תביעה כספית ע"ס 40,656 ₪ שעניינה דרישה לפיצוי עקב הפרת הסכם קבלנות לביצוע שיפוצים. עמדת התובע - בין התובע לבין הנתבע נכרת הסכם ב - 13.11.02 על פיו התחייב הנתבע לבצע בביתו של התובע ברחוב השרון בנהריה עבודות שיפוצים תמורת סכום כולל של 48,000 ₪ כאשר התמורה כוללת עבודה וחומרים. סוכם שהנתבע יתחיל בביצוע העבודות ביום 15.11.02 וישלים את עבודתו עד 31.12.02. התובע שילם את מלוא התמורה בשיקים מעותדים לתאריכים שונים בין 15.11.02 לבין 29.1.03. הנתבע ביצע רק חלק מן העבודות ונטש את אתר העבודה טרם סיומה. הנתבע נאלץ לשכור שירותי קבלנים אחרים ולשלם עבור עבודה וחומרים. סכום התביעה כולל גם תשלום שנאלץ התובע לשלם לזוכה אשר הגיש לביצוע בלשכת ההוצל"פ שיק שהוסב אליו מן הנתבע. לכתב התביעה מצרף התובע את ההסכם שבין הצדדים, פירוט השיקים שניתנו לנתבע, אזהרה שקיבל התובע מלשכת ההוצל"פ לתשלום סך 7,701 ₪ בתיק הוצל"פ 13-1029206-0 שנפתח ב - 31.12.06, קבלה מ - 1.7.07 על תשלום סך 5,700 ₪ לזוכה, קבלה מיום 12.2.07 על תשלום 82 ₪ עבור הכנת תצהירים ומקבץ של קבלות, חשבוניות והסכמים עם קבלנים לתמיכה בטענה כי התובע השלים את ביצוע העבודות ורכש חומרים, על חשבונו, בעיקרו של דבר במהלך שנת 2003. עמדת הנתבע - הנתבע טוען כי השלים את ביצוע רוב ככל העבודות שקיבל על עצמו גם אם לא בלוח הזמנים המוסכם. לעניין העיכוב טוען הנתבע כי התובע הסכים לחריגה מלוח הזמנים על מנת לאפשר לנתבע לעבוד אצל צדדים שלישיים. הסכמתו של התובע ניתנה מתוך אינטרס שכן התובע הינו מהנדס במקצועו והוא היה זה אשר המליץ על הנתבע בפני צדדים שלישיים אשר שכרו את שירותיו של התובע לצורך פיקוח. בנוסף לכך טוען הנתבע כי הסיבה לחלק מן העיכוב בביצוע העבודות הייתה הוראת ביטול שניתנה לשיקים שנמשכו על ידי התובע. מוסיף וטוען הנתבע כי איננו חייב לשלם לתובע עבור חלק קטן מן העבודות שלא הושלמו שכן התובע ויתר על הזכות לדרוש פיצוי על סמך עבודות אחרות שביצע עבורו הנתבע והראיה לכך המלצה שנתן התובע לצדדים שלישיים לשכור את שירותיו של הנתבע. ראיה נוספת ניתן למצוא בשיהוי הרב בהגשת התביעה אשר הוגשה בסמוך למועד ההתיישנות. הנתבע מכחיש כי התובע נאלץ לשכור שירותי קבלנים ולשלם עבור חומרים לצורך השלמת עבודות בניה שקיבל על עצמו הנתבע בהסכם וטוען כי האסמכתאות אשר מציג התובע אינן רלוונטיות לעבודות החוזה. דיון - במהלך הדיון במעמד הצדדים לצורך שמיעת הראיות נדרש התובע לתחום את טענותיו בעניין עבודות החוזה אשר הנתבע לא השלים לטענתו והשיב: "כאשר הוא עזב נשארה עבודה לביצוע: הקמת גדר, הקמת משטח בחצר, עבודות קרמיקה, זיפות ואיטום והתקנת דלתות". אשר לעבודות הזיפות והאיטום