בפני בקשה לסילוק על הסף של התביעה נגד הנתבעים 1 ו-2. רקע 1. עניינה של התובענה חיוב הנתבעים, ביחד ולחוד, בנזקים שנגרמו לתובע, לטענתו, עקב הפרת הסכם לרכישת דירה בארה"ב, והפרת הסכם נוסף, לפיו התחייבו חלק מהנתבעים להחזיר לתובע את כספו שהוצא ממנו, לטענתו, במצגת מצגי שווא, הטעיה, התרשלות והתנהגות שלא בתום לב במהלך משא ומתן. הנתבעת 1, הינה תאגיד פרטי המאוגד כדין בישראל, העוסק בהשקעות ומסחר בנכסים (להלן: "פאונדרס"). הנתבע 2 הינו בעל מניות וסמנכ"ל בפאונדרס (להלן: "עצמון"). הנתבעת 3 הינה תאגיד פרטי המאוגד כדין בישראל ועוסקת בהשקעות ונאמנויות (להלן: "ג.ל.ע"). הנתבעת 4 הינה משרד עורכי דין אשר ערך את ההסכמים נשוא התובענה וגבה שכר טרחת עו"ד מהתובע (להלן: "גולדפרב"). ביום 26.6.06 נחתם הסכם אופציה לרכישת דירה בבניין בלוס אנג'לס, קליפורניה, ארה"ב (להלן: "ההסכם") בין התובע (להלן: "המשיב") לבין חברת Intelligent Property Investment LLC (להלן: "המוכרת") באמצעות המשווקת פאונדרס. במעמד החתימה על ההסכם העביר המשיב סך של 93,347$ כמקדמה על חשבון התמורה בגין רכישת הדירה כאמור בהסכם וכן סך נוסף של 8,275$ בגין דמי טיפול והוצאות משפטיות. חודשים ספורים לאחר החתימה על ההסכם נמסר למשיב כי ישנם קשיים בביצוע ההסכם וכי ההסכם יבוטל. כן הובטח לו על ידי עצמון כי יושבו לו כל הכספים ששילם עד כה על פי ההסכם. לפיכך, ביום 22.8.07 זומן המשיב לפאונדרס לצורך חתימה על כתב ויתור והסכמה ביחס לביטול ההסכם, אשר נוסח על ידי המבקשים, בהשתתפות פעילה של גולדפרב. לפי הסכם הביטול יקבל המשיב את סכום השקעתו בסך 93,347$ בצירוף ריבית בסך של 5,134$ (להלן: "הסכם הביטול"). לטענת המשיב, המוכרת, פאונדרס וג.ל.ע לא עמדו בהתחייבויותיהם על פי ההסכמים וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקים. אשר על כן עותר המשיב להשבת הכספים אשר העביר לפאונדרס בגין השקעתו ונוכח מצג השווא שהציגו בפניו הנתבעים ו/או מי מהם, הפרת התחייבויותיהם, חוסר תום ליבם, הסתרת מידע ורשלנותם אשר הסבו למשיב נזקים רבים. עמדת המבקשים 2. לטענת המבקשים, ההסכם נשוא התובענה טומן בחובו הסכמה מפורשת של הצדדים כי לבית משפט במדינת קליפורניה שבארה"ב הסמכות הייחודית והבלעדית לדון בכל סכסוך הקשור להסכם נשוא הסכסוך (סעיף 15 להסכם). עוד טוענים המבקשים, כי נוסחו של סעיף 15 להסכם אינו משתמע לשתי פנים והרציונאל שבבסיסו הוא כי סמכות השיפוט הבלעדית מסורה לבית משפט שבמדינת קליפורניה שעה שמדובר בפרויקט מקרקעין הממוקם בעיר לוס אנג'לס והחברה היזמית הינה חברה אמריקאית, הכפופה לדיני מדינת קליפורניה בכל הקשור לפרויקט. עוד טוענים המבקשים, כי יש לסלק את התובענה על הסף גם בהסתמך על דוקטרינת "פורום לא נאות" שכן בית המשפט המהווה פורום נאות הינו בית המשפט המוסמך בקליפורניה. לטענת המבקשים הם אינם מהווים צד להסכם נשוא הסכסוך אלא המוכרת. לחילופין טוענים המבקשים כי לכל היותר, לשיטתו