התובעת הגישה נגד הנתבעת 1, נציגות בית משותף (להלן: "הנציגות") תביעה לפיצוי בגין הפרת חוזה לשיפוץ מעלית ולמתן שירות לה, וכן תביעה נגד הנתבעת 2 (להלן: "חב' המעליות") בגין גרם הפרת אותם חוזה. העובדות הצריכות לעניין. ביום 30/05/04 נחתם בין התובעת לבין הנציגות באמצעות חברי הנציגות, מר עדי נוימן ומר אביחי מנדלזון, הסכם לשיפוץ המעלית (להלן: "הסכם השיפוץ"), הסכם שירות למעלית (להלן: "הסכם השירות") וכן נספח להסכם שירות (להלן: "נספח להסכם השירות" או "הנספח"). עפ"י הסכם השיפוץ: "החברה מתחייבת לבצע את השיפוץ לפי הצעת מחיר שהוגשה מיום 30/05/04 בע"פ תמורת מחיר ע"ס 19,445 ₪ כולל מע"מ. הועד ישלם לחברה תמורת השיפוץ ב- 60 תשלומים שווים 50% מערך השיפוץ סך כל המחאה 138 ₪ החל מתאריך: בנוסף לדמי השירות כל 1 לחודש". עפ"י האמור בהסכם השירות, הוא חל על שירות ואחריות חלפים כך שהמעלית תוחזק במצב תקין כולל תיקון תקלות שיפוץ חלקים או החלפתם. כן נקבע בו כי: "תמורת השירות עפ"י הסכם זה שרות כולל "אחריות חלקים" ישלם המזמין לחברה סך של 1,015 ... ש"ח לכל חדש/שנה בצירוף מע"מ..." וכן: "למען הסר ספק מוסכם בין הצדדים כי במידה והמזמין הודיע על ביטול ההסכם לאחר 12 החודשים הראשונים שבהסכם בתקופת ההסכם המוארכת, שלאחר שההסכם הוארך ... יהיה על המזמין לשלם כפיצוי קבוע ומוסכם מראש לעל רד תוך 10 ימים מקבלת הודעה על כך מעל רד סכום השווה ל- 50% מדמי שרות שנתיים כמפורט בס"ק 7א, כשהם צמודים.... וזאת בגין תשלום הפיצוי עבור חלקי חילוף שהוחלפו עפ"י הסכם זה אין בתשלום הפיצוי הנ"ל כדי לגרוע מכל זכות אחר שיש לעל רד על פי ההסכם או הדין". עפ"י סעיף 8: "ההסכם הינו לתקופה של 12 חודשים מיום 01/09/2004 ועד ליום 31/08/2005 (להלן: "תקופת החוזה"). לכל צד הזכות עד 90 יום לפני תום תוקפו של הסכם זה, להודיע לצד השני.... על רצונו שלא לחדש הסכם זה לתקופה נוספת. לא ניתנה הודעה כאמור, יוארך הסכם זה לתקופה נוספת של 12 חודשים ותחייב את הצדדים וכן הלאה מידי שנה...". עפ"י הנספח להסכם השירות, בגין הסכם שירות ל- 48 חודשים מקבלת הנציגות הנחה בשיפוץ מהסכום הנקוב בהסכם השירות והם יעמדו על 19,445 ₪. ובהמשך: "פירוט ההנחה: הנחה הינה 9,722 שקל בגין הלוואה עומדת של החברה עפ"י הסכם זה לאחר תם החוזה זה ההלוואה נהפכת למענק ללא החזר. לאחר תום הסכם זה לא תהיה לבניין שום חבות בגין הסכם זה. בהתאם לאמור בנספח זה, אנו מתחייבים כי אם נבטל מכל סיבה שהיא לפני תום תקופה של הארכת ההסכם ל- 48 חודשים את הסכם השירות... ו/או אם נפר את הסכם השירות.... הפרה יסודית, תבוטל ההנחה ואנו נהיה חייבים בהחזר ההנחה אשר ניתנה לנו בגין תקופת השירות וכן בתשלום מלוא סכום השירות והאחריות להספקת חלפים ללא הנחה... וזאת כפיצוי קבוע ומוסכם מראש ללא הוכחת נזק..." בנוסף נקבע בתחתית סעיף 5 לצד המילה "הערות" כי: "תוספת לסעיף 5 4 מראי כיוון + מראה קומות עלותם 3,300 שקל + מע"מ" (להלן: "ההערה"). לצד הערה זו ישנה חותמת הנציגות אך לא חתימת חברי הנציגות, והנציגות טוענת כי ההערה הוספה למסמך לאחר שנחתם על ידי חברי הנציגות. ביום 15/07/04 הודיעה הנציגות לתובעת כי היא מבטלת את ההסכם איתה וכי במידה והתובעת הזמינה חלקים כלשהם עד למועד בו בוטל ההסכם, מוכנה הנציגות לרכוש אותם. ביום 31/08/04 הגיעו אנשי התובעת עם ציוד, שמהותו שנויה במחלוקת בין הצדדים, לבניין, אך בסופו של דבר, הוא הוחזר כולו למחסני התובעת. טענות הצדדים . לטענת התובעת הפרה הנציגות את ההסכמים שבין הצדדים ועליה לפצותה בסכומים כדלקמן: הפרת חוזה השיפוץ בסך 19,445 ₪. דמי שירות לשנה בסך 12,453 ₪. הפסד בגין הפרת הסכם שיפוץ ונזקים כלליים בסך 26,407 ₪. כמו כן לטענתה גרמה חב' המעליות להפרת ההסכם ועל כן חייבת היא בפיצוי התובעת בסכומים דלעיל ובנוסף, בתשלום של הסכם השירות לתקופה של 5 שנים בסך 49,812 ₪ וזאת על סמך ציפיותיה הלגיטימיות של התובעת לקיום ההסכם במשך 5 שנים. יוער כבר עתה כי ישנה חפיפה של שנה אחת בתביעה נגד חב' המעליות בחלק הנתבע בגין השנה הראשונה וזה הנתבע בגין 5 שנים. כמו כן טוענת התובעת כי התמורה החוזית בגין שיפוץ כללה הנחה משמעותית וזאת בכפוף לקיומו של הסכם שירות ארוך טווח של 48 חודשים, וכי היא ביקשה למזער את נזקי הצדדים ונענתה לדרישת הנציגות להביא את החלקים שרכשה עבור השיפוץ אלא שהיא נאלצה להשיבם למחסניה הואיל והנציגות לא היתה מוכנה לשלם בגינם. לטענת הנתבעות הפרה התובעת את ההסכמים בכך שלקחה את העותק היחיד שלהם ושלחה העתקיהם לנציגות רק כחודש ימים לאחר מכן ובכך שהוסיפה את ההערה ללא ידיעתה והסכמתה של הנציגות. לטענתה, משלא קיבלה הנציגות הסבר לתוספת האמורה, נוכחה כי נפלה קורבן לתרמית, והודיעה לתובעת 45 על ביטול ההסכם. בהגינותה הודיעה כי היא נכונה לרכוש את החלקים שהתובעת רכשה עד למועד הודעת הביטול אך דרישת התשלום של התובעת היתה גם עבור שירות למעלית שלא ניתן וסכומים נוספים מעבר להסכם שבין הצדדים. בנוסף טוענת הנציגות כי הציוד שהביאה התובעת היה חלקי ביותר וכלל פנלים בלבד, וכי הללו היו בסטנדרט נמוך, לא תאמו את הפנלים שבתעודת המשלוח, ונדף מהם ריח חריף של צבע הואיל והם נעשו ונצבעו לאחר ביטול ההסכם ע"י הנציגות, ערב קודם לניסיון אספקתם ביום 31/08/04. בנוסף לטענתם מחירם של החלקים גבוה בהרבה ממחיר עלותם. כמו כן טוענות הנתבעות כי חב' המעליות לא גרמה לביטול ההסכם, וזה בוטל ע"י הנציגות כתוצאה מהתנהגות התובעת. לטענת הנתבעות לא נתנה התובעת תמורה כלשהי תמורת הסכומים שהיא תובעת שכן לא נתנה שירות, לא החליפה חלפים, לא שיפצה את המעלית ואף לא סיפקה את החלקים שנדרשו לשם השיפוץ. לטענתן החוזה הינו בניגוד לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (התקנת