בפניי בקשה לצו ביניים המורה למשיבים לשמור על המצב הקיים במקרקעין הידועים כגוש 6328 חלקה 93 ברחוב עזרא ונחמיה 40 בעיר פתח תקווה (להלן: "המקרקעין") ובכלל זה להימנע מכל הליכי ההפקעה, או רישום של כל זכות במקרקעין או תפיסת חזקה במקרקעין ולהקפיא כל הליך כאמור במידה וכבר החל במועד הגשתה של הבקשה. הצדדים לבקשה: המבקשים (העותרים) הם המחזיקים ובעלי הזכויות להירשם כחוכרים של המקרקעין הידועים כמחציתו הדרומית של גוש 6320 חלקה 93 ברחוב עזרא ונחמיה 40 בפתח תקווה. המשיבה 1 - עיריית פתח תקווה הינה הרשות המקומית אשר בתחום שיפוטה נמצאים המקרקעין נושאי העתירה. על פי הנטען המשיבה 1 תפסה חזקה בחלק ממקרקעי המבקשים אשר להפקעתו היא טוענת ואף ביצעה בשטח עבודות פינוי. המשיבה 2 - הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקווה, הנה הגוף התכנוני אשר בסמכותו להפקיע את המקרקעין נשוא עתירה זו, מכוח הוראות חוק התכנון והבניה, תשכ"ה 1965. המשיבה 3 - הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז המרכז, הנה הגוף התכנוני אשר אישר את תכנית פת/1255 ואשר בסמכותו לשנות את ייעודם של המקרקעין. טענות המבקשים: זכויות החכירה במקרקעין, נרכשו על ידי העותרים במהלך חודש יוני שנת 2010, על מנת לבנות עליהם את מגוריהם. קודם לרכישת המקרקעין, הבחינו העותרים כי בחלקם הדרומי של המקרקעין, הגובל ברחוב טבריה, קיימת חלקת אדמה בה נטועים עצים ושתול דשא. לכשנשאלו מוכרי המקרקעין לפשר העניין, אמרו הם כי המשיבה 1 היא שנטעה את העצים ושתלה את הדשא, מבלי שסיפקה לכך כל הסבר. לאור האמור לעיל, ערכו המבקשים בירור אשר לא העלה כל רמז לקיומה של הפקעה במקרקעין. בין השאר עיינו המבקשים במרשם המקרקעין, במרשם הבתים המשותפים, במערכת ה- GIS של המשיבה 1 ובתיק הבניין בעירייה, אך העלו חרס בידם. ויודגש, אלמלא היו משוכנעים המבקשים כי לא קיימת כל הפקעה במקרקעין, לא היו מחליטים לרכוש את זכויות החכירה במקרקעין. המבקשים מיהרו להודיע למוכרי המקרקעין, כי למיטב הבנתם, לא קיימת כל הפקעה במקרקעין. אולם, מוכרי המקרקעין התעקשו לכלול בסעיפים 3 ו-4.1 להסכם המכר, התייחסות לקיומה של הפקעה במקרקעין, מבלי לפרט את טיב ההפקעה, גבולותיה, או כל פרט מזהה אחר, שכן אלו לא היו ידועים למי מהצדדים במועד החתימה על ההסכם. הסכם המכר בין הצדדים נחתם בים 7.6.2011 וביום 15.7.2010 נרשמה הערת אזהרה לטובת העותרים, בלשכת רישום המקרקעין בפתח תקווה. משהושלמה עסקת מכר המקרקעין, פנו העותרים לתכנן את בתיהם. לצורך תכנון בית מגורים על המקרקעין, נערכה, ביום 1.5.2011, מדידה של המקרקעין, על ידי המודד ליאוניד לייפמן. והנה, לתדהמתם הרבה של העותרים, דחתה המשיבה 2 את מפת המדידה, בטענה כי במקרקעין קיים קו הפקעה, הנמתח בקו ישר מגבול חלקות 221 ו- 42 בגוש 6320 ועד לגבול חלקה 93 עם רחוב עזרא ונחמיה. השטח שבין קו ההפקעה לגבול החלקה מיועד, לטענת המשיבה 2, לשימוש כשצ"פ. מיד עם היוודע לעותרים דבר טענתה של המשיבה 2, חשו העותרים לעיין בשנית במסמכים השונים, על מנת לגלות רמז כלשהו לקיומה