לפני בקשה לדחיית התובענה על הסף מחמת תניית שיפוט ייחודית, לפי תקנה 101(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לטענת המבקשים, המשיבה 1 (להלן - התובעת) הינה חברה זרה, שהגישה את התביעה דנן נגדם, ובכלל זה, נגד המבקשת 1 (להלן - המבקשת) אשר אף היא חברה זרה, בגין הפרת הסכם השקעה שנחתם בין הצדדים ביום 18.4.06 (להלן - ההסכם). המבקשים טוענים כי בהסכם ישנה תניית שיפוט ייחודית (סעיף 28 להסכם), לפיה הדין החל על ההסכם הינו הדין האנגלי בלבד, וכי סמכות השיפוט הבלעדית מסורה לבתי המשפט באנגליה. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, אין בסעיף 28 להסכם כדי להקנות סמכות שיפוט לבית משפט זר ולשלול את סמכותו של בית המשפט בישראל, בהתאם לדין החל בישראל, וכי "אין בסעיף כזה אלא הסכמה שבין הצדדים להשפט במקום אחר. על יסוד הסכמה זו מתאפשרת הפעלת שיקול דעת ואכיפת ההסכמה על-ידי עיכוב ההליכים שנפתחו בניגוד להסכמה" - כך לשון התגובה (סעיף ב(1) לתגובה). המשיבה טוענת כי לא מדובר בתניית שיפוט ייחודית, ואין בכוחה לשלול את סמכותו של בית משפט זה. לטענת המשיבה, מקריאת סעיף 28 להסכם עולה, כי כוונת הצדדים הייתה, שאם תתגלה ביניהם מחלוקת בנוגע להסכם, הסמכות להכריע בה תהא מסורה לבית המשפט באנגליה. לפיכך לטענת המשיבה, על מנת שסעיף 28 יחול, על המבקשים להוכיח תחילה כי בין הצדדים התעוררה מחלוקת, אשר מן הראוי שתוכרע על-ידי בית המשפט באנגליה. לטענת המשיבה: "בבקשתו לא מביא המבקש כל עובדות מהן יכול ביהמ"ש ללמוד על קיומה של מחלוקת בין הצדדים. המבקש לא טוען לקיומה של מחלוקת כלשהי ולא מביא בפני ביהמ"ש כל טענה עליה אפשר לבסס מסקנה, כי נתגלתה בין הצדדים מחלוקת שבעטיה אין לאכוף את ההסכם, בטרם הכרעה בה" (סעיף 6 לתגובה). בתשובה לתגובה חזרו המבקשים על מרבית טענותיהם בבקשה, ואין צורך לפרט. לאחר שבחנתי את מכלול הנטען על-ידי הצדדים - בבקשה, בתגובה ובתשובה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. סעיף 28 להסכם, שנושאו "Governing Law", קובע בזו הלשון: "This Agreement shall be governed by, construed and enforced in accordance with the law of England. The court of England shall have sole jurisdiction to hear any disputes among the parties related to this Agreement". (ההדגשות אינן במקור - א.נ.ח.). הנה כי כן, מלשון הסעיף עולה במפורש, כי הצדדים הסכימו כי לבתי המשפט באנגליה תהא הסמכות הבלעדית לדון בכל סכסוך שיתגלע בין הצדדים, בהתייחס להסכם. לפנינו למעשה תניית שיפוט ייחודית, אשר קובעת כי בית המשפט באנגליה הינו בית המשפט המוסמך. ודוק, המבחן לקיומה של תניית שיפוט ייחודית או מקבילה, ייערך על סמך לשון ההוראה שבהסכם בין הצדדים, וכאשר מדובר בלשון מפורשת ובלתי מסויגת, המעניקה את הסמכות לבית משפט מסוים, משמעה שלילת סמכותם של בתי משפט אחרים ומדובר בתניית שיפוט ייחודית [ראו: ע"א 65/88 אדרת שומרון בע"מ נ' הולינגסוורת ג.מ.ב.ה., פ"ד מד(3) 600]. בנסיבות אלה, ומשלפנינו תניית שיפוט ייחודית, אשר קובעת כי כל סכסוך בין הצדדים יתברר לפני בית המשפט באנגליה, הרי שבית משפט זה נעדר סמכות לדון בתובענה. ראוי להפנות בעניין זה, לקביעות בע"א 3144/04 אלביט הדמיה רפואית בע"מ נ' HAREFUASH SERVICOS DE SAUDE S/C LTDA (לא פורסם, 6.7.03): "...ככלל, ייכבד בית המשפט תניית שיפוט מוסכמת בין הצדדים, ויפעיל את שיקול דעתו להמנע מלהחיל את סמכותו במקרה בו קיימת בין הצדדים תניית סמכות שיפוט ייחודית זרה. בית המשפט נוהג כך בשל שתניית השיפוט היא חלק מהסכם בין הצדדים, ואין בית המשפט נותן ידו להפרת הסכמים...בית המשפט יימנע מלאכוף תניית שיפוט, ויורה על קיום הדיון בבית משפט ישראלי על אף שהצדדים הסכימו שענייניהם ידונו רק בפני בית משפט זר, רק אם הטוען נגד תניית השיפוט יוכיח קיומן של נסיבות מיוחדות...". למען הזהירות אציין, כי במקרה שלפני התרשמתי שאין טעמים מיוחדים שבגינם אין לכבד את תניית השיפוט הייחודית [לדוגמא: ע"א 165/60 אוניון חברה לביטוח בע"מ נ' מדה, פ"ד יז(2) 646] כשהמשיבה אף לא טענה לקיומם של טעמים שכאלה. אעיר כי אין ממש בטענת המשיבה, לפיה על המבקשים היה להוכיח קיומו של סכסוך בין הצדדים בטרם ניתן יהיה להחיל את תניית השיפוט שבסעיף 28 להסכם. טענה זו אין לה כל מקום, כאשר המשיבה היא זו אשר פתחה בהליך דנן בסדר דין מקוצר (על סמך ההסכם), כשבכתב התביעה טענה, כי המשיבים לא עמדו בתנאי ההסכם, ואם זו לא מחלוקת, מהי מחלוקת??? שהרי עצם פתיחת ההליך על-ידי המשיבה מעיד בעדו כי אף לגישת המשיבה, התגלע בין הצדדים סכסוך, הנובע מההסכם. אשר על כן, ולאור כל המפורט לעיל, אני קובעת כי חלה בענייננו תניית שיפוט ייחודית - לפי סעיף 28 להסכם - ומשכך, בית משפט זה נעדר סמכות לדון בהליך דנן. בנסיבות אלה, אני נעתרת לבקשה, ומורה על מחיקת את התובענה. המשיבה תשלם למבקשים שכ"ט עו"ד בגין הבקשה, ובסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ. הפרת חוזהחוזההשקעות