של המשיב , מכוח היותם של המבקשים נציגים ו/או משווקים של המוכרת בישראל, ממילא יש להחיל את תנאי ההסכם שנחתם בין המשיב למוכרת בכל הנוגע לסמכות השיפוט גם עליהם. עוד נטען כי הנכס נשוא הסכסוך ממוקם בעיר לוס אנג'לס שבמדינת קליפורניה שבארה"ב, החברה היזמית, המוכרת, הינה חברה הרשומה בקליפורניה ואין לה פעילות בישראל ו/או אין לה סניף זר על פי הדין הישראלי, עובדי המוכרת יושבים בארה"ב, כל מהלכי העסקה הקשורים בנכס בוצעו על פי דיני מדינת קליפורניה ועל פי חקיקת המשנה של העיר לוס אנג'לס, החברה אשר מטרתה להחזיק את כספי התמורה בגין העסקה עד לרישום הבעלות בנכס על שם הרוכשים רשומה וממוקמת בקליפורניה, הבנקים המממנים את העסקה ממוקמים בארה"ב וכל הניירת הרלוונטית לרבות עדים פוטניצאלים נמצאים בארה"ב. עוד טוענים המבקשים, כי הזיקה היחידה לישראל במהלך העסקה היא העובדה כי המשיב הינו תושב ישראל וכי מבחן "מירב הזיקות" מוביל למסקנה כי יש להעביר דיון זה למדינת קליפורניה בארה"ב. עוד טוענים המבקשים כי אין יריבות משפטית בינם לבין המשיב, לאור העובדה כי ההסכם נערך ונחתם בין המוכרת למשיב, להבדיל מפאונדרס ו/או מעצמון. לטענת המבקשים, טענותיו של המשיב לעניין מעשים ו/או מחדלים הקשורים בפרויקט יכולים להיות מופנים, אם בכלל, כנגד המוכרת בלבד, עמה חתם המשיב על הסכם. לטענתם, עצמון היה במועדים הרלוונטים עובד של פאונדרס, לא היה בעל מניות אצלה, לא שימש כדירקטור ולא היה "בעל עניין". מאחר וכל תפקידה של פאונדרס בפרויקט היה שיווק הפרויקט לישראלים, הרי שכל טענה למצגי שווא ו/או כל טענה חוזית באשר למעשים ו/או מחדלים הקשורים בפרויקט יש להפנות למוכרת. עוד טוענים המבקשים, כי המשיב ויתר באופן פוזיטיבי, בסעיף 10 להסכם, על כל עילת תביעה כנגד פאונדרס ו/או כנגד מי מטעמה ובתוך כך ממילא אף כנגד עצמון ולפיכך יש לסלק את התובענה מכוח דוקטרינת ההשתק ו/או המניעות השיפוטית. עוד מוסיפים המבקשים וטוענים, כי כל טענותיו של המשיב כלפי המבקשים, נתמכות על "יסודות מעורערים" שכן פאונדרס אינה צד הקשור בהסכם מול המשיב, אלא רק עם המוכרת בלבד. פאונדרס מוגדרת בפתיח להסכם בלשון "המשווק" ועצמון אינו מופיע כלל, לא באמצעותו ולא באמצעות מי מטעמו, בהסכם. עוד טוענים המבקשים, כי המדובר בתובענה קנטרנית וטורדנית וכל ניסיונו של המשיב הוא להפעיל לחץ בלתי הוגן על המבקשים, תוך התעלמות מחוזים והסכמים עליהם חתם המשיב ושימוש לרעה בהליכי משפט. עמדת המשיב 3. לטענת המשיב, בית משפט זה הינו בעל הסמכות המקומית והעניינית לדון בתובענה ובית משפט זה הינו הפורום הנאות והטבעי לבירור התובענה. עוד טוען המשיב, כי תנית השיפוט בהסכם אינה נוטלת מבית המשפט בישראלי את הסמכות שניתנה בידו על ידי הדין הישראלי לברר את התובענה. לטענת המשיב, הסכם הביטול לפיו בוטל ההסכם, מבטל את ההסכם, לרבות את סעיפי סמכות השיפוט והפטור מאחריות. בהסכם הביטול אין כל תנית שיפוט מקבילה וממילא אין בסיס לבקשה. טוען