של ההפקעה הנטענת, אשר ייתכן ונעלם מעיניהם עת נבדקו המסמכים לראשונה. אולם כמו הבדיקה הראשונית שביצעו העותרים טרם רכישת המקרקעין, גם הפעם נוכחו העותרים לדעת כי אין כל הפקעה החלה על המקרקעין. ראשית, אין בנמצא, בשום מקום ואף לא בעיריית פתח תקווה עצמה, כל זכר לקיומו של צו הפקעה, וחיפוש ברשומות העלה כי לא פורסמה כל הודעה בדבר הפקעת המקרקעין האמורים או בדבר תפיסת החזקה בהם. אף עיון בנסח הטאבו מעלה כי לא קיימת כל הערה על הפקעה במקרקעין. בתיק הבניין לא מצוי כל מסמך המעיד על ביצוע הפקעה כלשהי, ואין כל עדות לכך שהתקיים שימוע כלשהו לבעלי הזכויות במקרקעין, בטרם תפסה בהם המשיבה 1 חזקה. בתקנותיהן של התכניות החלות על המקרקעין לא נמצא כל רמז לקיומה של ההפקעה הנטענת. בדיקה באתר מערכת ה- GIS של עיריית פתח תקווה מעלה כי כל מקרקעי העותרים, מיועדים לאזור מגורים א', כאשר שטח השצ"פ גובל בהם אך אינו חודר לתוכם. המסמך היחיד המרמז על קיומה של הפקעה כלשהי במקרקעין, הנו תשריט תכנית פת/1255 (להלן: "התכנית") אשר פורסמה ביום 19.7.1984. בתשריט זה, נמשך הסימון הירוק, המסמל שטח המיועד לשצ"פ אל תוך מקרקעי העותרים, בניגוד לתשריט ה-GIS. אולם, סימון ההפקעה בתשריט התכנית נראה יותר כטעות קולמוס ולא כסימון שנעשה בכוונת מכוון. לראייה, בדיקה באתר מערכת ה-GIS של עיריית פתח תקווה מעלה כי שטח המקרקעין, המיועד לשצ"פ על פי תשריט התכנית, מסומן במערכת כשטח בייעוד לאזור מגורים א'. סעיף 20 לתקנונה של התכנית, שכותרתו "שלבי ביצוע התכנית", קובע כי "שלבי הביצוע של הפקעות השטחים הציבוריים, תוך 10 שנים". בהתאם לכך, וכפי העולה מבדיקה מדגמית של השטחים המיועדים לשימוש הציבור בתחומי התכנית, הרי שהשטחים האמורים הועברו, רובם ככולם, לבעלות המשיבה 1 כבר במהלך שנות התשעים, אך לא כך ביחס למקרקעי העותרים. המבקשים טוענים שמכלול הנסיבות מורה כי ההפקעה אליה מתייחסים המשיבים כלל לא נתכוונה לחול על מקרקעי העותרים. עוד טוענים המבקשים שגם בהתעלם ממכלול הנסיבות אם ייעשה ניסיון לבסס קיומה של כוונה להפקיע את המקרקעין, הרי משמחלפו כמעט שלושה עשורים מיום פרסום התכנית ועד ימינו אנו, ומשלא בוצעה כל הפקעה בפועל, אין כיום להוראות התשריט כל תוקף ביחס למקרקעין, ויש לראות את ההפקעה ככזו אשר נזנחה זה מכבר. העותרים טענו שמאזן הנוחות, נוטה בבירור לטובתם מאחר שאם לא יינתן הצו המבוקש, תיקבענה "עובדות בשטח" - המשיבים יוכלו להתחיל בהליכים הפקעת המקרקעין. היה ויפעלו המשיבים בדרך זו, תהפוך עתירתם של המבקשים לתיאורטית וזכויותיהם יקופחו. מנגד, למשיבים לא יגרם נזק מאחר שהחזקה במקרקעין מצויה כבר בידיהם, חרף העובדה כי לא נקטו בכל הליך המחויב בדין לשם הפקעת הקרקע, משך 27 שנים ולכן במצב עניינים שכזה, דחייה קצרה לא תגרום לנזק כלשהו. המבקשים סבורים שסיכויי העתירה טובים מאחר שהמשיבים 2-3 תפסו חזקה במקרקעי העותרים, חרף העובדה שמעולם לא טרחו לפרסם הודעה בדבר הפקעה ברשומות, בהתאם להוראות סעיף 5 וסעיף 7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943, וחרף