1. זוהי בקשה לפטור מהפקדת ערבון במסגרת בקשת רשות ערעור שהגיש על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בקריית גת, בה נתקבלה מרבית תביעת המשיב לתשלום הפרש דמי שכירות עבור חנות שהשכיר למבקש. המשיב הגיש תובענה כנגד המבקש בה טען, כי למרות ההסכם שנכרת בין השניים עוד בשנת 1997, כי ישלם לו סך 450$ לחודש בעבור שכירת חנות במרכז המסחרי של קרית-גת, הרי שמאז יום 01/01/09 ועד ליום 31/12/09, שילם לו המבקש רק סך של 350$ לחודש. כן, תבע המשיב תשלום עבור שיק שנמסר לו (ביום 16/01/10) על ידי המבקש בסך 1,400 ₪ - ואשר חזר מהבנק ולא נפרע; וכן תשלום דמי שכירות מלאים, בסך 450$ לחודש, מחודש ינואר ועד חודש אוגוסט 2010, אז פונה מהחנות. התובענה כללה גם דרישה לשלם את מיסי הארנונה והמים שלא שולמו על ידי המשיב, אולם במהלך הדיון חזר בו המשיב מדרישה זו, לאחר שאישר, כי החוב הנ"ל רשום בעירייה על שמו של המבקש. המבקש טען בביהמ"ש, כי הגיע להסכמה בעל-פה עם המשיב, ולפיה יעמדו דמי השכירות, החל משנת 2009, על סך של 350$ לחודש בלבד. אשר לשיק שחזר, הודה המבקש, כי הוא טרם נפרע, אך טען שרצה לשלם את הסכום, אולם, המשיב סרב למסור בידו את השיק, ועל כן לא העביר לידיו את תמורתו. המבקש הוסיף וטען, כי המשיב קנה ממנו סחורה בסך 3,900 ₪, אותם יש לקזז מהחוב אותו חב למשיב, וכי שילם למשיב דמי שכירות עבור חודשים 2-4/10, אותם גם יש לקזז מחובו. בית המשפט, לאחר ששמע את הצדדים, דחה את גרסתו של המבקש וקיבל, כאמינה, את גרסת המשיב. ביהמ"ש נימק את מסקנתו זו ובהתאם חייב את המבקש לשלם למשיב הפרש בשיעור 100$ עבור כל חודש בשנת 2009, לרבות מע"מ; דמי שכירות בסך 450$ לחודש עבור התקופה שבין 16/01/10 ועד 16/09/10; ועוד סך של 1400 ₪ בגין השיק שחזר. בנוסף, חוייב המבקש בתשלום הוצאות בסך של 600 ₪. נגד פסק דין זה הוגשה בקשה למתן רשות ערעור, ובסמוך לכך גם הוגשה בקשה לפטור מחובת הפקדת עירבון (בסך 3,000 ₪), וזו הבקשה נשוא החלטתי דלהלן. 2. בבקשתו טוען המבקש, כי מצבו הכלכלי קשה ואינו מאפשר לו להפקיד את העירבון המבוקש. לדבריו, הוא אב ל-5 ילדים ואשתו בחודש השישי להריונה; הוא המפרנס היחיד; ועומדים לחובתו חובות רבים מתקופת עבודתו כעצמאי. כן ציין המבקש, כי משפחתו מטופלת באגף לשרותי הרווחה בקריית גת (ואף צירף מסמך מאגף הרווחה המציין, כי המשפחה מוכרת ומטופלת על ידי אגף הרווחה), וצירף דף אחד מתדפיס חשבון בנק ע"ש סיבוני יעקב, כנראה לחודש מאי 2010. 3. תקנה 404 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 קובעת את החובה להפקיד ערבון על ידי מבקש המגיש בקשת רשות ערעור, על מנת לערוב להוצאות המשיב ולהבטחת זכותו להיפרע מן המבקש, ככל שייפסקו הוצאות לטובתו: "404. (א) עם הגשת בקשה לרשות ערעור, יפקיד המבקש ערבון או יתן ערובה להבטחת הוצאותיו של המשיב בבקשה ובערעור, ויצרף את המסמכים המפורטים בתקנה 419, אך רשאי בית המשפט לדון בבקשה אף אם לא צורפו העתקים מהחלטות הערכאות הקודמות הנוגעות לאותו ענין. (ב) על הפקדת ערבון או מתן ערובה בבקשה לרשות ערעור יחולו הוראות תקנות 427 עד 433, בשינויים המחוייבים." בצד הוראות אלה, קיימת אפשרות לפטור את המבקש רשות לערער מחובת ערבון, כאשר השיקולים העיקריים שעל פיהם ניתן פטור מעירבון הם: חוסר יכולת כלכלית ובחינת סיכויי ההליך. נקבע, כי על בית המשפט, בבואו לבחון בקשה למתן פטור מהפקדתה, ליתן משקל לשני אינטרסים מתחרים, כאשר מצד אחד - ניצבת זכות הגישה לערכאות ופתיחת שערי בית המשפט גם בפני מי שידו אינה משגת לשלם את ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך, ומן הצד האחר, יש להבטיח את הוצאותיו של מי שזכה בדין ולא להותירו, בסופו של יום, ללא יכולת לפרוע את הוצאותיו. על מנת לאזן בין האינטרסים הנ"ל, על המבקש פטור להוכיח גם העדר יכולת כלכלית וגם, כי סיכויי ההצלחה בערעור טובים, כאשר שני התנאים מצטברים. עוד נפסק, שעל המבקש פטור מחמת מצוקה כלכלית, לפרוש בפני בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי, להמציא פרטים על רכושו ומקורות הכנסתו, הנתמכים במסמכים מתאימים, ולהראות, כי ניסה לגייס את הסכום הנדרש מבני משפחתו וכי הדבר לא עלה בידו. (ר', למשל, דברי כב' השופט רובינשטיין ברע"א 2125/07 עבד אלכרים מחאמיד נ' עבד אללה מחאמיד, 11.9.07). 4. ובענייננו, המבקש אמנם צירף העתק מדפי חשבון הבנק שלו, אך הנתונים אינם מספיקים ונדמה, על פני המסמך, כי מדובר בנתונים שאינם עדכניים (לא צירף נתונים משנת 2011). המבקש לא פירט האם וכיצד ניסה לגייס את הכסף הדרוש לתשלום והאם יש נכסים ברשותו. לפיכך, לא עמד בנטל להראות, כי הוא נעדר יכולת כלכלית, ודי בנימוק זה כדי לדחות את הבקשה. סיכומו של דבר, המבקש לא הוכיח, כי קיים טעם מוצדק לפטור אותו מהפקדת העירבון, ועל כן - דין הבקשה להידחות. המבקש יפקיד את העירבון בתוך 14 יום, שאם לא כן - הבר"ע תרשם לדחייה. ערבוןרשות ערעור (בזכות או ברשות)ערעור