לפניי בקשה להמרת חלק מן הערבון בערבות צד ג'. 1.ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו אשר דחה את עתירת המערער שהופנתה נגד החלטת המשיב לפיה יוכל המערער להתקבל ללשכת עורך הדין אך ורק במרץ 2011. הסירוב לקבל את המערער כחבר בלשכת עורכי הדין במועד מוקדם יותר נעוצה בהרשעת המערער בעבירות של גניבה בידי מורשה, זיוף מסמך, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה, אותן ביצע המערער שעה שכיהן כמנהל סניף בנק. בעקבות הרשעתו נדון המערער לשנת מאסר בפועל, אותה סיים לרצות בחודש יוני 2004. המשיב החליט כי עד לתום תקופת ההתיישנות, המסתיימת במרץ 2011, לא יוכל המערער להתקבל כחבר בלשכה. בית המשפט קמא פסק כי החלטת המשיב לקצוב את התקופה המקסימלית עד שיוכל המערער להגיש בקשה להתקבל ללשכה הינה סבירה ומידתית, ולא מצא מקום להתערב בה. 2.עם פתיחת ההליך קבע המזכיר הראשי את הערבון על סך של 15,000 ₪. הבקשה לפניי היא להורות על הפקדת ערבון בסך של 5,000 ₪ לצד התחייבות של שני ערבים, שיערבו כל אחד בערבות צד ג' לסכום של 5,000 ₪ נוספים. בבקשה נטען כי המבקש, שמצבו הכלכלי קשה, פעל להשיג את סכום הכסף אך התברר לו כי לא יוכל להשיג את הסכום מבלי לפגוע קשות בתנאי קיומו ובתנאי קיומם הדוחוקים של בני משפחתו. בהמשך המציא המערער פרטים בדבר הערבים המוצעים על ידו. הערב האחד המוצע הינו עצמאי, בעל חנות למכירת חלקי חילוף לרכב. הערב השני המוצע הוא עורך דין, בעל משרד עורכי דין. המשיב לא ראה להסתפק בפרטים שמסר המערער בדבר הערבים ואיתנותם הכלכלית, וביקש מידע נוסף. המערער, מנגד, סבור כי די במידע שנמסר כדי להצביע על איתנותם הכלכלית ועל יכולתם של הערבים לערוב בערבות צד ג' בסכום הנקוב. 3.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה. אין חולק כי יוזם הליך ערעורי חייב לערוב להוצאות המשיב (תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - התקנות). הדרך המקובלת לעשות כן היא על-ידי הפקדת סכום כסף או ערבות בנקאית בבית המשפט, בתור עירבון, בהתאם לאמור בתקנה 428 לתקנות. דרך נוספת הינה מתן ערובה אחרת, במקום העירבון, בהתאם לתקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי (ראו י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, בעריכת ש' לוין, 1995) 821). ניתן להסתפק, איפוא, ב"ערובה סבירה אחרת" חלף ערבון, ובלבד שמדובר בערובה וודאית, זמינה ובטוחה להבטחת הוצאות המשיב, גם אם אינה משתווה לגמרי להפקדת מזומן או ערבות בנקאית. בנסיבות המקרה דנן, שוכנעתי כי המערער פרש תשתית מספקת אשר מניחה את הדעת כי הסדר הערובה המוצע, הכולל הפקדת מזומן בסך 5,000 ₪ וערבות צד ג' של שני ערבים היא "ערובה סבירה אחרת". המערער הציג אסמכתאות בדבר משלח ידם והכנסותיהם של הערבים. אלה מראים לכאורה על כך שהערבים לא יתקשו לפרוע את סכום הערבות. לא שוכנעתי כי יש מקום, כטענת המשיבה, לחייבם בהמצאת תיעוד נוסף. בשים לב לגובה ערבות צד ג', המוגבל ל-5,000 ₪ לכל ערב, שוכנעתי כי יכולתם הכלכלית של הערבים מבטיחה לכאורה את פירעון תשלום ההוצאות, ככל שייפסקו, לטובת המשיבה. בכך מוגשמת תכליתו של הערבון להבטיח את סכום ההוצאות שייפסקו בערעור. סיכומו של דבר, המערער יפקיד ערבון בסך 5,000 ₪ תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו. בתוך אותו מועד יפקיד המערער כתבי ערבות צד ג' של מר מוסא נג'אר ושל עו"ד ח'ליל גדבאן לפרעון חיוב הוצאות לטובת המשיבה - ככל שייפסקו - עד לסכום של 5,000 ₪ כל אחד. בהעדר הפקדת הערבון וכתבי הערבות במועד יידחה ההליך ללא התראה נוספת. ערבות