1. התובעים הגישו תביעה לתשלום הפסדים בסך של 50,000 ₪ (לצורכי אגרה), שלטענתם נגרמו להם בשל איחור בהעברת כספים ע"י הנתבעת מקופת גמל "תמר" לקופת גמל "אשכולות מדד" שביקשו התובעים להעביר. 2. הנתבעת טוענת להגנתה, כי שילמה לידי התובעים את כל הסכומים שהיו זכאים לקבל ממנה בגין הוראותיהם להעברת הכספים מקופת גמל אחת לשנייה, לרבות פיצוי וריבית פיגורים. 3. בתיק התקיימו מס' ישיבות קדם וכן נעשה ניסיון לפתרון הסכסוך בדרך של גישור אולם זה לא צלח. 4. הצדדים הגישו מסמכים שונים ולבסוף הורה בית הדין להגיש תצהירים והתיק נקבע לשמיעת הוכחות. 5. הצדדים ויתרו על חקירת המצהירים והוחלט כי פסק הדין יינתן על פי סיכומים בכתב. הרקע העובדתי: 6. התובעים, בני זוג ביקשו להעביר כספים שנצברו לזכותם בקופת הגמל "תמר" לקופת הגמל "אשכולות מדד" בעקבות שאירע בבורסת העולם בשנת 2008 ולאור המצב בשווקים. התובעים ביקשו להעביר כספים לקופת גמל סולידית על מנת להפחית סיכונים עד כמה שניתן. 7. בעקבות כך, הגיעו לסניף בנק דיסקונט בו נוהל חשבונם, לרבות כספי הקרן ועל פי ייעוץ שקיבלו ע"י נציג הבנק, החליטו להעביר הכספים לקופת גמל "אשכולות מדד". (תרשומת השיחה שנערכה ביום 23/9/08, צורפה כנספח א' לתצהירו של התובע 1 להלן: "התובע" או "ניסים") וכן לתצהירה של התובעת 2 (להלן: "התובעת" ו/או "רחל") 8. בפועל ההוראות להעברת כספים בבנק דיסקונט התקבלו ביום 23/9/08 (ביחס לרחל) וביום 24/9/08 (ביחס לניסים). 9. הכספים מקופת הגמל של ניסים, הועברו והתקבלו בפועל ביום 31/10/08 בקופת הגמל אשכולות מדד. 10. הכספים בקופת הגמל של רחל הועברו לקופת גמל אשכולות מדד ביום 27/11/08. 11. במסגרת הדיונים המקדמיים הוחלט כי הנתבעת תעביר לתיק בית הדין ולתובעים את שווי הקופות אשכולות מדד ותמר למועדים הבאים: 23/9/08, 24/9/08, 7/10/08, 12/10/08, 30/10/08ו - 27/11/08 (החלטה מיום 14/3/11 ומיום 9/12/10). הנתבעת המציאה את הנתונים המבוקשים (הודעה מיום 6/6/11). לגרסת התובעים רק ביום 21/7/11 העבירה הנתבעת טבלת תשואות יומיות המאפשר לחשב בצורה מתמטית את הפערים בין הקופה הנעברת לקופה המעבירה. 12. הנתבעת צירפה את אופן חישוב הפיצוי ששילמה לתובעים להודעתה מיום 24/3/11, הודעה שהתקבלה לתיק בעקבות החלטת כב' הרשם (מיום 14/3/11). 13. בדיון מיום 2/2/12 טען ב"כ התובע כי הוא תובע סך של 23,052 ₪ עבור התובעים בנוסף לפיצוי שקיבלו מהנתבעת וטען כי אלה ההפרשים בהפסדים בין הקופות וכי עשה חישוב לפי תשואות יומיות. בתגובה הלינה ב"כ הנתבעת כי לא התקבלו כל חישובים. 14. התובעים הגישו תצהיר עדות ראשית מטעמם. מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של רועי רון הממונה על פניות הציבור בנתבעת. 