בפני תובענה למתן פסק דין הצהרתי הקובע כי הסכם הבוררות בין המבקשות לבין המשיבים 1, 2 - בטל ומבוטל. עוד מבוקש להורות על העברת הדיון בסכסוך ממסגרת הבוררות אל בית המשפט האזרחי. הרקע לתובענה המשיבים 1 ו-2 (להלן: "המשיבים") ניהלו אצל המבקשות תיק ניירות ערך בתחום אופציות המעו"ף, ומטעמים שאינם צריכים להכרעה שבפני, הפסידו את כל השקעתם. המבקשות טוענות כי המשיב מס' 1 (להלן: "המשיב") נותר חייב להן סכום העולה על מיליון ₪, ומנגד טוענים המשיבים כי המבקשות הן אלו שאחראיות להפסדים בהם נשאו, ולהם תביעה נגדית בסכומי עתק המתבטאת בעשרות מיליוני שקלים. בטרם נתברר הסכסוך לגופו של עניין ובמסגרת הדיון לצווים זמניים, הגיעו בעלי הדין להסכמה בדבר העברת הסכסוך והטענות ההדדיות למסגרת בוררות. בחודש מאי 2000 הגישו בעלי הדין לבית המשפט הודעה מוסכמת, הכוללת הסכם בוררות, לפיה ימונה תוך 21 יום בורר, שופט בדימוס, אשר יסתייע במומחה בעל ניסיון וידע בשוק הנגזרות. עוד הוסכם בין הצדדים כי החל ממועד חתימת הצדדים על ההודעה המוסכמת ועד למתן פסק הבורר, לא יפגינו המשיבים כנגד המבקשות ו/או עובדיהן ולא יבצעו כל פעולה אשר יש בה משום "פגיעה ישירה או עקיפה, בגופם, בבריאותם, בשמם הטוב בכבודם או במוניטין" של המבקשות. בהמשך סוכם בין הצדדים כי שופט בית המשפט העליון בדימוס, מר יעקב מלץ, הוא המשיב מס' 3, ימונה לבורר המוסכם (להלן: "כבוד הבורר"). הבוררות התחילה להתנהל ביום 5.6.2000 והדיונים השתרעו על פני עשרות ישיבות במשך כ-4 שנים. ישיבת הבוררות האחרונה נתקיימה ביום 8.9.2004, והפרוטוקול מחזיק אלפי עמודים. יצויין כי לעת הזו, נסתיים לחלוטין הליך הבוררות, שני בעלי הדין הגישו את סיכומיהם בכתב ולמעשה ממתינים כולם לפסק הבורר. הבעיה נשוא ענייננו נובעת ממסכת הטרדות ואיומים שהפעיל המשיב כלפי עובדי המבקשות, העדים מטעמן, בני משפחותיהם ואף כלפי באי כוחן. בגין מסכת איומים זו, הוגש כנגד המשיב ביום 22.12.2004 כתב אישום המגולל עשרים ושלושה אישומים בעבירות שעניינן איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק, הדחה בעדות, שיבוש הליכי משפט, הכשלת שוטר במילוי תפקידו וכן העלבת עובד ציבור. ביום 28.6.2005 הושגה בין המאשימה לבין המשיב/הנאשם עיסקת טיעון במסגרתה תוקן כתב האישום וצומצם ל-12 אישומים בעבירות שעיקרן איומים והטרדות. המשיב הודה בכל העובדות שיוחסו לו באישומים נשוא כתב האישום המתוקן. בהכרעת הדין הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות לפי סעיפים 192, 338(1), 275, 288 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 וכן בעבירות לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושירותים). בגזר הדין שניתן על ידי בית המשפט השלום ברמלה נדון המשיב ל-22 חודשי מאסר, מתוכם 10 חודשים לריצוי בפועל. המבקשות טוענות כי במצב דברים זה, בו הורשע המשיב בשורה ארוכה של עבירות איומים והטרדה כנגד המבקשות, באי