הבהיר התובע: "כאשר ציינתי זיפות ואיטום לא התכוונתי לגג אלא למשל כאשר עושים אמבטיה צריך לעשות איטום וגם בחלק של המטבח". אשר להתקנת דלתות הוסיף והסביר: "אתה מפנה לחשבונית שצרפתי על דלתות פלדה בסך 6,000 ₪, לשאלתך איפה יש לי בהסכם דלת שעולה 6,000 ₪, אני משיב שבהסכם לא כתוב מחירים. בסוף ההסכם כתוב שהמחיר הוא כולל. אני קניתי את הדלתות. הנתבע התחייב להביא גם חומרים, גם התקנה. אני מסכים איתך שבהסכם לא ירדנו לרמת הפירוט של מחיר הדלתות, אבל אני אומר לך מה היה. 6,000 ₪ זה משקף את הדלתות. אתה מפנה את תשומת לבי שלא כתוב בהסכם איזה דלת התחייב הנתבע לתת בכניסה ואני מסביר לך שאין בהסכם דלת כניסה. יש בהסכם דלת יציאה לחצר ואני גם מסביר לך שבסופו של דבר הזמנתי איש מקצוע שעשה במקום דלת ברזל. שמו אולג שכטמן. הוא עשה את דלת היציאה לחצר. חוץ מזה יש גם דלתות פנים". אשר להקמת משטח בחצר והקמת הגדר הבהיר התובע בעת חקירתו: "החשבונית ע"ס 3,000 ₪ מעצי חזון זה תפסנות לגדר ולקורות ולמשטח. אלה עבודות יציקה. לשאלתך איך החשבונית הזו קשורה להסכם, אני משיב שבהסכם הוא התחייב לעשות יציאה לחצר כולל מדרגות ומשטח כולל גדר. הדברים הללו מצריכים יציקות. הסכום הזה הוא מאוד נמוך. אני הלכתי בעצמי קניתי חומר, לא היה לי עניין לבזבז כסף. אתה מציג לי מסמך ממר פורטנוי איגור ע"ס 600 ₪ מיום 25.6.03 אישור על תשלום שצירפתי ושואל אותי מה זה, ואני משיב לך שזהו ריצוף משטח. אין לי כאן קבלה על תשלום". לעניין עבודות הקרמיקה השיב התובע לשאלות ב"כ הנתבע: "אתה מראה לי קבלה מאוקטובר 2003 על חומרי קרמיקה ואני משיב לך שזה לקח לי הרבה זמן לגמור את הבניה אולי אפילו יותר משנה אולי אפילו שנתיים". מנגד הבהיר הנתבע את גרסתו בעת שנחקר על ידי ב"כ התובע כדלקמן: "כל העבודות הושלמו חוץ מהחצר וחוץ מהגדר מסיבה אחת שהתובע דחה את העניין בקשר לחצר. זו סך הכל יציאה של 1.5 מ', 2-3 מדרגות או 4 מדרגות ועל זה אנחנו מדברים. בקשר לבטונים של הגדר, סך הכל גדר מברזל וכמה מוטות של ברזל לעשות לא בטון ולא שום דבר. זה מה שהייתי צריך לעשות. זה הכל". וכן: "אני לא חייב לתובע. אני אמרתי שצריך לעשות רצפה יציאה לחצר. עשיתי לו גם עבודות שלא כתוב בהסכם וכו'. כשאני אמרתי שלא השלמתי את העבודות זה היה לפי האישור שלו וכו'. אני כמעט השלמתי את העבודה. את החצר והגדר לא השלמתי. אני גמרתי והשארתי את החצר והגדר באישור של התובע". וכן: "לבקשתך שאסביר איזה עבודות ביצעתי, אני משיב עשיתי דוד שמש למעלה, עשיתי את החלונות ואת הטיח ואת הריצוף, ריצוף גם בחדש וגם בקיים (ההסכם כלל עבודות שיפוץ במבנה קיים ועבודות שיפוץ בתוספת חדשה, א.