15. הצדדים ויתרו על חקירת המצהירים והוחלט בעקבות כך כי פסק הדין ינתן על פי סיכומי הצדדים בכתב. טענות התובעים 16. התובעים טוענים בתביעתם ובתצהירם במקום עדות ראשית, כי על פי תקנה 5 ו-6 (א) לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), התשס"ח-2008, (להלן:"תקנות להעברת כספים") חייבת הקופה המעבירה, היינו הנתבעת לפצות אותם על האיחור בהעברת הכספים לא רק בריבית פיגורים, אלא גם לזקוף לזכותם בשל תקופת האיחור את ריווחי הקופה המעבירה לחשבונו של העמית ועליה לעשות כן תוך 10 ימים. 17. לטענת התובעים הנתבעת איחרה בהעברת הכספים לתובע 1 ב-24 ימים ולתובעת 2 ב-51 ימים (סעיף 3-4 לסיכום הטענות). 18. התובעים סותרים את טענת הנתבעת כי תקנות מס הכנסה חלות בעניינם ולא התקנות להעברת כספים שכן תחילתם מיום 1/10/08 בלבד. 19. לגרסת התובעים גם אם תתקבל גרסת הנתבעת כי חלה הוראת סעיף 4 לתקנות מס הכנסה, כי אז בהתאם לחוזר הממונה על שוק ההון באוצר מיום 15/3/11 (צורף לסיכומים) חייבת הנתבעת הן בתוספת ריבית הפיגורים עבור תקופת האיחור והן בפיצוי בגובה תשואת הקופה המקבלת, בין אם היתה חיובית ובין אם היתה שלילית. לגרסת התובעים הממונה על שוק ההון השווה דה פקטו את הפיצוי על פי התקנות להעברת כספים טרם 1/10/08 לבקשות שהוגשו עובר למועד זה. 20. נטען כי על הנתבעת היה להעביר הפיצוי הכספי (או את היתרה במקרה דנן) בהתאם לחישוב המתווה של משרד האוצר וזאת עד ליום 31/12/11 כאמור בסעיף 8 (ד) לחוזר אולם הנתבעת לא עשתה כן. 21. התובעים טוענים כי ללא קבלת מידע על התשואות יומיות של שתי הקופות היינו קופת "תמר" -מעבירה, קופת "אשכולות"- מקבלת, לא ניתן לבצע כל חישוב להפסדים שנוצרו לתובעים וגם לאחר קבלת המידע, חישוב בסיסי מראה כי קיים עדיין חוסר של אלפי שקלים מעבר לפיצוי שקיבלו מהנתבעת ובשל פערי המידע המובהקים בין הצדדים, יש ביכולת הנתבעת לבצע בנקל בדיקות אלה ומחויבותה לעשות כן בהתאם לחוזר הממונה על שוק ההון. 22. לפיכך תובעים התובעים להורות לנתבעת לבצע את החישובים נדרשים ולשלם להם את יתרת הפיצוי בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום פסיקתם ועד ליום תשלום בפועל ואם יקבע כי הנתבעת עברה עבירה לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל), התשס"ה - 2005 בית הדין מתבקש לקנוס אותה בהתאם עד ליום התשלום בפועל. 23. התובעים צירפו הודעה לעיתונות שפורסמה ביום 12/11/09 מטעם המפקח על הביטוח לחברות הביטוח והן לציבור בכל הנוגע לפיצויים של קופות גמל לעמיתים בה צוין באופן מפורש אופן הפיצוי במקרה דנן (נספח ו' לתצהיר ניסים). 24. נטען כי הנתבעת פעלה בחוסר תום לב כלפי התובעים. 