כוחן והעדים מטעמן והקשורות במישרין לבוררות עצמה, לא ניתן להמשיך את הדיון המשפטי במסגרת הבוררות, אלא יש לקטוע אותו באופן מיידי ולהעבירנו לד' אמות בית המשפט. נימוקי הבקשה המבקשות תומכות בקשתן להפסקת הליך הבוררות בשלושה אדנים מרכזיים, ואלו הם: האחד - המשיבים הפרו את סעיף 7 להסכם הבוררות, שכן לא זו בלבד שלא חדלו מלבצע כנגד המבקשות ו/או עובדיהן כל פעולה שיש בה משום "פגיעה ישירה או עקיפה בגופם, בבריאותם, בשמם הטוב, בכבודם או במוניטין של התובעות או של עובדיהן" אלא שהפעילו כנגדן מסכת פלילית של איומים והטרדות אשר בסופו של יום הביאה להרשעתו של המשיב בשורה ארוכה של אישומים הקשורים כולם להליך הבוררות. לגירסתן, התוצאה המתבקשת של הפרה זו, אשר שיאה בהכרעת הדין המרשיעה, הינה ביטול הסכם הבוררות וכפועל יוצא הפסקת ההליך והעברתו לבית המשפט. השני - טענה לפיה נפל פגם מהותי בניהול הבוררות על ידי כבוד הבורר המתבטא, בין היתר, בקשר בינו לבין אחד מעדי המשיבים, בתחושת הבורר לפיה אף הוא מאוים על ידי המשיב, בהודעת המשיב בדבר זימונו של הבורר כעד אופי בהליך הפלילי שנוהל כנגדו וקבלת מכתבים מאת המשיב ואי העברתם לידי המבקשות. השלישי - אי מינוי מומחה אוביקטיבי בתחום המעו"ף במהלך הבוררות. טוענות המבקשות כי תנאי מהותי בהסכם הבוררות קובע כי על הבורר למנות מומחה בתחום המעו"ף, ואילו הבורר הסתפק בשמיעת המומחים מטעם שני הצדדים. פגם זה, לגירסתן, יורד לשורשו של ענין ומפקיע את הסכם הבוררות ואת ההליך עצמו. הליכים קודמים התובענה שבפני איננה ההליך הראשון בו מנסות המבקשות לשים קץ להליך הבוררות ולהעבירנו לד' אמות בית המשפט, ואף קודם לכן הועלתה עתירה זו במסגרת הדיונים הקודמים הבאים: א. עתירת המבקשות בפני הבורר לביטול הסכם הבוררות. בהחלטה מיום 31.5.2002 דחה הבורר את הבקשה והפנה את המבקשות לבית המשפט. ב. תובענה לסעד הצהרתי שהגישו המבקשות לבית משפט המחוזי בתל אביב במסגרת ת.א. 1729/02, בא עתרו לביטול הסכם הבוררות. המשיבים עתרו למחיקת התובענה על הסף. בהחלטה מיום 29.9.2002 קבע כב' השופט ד"ר אזר ז"ל כי דין התובענה להמחק על הסף מטעמי פרשנות ומניעות. ג. המבקשות לא אמרו נואש, ובצר להן הגישו הודעת ערעור לבית משפט העליון במסגרת ע"א 8516/02, במסגרתו אף נתבקש סעד זמני לעיכוב הליכי הבוררות. בהחלטה מיום 8.12.2002 דחה בית המשפט העליון את בקשת עיכוב ההליכים. בהחלטה נוספת מיום 28.7.2003 נמחק הערעור, לאחר שהמבקשות חזרו בהן מן הערעור לאור טעות פרוצדורלית בהגשתו, תוך שהן מקפידות להצהיר על שמירת זכויותיהן להגשת תביעה אזרחית בגין הפרת הסכם. ד. עתירת המבקשות לסעד זמני לעיכוב הליכי הבוררות במסגרת התיק שבפני. בהחלטה מיום 11.10.2005, דחה כב' סגן הנשיא השופט זפט את הבקשה. ה. הגשת בקשת רשות ערעור על החלטת כב' השופט זפט. בהחלטה מיום 8.1.2006 נדחתה הבקשה. דיון יאמר מיד כי המעשים שהמשיב הורשע בהם הינם מעשים חמורים הראויים לכל