המשיב כי המבקשים היו צד להסכם הביטול וראיה לכך היא העובדה שההסכם כולל גם תנית ויתור על טענות נגדם. בנוסף טוען המשיב, כי עילות התביעה אינן אך ורק מכוח ההסכם אלא הן מבוססות, בין היתר, גם על טענות של התחייבות להשבה, פיצוי בגין משא ומתן שלא בתום לב, מצג שווא, מעשי תרמית, הפרת חובות חקוקות ועשיית עושר ולא במשפט. עילות אלה מקנות לבית המשפט את הסמכות לדון בתביעה. עוד טוען המשיב, כי עילות התביעה רחבות וכי התביעה הוגשה כנגד נתבעים נוספים, שאינם צד להסכם וממילא אינם כפופים לתנית השיפוט ולפיכך אין הצדקה לפצל את הדיון כך שבירור ההסכם יחול בבית משפט בארה"ב ובירור שאר העילות יעשה בישראל. עוד נטען, כי כל הזיקות, העדויות, האסמכתאות והעדים הפוטנציאלים לבירור העילות מצויים בישראל ופיצול הדיון יכול לגרום להכרעות סותרות לרבות קביעות עובדתיות סותרות ואף מטעם זה אין מקום לפיצול התובענות. בנוסף טוען המשיב כי בסעיפים 55-62 לכתב התביעה יש פירוט של עילות התביעה והיריבות המשפטית הישירה בין המשיב למבקשים. עוד טוען המשיב, כי לא היה מודע לתניית השיפוט שבסעיף 15 להסכם וכי המבקשים לא הסבו את תשומת ליבו בעת החתימה על סעיף זה ואף לא הפנו אותו לייעוץ אצל עו"ד על מנת שיסביר לו את משמעות הסעיף. לטענת המשיב, מדובר בהטעיה או, לכל הפחות, בטעות יסודית בגינה זכאי המשיב לביטול ההסכם ו/או ביטול ההתניה. עוד מוסיף וטוען המשיב כי לולא ההטעיה ו/או הטעות, לא היה מתקשר בהסכם שכן הוא לא היה מסכים למצב בו לא יוכל לתבוע השבה ו/או פיצויים בישראל במידה ואכן השקעתו ו/או כספיו ירדו לטמיון כתוצאה מרשלנות ו/או מחדל של מי מהגורמים המעורבים. עוד טוען המשיב, כי לא היה מודע לתנית הפטור מאחריות שבסעיף 10 להסכם. המבקשים לא הסבו את תשומת ליבו בעת החתימה על ההסכם ואף לא הפנו אותו לייעוץ אצל עו"ד אשר יסביר לו את משמעות הסעיף ולפיכך מדובר בהטעיה או לכל הפחות בטעות יסודית בגינה זכאי המשיב לביטול ההסכם ו/או ההתניה בהתאם לחוק החוזים וחוק החוזים תרופות. נוכח ההטעיה ו/או הטעות קמה למשיב הזכות לבטל את הסעיף המתנה על אחריות המבקשים על פי ההסכם. בנוסף טוען המשיב, כי תנית השיפוט אינה ייחודית וכי המשיב לא הסכים במפורש להימנע מדיון בבתי משפט אחרים זולת בית המשפט בקליפורניה ארה"ב והמבקשים לא הוכיחו כי המשיב הסכים במפורש להוראה שכזו. זאת ועוד, אין הוראה ספציפית בהסכם השוללת מבתי המשפט בישראל את הסמכות לדון במחלוקות. עוד טוען המשיב, כי הפורום הישראלי הוא הפורום הנאות לדון במחלוקת בין הצדדים מאחר ומירב הזיקות נקשרות לישראל. לטענתו, שיווק הפרויקטים היה בתחומי מדינת ישראל ויועד לקהל הנמצא בישראל, המשווקת פאונדרס הינה חברה המאוגדת כדין בישראל ומשרדיה ממוקמים בת"א, עצמון הינו אזרח ותושב ישראל, המו"מ טרם החתימה על ההסכמים נערך בישראל, התחייבויות עצמון ופאונדרס כלפי המשיב היו בישראל, ההסכמים נחתמו בשפה העברית בישראל, משרד עורכי הדין שטיפל בעסקה, גולדפרב, הינו מישראל, ג.