25. הנתבעת טוענת להגנתה, כי בהתאם לתקנה 41 יז' 1 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל) תשכ"ד - 1964 (להלן: "תקנות מס הכנסה"), שהיו בתוקף במועד קבלת ההוראה להעברת הכספים, אשר קבעו את המסגרת הנורמטיבית לעניין חבות חברה מנהלת במקרה של איחור בהעברת כספים. 26. נטען כי תקנות העברת כספים אינן רלוונטיות למקרה הנדון, שכן מועד תחולתן הינו החל מ- 1/10/08 ובקשותיהם של התובעים להעברת כספיהם מהקופות המנוהלות ע"י הנתבעת, נתקבלו קודם למועד (23/9/08, ביחס לרחל ו- 24/9/08 ביחס לניסים). בכל מקרה נטען כי התובעים פוצו גם לפי ההוראות שעל פי תקנות אלה. 27. הנתבעת טוענת כי סכומי הפיצוי ששולמו לתובעים, שולמו בסוף חודש ספטמבר 2009 עוד בטרם הגישו תביעתם לראשונה לבית משפט השלום בב"ש, תביעה שהועברה לבית דין זה מחמת סמכותו העניינית. 28. במרץ 2011, שנה וארבעה חודשים לאחר הגשת התביעה ולאחר הגשת כתב ההגנה, יצא חוזר הכרעות עקרוניות של אגף שוק ההון ביטוח וחיסכון "הכרעה לעניין פיצוי בשל איחור במשיכה של כספים או בשל איחור בהעברה של כספים בין קופות גמל או בין מסלולי השקעה (להלן: "החוזר") הקובע את אופן חישובי הפיצוי. אף על פי שהחוזר יצא כשנה וארבעה חודשים לאחר הגשת התביעה, התובעים פוצו על פי שיטת החישוב, הקבועה בחוזר, עוד בטרם הגשת כתב התביעה. 29. הנתבעת טוענת כי העבירה את מלוא המידע הרלוונטי לתובעים וגם לגרסת התובעים על פי האמור בפרוטוקול הדיון מיום 21/7/11 יחלו לחשב את סכום התביעה אולם גם אז לא עשו כן ועד כה לא הגישו כל חישוב באשר לתביעתם הכספית. 30. לטענתה שילמה לתובעים את מלוא הסכומים להם היו זכאים כאשר התובע 1 קיבל מהנתבעת פיצוי בסך של 6,755.82 ₪ והתובעת 2 קיבלה מהנתבעת סך של 17,419 ₪ ומדובר בסכומים העולים על מה שכל אחד מהם היה זכאי לקבל על פי הוראות הדין. 31. הנתבעת מפנה לתקנה 6 לתקנות העברת כספים עליהם נסמכים התובעים בה נקבע כי: "(א) לא העביר גוף מנהל של קופה מעבירה כספים במועד שנקבע לכך לפי תקנה 5, ישלם לגוף המנהל של הקופה המקבלת, מתוך דמי הניהול שהוא גובה בשל ניהול הקופה, ריבית פיגורים בשיעור הריבית בשל איחור האוצר, כשיעורה מזמן לזמן, בשל התקופה המתחילה במועד שנקבע להעברת הכספים כאמור ועד מועד העברתם בפועל (בתקנה זו- תקופת האיחור), וזאת בלי לגרוע מחובתו לזקוף, בשל תקופת האיחור, את רווחי הקופה המעבירה לחשבונו של העמית. (ב) נודע לגוף המנהל של הקופה המעבירה כי ההפרש בין רווחי הקופה המקבלת בתקופת האיחור לבין רווחי הקופה המעבירה באותה תקופה גובה מריבית הפיגורים כאמור בתקנת משנה (א), ישלם לגוף המנהל של הקופה המקבלת, מתוך דמי הניהול שהוא גובה בשל ניהול הקופה, את ההפרש כאמור בניכוי ריבית הפיגורים ששילם, וזאת בתוך עשרה ימי עסקים מהמועד שבו נודע לו כאמור. (ג) הגוף המנהל של הקופה המקבלת יזקוף לחשבונו של העמית בקופה מתוך הסכום