ש.). את רוב העבודות. עשיתי רוב העבודות". עם זאת טען הנתבע: "אתה טוען בפניי שאם לא סיימתי את העבודות אני צריך להחזיר לו חלק מהכסף אשר נתן לי, אני משיב שמה שלא עשיתי זה היה באישור שלו ועשיתי עבודות בחצר. אין לי אישור ממנו לא לעשות (עבודות) מסוימות. יש לי אישור שהוא סידר לי שתי עבודות. הוא המליץ עליי". התובע מבקש לקבל את התביעה. גרסת התובע עדיפה על פני גרסת הנתבע שכן היא נתמכת במסמכים מספקים המוכיחים כי התובע נאלץ להוציא הוצאות רבות להשלמת עבודות החוזה. הנתבע מבקש לדחות את התביעה ומפנה את תשומת הלב לשיהוי הרב בהגשתה, שיהוי אשר בנסיבות העניין מתפרש כויתור על זכות. התמחור של התובע לעבודות אשר לטענתו לא הושלמו על ידי הנתבע, אין לו בסיס. המסמכים אשר צרף התובע לתביעתו אין בהם כדי לתמוך בעמדת התובע שכן עורכי המסמכים לא זומנו לצורך מתן עדות ולא ניתן לייחס את תוכן המסמכים לעבודות החוזה. לאחר שבחנתי טיעוני הצדדים אני דוחה טענת הנתבע לפיה לא הפר כלל את ההסכם שבין הצדדים וכי השלים ככלל את כל אשר קיבל על עצמו ולגבי היתרה ויתר התובע כנגד קבלת עבודות אחרות שלא נזכרו בהסכם שבין הצדדים. הנתבע מאשר שלא ביצע חלק מעבודות החוזה, העבודות שקיבל על עצמו לבצע בחצר. את טענתו כי ביצע עבודות אחרות בהסכמת התובע חלף אותן עבודות שלא ביצע מסר בצורה מגומגמת וכך נרשמו הדברים לפרוטוקול: "אני לא יכול להגיד שנשארתי חייב כסף כי אולי עשיתי במקום זה דברים בפנים". (עמ' 5 סיפא ו - 6 רישא לפרוטוקול הדיון מיום 13.4.10). כחלק מן העבודות אשר טען הנתבע כי ביצע עבור התובע הזכיר הנתבע התקנת דוד שמש. בסעיף א' 3 להסכם שבין הצדדים קיבל על עצמו הנתבע, בין השאר, פירוק דוד שמש. מנגד מציג התובע הסכם בינו לבין קבלן אינסטלציה בשם חיים סבג מיום 15.6.03 לביצוע עבודות תמורת סכום כולל של 4000 ₪ ובהם בסעיף 7 הרכבת דוד שמש חדש כולל כל האביזרים וכולל פירוק וסילוק דוד ישן. מתוכן עדותו של הנתבע עולה כי מחיר החוזה בינו לבין התובע היה מחיר הפסד וכך הסביר: "עבודה כזאת שווה 120,000 ₪ ולא 48,000 ₪. עלות החומר עלתה יותר מ - 48,000 ₪.". הנתבע היה לטענתו שקוע בחובות כבדים וממכלול הנתונים הנ"ל נוטה הכף לכך כי נטש את מקום העבודה בלא להשלים את אשר קיבל על עצמו, מחוסר כדאיות. נטל הראיה להוכיח את טענת ביצוע העבודות החילופיות וטענת הויתור רובץ על שכמו של הנתבע ובנטל זה הוא לא עמד. מנגד, מעיון בתוכן החוזה עולה כי הצדדים נסחו החוזה בצורה כוללנית ולא תמחרו כל עבודה בנפרד. לבד מכך ובסופו של יום לא הצליח התובע להוכיח את כל מרכיבי תביעתו. לעניין העבודות והחומרים אשר טוען התובע כי עלותם מוטלת הייתה על הנתבע ובסופו של דבר נאלץ הוא לשאת בהם לאחר נטישת אתר העבודה נרשם בחוזה כדלקמן: עבודות בחצר - "יציאה לחצר כולל מדרגות, מעקה, ריצוף משטח מאבן משתלבת. גדר מברזל בחצר בגודל כ - 26 מ' ". האסמכתאות אשר מצרף התובע לראיה כי נאלץ לשלם עבור עבודות אלה הן חשבונית מס' 5455 בסכום כולל של 3,000 ₪ מ"עצי חזון מ.