ל.ע., חברת הנאמנויות הינה מישראל, הכספים בגין ההסכם שולמו בישראל וכן רוב העדויות והעדים הפוטניצאלים לבירור עילות התביעה מצויים בישראל. אשר על כן, מירב הזיקות הנובעות מהעסקה מצביעות לכיוון הפורום הישראלי. עוד טוען המשיב, כי עצמון הציג את עצמו טרם החתימה על ההסכם כבעלים ולא כ"עובד פשוט" אצל פאונדרס וכי זה האחרון צד להסכם הביטול ושמו מופיע בסעיף "ויתור טענות" דבר המעיד על כך שעצמון נושא באחריות כלפי המשיב. בנוסף, משיקולי צדק ולצורך איזון והגינות בין הצדדים יש להורות על ניהול המשפט בישראל שכן ניהולו בארה"ב יקנה יתרון בלתי הוגן לנתבעים. 4. בתשובת המבקשים לתגובת המשיב מוסיפים המבקשים וטוענים כי הם אינם חתומים על הסכם הביטול וכי מסמך זה אינו מהווה כלל הסכם פשרה אלא, לכל הפחות, הסכמה משותפת של הצדדים, היינו המשיב והמוכרת, בדבר אופן קיום ההסכם. זאת ועוד, טוענים המבקשים כי המשיב השתית את מרבית טענותיו ואת עילות התביעה על ההסכם ועל המו"מ שקדם לו ולפיכך תמוהה טענתו כי ההסכם בוטל. המבקשים מוסיפים כי כלל המסכת העובדתית העומדת מאחורי הגשת התובענה הינה פרשה אחת המהווה עילה אחת הוא ההסכם - אופציה לרכישת דירה בחו"ל. לעניין הפגמים לכאורה בכריתת ההסכם הרי שהמשיב הינו אדם בוגר ובר דעת ומעולם לא נשללה ממנו זכותו להיוועץ בעו"ד. 5. דיון והכרעה בפני שתי סוגיות מרכזיות שהצדדים חלוקים בהן: האחת, קיומה של תנית שיפוט ייחודית והשניה, קביעת הפורום הנאות לדון בתובענה. 6. קיומה של תנית שיפוט ייחודית המבקשים טוענים כי סעיף 15 להסכם, המצורף כנספח ב' לבקשה, מהווה תנית שיפוט ייחודית. סעיף 15 להסכם קובע כדלקמן: " מוסכם כי סמכות השיפוט הבלעדית בגין סכסוך כלשהו בין הצדדים הקשור ו/או הנובע מהסכם זה, תהיה מסורה בידי בית המשפט האזרחי המוסמך בעיר לוס אנג'לס שבמדינת קליפורניה ארה"ב ובידיו בלבד ויתברר על פי דיני מדינת קליפורניה ארה"ב." (להלן: "תניית השיפוט"). השאלה הנשאלת היא האם מדובר בתנית שיפוט ייחודית. אף אם מדובר בתנית שיפוט ייחודית, כפי שנראה לכאורה מלשון ההוראה, הסעיף אינו שולל את סמכותו של בית המשפט, אך יש לבחון האם הסעיף מחייב את בעלי הדין. " ... מטרתה העיקרית של תניית שיפוט ייחודית היא למנוע מבעל הדין להזקק לבית משפט אחר כלשהו פרט לזה שהוסכם עליו. אולם, אפילו קבעו הצדדים כי בית המשפט הזר יהיה בעל סמכות ייחודית, גם אז אין בכך משום שלילת סמכות השיפוט של בית המשפט המקומי, והוא יכול שלא לאכוף את הוראותיו של הסכם השיפוט. עניין זה נשאר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. אין סעיף שיפוט שולל את סמכותו של בית המשפט: השאלה היא, אם רשאי בעל דין להשתחרר מהוראותיו..." ראה: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית, 37-38 7. המשיב טוען כי לאחר חתימת הצדדים על ההסכם, הוא חתם על הסכם פשרה, היינו הסכם הביטול, לפיכך בוטל ההסכם על כל סעיפיו לרבות סעיפי סמכות