1. לפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים בנכות כללית מיום 2.9.04 אשר קבעה למערער נכות רפואית בשיעור 32%. 2. בדיון שהתקיים בפני כב' הרשמת ביום 4.7.05 טען המערער כי בשנים 2001, 2002 ו- 2003 היתה לו נכות בשיעור 60%. בעקבות החמרה ביקש המערער להבדק שוב ואז קבעה ועדה רפואית לעררים נשוא ערעור זה כי נכותו הרפואית הינה בשיעור 32%. לאחר מכן הגיש בקשה נוספת ואחוזי הנכות הרפואיים הוגדלו שוב, ובעקבותיהם אושרה לו נכות בשיעור 60% מחודש 2/05 ועד ליום 31.3.06. המערער טוען כי לא יתכן שהוא קיבל קיצבת נכות בעבר ומקבל היום, ורק בעקבות החלטת הועדה לעררים מיום 2.9.04 לא קיבל קיצבה בתקופת הביניים. 3. ב"כ המשיב בהודעתו מיום 19.9.05 סקר את השתלשלות הארועים בתיק מבחינת הועדות השונות אשר בדקו את המערער משנת 2002. באשר לועדה הרפואית לעררים נשוא הדיון, טען ב"כ המשיב כי הועדה התכנסה פעמיים, ישבה בהרכב נכון ונימקה את החלטתה. 4. אכן הועדה הרפואית לעררים התכנסה פעמיים. בישיבתה הראשונה מיום 1.7.04 נבדק המערער בתחום עורקי הרגליים, אורולוגיה, א.א.ג. הועדה קבעה כי אין שיתוף פעולה מבחינה אורטופדית. כמו כן ביקשה הועדה חוות דעת רופא פנימי לענין עודף משקל, אולקוס ומחזור הדם. הרופא הפנימי בחוות דעתו מיום 12.8.04, קבע נכות בשיעור 10% בגין הכיב בלבד, וקבע כי אין נכות שנובעת ממשקל יתר או בתחום כלי הדם. הועדה לעררים התכנסה שוב ביום 2.9.04, וקיבלה את ממצאי הרופא הפנימי וקבעה את נכותו של המערער כדלקמן: ע"ש מותני - 10%. אבנים בכליות - 10%. שלפוחית השתן - 10%. ליקוי שמיעה - 10%. דלקת זמנית אוזן תיכונה -15%. כיב - 10%. מאחר ונכותו בשל האבנים בכליות, ליקוי השמיעה והכיב מנופים לצורך נכות כללית, אזי נכותו המשוקללת הינה 32% ולפיכך נדחתה תביעתו לקיצבת נכות. 5. יש לציין כי לפני ועדה זו נבדק המערער על ידי ועדה רפואית לעררים ביום 27.3.03. בועדה זו נקבעו למערער 43%. השוואה של הממצאים מעלה כי ההבדלים נובעים מכך שבועדה לעררים מיום 27.3.03 נקבעו למערער אחוזי נכות גבוהים יותר בתחום האורולוגי (20% בשל אבנים בכליות ו- 20% בגין שלפוחית השתן). הועדה לעררים נשוא תיק זה הוסיפה למערער אחוזי נכות בתחום האוזניים. 6. לא הובהר לבית הדין מכח מה נפתח שוב הליך של בדיקה רפואית למערער. האם מכח הליך החמרה שיזם המערער (כפי שטען בפני הרשמת) או חידוש דיון אשר יזם המשיב. מכל מקום, משנכותו שנקבעה על ידי הועדה לעררים מיום 27.3.03 היתה נכות צמיתה, הרי שהיה על הועדה לעררים מיום 2.9.04 אשר הפחיתה באחוזי הנכות לנמק את השינוי. הועדה לא נימקה מדוע היא סוטה מקביעה קודמת, ובכך טעתה. 7. בהערת אגב שיש בה למעלה מן הצריך נוסיף כי המערער נבדק על ידי ועדה רפואית לעררים ביום 27.3.05 בהליך של החמרת מצב. הועדה לעררים מיום 27.3.05 אמנם העלתה את אחוזי הנכות אבל הדבר נובע מפציאליס שבקשר אליו קיבל המערער נכות זמנית בשיעור 30%. הועדה לעררים מיום 27.3.05 לא שינתה את אחוזי הנכות בתחום האורולוגי, ולכן אין בהחלטתה כדי להוסיף על ערעור זה. 8. התוצאה איפוא כי עניינו של המערער מוחזר לועדה הרפואית לעררים אשר תסביר ותנמק מדוע הופחתו אחוזי הנכות בתחום האורולוגי לעומת קביעת הועדה הרפואית לעררים מיום 27.3.03. המשיב ישלם למערער הוצאות משפט בסך -.500 ₪. אחוזי נכותנכות