מעליות ומתן שירות למעליות) התשמ"ד - 1984 (להלן: "צו הפיקוח"), ובשל כך בטל או ניתן לביטול ואין התובעת רשאית לתבוע על פיו. דיון . הנתבעת טוענת כי ההסכמים נוגדים את צו הפיקוח, ולכן בטלים או ניתנים לביטול. אין חולק כי הנציגות לא הודיעה לתובעת כי היא מבטלת את ההסכם בטל בשל קיומן של הוראות הנוגדות את צו הפיקוח ולא נתנה לה הזדמנות למחוק אותן הוראות. סעיף 7ב לצו קובע: "(א) לא ייכרת חוזה חדש בדבר מתן שירות למעליות, לתקופה העולה על 12 חודשים, אלא אם כן שמורה בו הזכות הבלתי מותנית של נציגות הבית לסיים את החוזה בכל עת לאחר תום תקופה של 12 חודשים ממועד החתימה על החוזה. (ב) סיום החוזה ייעשה על ידי מתן הודעה מוקדמת בכתב של שלושה חודשים לפחות, מבלי שלנותן השירות יהיו זכויות כלשהן כלפי נציגות הבית בשל הסיום המוקדם של חוזה השירות כאמור למעט דמי השירות המגיעים לו בעד תקופת השירות שעד לסיומו המוקדם של חוזה שירות כאמור. (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו- (ב) יחולו גם על חוזה מתחדש או חוזה מאריך תוקפו של חוזה קיים". דיון בהוראה זו של חוזה של התובעת התקיים בע"א 2337/02 נציגות הבית המשותף ברחוב בבלי 7, תל-אביב נ על רד הנדסת מעליות בע"מ מיום 25/01/07 בפני ס. הנשיא ואב"ד כב' השופטת ה' גרסטל, וכב' השופטים ע' פוגלמן וא' שילה. באותו עניין נפסק כי הוראת סעיף 7 לצו הפיקוח היא קוגנטית. עפ"י פסק הדין, הוא אינו מכריע בשאלה אם מתן תמריץ בדמות הנחה בדמי השירות כדי לגרום לדיירי הבניין להתקשר בהסכם ארוך טווח, תחשב התנאה על הוראות צו הפיקוח, אך בנסיבות העניין אין עסקינן בהחזר הטבה שניתנה עקב התקשרות ארוכת טווח שהמערערת אינה זכאית לה עוד עם ביטול ההסכם אלא בהשבת דמי הנחה "כפיצוי קבוע ומוסכם מראש ללא הוכחת נזק". כן נקבע כי הוראה המתנה על הוראה קוגנטית נוגדת את תקנת הציבור ולכן בטלה לפי סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג - 1973. הבטלות אינה של חוזה השירות כולו אלא רק של הוראת "הפיצוי". כמו כן ראה לעניין זה: פסק דינו של כב' השופט ד"ר א' סטולר בת.א. 24359/04 על-רד הנדסת מעליות בע"מ נ. נציגות הבית ואח' מיום 02/08/05; פסק דינו של כב' השופט ר' כהן בת.א. 34345/06 על-רד הנדסת מעליות בע"מ נ. נציגות הבית המשותף רחוב לשם 61, מודיעין מיום 14/02/07. מכאן שצודקות הנתבעות כי גם בעניינינו נוגדת ההוראה את צו הפיקוח אך בניגוד לטענתן, אין הדבר מביא לבטלות החוזה כולו. למעלה מהצורך אוסיף כי למרות הקביעה האחרונה אין זה ראוי שהתובעת מחתימה את לקוחותיה על הוראה הנוגדת את צו הפיקוח ויש לקוות כי ההוראות הנוגדות את צו הפיקוח יוסרו מחוזיה העתידיים של התובעת. הפרת ההסכמים . כל אחד מהצדדים טוען כי משנהו הפר את ההסכמים שבין הצדדים. התובעת טוענת כי הנתבעת הפרה את ההסכמים בכך שביטלה