גינוי, וטוב עשה בית המשפט השלום ברמלה משגזר עליו עונש מאסר בפועל. יחד עם זאת, אין בהם כדי לבסס משוואה לפיה ניצבים בצידה האחד מעשיו החמורים של המשיב ובצידה האחר תוצאה המכריזה על ביטול הסכם הבוררות והפסקת ההליך, באי היותם קשורים בהכרח בקשר של גורם ותוצאה. מניעה זו גוררת אחריה את התוצאה הבלתי נמנעת בדבר דחיית התובענה. ואלו הם נימוקי: 1. המבקשות לא הצליחו להצביע על קשר של סיבה ותוצאה בין הרשעת המשיב באיומים לבין ביטול הסכם הבוררות. יש להפריד בין מעשים שלא יעשו לבין תוצאת סכסוך אזרחי. כאמור לעיל, ראוי המשיב לכל גינוי ולעונש שהושת עליו בגין מעשיו הנלוזים, אולם אין בהם כדי להשפיע בהכרח על תוצאת הליך אזרחי המתנהל בין בעלי הדין, במסגרתו טוען כל אחד מהם לפיצוי כספי האמור להשתלם לו על ידי הצד שכנגד. יתרה מזו, אף לא ברור הקשר בין מעשי איומים שכבר נגזר הדין בעניינים, לבין העברת סכסוך אזרחי ממוסד הבוררות לבית המשפט האזרחי, ומהו היתרון העומד לזכותו של זה האחרון, בנסיבות שבפני, על פני הבורר, שעה שהמעשים כבר נעשו, הדיונים כבר נתקיימו ונותר רק לפסוק את הדין. 2. המבקשות אינן מבחינות בין עתירה לביטול הסכם בוררות לבין תובענה לביטול פסק בורר, שכן מקצת הנימוקים המועלים בתובענה שבפני, אינם רלבנטיים כלל להסכם הבוררות ו/או למשיב, ולכל היותר, דינם להתברר במסגרת תובענה לביטול פסק בורר. בין היתר יש לציין את הטענה לפיה נסע הבורר בנסיעה משותפת עם אחד מעדי המשיבים ו/או את הצהרת המשיב בדבר כוונתו לזמן את הבורר כעד אופי במשפט הפלילי, זו אף זו - טענות שאין בכוחן להשפיע, גם אם אמיתיות המה, על תוקפו החוזי של הסכם הבוררות. 3. הפרת אחד מסעיפי הסכם הבוררות, אינה משליכה, בהכרח, על הסכם הבוררות כולו ואינה מפקיעה את כוונת הצדדים להפקיד את מלאכת ההכרעה בסכסוך האזרחי שביניהם, בידיו של בורר מוסכם. אין ספק כי המשיבים אכן הפרו ברגל גסה ובצורה חמורה ובוטה את הוראות סעיף 7 להסכם הבוררות, שהרי הכרעת הדין וגזר הדין מכריזים על הפרה זו בקול תרועה רמה, אלא שתוצאת הפרת אחד מסעיפי ההסכם שאינו נוגע ישירות להסכמה לילך במסלול בוררות, איננה מאיינת את יתר סעיפיו, בדומה לאפשרות רעיונית לפיה, בנוסף להסכמת הצדדים להעברת הסכסוך לנתיב בוררות, היו המשיבים מתחייבים לשלם למבקשות סכום כספי כלשהו. לית מאן דפליג כי אי העברת התשלום במקרה זה, לא היתה מבטלת בהכרח את הסכם הבוררות. קובעת פרופ' סמדר אוטולנגי, בספרה "בוררות דין ונוהל" כי העובדה לפיה צד להסכם הבוררות קיבל על עצמו בהסכם הבוררות התחייבויות אחרות בנוסף לשטר הבוררין, אינה משנה לענין תקפותו של שטר הבוררין. (עמ' 103). בע"א 491/76, גאולים מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ. ידידיה צדוק, פ"ד לא(3) 625, נדונה סוגיית תוקפו של שטר בוררין אשר רוב סעיפיו התייחסו למחלוקת שהובאה להכרעת הבורר ורק שלושה מהם דנו בהתחייבויות של הצדדים או מי מהם אשר לא נמסרו להכרעת הבורר. קובע בית המשפט: "...