישואיו והחל להשתלב בשוק העבודה, כאשר שכרו נמוך ועולה בהתמדה עד לדרגת השכר היום. לא ניתן, חרף טענות הנתבעת להעדר מקצוע או השכלה, להתעלם מכך שלתובע היה במשך שנה וחצי נכות פסיכיאטרית של 10% וכן כי השתלב בעבודה חרף מגבלות פיסיות בדמות השבר בירך שמאל, ולכן אני סבור שיש לפצותו לעבר פיצוי גלובאלי, אותו אעריך בסכום של 20,000 ₪ בלבד. הניסיונות לטעון טענות לגבי היקף השתכרות לעבר בשיעורים משמעותיים של 100-200 אלף ₪, נידחה על ידי לחלוטין ואינו משקף את נתוני התיק ואת העובדה שעזיבת הישיבה לא הייתה כלל על רקע התאונה אלא על רקע נישואיו. יש לציין, כי בפסיקה זו התחשבתי גם בעובדה שפסקתי לו עזרת צד ג' בעבר, וזאת להערכתי על רקע הקושי שלו להגיע לרמות שכר גבוהות יותר עד אותה נקודה שבה הוא נמצא היום. מכל המקובץ דלעיל, בראשי הנזק של הפסד השתכרות נפסקים לתובע סכומים כדלקמן: בגין הפסד השתכרות לעבר גלובאלי ובשים לב להערותיי דלעיל - 20,000 ₪. בגין הפסד השתכרות לעתיד, שהינו ראש הנזק העיקרי והמשמעותי - הפסד של 800 ₪ לחודש עפ"י מקדם היוון של 292.9 ₪, הסכום הינו - 234,320 ₪ ברצוני לציין, כי פיצוי בנתונים כפי שהוצגו לי לאור גילו, מינו, התקדמותו בעבודה על בסיס ניסיון מקצועי ומוטיבציה וכמובן פגיעתו הגופנית של התובע בשיעור של 30,000 ₪ לעתיד, כפי שהוצע ע"י הנתבעת נראה לי מקפח ובלתי ראוי. עמדתי קרובה יותר לעמדת התובע לעניין דרגת הפיצוי בראש נזק עיקרי זה. אשר על כן, ראשי הנזק לפיצוי בתיק זה הינם כדלקמן: כאב וסבל - 19,450 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות (לעבר ולעתיד) - 5,000 ₪ עזרת צד ג' (לעבר ולעתיד) - 10,000 ₪ הפסד השתכרות לעבר (גלובאלי) - 20,000 ₪. הפסד השתכרות לעתיד ( אקטוארי) - 234,320 ₪ סה"כ: 288,770 ש"ח לסכום זה של 288,770 ₪ יש להוסיף שכ"ט עו"ד כולל מע"מ בשיעור של 43,550 ₪ (בעיגול). סכומים אלה תשלם הנתבעת לתובע באמצעות בא כוחו תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק. בהפרש האגרה החלה בתיק זה תישא הנתבעת. אני מורה למזכירות לסרוק לתיק ביהמ"ש את סיכומי התובע וסיכומי הנתבעת. יש לציין, כי על הסיכומים יש מס' הערות שלי בכתב יד בזמן ביצוע הסיכומים בע"פ וההשלמות, ומדובר בהערות שלי. כמו כן, יש לסרוק לתיק ביהמ"ש את תיק המוצגים. הפסדי השתכרות