1. התביעה שבפני עניינה עתירתה של התובעת, קרן השתלמות למהנדסים בע"מ (להלן - גם "הקרן"), להורות לנתבעת, חברת גבריאל טרכטנברג מהנדסים בע"מ, לשלם לה ריבית פיגורים בגין איחור בהעברת תשלומים עבור עובדיה בצירוף פיצויי הלנת שכר. 2. התובעת הינה חברה פרטית הרשומה בישראל ועוסקת בניהול קרנות השתלמות. הנתבעת הינה חברה פרטית הרשומה בישראל, אשר העסיקה בתקופה הרלוונטית שלושה עובדים שהצטרפו כעמיתים לקרן - הגב' אנה וינוקור, מר עוזי אתגר ומר אבנר איזדיאן (להלן - העמיתים). הנתבעת התחייבה להעביר את התשלומים בגין העמיתים לקרן בהתאם להוראות תקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל) תשכ"ד - 1964. הנתבעת לא העבירה את התשלומים במועד ורק לאחר שנשלחו אליה מכתבי התראה מטעם התובעת, העבירה באיחור את תשלום קרן החוב בלבד, ללא ריבית פיגורים. 3. התובעת טוענת כי יתרת חובה של הנתבעת בגין ריבית פיגורים, עומד, נכון ליום 30.1.06, על סך של 9,026.45 ש"ח ומבקשת לחייב את הנתבעת בתשלום חובה זה משוערך למועד מתן פסק הדין, בתוספת פיצויי הלנת שכר. הנתבעת טוענת כי שילמה לקרן את כל הכספים המגיעים לה, מלבד סכומי הריבית שנדרשו ממנה שלדעתה הינם מופרזים ואינם ריאליים. לטענת הנתבעת, הפיגור בהעברת הכספים נבע מקשיים כלכליים בחברה ונעשה בהסכמת העובדים ובידיעתם. 4. במעמד הדיון שקויים בפני ביום 31.1.08 פירט ב"כ התובעת כי חישוב הריבית נעשה לפי תקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל) תשכ"ד - 1964, הקובעות כי ריבית הפיגורים הינה בשיעור ריבית החשב הכללי. עוד נטען כי החישובים נעשו על ידי הבנק הבינלאומי, אשר מנהל את כספי התובעת וכי הנתונים והתחשיבים הועברו לנתבעת בפירוט בהתאם לחובו של כל עמית. מנהל הנתבעת טען במעמד הדיון כי אין התאמה בין "דוח חישובי ריבית למעסיק" לבין פירוט החישוב שנעשה על ידי הבנק הבינלאומי (שניהם צורפו כנספח ג' לכתב התביעה) וכי על אף שהצביע על אי התאמה זו לא קיבל על כך תגובה מטעם התובעת עד למועד הדיון. דיון והכרעה 5. אין חולק כי הנתבעת העבירה לקרן את התשלומים שמחוייבת היתה להעביר בגין שלושת העמיתים באיחור. המחלוקת שבפני הינה באשר לאופן חישוב ריבית הפיגורים בגין האיחור בהעברת התשלומים לקרן. 6. תקנה 20 לתקנות תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד-1964 (להלן - תקנות מס הכנסה) קובעת את המועדים לתשלום תגמולי המעביד כדלקמן: "קופת גמל תקבל מהמעבידים רק סכומים כמפורט בתקנה 19(א), התשלומים יתקבלו במזומנים בלבד ולא יאוחר מהמועד המוקדם מבין אלה (להלן - מועד התשלום): (1)שבעה ימי עסקים מיום תשלום המשכורת החודשית לעובד; (2)חמישה עשר ימים מתום החודש שבעדו על המעביד לשלם את המשכורת לעובד." תקנה 21 לתקנות מס הכנסה קובעת את דרך העברת הכספים לקרן: "קופת גמל תקבל תשלומי עמית-שכיר כאמור בתקנה 19(ב) במזומנים; התשלומים ייגבו באמצעות המעביד אשר ינכה אותם ממשכורת העמית-השכיר בעת תשלומה ויעביר אותם לקופת הגמל במועד התשלום." תקנה 22 לתקנות מס הכנסה קובעת את אופן חישוב ריבית הפיגורים בגין אי העברת התשלומים במועד: "לא שילם מעביד את תשלומיו הוא כאמור בתקנה 20 או לא העביר את תשלומי העמית-השכיר בזמנם כאמור בתקנה 21, תקבל הקופה על סכומים אלה מאת המעביד ריבית בשיעור שלא יפחת משיעור ריבית הפיגורים בשל איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית שמפרסם החשב הכללי של מדינת ישראל מזמן לזמן (להלן - ריבית הפיגורים); הסכומים שיעביר המעביד בהתאם לתקנה זו ייזקפו תחילה לחשבון התשלומים שחב בהם המעביד ולבסוף לחשבון הריבית, ואולם ריבית פיגורים תחול גם על חוב ריבית." 7. התובעת צירפה לכתב התביעה מכתב של הבנק הבינלאומי, המנהל את ענייניה הכספיים ובו טבלה המסכמת את חוב הקרן וריבית הפיגורים לגבי כל אחד משלושת העמיתים. למכתב הבנק צורף "דוח חישובי ריבית למעסיק" לגבי העמיתה אנה וינוקור (המסמכים צורפו כנספח ג' לכתב התביעה). במכתב הבנק צויין מפורשות כי חישוב ריבית הפיגורים בוצע על פי ריבית החשב הכללי ובהתאם לתקנה 22 לתקנות מס הכנסה. 