השיפוט. זאת ועוד טוען המשיב כי קיימות עילות תביעה שונות אשר אינן מכוחו של ההסכם, בין היתר טענות של התחייבות להשבה, פיצוי בגין משא ומתן שלא בתום לב, מצג שווא ומעשי תרמית. עוד מוסיף המשיב וטוען כי לא היה מודע לתנית השיפוט הזר המופיעה בהסכם וכי המבקשים לא הסבו את תשומת ליבו בעת החתימה על ההסכם לתניה זו ואף לא הפנו אותו לייעוץ אצל עו"ד. עוד נטען כי המבקש לא הסכים במפורש להימנע מדיון בבתי משפט אחרים זולת בית המשפט בקליפורניה ארה"ב. אין בידי לקבל טענות אלה של המשיב. סעיף 15 להסכם, על פי ניסוחו, מהווה תנית שיפוט ייחודית. עיון בכתב התביעה מעלה כי המסכת העובדתית בגינה הגיש המשיב את תביעתו מושתתת על ההסכם לרבות הסכם הביטול. המשיב טוען בכתב התביעה לנזקים אשר נגרמו לו, בין היתר, עקב הפרת ההסכם לרכישת הדירה בארה"ב לרבות מצג שווא, הטעיה, התרשלות והתנהגות שלא בתום לב, הנגזרים מהתנהלות המבקשים לכאורה, בניהול המו"מ לקראת החתימה על ההסכם ומאופן ביצועו. אשר על כן טענתו של המשיב כי תנית השיפוט הזרה אינה חלה שכן הסכם הביטול הינו מאוחר להסכם והתביעה הוגשה אך ורק בשל הפרת הסכם הביטול - דינה להידחות. זאת ועוד, אין בידי לקבל את טענת המשיב כי לא היה מודע לתנית השיפוט הזרה המופיעה בהסכם וכי היה על המבקשים להפנותו לייעוץ אצל עו"ד. המשיב חתם על ההסכם, והיה באפשרותו, לו רצה בכך, להעמיק ולדקדק בקריאתו. כמו כן היה רשאי לפנות לעו"ד לקבלת יעוץ. חתימת ידו של אדם, אינה עניין של מה בכך. אם בחר לחתום, עליו לעמוד בהתחייבות פרי חתימתו. חתימתו של המשיב שרירה ומחייבת ויש לכבדה. לאור הדברים האמורים לעיל, אני מקבלת את טענת המבקשים בדבר קיומה של תנית שיפוט ייחודית והסמכות אינה מוקנית לבית המשפט בישראל. 8. שאלת הפורום הנאות לאור המסקנה לעיל, מתייתרת לכאורה ההכרעה בשאלה זו. יחד עם זאת ולהשלמת התמונה, אבחן גם סוגיה זו. עקרונית, משהוענקה סמכות בינלאומית לבית המשפט, חובה עליו לעשות שימוש בסמכות זו. עם זאת, הוכרו חריגים לשימוש בסמכות, בינהם, היותו של הפורום המקומי "פורום לא נאות". המבחן המכריע הוא אם הפורום המקומי הוא "פורום טבעי" או שמא קיים פורום טבעי זר בעל סמכות. ראה: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית, 40. וכן פסק דינה של כב' השופטת שטרסברג-כהן ברעא 4716/93 החברה הערבית לביטוח שכםנ' עבד זריקאת פ"ד מח(3) 265, 269: "... נקודת המוצא היא כי לבית המשפט כאן יש סמכות לדון בתביעה, ושאלת הפורום הנאות היא שאלה שבשיקול-דעת בית המשפט, והוא מפעיל אותו על-פי קריטריונים מקובלים. אומר השופט ברק (כתוארו אז) בע"א 300/84 [3] הנ"ל, בעמ' 385: "המבחן המכריע בעניין זה הינו - כפי שעמד עליו השופט ריד (lord reid) בפרשת atlantic star- האם הפורום המקומי הוא 'פורום טבעי'... או שמא קיים פורום טבעי זר, בעל סמכות". בקביעת טבעיות הפורום יש להתחשב בנסיבות כולן וליישם את מבחן מרב הזיקות הרלוואנטיות אשר להן הקשר האמיתי, המשמעותי והמהותי למקרה נושא הדיון ..." גישתו של בית המשפט לדוקטרינת הפורום הלא נאות רוכזה בפסק דינה של כב' השופטת ביניש בבג"צ 8754/00 רון נ' בית הדין הרבני הגדול ואח', דינים עליון כרך ס' 964: "תכליתה של דוקטרינת הפורום הלא נאות היא למנוע מהנתבע ומבית-המשפט הליכים שאינם יעילים באופן בולט, עקב ניהול התביעה בפורום המקומי....