1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ע' מודריק) לדחות את בקשת המבקש למתן צו ביניים בעתירה שהגיש נגד המשיבים. העובדות וההליכים 2. ביום 1.3.2006 יצאה המשיבה 2 במכרז לניהול ופיקוח על פרוייקט ביוב בתחומה. בתום הליך המכרז המליצה ועדת המכרזים לבחור במבקש כזוכה במכרז. המשיב 1 דחה את ההמלצה והחליט לבטל את המכרז. כמו כן החליט המשיב 1 לפנות לזכיינים מטעם משרד הפנים לביצוע העבודה נשוא המכרז. נגד החלטת המשיב 1 לבטל את המכרז ולא להכריז על המבקש כזוכה במכרז הגיש המבקש, לבית המשפט קמא, עתירה מינהלית (עת"מ 1931/06). במסגרת העתירה הגיש המבקש בקשה למתן צו ביניים אשר ימנע מהמשיבים להתקשר עם כל גורם שהוא לביצוע העבודות נשוא המכרז (בש"א 31662/06). 3. יצויין, כי בבית המשפט קמא מתנהלת עתירה נוספת שעניינה אותו מכרז (עת"מ 1858/06) (להלן: העתירה הנוספת) כאשר שם מדובר בחברה המבקשת כי במקום המבקש היא תוכרז כזוכה במכרז. גם במסגרת העתירה הנוספת הוגשה בקשה לצו ביניים (בש"א 31479/06). עוד יצויין כי המבקש הוא משיב בעתירה הנוספת וכי הבקשה לצו ביניים במסגרת העתירה הנוספת נדחתה ע"י כבוד השופט ד"ר ע' בנימיני. 4. ביום 31.7.2006, הוא היום בו הוגשה בקשת המבקש למתן צו ביניים, קבע בית המשפט קמא (כבוד השופטת ש' גדות) כדלקמן: "1. לתגובת המשיבים תוך 7 ימים. 2. זכות תגובה למבקש, כמפורט בס' 29 לבקשה" יצויין כי לבקשה שלפני צורפה החלטה נוספת בנוסח זהה מאותו היום - שעל גביה חתימת בית המשפט המחוזי ולפיה ""העתק זה נכון ומתאים למקור" - שניתנה לכאורה ע"י כבוד השופט י' זפט. אני מניחה כי מדובר בטעות דפוס בשם השופט וכי למעשה זוהי אותה החלטה שהתקבלה ע"י כבוד השופטת גדות. בכל אופן עניין זה אין בו כדי להשפיע על תוצאת ההליך שלפני. 5. נוסח סעיף 29 לבקשת המבקש המוזכר בהחלטת השופטת גדות הוא כדלקמן: "29. כב' בית-המשפט מתבקש להתיר למבקש להגיש תשובה לתגובת המשיבים ושלא לתת החלטה בבקשה בטרם תוגש תשובת המבקש" 6. לאחר שהמשיבים הגישו את תגובתם לבקשה דחה, ביום 8.8.2006, בית המשפט קמא (כבוד השופט ע' מודריק) את הבקשה. מדובר בהחלטה קצרה ונביא אותה כלשונה: "אינני רואה מקום למתן צו מניעה זמני והוא משני טעמים עיקריים. האחד שענין צו המניעה הועמד על הפרק במסגרת עת"מ 1858/06 (בש"א 35479/06) ונדחה. המבקש היה צד להליך שם ואינני רואה מקום לפתוח את הדיון מחדש. הטעם השני הוא שמתן הצו יגרום נזק כבד ביותר למועצה המקומית ומבחינת מאזן הנוחות הדברים אינם עומדים בכל יחס לנזקו של המבקש - שאם יוכח יוכל לתובעו מן המשיבים." 7. מיד בסמוך למתן החלטה זו הגיש המבקש לבית המשפט קמא "בקשה דחופה לביטול החלטה". בבקשה זו טען המבקש כי כבוד השופט מודריק התעלם לחלוטין מהחלטת השופטת גדות שקבעה כי למבקש זכות להשיב לתגובת המשיבים. המבקש טען כי "תקלה" זו, כלשונו, מהווה פגם מהותי בהליך מתן ההחלטה וכי הפגם פגע בזכויותיו הדיוניות. הבקשה לביטול החלטה נדחתה ביום 13.8.2006 ע"י בית המשפט קמא (כבוד השופטת ש' דותן) אשר קבע כי "בימ"ש זה אינו יושב כערכאית [כך] ערעור על החלטותיו". 