1. עניינה של תביעה זו הינו נזקים שנגרמו לתובעים כתוצאה מאיחור בהמראת טיסת LY007 מתל-אביב לניו-יורק (להלן:"הטיסה הלוך") והחמצת טיסת ההמשך למקסיקו וכן, נזקים שנגרמו לתובעים בטיסה חזור, טיסה מס' LY008 מניו- יורק לישראל (להלן:"הטיסה חזור") כאשר נאלצו לפנות את מושביהם ולעמוד במשך זמן ממושך במהלך הטיסה בעטייה של נזילה ממערכת מיזוג האוויר שטפטפה על מושביהם. 2. התובעים, עורכי דין במקצועם, זוג נשוי בשנות השלושים לחייו רכש מהנתבעת, כאמור, שני כרטיסי טיסה לניו יורק הלוך ושוב כחלק מטיול שתכננו במקסיקו לרגל חופשת ירח דבש עם עצירה בניו -יורק. 3. לטענת התובעים, הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה כלפיהם לבצע טיסה באיכות המתבקשת ובמועדים המתוכננים כיאה למוביל תעופה כפי שיפורט להלן. 4. בטיסה הלוך, חל עיכוב בהמראת המטוס, עיכוב שגרם לתובעים להחמיץ את טיסת ההמשך מניו- יורק למקסיקו, זאת, עקב התערבות נציגי הנתבעת שביטלו שלא בידיעתם וללא הסכמתם את טיסת ההמשך וכירטסו להם טיסת המשך המאוחרת בכ-9 שעות ממועד הטיסה המתוכנן וכל זאת מבלי שהנתבעת דאגה להעניק להם שירותי לינה בכדי להקל את שהותם. העיכוב הנ"ל גרם להפסד יום טיול על כל המשתמע מכך. 5. בטיסה חזור, לטענת התובעים זמן לא רב לאחר ההמראה החלו הם להרגיש חום כבד ומחנק שהקשה עליהם את הנשימה וגרם להזעת יתר אשר נגרמו כתוצאה מאי הפעלת מערכת מיזוג האוויר. לאחר מכן, כתוצאה מהפעלת מערכת מיזוג האוויר, כשלוש שעות לפני הנחיתה התחיל טפטוף קל על מושביהם אשר הלך והתגבר לכדי זרימה ממש. לטענתם, הנזילה הרטיבה את התובעים ואת המושבים באופן שלא הותיר להם ברירה אלא לקום ממושביהם ולעמוד. 6. לטענת התובעים, הנתבעת ידעה על עצם הנזילה במטוס עובר למועד הטיסה ובכל זאת בחרה להעלות נוסעים למטוס ולהושיבם במושבים שאינם ראויים לישיבה בכלל ולטיסות ארוכות בפרט. 7. דיילי וצוות המטוס הבכיר התנצלו בפני התובעים וטענו, כי תפוסת המטוס מלאה ולכן, אין מושבים פנויים באף אחת מן המחלקות. בלית ברירה ובהבנה קיבלו התובעים את המצב ונעמדו במשך 3 שעות. דקות בודדות לפני הנחיתה לאחר שכאמצעי בטיחות נדרשו התובעים לשבת במושביהם הפטירה אחת הדיילות לעברם כי נוכח מעברם של שני נוסעים למחלקת עסקים התפנו שני מושבים במחלקת התיירים. לשיטתם, הנתבעת התרשלה בכך שלא העניקה להם את המושבים הפנויים מיד לכשנודע לנציגיה דבר התקלה. 8. נזקי התובעים כפי שפורטו בכתב התביעה הינם כדלקמן: החזר שווי כרטיסי הטיסה בסך 11,825 ₪. החזר הוצאות נסיעה במונית במקסיקו בסך 250ש"ח. הפסד עלות לילה במלון במקסיקו בסך 600 ₪. עוגמת נפש בסך 10,000 ₪. 