שקיבל לפי תקנות משנה (א) ו-(ב), מיד עם קבלתו או ההפרש החיובי, ככל שישנו, בין רווחי הקופה המקבלת בתקופת האיחור לבין רווחי הקופה המעבירה באותה תקופה" 32. בקשתו של ניסים להעברת הכספים התקבלה כאמור ביום 24/9/08 והכספים היו אמורים להיות מועברים לקופה המקבלת ביום 12/10/08 ביום זה (12/10/08) הראה חשבונו של ניסים יתרה בסך של 232,250.68 ₪ (להלן: "יתרת ניסים") אילו סכום יתרה זה (232,250.68 ₪) היה מועבר ביום 12/10/2008 לקופה, אליה בחר ניסים לעבור (להלן: "הקופה המקבלת"), היה ערכו ביום 30/10/08 (היום שבו בוצעה העברה הכספים בפועל ) בקופה מקבל יורד לסך של 228,385.53 ₪. בפועל ביום 30/10/08 העבירה הנתבעת לקופה המקבלת סך של 226,637.02 ₪ (דהיינו, הפרש של 1,784.51 ₪ לעומת ערכה של יתרת נסים באותו מועד (30/10/08) בקופה המקבלת, לו היתה מועברת אליה ביום 12/10/08). כאמור לעיל, הפיצוי לו היה זכאי נסים אותה עת על פי התקנות הוא ריבית פיגורים, וזו הגיעה לסך של 1,142.16 ₪. ההפרש בין יתרת נסים ביום 12/10/08 (232,250.68 ₪) לבין הסכום, שהועבר בפועל ביום 30/10/08 (226,637.02) הוא בסך של 5,613.66 ₪ בפועל קיבל נסים הן את סכום ההפרש הנזכר בס"ק ה' לעיל בסך 5,613.66 ₪ והן את סכום רבית הפיגורים בסך 1,142.16 ₪ וסך הכל קיבל נסים מהנתבעת פיצוי בסך של 6,755.82 ₪. 33. ובאשר לרחל- ההוראה הגיעה לנתבעת ביום 23/09/2008 ₪, ולפיכך על פי התקנות היו אמורים הכספים להיות מועברים עד ליום 7/10/08 במועד זה יתרת הכספים שחשבונה עמדה על סך של 231,196.24 ₪ (להלן: "יתרת התובעת"). אילו סכום יתרה זה (231,196.24 ₪) היה מועבר ביום 7/10/08 לקופה המקבלת, היה ערכו ביום 27/11/2008 (היום שבו בוצעה העברת הכספים בפועל) בקופה המקבלת עומד על סך של 232,681.06 ₪. בפועל ביום 27/11/08 העבירה הנתבעת לקופה המקבלת סך של 216,873.90 ₪, דהיינו הפרש של 14,322.40 ₪. על פי התקנות באותה עת היתה זכאית התובעת לריבית פיגורים בלבד בסך של 3,097.40 ₪, ואילו בפועל קיבלה התובעת פיצוי בסך של 17,419 ₪ (הכולל הן את ריבית הפיגורים בסך של 3,097.40 ₪ והן את ההפרש המוזכר לעיל בסך של 14,322.34 ₪) , דהיינו הרבה מעבר לזכאותה כפי שטוענת הנתבעת. 34. אופן החישוב פורט בהודעת הנתבעת מיום 6/8/2011 ואף קודם לכן היינו ב24/3/2011 בעקבות החלטת כב' הרשם מיום 14/3/11. 35. לגרסת הנתבעת עוד טרם הגשת התביעה פוצו התובעים על פי הוראות הדין על אף שבמועד הפיצוי לא היתה כל חובה חוקית או אחרת מצידה להעביר פיצוי שכזה ודי בכך כדי לדחות התביעה. דיון והכרעה 36. לאחר עיון בטענות הצדדים ולאור חומר הראיות שבתיק התובעים לא השכילו להוכיח כי זכאים בנוסף לפיצוי שקיבלו על ידי הנתבעת לפיצוי נוסף שתבעו בתביעתם ללא כימות התביעה, ללא עריכת