יחד עם זאת, הגישה המסתמנת בפסיקתנו הינה כי הערכאות בישראל לא ייטו להיענות בקלות לטענת פורום לא נאות. הטעם לכך כפול: ראשית, כפי שכבר נאמר, הכלל הוא כי משקנתה ערכאה בארץ סמכות-שיפוט, עליה להפעיל סמכותה. סטייה מכלל זה לא תעשה כדבר שבשגרה. הטעם השני הינו כי נוכח ההתפתחויות שחלו בתקשורת ובדרכי התנועה המודרניים, יינתן פחות משקל לקשייו של נתבע לבוא עם עדיו לארץ אחרת. משכך-הנטייה להיעתר לטענת פורום לא נאות, מצטמצמת". מבחן הפורום הנאות לדיון הנו מבחן דו שלבי: בשלב הראשון, יבדוק בית המשפט את הזיקה לקביעת הפורום "הטבעי" לקיום הדיון. הפורום הטבעי יהיה הפורום אליו מצביעות מירב הזיקות הרלוונטיות. בשלב השני יבדוק בית המשפט האם קיימות נסיבות מיוחדות אשר בגינן יש לקיים את הדיון דווקא בפני הפורום הנוכחי, למרות שהפורום הטבעי הנו פורום אחר. "הפורום הטבעי לדיון יהיה הפורום אליו מצביעות מירב הזיקות הרלוונטיות ואשר לו הקשר "האמיתי והמהותי" למקרה נשוא הדיון" (ראה ע"א 2705/91 רג'אח סאלם אבו ג'חלה נ' חברת החשמל מזרח, פ"ד מח (1) 554 (להלן: "פסק דין רג'אח"). במסגרת מבחן מירב הזיקות נבחנים קריטריונים שונים אשר עיקריהם הם: א. מקום האירוע. ב. מקום מושבם של העדים ומיקום הראיות. ג. מקום מגוריהם ועסקיהם של הצדדים. ד. ציפיותיהם הסבירות של הצדדים. ה. הדין החל. עם זאת, יודגש כבר עתה כי: " בהפעלת מבחן זה, על בית-המשפט לתת את דעתו לפיחות שחל במשקלה של הטענה בדבר פורום לא נאות - שמקורה בקשיים הכרוכים בבירור תביעה נגד נתבע זר - על רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום התקשורת, המאפשרות לקיים קשר בין מדינות בלא צורך לטלטל עדים ממדינה למדינה. אכן, כדברי המשנה-לנשיא שלמה לוין ברע"א 2903/96 מסיקה נ' דולנס, פ"ד נב(1) 817, בע' 821, 'המציאות המודרנית מחייבת אותנו שלא לייחס למבחן של מרב הזיקות, כמו לסוגיה של הפורום הבלתי נאות כולה, אותו משקל שייחסנו לו בעבר'...." (רע"א 9141/00 Franz Lang ואח' נ' מרכס ואח', פ"ד נו(1) 118, 123). מן הכלל אל הפרט: א. מקום האירוע - אמנם הנכס נשוא הסכסוך ממוקם בעיר לוס אנג'לס שבמדינת קליפורניה בארה"ב אך המו"מ טרם החתימה על ההסכם נערך בישראל, ההסכם והסכם הביטול נחתמו בישראל והתחייבויותיהם הנטענות של המבקשים נערכו בישראל. ב. מקום מושבם של העדים - המבקשים טוענים כי העדים הפוטנציאלים נמצאים בארה"ב ואילו המשיב טוען כי המו"מ טרם החתימה על ההסכם נערך בישראל, התחייבויותיהם של פאונדרס ועצמון כלפי המשיב היו בישראל, שיווק הפרויקטים היה בתחומי מדינת ישראל ויועד