הבקשה: 1. לפני בקשה לדחיית התביעה על הסף בטענה של העדר סמכות עניינית על פי תקנה 101 (א) (2) ו/או (3)לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"). לחילופין, מבוקש להעביר התביעה לבית המשפט המוסמך, הוא בית הדין האזורי לעבודה. כן התבקשה הארכת מועד להגשת כתב הגנה. חרף החלטתי מיום 17.10.12, מצאתי להידרש לבקשה כבר עתה. 2. התובע מס' 1 (להלן: "המנוח"), נהג משאית, חתם על הצעה לביטוח שהוכתרה: "פרופיל הדור החדש-מנהלים ו/או קרן הפנסיה 'מיטבית-עתודות' ו/או ל'כלל גמל'" (להלן: "הצעת הביטוח"), אצל המבטחות, הנתבעת מס' 1 (להלן: "כלל ביטוח"), והנתבעת מס' 2 (להלן:"כלל פנסיה"). הצעת הביטוח כללה הצטרפות לקרן פנסיה, וכן פוליסה נפרדת "פרופיל הדור החדש-אישי" או "קלאס" (סעיף י"ב להצעת הביטוח), המתייחסת, בין היתר, לפיצוי בגין מוות מתאונה (להלן: "הפוליסה"). ביום 30.7.08, התקיים חיתום הפוליסה בכלל ביטוח וביום 3.8.08, נפטר המנוח עקב תאונת דרכים. 3. בכתב התביעה, שהגישו המוטבים בפוליסה, יורשי המנוח (לכתב התביעה לא צורף צו ירושה או צו קיום צוואה) נטען, כי על פי תנאי הפוליסה, הם זכאים לפיצוי בסך 300,000 ₪, בגין מותו של המנוח מתאונה. מוסיפים התובעים, כי כל פניותיהם בנדון למבטחות לא נענו, ואף לא נשלח אליהם מכתב דחיה, כמתחייב מהנחיות המפקח על הביטוח. 4. כלל פנסיה טוענת בבקשתה, כי יש לסלק את התביעה כנגדה על הסף, מחמת העדר סמכות עניינית, ולחילופין להעביר את הדיון בתביעה, לבית הדין האזורי לעבודה, שלו הסמכות העניינית הייחודית. לטענתה, עילת התביעה נובעת מזכויותיו הנטענות של התובע כעמית בקרן הפנסיה, שהצטרף לקרן הפנסיה כחלק מהסכם העבודה שהיה לו עם מעסיקו ומתנאי העבודה במקום עבודתו; דמי הגמולים היו אמורים להיות מופרשים לקרן, שהינה קופת גמל, על ידי המנוח ועל ידי מעבידו, בהתאם לכללי ההסדר התחיקתי ובעקבות צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים לפיכך, הסמכות העניינית הייחודית בהתאם לסעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט- 1969 (להלן: "החוק"), הינה לבית הדין האזורי לעבודה. 5. התובעים מתנגדים לבקשה לסילוק על הסף. לטענתם, עסקינן בתביעה ביטוחית-חוזית, הנובעת מפוליסה נפרדת, המכילה רכיב של "מוות מתאונה", ואין המדובר בתביעה בגין רכיב הפנסיה, משכך, לבית המשפט הסמכות לדון בתביעה. לא זו אף זו, המבטחות אינן מודות כלל בקיומו של ביטוח ובחבותן, וגם מהטעם הזה אין להיענות לבקשה. דיון והכרעה: 6. לאחר עיון בכתבי הטענות על צירופיהם, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. הסמכות העניינית לדון בתובענה: 7. על פי תכליתו של חוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק בית הדין לעבודה") לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון ולהכריע בתובענות שעניינן יחסי עובד-מעביד. סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה הורחבה, והוחלה אף על תביעות בין קופת גמל לבין חבריהן או מעבידים או חליפיהם של אלה, מכוח סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה הקובע, כדלקמן: "24. סמכות בית-דין אזורי (א) לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון - ... (3)תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעבידים או חליפיהם, הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות, לפי הענין; וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עובד ומעביד;" מטרת המחוקק הינה לרכז בבית הדין לעבודה את הסמכויות הנוגעות לנושא ביטחון סוציאלי, כמו גם ליחסי עבודה אינדיבידואליים וקיבוציים במובנו הרחב של המונח. ריכוז סמכויות זה בידי בית הדין פירושו הפקעת סמכויות אלה מבתי המשפט האזרחיים (א. רובין - בלייר, בית הדין לעבודה, סמכויות וסדרי דין, תשס"ד 2004, עמ' 157- להלן: "רובין-בלייר"). בהתקיים עילת תביעה בעלת זיקה למשפט העבודה והביטחון הסוציאלי, די בה כדי שתבוא בגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה. בכך הוחלה סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה גם על יחסים שאינם קשורים ביחסי עובד-מעביד אולם קשורים ליחסים אלה רעיונית (דב"ע מח/6-6 ברוכים נ' קרן הביטוח והפנסיה של פועלי בניין ועבודות ציבוריות, פד"ע כ' 307). זהות הצדדים: 8. על פי הסעיף לעיל, כדי שלבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון, על הצדדים לתביעה להיות מחד חברים בקופת הגמל, או