ז. (1997) בע"מ", הסכם מיום 19.5.03 עם קבלן בשם חאלד חיתי בביצוע עבודות פירוק אבן משתלבת ישנה, פירוק אבן גן, פירוק אבן מדרגות, הרכבה מחדש. התמורה נקבעה בסך 2,900 ₪ כולל מע"מ (עבודה וחומרים). מאישור הקבלן על קבלת התשלום עולה כי ההסכם בעיקרו מתייחס ל"בניית שביל". בנוסף לכך מצורפת חשבונית מס/קבלה מיום 29.7.03 ע"ס 180 ₪ "עבור מדרגה". בין הצדדים התגלעה מחלוקת בעניין תוכן ההסכם להקמת גדר. בעוד שלגרסת התובע הכוונה לגדר ברזל על תשתית בטון, טוען הנתבע כי סוכם על הקמת גדר ללא תשתית כזו. לשון ההסכם אינה כוללת תשתית בטון ונטל הראיה בעניין זה מוטל על שכמו של התובע. בנטל זה עמד התובע רק בחלקו. עבודות קרמיקה - עפ"י לשון החוזה קיבל על עצמו הנתבע לבצע: "חיפוי קירות באריחי קרמיקה במבנה הקיים וחדש - אמבטיה, שירותים ומטבח". האסמכתאות אשר מצרף התובע לראיה כי נאלץ לשלם עבור השלמת עבודות אלה הן חשבונית מס/קבלה 3062 ע"ס 332 ₪ ואישור מתאריך 25.6.03 בחתימת מר פורטנוי איגור על קבלת סכום של 600 ₪ עבור ציפוי קירות קרמיקה בזו הלשון: "אני פורטנוי איגור קיבלתי מהמזמין יאן מרח' השרון 3 עבור ציפוי קירות קרמיקה אמבטיה ומטבח בשטח 21.4 מ"ר 600 ₪ ". בניגוד למשתמע מכתב התביעה, העיד התובע כי הנתבע ביצע עבודות קרמיקה בנכס אלא שהיה צורך בעבודות תיקונים ומכאן ככל הנראה הפער בין סכום התביעה בגזרה זו לבין האסמכתאות. התקנת דלתות - נרשם בחוזה בעניין זה: "התקנת חלונות ודלתות מאלומיניום 'כליל 7000' כולל תריסים ורשתות (צבע לבחירת המזמין) במבנה הקיים וחדש. דלתות (לבחירת המזמין) במבנה הקיים". התובע מצרף לתמיכה בעמדתו חשבונית מס' 1059 מיום 18.2.03 בסכום כולל של 6,000 ₪ עבור 4 דלתות (3 דלתות פנימיות ודלת אחת חיצונית אשר מוגדרת כ"דלת טורקי"). יש לציין כי התובע אישר בעת חקירתו שעל פי נוסח ההסכם לא הוגדרו הדלתות במדויק ולא תומחרו. תוכן החשבונית מעלה כי התובע הזמין בסופו של דבר דלתות פנים מן הסוג היותר יקר ועל כן אני בדעה כי אין מקום לאשר את מלוא סכום הדרישה בעניין זה. בנוסף לכך, אין רישום בחוזה בקשר לעבודות איטום וזיפות אשר את עלותן דורש התובע והסברו של התובע לעניין זה הובא לעיל. בכתב התביעה מפרט התובע את הוצאותיו בעקבות הפרת ההסכם כדלקמן: א. תמורת שיק ששולם בלשכת ההוצל"פ 5,782 ₪. ב. רכישת עצים לגדר 3,000 ₪. ג. התקנת דוד שמש 1,000 ₪. ד. עבודות אינסטלציה 