אותם שלא כדין. הנתבעת טוענת כי התובעת הפרה אותם בכך שלא שלחה לה עותק שלהם אלא לאחר חודש ובכך שהוסיפה את ההערה. אי משלוח עותק של ההסכם . מעדותו של מר גולדמן מטעם התובעת עולה כי מאחר והחוזים כוללים מספר רב של עמודים אין הם נוהגים לחתום על שני עותקים אלא רק על עותק נוסף, הנלקח לאחר מכן למשרד מצולם ונשלח מקורו ללקוח. במקרה הזה היה לנציגי הנציגות פקס בבית והם צילמו את המסמכים. בידי מר גולדמן היו העתקים נאמנים למקור של הסכם השיפוץ והשירות ואילו לגבי הנספח להסכם השירות היה בידיו המקור. עפ"י גרסת עה/1 מר עדי נוימן, הבטיח לו מר גולדמן לשלוח למחרת את עותק ההסכמים אך אלה הגיעו בחלקים במשך כשלושה שבועות. בכך ראה הפרה של ההסכם. אינני מקבלת את טענת הנתבעות בעניין זה. טענה זו לא הוכחה. אף אילו היתה נכונה ספק אם יש בה משום הפרה שיש בה כדי לבטל את ההסכם, וודאי שלא, ללא מתן התראה והזדמנות לתובעת לתקן את הדבר. זאת ועוד העתק ההסכמים נמסר לנתבעות, גם לשיטתן, בטרם בוטל ההסכם. הוספת ההערה. סעיף 5 השני לנספח (הכולל שני סעיפי 5) עוסק בפירוט ההנחה הניתנת ע"י התובעת, ובתחתיתו ההערה. הנספח הוגש במקור (ת/5). מצד שמאל שלו מוטבעת חותמת ועד הבית אך אין חתימה של מי מנציגי ועד הבית. לטענתם היתה שורה זו ריקה כשהם חתמו על החוזה ותוכנה הוסף ע"י התובעת לאחר מכן. התובעת מכחישה טענה זו. עפ"י עדותו של מר גולדמן מטעם התובעת נערך בין הצדדים מו"מ ארוך, וחברי הנציגות קיבלו את טיוטות ההסכמים בפקס מספר ימים קודם לפגישה. בפגישה בת כ- 3 שעות נדונו פרטי ההסכם ורק לאחר מכן חתמו נציגי הנציגות. אחד מהם הביא חותמת והחתים את החוזה, אך בחלק מהמקומות בהם שכחו להטביע את החותמת - הניח אותה מר גולדמן. עם זאת עפ"י עדותו ליד סעיף זה חברי הנציגות הם שהטביעו את החותמת. עפ"י עדותו של מר נוימן שהוא אדריכל במקצועו, נערכו שתי פגישות ובשניה נחתמו ההסכמים. לפני חתימת ההסכם שאל חבר הנציגות הנוסף, מר מנדלזון שהוא מנהל פרויקטים, שאלות רבות, ובסופה של הפגישה השאיר בידיהם מר גולדמן 10 עמודים של הסכם. כמו כן העיד מר נוימן כי ההערה הוספה לאחר חתימת ההסכם ללא ידיעתו. מעיון בת/5 עולה כי ככל הנראה לעין בלתי מקצועית נרשמה ההערה בעט זהה לזה שבו נרשמו יתר הפרטים במסמך. עם זאת אף אחד מהצדדים לא הביא חו"ד מומחה שיכול היה לקבוע אם החותמת של הנציגות הוספה על כתב היד או מתחת לו (וגם אם הוספה לאחר כתב היד אין הדבר אומר שהוספה שלא ע"י חברי הנציגות או בפניהם). אין גם ראייה אובייקטיבית בשאלה אם את הטבעת החותמת האמורה עשה חבר הנציגות או מר גולדמן, אולם אין ספק שהחותמת הוטבעה בנוכחותם, ולכאורה יש להניח שהדבר נעשה בהסכמתם שהרי יכלו שלא לתת את החותמת בידי מר גולדמן. אילו המחלוקת על החתימה לצד הסעיף היתה באה כדי לחייב את הנתבעת באמור באותו סעיף, אין ספק שנטל ההוכחה כולו