מעבידים או חליפיהם ומאידך, קופת גמל. ההגדרה של "חבר" מתמקדת בעובדה כי אותו אדם הצטרף לקופת הגמל על פי התקנות המחייבות את קופת הגמל וחבריה, כפי שהן מעת לעת. בנסיבות המקרה שלפני, התובעים נכנסים, לכאורה, תחת הגדרת חליפים, של חבר בקופת גמל. עילת התביעה: 9. הסעיף לעיל, מתייחס לשני סוגים עיקריים של תובענות, האחד בקשר לזכויות, כגון קצבת זקנה, קצבת שארים, קצבת נכות וכו' והשני, תובענות כספיות, בעיקר של קרנות כנגד מעבידים שעילתן נעוצה בחובתם של המעבידים להעביר לקרנות כספים. יתכן, עם זאת, מצב בו תהיה לעמית או לקופה עילת תביעה רחבה יותר, אשר תנבע מעצם החברות של החבר בקופה. בית הדין הארצי העניק להבחנה זו פרשנות רחבה וקבע, כי תובענה הנובעת מחברות בקופת גמל, אין פירושה אך ורק תובענה כספית בעניין כספים שמגיעים לחבר על פי תקנון הקופה, אלא, שהעילה כנגד הקופה יכולה להיות הסכמית או אחרת (רובין - בלייר, שם, עמ' 175- 174). 10. נקבע, כי המבחן הינו הקשר בין היותו של העובד עמית בקופת גמל לעילת תביעתו, והאם התביעה, על פי מהותה, נוגעת בטבורם של יחסי העבודה והביטחון הסוציאלי. ככל שהתביעה מבוססת על זכות העובד להיות מבוטח, וככל שהזכות להיות מבוטח היא חלק מהסכם העבודה ומתנאי העבודה, מדובר בתובענה הנובעת מיחסי העבודה. כאשר המחלוקת גופה נובעת באופן ישיר מנושא ביטוחי מובהק, שאין לו קשר ליחסי העבודה, למשפט העבודה והביטחון הסוציאלי, וככל שמהות הפגיעה הנטענת הינה בהיבט הביטוחי המסחרי, במסגרת יחסי המבוטח והקופה, לא תבוא התובענה בגדר הסמכות העניינית של בית הדין לעבודה (ע"ע (ארצי) 625/08 אשבל - הראל חברה לביטוח בע"מ ,תק-אר 2009(3), 584 , 588). מכאן, שהקביעה אם סכסוך הוא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה אינה נקבעת על פי פירוש מילולי ודווקני של הוראות החוק, אלא על פי מהות העניין הנדון או מהות העילה, והאם על פי תכלית חוק בית הדין לעבודה מן הראוי שבית הדין לעבודה ידון באותו עניין (ע"א 2618/03 פי.או.אס. רסטורנט סוליושנס נ' ליפקונסקי, פ"ד נט(3) 497 ; בש"א (י-ם) 1385/08 כלל חברה לביטוח ואח' נ' גבאי ואח', ). 11. בעניין אחר, סקר בית המשפט העליון את הפסיקה הנוגעת לעניין: "בעניין ברוכים ציין בית הדין הארצי לעבודה מפי הנשיא גולדברג, כי סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969 מייחד לבית הדין האזורי את הסמכות לדון חברים (בקופות גמל) או חליפים נגד קופות גמל כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958, הכוללות גם קרנות פנסיה, אך מוגדרות בזיקה לעובד ומעביד... ימים ספורים לאחר פסק דין זה, חזר על כך בית משפט זה בפרשת קרן הגימלאות של חברי אגד, וציין כי ההפנייה לחוק הגנת השכר מייחדת את סמכות בית הדין לעבודה 'לקופת גמל שעובדים (לא חברי אגודה שיתופית) חברים בה'... ... שונים פני הדברים כשהמדובר לא בקופת גמל שבגדרי מערכת הביטוח הסוציאלי השויוני אלא בקופה מסחרית, שם עסקינן בפוליסת ביטוח - ומקומה להידון, כפי שפסק בית משפט זה מפי השופט (כתארו אז) ריבלין ברע"א 5207/01 איגוד ערים לשירותי כבאות - אילת נ' הדר חברה לביטוח בע"מ ([], ניתן ביום 27/5/02) - במערכת השפיטה האזרחית ה'רגילה'" (ע"א 7654/06 רוזנשטראוך נ' קרן הגמלאות של חברי אגד בע"מ, 30.12.07 (הדגשה שלי-ס"י)). כלומר, לא עצם החברות בקופה היא הקובעת את סוג העילה וסיווג הסכסוך, אלא מהותה של הזכות הנפגעת בשים לב לשאלה האם מקור הפגיעה הינו במסגרת יחסי המבוטח והקופה בפן הביטוחי-מסחרי או שמא בפן הביטוחי-סוציאלי. 12. מן הכלל אל הפרט. המחלוקת בין הצדדים עניינה תשלום על פי פוליסה המוגדרת כ"פוליסה נפרדת", בגין מותו של המבוטח, כאשר הכיסוי על-פי הפוליסה הינו בגין "מוות מתאונה". כלל פנסיה לא הראתה ולא שכנעה כי התביעה נוגעת ליחסי העבודה והביטחון הסוציאלי. התרשמתי, כי המחלוקת נובעת באופן ישיר מנושא ביטוחי מובהק, ומשכך, אין לבית הדין לעבודה סמכות עניינית ייחודית לדון בתובענה (ראה והשווה: ת"א (שלום כ"ס) 18181-04-10 רבקה פרגן נ' מנורה מבטחים פנסיה בע"מ, תק-של 2011(2), 170996 , 170998 (2011); ע"א(נצ') 3292/09 נעמי מועלם נ' העמותה לזקן גיל עוז, ; ת.א (חי') 278-07-09 הפניקס ניהול קרנות פנסיה נ' נוימן, ). 13. לאור המקובץ, הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית. כתב הגנה יוגש בתוך 30 ימים. המבקשת תשלם לתובעים הוצאות הליך זה בסך של 2,000 ₪, וזאת תוך 30 ימים. קרקעותקופות גמלהפקעה