אך יחד עם זאת סבורני , שאופיו של שטר בוררין שונה מאופיו של חוזה אחר. התחייבותיהם של הצדדים על פי שטר בוררין אינן התחייבויות מהותיות לעשות דבר מה, או לשלם סכום כסף או התחייבות מהותית אחרת כלשהי. שטר בוררין אינו מטיל בדרך כלל התחייבויות של צד זה או אחר, אלא קובע איך ליישב סכסוכים שביניהם ... במקרה דנן התקשרו הצדדים בהסכם שבו קיבלו על עצמם התחייבות לכונן בוררות בסכסוך שהיה קיים ביניהם, את ההתחייבות ההדדית הזו הם קיימו במלואה. הם ביקשו למנות את הבורר והוא מונה על פי בקשתם, ואף החל לכהן בתפקידו. העובדה שבאותו הסכם קיבל צד על עצמו התחייבויות אחרות בנוסף על שטר הבוררין , אינה משנה לענין תקפותו של שטר הבוררין. יתרה מזו, מן הרגע שהבורר נכנס לתפקידו, אין עוד לדבר על אפשרות של הפרת הסכם בוררות כי אותו הסכם כבר בוצע במלואו ... מן הרגע שהבוררות נתכוננה, היא חיה את חייה העצמאיים והיא כפופה לחוק מיוחד, הוא חוק הבוררות ולא לחוקי החוזים. משהחל הבורר לכהן על פי שטר הבוררין, הוא מוסמך להמשיך בבוררות אפילו ירצה אחד הצדדים לבטל את שטר הבוררין מסיבה כלשהי. שעה שהחל לדון, היה שטר הבוררין קיים ותקף, ומשהחלה הבוררות נתמצתה בכך הסכמת הצדדים ואין עוד מה לבטל". הנה כי כן, הפרת חיוב כלשהו, המופיע בצורה עצמאית בהסכם הבוררות, אינו מפקיע את הסכם הבוררות או מבטל אותו, שהרי שעה שהחלה הבוררות היה שטר הבוררין במלוא תוקפו, והמשך ניהולה לא הותנה במילוי אותו תנאי. 4. הטענה בדבר אי מינוי מומחה מוסכם מטעם הבורר, אין בה כדי להפקיע את הסכם הבוררות שכן היא מצויה במתחם הפעולות המיוחסות לבורר ולא לצד שכנגד, ובכל מקרה כבר הוכרעה על ידי כב' השופט אזר ז"ל, באופן המשתיק את המבקשות במחסום "השתק עילה" והמונע מהן להעלות לדיון מחודש סוגיה זו. בהחלטתו מיום 29.9.2002, לפיה נמחקה התובענה הקודמת על הסף, קובע כב' השופט אזר ז"ל, בין היתר: "בבוררות זו, חייב הבורר להעזר במומחה אולם לא נקבע כלל אם הכוונה למומחה אובייקטיבי מטעם הבורר, או שדי בכך שהבורר יפנה לחוות דעת מומחים מטעם הצדדים . גם הבורר הנכבד הבין כך את ההסכם , שכן, ציין בדבריו כי לאחר שיחקרו המומחים ישקול אם יש צורך במינוי מומחה מטעמו". הנה כי כן, נקבע כי שאלת מינוי המומחה נתונה לשיקול דעתו של המומחה, ברצותו- יסתפק בחוות הדעת מטעם הצדדים, וברצותו - ימצא לנכון למנות מומחה אובייקטיבי מטעמו. ערעור שהוגש על החלטת כב' השופט אזר ז"ל, נמחק, כאמור, באופן שההחלטה הפכה לחלוטה וסתמה את הגולל על הדיון בסוגיה. לכל היותר, מדובר בטענה האמורה להתברר במסגרת תובענה לביטול פסק בורר, ואין בה, גם אם יש בה ממש, כדי לגרום לבטלות הסכם הבוררות. 