לקהל הנמצא בישראל, גולדפרב אשר הינו משרד עורכי הדין אשר טיפל בעסקה הוא נתבע נוסף בישראל ולפיכך מרבית העדים נמצאים בישראל. מעיון בכתב התביעה ובבקשה ובתגובה לה, עולה כי מקום מושבם של מרבית העדים הרלוונטים, אשר יוכלו להעיד בדבר ההסכם, הסכם הביטול וההפרה הנטענת על ידי הנתבעים, הינו בישראל. יש להניח כי יזומנו גם המעורבים בהסכם ובהסכם הביטול, שמקום מושבם מחוץ לישראל, אלא שאין לדעת בשלב הנוכחי מה מספר העדים הזרים ומה מספר העדים המקומיים. ג. מקום מגוריהם ועסקיהם של הצדדים: המשיב, הרוכש, הינו אזרח ותושב ישראל. המבקשת 1, פאונדרס, הינה תאגיד המאוגד כדין בישראל. המבקש 2, עצמון, הינו סמנכ"ל פאונדרס והינו אזרח ותושב ישראל. הנתבעת 3, גולדפרב, הינה משרד עוה"ד שטיפל בעסקה והינו נתבע בישראל. הנתבעת 4, ג.ל.ע. הינה חברה המאוגדת כדין בישראל. ד. ציפיותיהם הסבירות של הצדדים: המבקשים, הגרים בישראל, פיתחו ציפייה סבירה כי הדיון יקוים בארה"ב לאור תנית השיפוט הייחודית. המשיב טוען כי לא הסכים במפורש להימנע מדיון בבתי משפט אחרים זולת בית המשפט בקליפורניה ארה"ב ולפיכך הוא פיתח ציפייה כי באין הוראה ספציפית השוללת מבית משפט בישראל את הסמכות לדון במחלוקות לבית משפט בישראל יש סמכות לדון במחלוקות שבין הצדדים. ה. הדין החל: כאשר מתעוררת שאלה באשר לקביעת הדין החל על סכסוך קיים, הרי שזו תוכרע על פי מבחן הזיקה האמיצה ביותר, דהיינו - הדין שלו הזיקה האמיצה ביותר לסכסוך יהא זה שיחול. (ראה ע"א 750/79 קלאוזנר נ' ברקוביץ ואח', פד"י ל"ז (4) 449, 459). בנסיבות שבפני הרי שההסכמים נערכו ונחתמו בישראל, מרבית העדים, כאמור, הינם בישראל, עסקי המבקשים לרבות נתבעים 3 ו-4 הנמצאים בישראל ופועלים על פי הוראות הדין הישראלי. הדין שיחול על האירוע שהתרחש בישראל הינו הדין הישראלי. שיקולי היעילות מטים לכאורה את הכף לדיון בישראל. כמוכן, יש נתבעות נוספות אשר הינן בעלות דין נחוצות בהליך. פיצול הדיון במקרה זה יהיה מלאכותי ויקשה על הדיון. 9. טענת העדר יריבות לטענת המבקשים אין יריבות משפטית בינם לבין המשיב, לאור העובדה כי ההסכם נערך ונחתם בין המוכרת למשיב, להבדיל מהמבקשים. עוד טוענים המבקשים כי עצמון היה במועדים הרלוונטים עובד של פאונדרס בלבד וכי בסעיף 10 להסכם ויתר המשיב ויתור פוזיטיבי וחד משמעי על כל עילת תביעה כגנד פאונדרס ו/או כנגד מי מטעמה ובתוך כך אף כנגד עצמון. הלכה היא כי סילוק תביעה על הסף הוא אמצעי קיצוני הננקט בלית ברירה. כך קובעת כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן ברע"א 1689/97 גראונד א.