4,000 ₪. ה. עבודות פירוק ואבן משתלבת 2,900 ₪. ו. דלתות חוץ ופנים 6,000 ₪. ז. ציפוי קירות קרמיקה 600 ₪. ח. דלתות פלדלת + משקופים 4,000 ₪. ט. עבודות זיפות ואיטום 2,000 ₪. י. חומרי בניין 2,725 ₪. יא. עמודי אסכורית 277 ₪. יב. מדרגת שיש 180 ₪. יג. קרמיקה 8,232 ₪. חלק מהאסמכתאות אשר צרף התובע התבררו כבלתי רלוונטיות - מחקירת התובע עולה כי בעניין הדלתות אין הוא תובע סכום העולה ע"ס של 6,000 ₪ ועל כן הדרישה אשר בפריט ח' הנ"ל איננה עומדת לדיון. הדרישה לתשלום סך של 4,000 ₪ עבור עבודות אינסטלציה הנתמכת בהסכם עם קבלן אינסטלציה בשם סבג חיים מורכבת, כך על פי תוכן החוזה, מעבודות וחומרים שאינם נכללים בעבודות החוזה על פי לשונו כגון: התקנת מסנן מים, הרכבת ארון טואלט, התקנת תאורה לטואלט, אינסטלציה למערכת גז, הרכבת דוד שמש חדש כולל כל אביזריו (מאידך יש לציין שהנתבע טען כי התקין דוד שמש ובכך קיים את המוטל עליו). החשבונית 226 מיום 13.1.03 מתייחסת לאיטום גג תוספת בניה כאשר התובע עצמו מציין בחקירתו כי אין הוא דורש מן הנתבע תשלום ששילם עבור איטום גג. דרישת התשלום עבור "עמוד אסכורית" אינה ברורה. עבודה או חומרים בעניין זה אינם נזכרים בחוזה. הדרישה להחזר סכום ששולם בלשכת ההוצל"פ עבור שיק שחזר בנוסף לדרישה לפיצוי עבור מלוא ההוצאות לריפוי תוצאות ההפרה הינה בגדר של דרישה לכפל פיצוי. הסכום של 7,900 ₪ המעוגן בקבלה מס' 2893 מיום 11.6.03 איננו נתבע בסופו של יום כפי שאישר התובע לפרוטוקול הדיון. כמבואר לעיל אין מנוס מהערכת חלק מסכום הפיצוי המגיע לתובע, על דרך האומדנה. חלק אחר מעוגן בנתונים אשר הוצגו לתיק ביהמ"ש. אני קובע את סכום הפיצוי אשר לו זכאי התובע כדלקמן: א. עבור דלת יציאה לחצר, מדרגה, משטח וציפויו והקמת גדר 26 מ"א (עבודות וחומרים) - 8,500 ₪. ב. דלתות פנים - 1,500 ₪. ג. תיקוני עבודות קרמיקה (כולל חומרים) - 932 ₪ (התובע אישר במהלך חקירתו כי הנתבע ביצע את עבודות הקרמיקה אולם היה צורך בעבודות תיקונים). ד. פירוק דוד שמש - 1,000 ₪. סך הכל -11,932 ₪. סוף דבר - אני מחייב הנתבע לשלם לתובע, באמצעות בא כוחו, סך 11,932 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה בלבד אשר יחושבו מיום 1.8.03 ועד ליום מתן פסק הדין ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד יום התשלום בפועל. חיוב זה מביא בחשבון את השיהוי הרב בהגשת התביעה. בנוסף לכך אני מחייב הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 800 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ בצירוף מע"מ. סכומי ההוצאות ושכה"ט יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל. הפרת חוזהחוזה