8. מנהל הנתבעת טען לאי התאמה בין הסכומים המפורטים במכתב הבנק לבין "דוח חישובי ריבית למעסיק". לטענתו, בעוד על פי מכתב הבנק עמד סכום הריבית על סך של 9,026.45 ש"ח הרי שעל פי הדוח המפורט עמדה הריבית על סך של 3,256.82 ש"ח. לטענתו, עד למועד הדיון לא קיבל הסבר באשר לאופן חישוב הריבית. 9. מעיון במכתב הבנק וב"דוח חישובי ריבית למעסיק" עולה כי אי ההתאמה הנטענת נובעת מכך שמכתב הבנק מסכם את הריבית והקרן לגבי שלושת העמיתים בעוד הדוח מפרט את נתוני הריבית והקרן לגבי העמיתה אנה וינוקור בלבד. סה"כ הריבית המפורטת בדוח תואמת את הנתונים המופיעים בטבלה שבמכתב הבנק הבינלאומי לגבי העמיתה וינוקור אנה, ומשכך נראה כי חישובי הבנק לגבי שני העמיתים הנוספים נעשו אף הם על בסיס דוחות חודשיים מפורטים, כפי שנעשה לגבי העמיתה וינוקור. 10. סכום התביעה תואם את חישובי ריבית הפיגורים המופיעים בטבלה המסכמת שנערכה על ידי הבנק. הנתבעת טענה כי סכום הריבית הנתבע מופרז אולם ממכתב הבנק עולה כי חישובי הריבית נעשו בהתאם לריבית החשב הכללי ובהתאם לתקנה 22 לתקנות מס הכנסה. משחישוב הריבית נעשה בהתאם לחוק ומשסכום התביעה תואם את חישובי הבנק, אין לי אלא לחייב את הנתבעת בתשלום ריבית הפיגורים כפי שמופיעה במכתב הבנק ובכתב התביעה, היינו בסך של 9,026.45 ש"ח נכון ליום 30.1.06. פיצויי הלנת שכר 11. סעיפים 19א (א) ו-(ב) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן - חוק הגנת השכר) קובעים: "(א) יראו כשכר מולן גם סכום שמעביד חייב לקופת גמל, בין שהסכום מגיע ממנו במישרין ובין שהמעביד חייב לנכותו משכר העובד, ובלבד שהסכום אשר חייב המעביד לנכות לא שולם לקופה תוך 21 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו היה עליו לנכות, או שהסכום שהמעביד נתחייב לשלמו שלא בדרך ניכוי לא שולם תוך 21 ימים מהיום שבו היו רואים כמולן את השכר שלגביו קיימת החבות; והוא בין שהשכר הולן ובין שלא הולן. (ב) פיצוי הלנת השכר לפי סעיף זה יהיה - (1) לגבי סכום שהמעביד חייב לנכות משכר העובד - לפי סעיף 17; (2) לגבי סכום שמעביד חייב במישרין לקופת הגמל (להלן - החוב) - הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה שלגביו קיימות החבות לקופת הגמל עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של החוב והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבו לא שולם החוב; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי." סעיף 28 (א) (1) לחוק הגנת השכר (א) קובע: "(א) לאלה תהיה זכות תביעה במישרין נגד המעביד: (1) ....... (2)קופת גמל - לגבי סכום שהמעביד חייב לה כאמור בסעיף 19א ולגבי פיצויי הלנת שכר בשל סכום כאמור;" 12. התובעת תבעה את חובה בגין ריבית פיגורים בסך 9,026.45 ש"ח (נכון ליום 30.1.06) בתוספת פיצויי הלנת שכר. הנתבעת הודתה כי לא העבירה את החוב בגין ריבית הפיגורים משסברה כי הריבית הנתבעת מופרזת ואינה ריאלית. 13. על פי סעיף 18 לחוק הגנת השכר, בית הדין רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, מקום בו סבר כי סכום החוב לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב שיש בהם ממש ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו. נוכח חילוקי הדיעות בין הצדדים בדבר שיעור הריבית הנכונה בנסיבות העניין, ומשסכום הקרן שולם, ראיתי לנכון להפחית את פיצויי ההלנה בגין חוב ריבית הפיגורים ולהעמידו על הפרשי הצמדה וריבית כחוק בלבד. סוף דבר 14. התביעה מתקבלת. 15. בהתאם לכך תשלם הנתבעת לתובעת, תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיה, סך של 9,026.45 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 30.1.06 ועד למועד התשלום בפועל לתובעת. 16. בנוסף תישא הנתבעת בשכ"ט עו"ד לטובת התובעת בסך של 1,800 ש"ח, בצירוף מע"מ כחוק, לתשלום תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לנתבעת. משכורת