חישוב וללא כל הוכחת בסיס עובדתי ומשפטי לטענה זו. 37. מגרסת הנתבעת כי הדין החל על העברת כספים באיחור הינו הדין שהיה קיים במועד בו הוגשה הבקשה לפיכך כאשר פעלה הנתבעת על פי התקנות בחישוב הפיצוי לרבות ריבית פיגורים, פעלה כדין. 38. מעיון בסעיף 4 לחוזר נושא כותרת "פיצוי עמית בשל איחור בהעברת כספים בין קופות גמל" (קודם ליום 1/10/08) נקבע במפורש כי כללי החישוב יערכו בהתאם לתקנה 41 י' לתקנות מס הכנסה לגבי עמית שמבקש להעביר מהקופה. ואכן נקבע כי יזקפו הרווחים או ההפסדים שהושגו עד למועד החישוב שקדם למועד העברתם. עוד נקבע כי על פי תקנה 41 יז' (1) לתקנות מס הכנסה, כפי שהיתה בתוקף עד ליום 1/10/08, לא הועברו הכספים במועד שנקבע לכך, תשלם החברה המנהלת לעמית ריבית פיגורים. מעיון בהמשך לאמור בסעיף 4 לחוזר עולה כי הנתבעת פעלה בהתאם לאותן הוראות, היינו שילמה לתובעים ריבית פיגורים וכן את ההפרשים בשיעורי הכספים שנצברו בקופה שהועברו בגין האיחור תוך עריכת החישוב שפרטה בהודאתה ולא הוכח מפי התובעים כי זכאים לסכומים נוספים. 39. לא הוכח מפי התובעים כי על פי הפרש התשואות של הקופות בין מועד מתן ההוראה להעביר שיעורן למועד הפקדתם בפועל בקופה המקבלת, היו זכאים לכספים מעבר לפיצוי ששילמה הנתבעת. 40. ובאשר לטענת התובעים כי לא קיבלו את כל המידע מאת הנתבעת על מנת לערוך חישוב הרווחים המגיעים להם לטענתם, טענה זו יש לדחות. הוכח כי הנתבעת מילאה אחר ההוראות שניתנו במסגרת הדיונים המקדמים וכן העבירה את כל הנתונים שהתבקשה. זאת ועוד, לאחר הליך הגישור בו ניתנה החלטה להעברת המידע בדבר תשואות הקופות ממועד מתן ההוראה עד למועד הפקדת הכספים בפועל, הוכח מפי התובעים כי כל המידע נמסר להם לרבות העברת מסמכים מהותיים וביקשו לבדוק אותם (הודעה מיום 30/8/11). ואכן ב"כ התובעים ציין בפרוטוקול מיום 2/2/12 כי תובע עבור שני התובעים סך של 23,052 ₪ מעבר לפיצויי הריבית שקיבלו ועשה החישוב לפי תשואות יומיות (עמ' 6 לפרוטוקול) אולם בסיכום טענותיו לא חזר על טענה זו, לא פירט אופן החישוב ומעיון בכתב התביעה עולה כי תביעת התובעים הינה תביעה כספית ומדובר בתביעה אשר על התובעים מוטל הנטל להוכיחה. 41. הסעדים הנוספים שפרטו התובעים בסיכום טענותיהם באשר לקבלת נתונים על מנת לערוך חישובים לצורך הוכחת תביעתם הינם סעדים אשר לא פורטו בכתב התביעה. ומעבר לדרוש לא הוכח כי לא היה בידי התובעים כל הנתונים לערוך חישוביהם מחמת מחדל של הנתבעת ומעיון בחומר שהוצג לתיק ומטעוני הנתבעת עולה כי מדובר בנתונים אשר מפורסמים לציבור הרחב ואשר חלקם צורפו לכתבי טענות התובעים (תשואות יומיות). 42. לפיכך ומכל שנאמר לעיל דין התביעה להידחות. 43. מאחר ומדובר בתביעה של גמלאים נגד קופת גמל - אין צו להוצאות. 44.קופות גמל