העובדה כי להפקעה הנטענת על ידי המשיבים לא נמצא זכר במרשם המקרקעין או בכל מקום אחר. טענות המשיבות 1-2 המשיבות תקדמנה ותטענה, כי דין הבקשה להידחות הן על הסף והן לגופה. לטענתם יסודה של העתירה והבקשה לצו ביניים נטולות כל בסיס ודינן להידחות תוך חיוב המבקשים/העותרים בהוצאות המשיבות. המשיבות טענו שמשהובהר להן במסגרת פניית המבקשים בחודש ספטמבר 2011, כי רוכשי המקרקעין החדשים טוענים לחוסר סמכות פעולתן ביחס לשטח הציבורי שבחלקה, פעלו באופן מיידי על מנת להשלים את הליכי ההפקעה במטרה לעגן את ההפקעה מכללא שהייתה בחלקה משך שנים רבות וכבפועל יוצא מכך, פורסמו ברשומות, ביום 5.1.12, הודעות הפקעה לפי סעיפים 5 ו-7 ביחס לשטח של 287 מ"ר מהחלקה. לעמדת המשיבות, די בכך כדי לדחות את הבקשה אשר במועד הגשתה הפכה תיאורטית. המשיבות הוסיפו וטענו, כי המדובר בעתירה ובבקשה לצו ביניים חסרות כל יסוד ובסיס הרצופות סתירות פנימיות ונגועות בשיהוי כבד ובחוסר תום לב מובהק. המבקשים, אשר ידעו על קיומה בפועל של הפקעת שטח לצרכי שצ"פ עוד קודם לרכישת הנכס על ידם וחתמו על חוזה מכר המעגן את קיומה של ההפקעה, טוענים היום בפני בית המשפט הנכבד, כי הופתעו מסימון קו ההפקעה בחלקה במסגרת המפה הטופוגרפית שהגישו לאחר רכישתם את הקרקע. וכי נוכח זאת חשו לפנות לבית המשפט הנכבד ולהעלות את טיעוניהם. המבקשים אשר חושפים טפח אך מכסים טפחיים נמנעים מלחשוף בפני בית המשפט הנכבד את שומת היטל ההשבחה שהוצאה והובאה לידיעתם עוד קודם לרכישתם את הקרקע מידי המוכרים, את העובדה, כי שומה זו לקחה בחשבון את קיומה של ההפקעה בחלקה - הפקעה אשר הביאה להפחתת גובה השומה - ואת העובדה כי הם אלו ששילמו את שומת ההשבחה. נראה, כי המבקשים ביקשו קודם לשלם את היטל ההשבחה המופחת (אשר שולם כאמור בחודש יולי 2011) ורק אז - באצטלה של סירוב לאשר את המפה הטופוגרפית שהוגשה על ידם - לפנות לבית המשפט בזעקות חמס ושבר במטרה להשיב לידיהם את השטח הציבורי, שיש להניח שכלל לא נלקח בחשבון במסגרת שווי העסקה שעשו. המשיבות, לא זו בלבד שהסתמכו במשך שנים רבות על המצב התכנוני המאושר והמצב הקיים בפועל שנעשה בידיעת ובהסכמת המוכרים, אלא אף הוציאו לבקשת המבקשים/המוכרים היטל השבחה מופחת נוכח קיומה של הפרשה לצרכי ציבור בחלקה. המשיבות טוענות שהן עשויות בהחלט להיפגע ממתן צו ביניים אשר ימנע מהן את האפשרות להשלים את הליכי ההפקעה באופן שבו ההפקעה מכללא שהייתה משך שנים במקרקעין תעוגן באופן רשמי. טענות המשיבה 3 המשיבה צורפה לעתירה בשל היותה הגוף התכנוני שבסמכותו לשנות את יעוד המקרקעין נשוא העתירה. ככל שהבקשה לצו ביניים נוגעת לשימור המצב הקיים במקרקעין ובכלל זה, להליך ההפקעה, הרי שהמשיבה משאירה לשיקול דעת בית המשפט הנכבד את ההכרעה בבקשה זו. זה המקום לציין, בשלב זה בקצרה, כי לעמדת המשיבה דין העתירה במתכונתה זו להיות מסולקת על הסף שכן לעמדת המשיבה, אין מקום להורות על ביטול הפקעה ללא הליך תכנוני מקדים, שכן הזיקה התכנונית קודמת לזירה המשפטית ויש לאפשר לגוף התכנוני המוסמך לבחון את שאלת נחיצותה של