5. בית המשפט חייב לשוות לנגד עיניו גם שיקולי יעילות וגם את הצורך ההכרחי לשמר את מוסד הבוררות מכל משמר ולא לאפשר כל פגיעה בו. כאמור לעיל, מתנהלת הבוררות מזה כארבע שנים והגיעה לקיצה. הבורר קיים עשרות ישיבות. הפרוטוקול מחזיק אלפי עמודים. שני הצדדים הגישו סיכומיהם. בעלי הדין מצויים בשלב של כפסע בינם לבין פסק הבוררות, האמור להכריע בסכסוך רב השנים ורב ההיקף. השכל הישר וההגיון הבריא מחייבים כי הבוררות תגיע סוף סוף לקיצה וכי לא יעלה על הדעת כי בהינף קולמוס ובהחלטה נמהרת ירד לטמיון עמל של שנים, הן מאמץ משפטי שהוקדש על ידי הבורר והן משאבים כספיים שהוצאו על ידי שני הצדדים. לא יעלה על הדעת כי שעה שהסכסוך כה קרוב לנקודת הכרעה, יקטע בית המשפט את ההליך ויחזיר את הצדדים לנקודת ההתחלה. יתכן ולו סדר הזמנים היה שונה ובהינתן מצב בו הכרעת הדין המרשיעה היתה ניתנת בטרם החלו הליכי הבוררות, היה בית המשפט מורה על הפסקת הבוררות, והעברת בעלי הדין אל מתחם בית המשפט, מתוך מחשבה כי מורא הדין ומורא ההיכל יגרום למשיב לשנות את דרכיו וירתיע אותו מלחזור לסורו, אולם כאמור לעיל, שונים הם פני הדברים במקרה דנן, שהרי הליך הבוררות נמצא במצב של רגע לפני הכרעה. זאת ועוד, האינטרס הציבורי מחייב להגן על מוסד הבוררות, לטפח אותו ולעודד פתרון סכסוכים אזרחיים במסגרתו, שכן יש בו כדי להוות מנגנון עזר הכרחי לבית המשפט, אשר מצב העומס שבו מחייב מציאת פתרונות אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים בדרך מהירה, מקצועית ויעילה. החלטה בדבר הפסקת הליך בוררות המצוי בשלביו הסופיים, עלולה להרתיע בעלי דין מלפנות להליך בוררות, ביודעם שהליך זה תלוי על בלימה, וכי לא קיימת וודאות כי אכן יגיע לסופו. 6. נימוק נוסף שאין להתעלם ממנו הינו זהות הבורר. מדובר בשופט עליון בדימוס, איש עתיר ניסיון וידע, ולא הבינותי מהו היתרון, אם בכלל, אשר יש לבית המשפט האזרחי, על פני בורר זה. נחה דעתי כי כשם שבית המשפט ידע ליתן את המשקל הראוי לכל הראיות שהובאו בפניו, ובכללן האיומים שנקט המשיב כלפי המבקשות והרשעתו בדין, וידע לקבוע באם יש לנתונים אלו השלכה כלשהי על הסכסוך הכספי שבין בעלי הדין, כך ידע הבורר לעשות כן, בשים לב לכישוריו, ניסיונו ומומחיותו. והיה והמבקשות תסבורנה כי קיימים עדים כלשהם, אשר בגין הטרדתם ו/או איומם הורשע המשיב, אשר היו מעידים עדות שתוכנה שונה מן העדות שניתנה בפועל לולא מעשה האיום, פתוחה הדרך בפניהם להגיש לכבוד הבורר בקשה להעידם מחדש ובלבד, שכאמור, מעשה האיום נשוא כתב האישום המתוקן, נעשה בטרם מתן העדות, ולא לאחריה. עוד אציין כי דחיית עתירת המבקשות אינה שוללת את יומן בבית המשפט, שהרי מרבית הטענות המהוות בסיס לתובענה, יכולות להתברר במסגרת תקיפת פסק הבורר בתובענה לביטול פסק בורר, אם בכלל, וכאשר יעלה הצורך. התוצאה היא שהתביעה נדחית. אינני רואה מקום ליתן צו בדבר הוצאות, שכן תוצאת פסק הדין הינה, בעיקרה, פועל יוצא של גורם הזמן, באשר למועד מתן הכרעת הדין המרשיעה ובשים לב למועד סיום הליך הבוררות. יתרה מזו, התוצאה מתבקשת למרות מעשי המשיבים ולא בזכותם ו/או טיעוניהם. הפרת חוזהחוזהיישוב סכסוכיםבוררותהסכם בוררות