8. אחר הדברים הללו הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור שלפני. אין צורך לעמוד על כל טענות המבקש ודי בטענתו ולפיה התעלם השופט מודריק מהחלטת השופטת גדות אשר העניקה לו זכות להשיב לתגובת המשיבים בטרם מתן החלטה בבקשה למתן צו ביניים. ביקשתי את התייחסות המשיבים לאותה טענה ולטענתם אין בה כדי להביא לקבלת הבקשה וממילא אין כל יסוד לטענות שהמבקש מבקש להעלות בתשובה לתגובתם. המשיבים גם טענו כי דין הבקשה להדחות על הסף בהיעדר הפקדת ערובה. בעניין אחרון זה המבקש הגיש עם בקשת רשות הערעור גם בקשה להפקדת ערובה אחרת. בקשה זו תלויה ועומדת לפני כבוד הרשמת ליבוביץ והמשיבים אף נדרשו להגיב לה. בנסיבות אלה אין לדחות את הבקשה על הסף בהיעדר הפקדת ערובה והחלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. אקדים ואומר כי דין הערעור להתקבל. דיון 9. אכן, לבית המשפט לענינים מינהליים סמכות להכריע בבקשה לצו ביניים על יסוד הבקשה והתגובה בלבד (תקנה 9(ד) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000). בית המשפט אף מוסמך לדחות את הבקשה על הסף (תקנה 9(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000). ואולם, השופטת גדות החליטה להעניק למבקש את ה"זכות" להשיב לתגובת המשיבים ולא נטען לפני כי לא הייתה לה סמכות לעשות כן. לפיכך, משנתן השופט מודריק את החלטתו בטרם התאפשר למבקש להשיב לתגובת המשיבים נשללה מן המבקש זכות דיונית - זכות שהוענקה לו על ידי בית המשפט עצמו. די בטעם זה כשלעצמו, מבלי להידרש ליתר טענות בעלי הדין, כדי לקבל את הערעור ולהשיב את הדיון לבית המשפט קמא (ראו והשוו: רע"א 9154/05 סנקרי חברה להשקעות בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 28.11.2005); רע"א 7681/05 פישר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 27.11.2005); רע"א 202/04 בן עמי נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 3.2.2005)). 10. ודוק: החלטת השופטת גדות אשר העניקה למבקש את האפשרות להשיב לתגובה לא יצרה מעשה בית דין. מדובר בהחלטת ביניים "ולפיכך הערכאה שהחליטה לגביה בראשונה רשאית לשוב ולדון בה ואף לשנותה" (ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי, פ"ד נו (4) 505, 508). הכלל לגבי שינוי החלטה הוא שיש ונסיבות חדשות, אשר התרחשו לאחר מתן ההחלטה המקורית, פותחות פתח לשינויה על ידי הערכאה שנתנה אותה ואף אם לא חל שינוי בנסיבות "נתונה לערכאה שנתנה את החלטת הביניים הסמכות לשנותה, אם כי הדבר ייעשה אך במקרים נדירים, כאשר מתברר לבית-המשפט כי נתן החלטה מוטעית" (שם, שם)). בענייננו, החלטתו של השופט מודריק כלל אינה מתייחסת להחלטת השופטת גדות ופשיטא שלא זו הדרך לשנות החלטת ביניים. אילו היה מבקש השופט מודריק לסטות מהחלטת השופטת גדות ולבוא בגדרי הכלל בענין שינוי החלטה היה הוא עושה זאת בלשון מפורשת, מנומקת וברורה אך כך לא נעשה ויש להניח, נוכח חלופי השופטים שעסקו בבקשה בתקופת הפגרה, כי החלטת השופטת גדות נעלמה מעיניו. ממילא ספק אם מוצדק היה לשנות מהחלטת השופטת גדות על פי הכלל האמור. אגב, החלטת השופט מודריק גם היא החלטת ביניים והכלל האמור חל אף לגביה. על כן, רשאי היה בית המשפט קמא לשוב ולדון בה ואף לבטלה. המקרה שלפנינו הוא לכאורה מקרה בו מוצדק היה לעשות כן אך משהחלטת השופטת דותן אינה נשוא בקשת רשות הערעור שלפני אמנע מלקבוע מסמרות בשאלה זו. 11. סוף דבר: הערעור מתקבל והחלטת השופט מודריק מבוטלת. המבקש יגיש לבית המשפט קמא תוך 3 ימים את תשובתו לתגובת המשיבים לבקשה לצו ביניים והוא רשאי כמובן להקדים תשובתו. ימי הפגרה יבואו במניין. עם קבלת התשובה יפעל בית המשפט קמא כחוכמתו. כמו כן ניתן בזה צו ארעי המונע מהמשיבים להתקשר בחוזה בעניין העבודות נשוא המכרז וכן מונע את ביצוע העבודות אם כבר נקשר החוזה. צו ארעי זה יעמוד בעינו עד החלטה אחרת של בית המשפט קמא. בנסיבות העניין לא יעשה צו להוצאות וכך גם מתייתר ההליך בעניין הערובה. ערובהצו בינייםצווים