ש. בע"מ נ' אדם טבע ודין, תק-על 97(2), 174: "סילוק תביעה על הסף הוא צעד קיצוני באשר נשלל על ידו ממתדיין, יומו בבית המשפט ודלתותיו נסגרות בפניו מבלי שיהיה בידו לשטוח עצומותיו בפני בית המשפט". אורי גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית), עמ' 138 מסביר מהי המדיניות השיפוטית הראויה בנוגע לסילוק תובענה על הסף: "הנחיה כללית, שיש לראות בה את המדיניות המשפטית הרצויה, היא כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף 'הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה'. העדר עילה ו/או יריבות הינו, אפוא, פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו ללא חקירה ודרישה בעובדות. בשלב המקדמי, אין בית המשפט שומע ראיות ואינו מברר עובדות, אלא חי בשלב זה מכתבי הטענות בלבד. על כן, בית המשפט יורה על סילוק התביעה בשלב המקדמי רק אם יתברר לו כי גם אם תוכחנה כל הטענות העובדתיות בכתב התביעה, עדיין לא יוכל התובע לזכות בסעד המבוקש. בענייננו, המשיב עותר לסעד כספי בגין הפרת הסכם שנחתם בין המוכרת באמצעות פאונדרס לבין המשיב לרבות הפרת הסכם הביטול. כתב התביעה מכיל את העובדות החשובות הצריכות להכרעה במחלוקת וכן את הסעד המבוקש כך שהתביעה מציגה עילה ויריבות לכאורה ואין יסוד למחיקתה. סעיף 10 להסכם - סעיף ויתור: סעיף 10 להסכם קובע כי "המשווק ו/או מי מטעמו אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקונה בגין מעשה ו/או מחדל מצד המוכרת וכל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה, ככל שתהיה כזו לקונה בקשר עם חיובי המוכרת על פי הסכם זה, תופנה כנגד המוכרת בלבד." מתעוררת השאלה מהו תוקפו של סעיף 10 להסכם המהווה לכאורה סעיף ויתור? נקודת המוצא על פי ההלכה הפסוקה הינה כי כתב הסילוק או הויתור הינו חוזה לכל דבר ועניין, שריר וקיים אלא אם הוכח פגם בכריתתו, המצדיק ביטולו או התעלמות ממנו. ראה: ע"א 11/84 רבינוביץ נ' שלב הקואפרטיב המאוחד, פד"י מ (4) 533. המשיב טוען כי לא היה מודע לתנית הפטור המופיעה בהסכם וכי המדובר בהטעיה או לכל הפחות בטעות יסודית בגינה זכאי המשיב לביטול ההסכם ו/או התניה בהתאם לחוק החוזים וחוק החוזים תרופות. לצורך בדיקת טענות הצדדים, באשר לתוקפו של כתב ויתור והנסיבות בהן נחתם, יש צורך לשמוע ראיות ולפיכך אין מקום לסלק התובענה על הסף, בשלב מקדמי זה, בשל טענה כי המשיב חתם על סעיף ויתור. 10. תובענה קנטרנית וטורדנית וכן שימוש לרעה בהליכי בית המשפט לטענת המבקשים המדובר בהגשת תובענה שנועדה להטריד ולקנטר את המבקשים וכן נעשה ניסיון על ידי המשיב להפעיל לחץ בלתי הוגן על המבקשים, תוך התעלמות מחוזים והסכמים עליהם חתם. בית המשפט נדרש לנקוט בזהירות מיוחדת בבקשות לסילוק על הסף, לפי שבכך חורץ הוא את הדין עוד בטרם נשמעה ראיה כלשהי. בשים לב לזהירות הנדרשת כאמור, לא מצאתי כי בנסיבות דנן יש מקום לסילוק התביעה בשלב מקדמי זה ועל כן הבקשה בעניין זה נדחית. 11. סיכום: הבקשה לסילוק התביעה נגד המבקשים על הסף, נדחית. המבקשים ישלמו למשיב הוצאות הבקשה ללא קשר לתוצאות התובענה בסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. כתבי הגנה מטעם הנתבעים יוגשו עד ליום 7.2.09 בנסיבות העניין תדחה ישיבת קדם המשפט ליום ביום 23/4/09 שעה 08:30. הפרת חוזהחוזהמקרקעיןחוזה דירהקניית דירה