היה מוטל על התובעת. ואולם, לא לשם כך באה המחלוקת אלא להוכחת הטענה בדבר מרמה של התובעת וכי בידי הנציגות היתה העילה לביטול החוזה. נטל זה מוטל על הנציגות, והיא לא עמדה בו. יתר על כן, אין בדל ראייה לטרוניה כלשהי שהעלתה הנציגות בעניין זה לפני ביטול ההסכם, לא כל שכן מתן הזדמנות לתובעת לתקן את הדבר ולמחוק את הסעיף. לפיכך אינני מקבלת את טענת הנציגות כי היא החליטה לבטל את ההסכם בשל הוספת ההערה. הפרת ההסכמים בביטולם ע"י הנציגות . לאור דחיית טענות הנציגות בדבר הפרת ההסכמים ע"י התובעת, אין אלא להגיע למסקנה כי הנציגות הפרה את ההסכמים בהודעה שלא כדין מטעמה על ביטול ההסכם. אינני מקבלת את טענותיהם הסתמיות של הנתבעות על כך שהתובעת הביאה חלקים שאינם מתאימים למעלית. כמו כן לאור האסמכתאות שהגישה התובעת ועדותו של דוד קנפו אינני מקבלת את טענת הנתבעות לפיה הוזמנו החלקים לאחר הודעת הביטול. יתר על כן, למרות שהנציגות, בעצתו של מר ברלינר מטעם חב' המעליות, הוסיפה למכתבה כי היא תיאות לרכוש את החלקים שאותם רכשה התובעת לצורך ביצוע השיפוץ, לפני הודעת הביטול של הנציגות, הרי שמעדותו של מר ברלינר עולה כי לא היתה לנתבעות כוונה אמיתית כלשהי כי הנציגות תרכוש את החלקים. תוצאות ההפרה של ההסכמים . בעניינינו ביטול החוזה היה לעובדה מוגמרת והתובעת הגישה תביעה לפיצויים בגין הפרתו. עפ"י סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א - 1970 (להלן: "חוק החוזים תרופות") זכאי הנפגע לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה. הכלל הוא כי על הפיצוי להעמיד את הנפגע במצב בו היה עומד אילו קויים החוזה ללא הפרה. בע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ פ"ד לה (2) 800, נקבע כי נפגע, התובע פיצויים לפי סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), חייב להוכיח, במידת ודאות סבירה, הן את נזקו והן את שיעור הפיצויים. עליו להביא תשתית עובדתית, שתאפשר לבית המשפט להעריך את מידת הנזק ואת שיעור הפיצויים, ואין מדובר בקביעה עפ"י אומדנא דדיינא. במקרים בהם, לאור טבעו ואופיו של הנזק, ניתן להביא נתונים מדויקים, על הנפגע-התובע לעשות כן, ומשנכשל בכך - לא ייפסק לו פיצוי. לעומת זאת, באותם מקרים, אשר בהם, לאור טבעו ואופיו של הנזק, קשה להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידת הנזק ושיעור הפיצויים, אין בכך כדי להכשיל את תביעתו של הנפגע, ודי לו שיביא אותם נתונים, אשר ניתן באופן סביר להביאם, תוך מתן שיקול-דעת מתאים לבית המשפט לעריכת אומדן להשלמת החסר. בעניינינו לא התייחסה התובעת לשיעור הרווח שהיה נצמח לה מאיזה מהחוזים, וכן לא לשיעור הוצאותיה בביצועם, על אף שנתונים אלה קיימים בידה. פיצוי התובעת במלוא סכומי החוזה, בנסיבות בהם היא לא מסרה את החלקים שנדרשו לשיפוץ לנציגות ולא נתנה שירות, מבלי