הקרקע למטרה ציבורית טרם ביטול ההפקעה שתכליתה מימוש הייעוד הציבורי. לפיכך, על מי שמבקש לבטל הפקעה למצות את הזירה התכנונית בשאלת המשך הצורך הציבורי בקרקע טרם הפנייה לבית המשפט בהליך משפטי. בהקשר זה יש לומר כבר עתה, כי חלוף הזמן לבדו אינו מעיד על העדר צורך ציבורי במקרקעין וכן כי אין די בחלוף הזמן לביצוע התוכנית כדי להעיד על ביטולה. דיון והכרעה בתי המשפט נעתרים לבקשות לסעדים זמניים, כאשר מבוקש בהם לשמר מצב קיים, למנוע נזקים בלתי-הפיכים, ולמנוע את סיכול הזכייה האפשרית בהליך המשפטי. מטרתה של הבקשה דנן היא למנוע מהמשיבים, להשלים את הליכי ההפקעה טרם נתקבלה ההכרעה בעתירת המבקשים. השיקולים למתן צו ביניים אותם יש לקחת בחשבון הם סיכויי העתירה להתקבל ומאזן הנוחות. הלכה היא אליבא דבית המשפט העליון כי יש לבחון שיקולים אלה במקביל ובמשולב, ובלשונו: "על בית המשפט הדן בבקשה לצו ביניים לבחון שני עניינים: סיכויי העתירה להתקבל ו"מאזן הנוחות". שני רכיבים אלה אינם נבחנים במנותק זה מזה, אלא הם נשקלים על בסיס מה שמכונה לעתים "מקבילית כוחות", שמשמעותה היא, כי ככל שסיכויי העתירה להתקבל גבוהים יותר כך ניתן למעט בדרישת "מאזן הנוחות" ולהיפך (ראו: בר"ם 10336/09 בני עאדל ג'באלי חברה לעבודות עפר בע"מ נ' המועצה האזורית גולן ( 27.12.09); בר"ם 63/09 קשת שלטים בע"מ נ' עירית פתח תקוה ( 15.1.09); בר"ם 9913/07 מגל מערכות ביטחון בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ ( 4.12.1007))." (כב' השופט ע' פוגלמן, בר"מ 2874/11 מלכה אנגלסמן ושות' -משרד עורכי דין נ' משרד האוצר -אגף החשב הכללי -מינהל הדיור הממשלתי ( 27.6.11). הנה כי כן, כאשר בית המשפט בוחן את השאלה האם להעניק צו ביניים אם לאו, עליו לאזן בין שני שיקולים עיקריים - מאזן הנוחות, וסיכויי העתירה. באשר למאזן הנוחות, לא ברור מה נזק יגרם למבקשים אם יושלמו הליכי ההפקעה שהם בעיקרם הליכים רישומיים. שכן אם בסופו של יום יקבע שההפקעה לא הייתה כדין ולא היה מקום להפקיע את המקרקעין כי אז יבוטלו הרישומים. לפיכך מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המשיבים. הנה כי כן, אין המדובר במצב בלתי הדיר. לפיכך אינני תמים דעים עם המבקשים הסבורים שהיה וימשכו הליכי ההפקעה תהפוך עתירתם של המבקשים לתיאורטית וזכויותיהם יקופחו. אשר על כן, מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים. באשר לסיכויי העתירה, מבלי לקבוע מסמרות, ניתן לתמוה על תמיהתם של המבקשים אשר חתמו על הסכם עם מוכרי המגרש שבו צוין דבר ההפקעה במפורש. לא זו אף זו, מסתבר מתגובת המשיבים שחישוב היטל ההשבחה לקח בחשבון את עניין ההפקעה באופן שהיתה הפחתה בהיטל בשל ההפקעה. הסתרת עניין זה מבית המשפט מטיל צל כבד על תום ליבם של המבקשים. התוצאה היא שאין מקום להיעתר לבקשת העותרים למתן צו ביניים ובקשתם נדחית אפוא. המבקשים ישלמו הוצאות ושכ"ט עו"ד כדלקמן: סך של 5,000 ₪ למשיבות 1-2 וסך זהה למשיבה 3. סכומים אלה יהיו צמודים למדד ויישאו ריבית חוקית מהיום ועד לתשלומם המלא בפועל. קרקעותמקרקעיןהפקעה