להפחית את ההוצאות שהיו נגרמות לה בקיום החוזה - יעשיר אותה שלא כדין. אשר לחלקים - יש להניח כי כחב' מעליות השתמשה התובעת בחלקים לעבודות אחרות שביצעה. מכל מקום לא ניטען כי הללו מאוחסנים עבור הנתבעות, ולא הוכח כי הם עדיים קיימים בידי התובעת. לגבי הרווח שהיה צומח לתובע מהסכם השיפוץ לא נטען ולא הוכח דבר. לגבי הסכם השירות, לא הוכח מה שיעור הרווח שהיה צומח לתובעת ומה שיעור ההוצאות שהיו נגרמות לה בביצועו. עם זאת, לגרסת הנתבעות בסעיף 41 לסיכומים, מחיר חוזה השרות לשנה 12,313 ₪ כולל מע"מ והרווח הצפוי ממנו בהתחשב בעבודה ובחלקים שהיה צפוי כי יהיה בהם צורך הוא 10% דהיינו סך של 1,230 ₪. לפיכך זכאית התובעת לפיצוי בסכום זה. התביעה נגד חב' המעליות . גרם הפרת חוזה . סעיף 62(א) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) קובע: "מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק-ממון". עפ"י עדויותיהם של עדי ההגנה, לחב' המעליות היתה מעורבות בהתנהלות שבין התובעת לבין הנציגות, לרבות ניסוח מכתב הביטול, ואף תשלום עלות ההליכים המשפטיים, שהיא מעל ומעבר למקובל, דבר שיש בו כדי לתמוך בטענת התובעת לפיה חב' המעליות היא זו אשר הביאה לביטול החוזים שבין התובעת לנציגות. אין גם ספק שלחב' המעליות היה אינטרס בביטול ההסכמים בין התובעת לבין הנציגות, לא פחות מהאינטרס שהיה לנציגות, אף לשיטתה. חב' המעליות היא זו שנתנה שירות למעלית עד לחתימת החוזים בין התובעת לנציגות והיא זו שבעקבות ביטולם זכתה בעבודת השיפוץ וכן במתן השירות. לכך יש להוסיף את עדותם המתחמקת והפתלתלה של חבר הנציגות, עדי נוימן ומר ברלינר מטעם חב' המעליות בעניין זה. לפיכך הגעתי לכלל מסקנה כי חב' המעליות גרמה להפרת החוזים שבין התובעת לבין הנציגות. תוצאות ביצוע העוולה של גרם הפרת חוזה . לטענת התובעת בתביעתה נגד חב' המעליות, בניגוד לתביעה נגד הנציגות, היא זכאית לפיצוי בגין חמש שנות שרות אשר לתובעת היתה ציפיה לתת. התובעת לא הוכיחה ציפיה זו משלא הביאה ראייה כלשהי למשך הזמן בו נוהגים לקוחותיה להישאר לקוחותיה. לעדותו של מר ברלינר כי לקוחותיו נוהגים להישאר כאלה לפחות 10 שנים אין כל רלוונטיות להצלחתה של התובעת להשאיר אצלה את לקוחותיה. ולו בשל כך דין טענתה של התובעת כי היא זכאית לפיצוי בגין 5 שנות שרות - להידחות. פסיקתא . לאור כל האמור לעיל אני מחייבת את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובעת 1,230 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 13/10/04 ועד למועד התשלום בפועל. הנתבעות, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת חלק יחסי של הוצאות האגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלום האגרה ע"י התובעת ועד למועד התשלום ע"י הנתבעות וכן שכ"ט עו"ד בסך 680 ₪ בתוספת מע"מ. הפרת חוזהחוזהשיפוצניקשיפוצים