9. טענות הנתבעת כפי שעלו בכתב ההגנה הינן כדלקמן: העיכוב בהמראת הטיסה הלוך נבע מגורמים שאינם בשליטת הנתבעת: תדלוק המטוס שארך זמן ממושך יותר מהרגיל אשר הינו באחריות רשות שדות התעופה ושביתת הפקחים בשמי יוון. בעקבות העיכוב הנ"ל הועברו התובעים לטיסת המשך למקסיקו במועד מאוחר יותר, זאת, על מנת למזער את נזקיהם. משכך, אין להטיל עליה אחריות בעניין זה. 10. באשר לטיסה חזור נטען, כי התקלה התגלתה במהלך הטיסה ולא ניתן היה לתקנה, זאת, נוכח העובדה, כי לצורך תיקונה נדרש צוות מקצועי ומיומן בתקלות מסוג זה. הנתבעת הכחישה את טענות התובעים, כי מערכת מיזוג האויר לא פעלה בתחילת הטיסה. הנתבעת אישרה, כי כשעתיים בטרם הנחיתה החל טפטוף מים באזור מושבי התובעים כתוצאה בלתי צפויה. דיון ומסקנות: 11. באשר לטענת העיכוב בהמראת המטוס בטיסה הלוך חל חוק התובלה האווירית, התש"ם-1980 המחיל את הוראות האמנה לאיחוד כללים מסויימים בדבר תובלה בינלאומית באוויר (להלן:"אמנת מונטריאול"). סעיף 19 לאמנה פוטר מוביל אווירי מאחריות בגין איחור בטיסה במידה והמוביל נקט בכל האמצעים הדרושים למניעת נזק וקובע כדלקמן: " .. המוביל לא יהיה אחראי לנזק שנגרם מחמת איחור אם יוכיח שהוא ועובדיו ושליחיו נקטו בכל האמצעים שהיו עשויים להידרש באופן סביר כדי למנוע את הנזק...". 12. במהלך הדיון הנתבעת 1 הציגה דו"ח מנהל שרות בטיסה ( נ/1) ממנו עולה, כי העיכוב בטיסה נבע כתוצאה שתי סיבות: האחת, איחור בן 40 דקות בסגירת הדלת בגלל עיכוב במילוי דלק והשנייה, איחור של כשעה בשל שביתת פקחים מעל שמי יוון. אומנם, במכתב הנתבעת אל התובעים מיום 6/12/11 שצורף כנספח לכתב התביעה לא בא זיכרה של הסיבה הראשונה אולם, סבורני, כי עדות התובעים עצמם בדיון שהתקיים בפני על כך שכל אותה העת הם ושאר הנוסעים ישבו במטוס והמתינו להמראה (פרוטוקול בעמ' 1 שורות 14-15) תומכת בטענות הנתבעת, כי העיכוב לא היה בשליטתה. משכך, אין בידי לקבל טענות התובעים בעניין האיחור בטיסה הלוך ודינן, איפוא, להידחות. 13. אף באשר לדחיית טיסת המעבר מניו יורק למקסיקו נחה דעתי, כי בנסיבות העיכוב בטיסת ההלוך לא היה מנוס מלנקוט בפעולה הנ"ל הגם והדבר גרם לעוגמת נפש לא מעטה לתובעים. כמו כן, הנני תמים דעים עם הנתבעת, כי פרק הזמן בין הטיסות לא איפשר שיכונם של התובעים במלון. 14. אולם, לא דומה הטיסה הלוך לטיסה חזור. למעשה, בטיסה חזור מודה הנתבעת, כי כשעתיים לפני הנחיתה החלו לטפטף מים מתקרת המטוס על ראשי התובעים. וכפי שהדברים באו לידי ביטוי בדו"ח מנהל שרות בטיסה: " ZONE C כשעתיים לקראת הנחיתה החלו לטפטף מים מהתקרה, על ראשי הנוסעים. בהתחלה טפטוף קל, מעל אזור מסויים, בדופן ימין של המטוס, בסביבות HJK 29. המים טפטפו מתוך הבינים ולאחר מכן, ממש זרם מים אשר שטף את הנוסעים.... המים לא הפסיקו לטפטף על הנוסעים..." 15. עם זאת, אין בידי לקבל טענת התובעים, כי התקלה הייתה ידועה לעובדי הנתבעת עובר להמראת המטוס, זאת, בהיעדר סיוע ראייתי כלשהו לטענה זו. טענה זו אף אינה מתיישבת עם העובדה שהתקלה החלה רק כשעתיים שלוש בטרם הנחיתה, היינו, כתשע שעות לאחר ההמראה. 16. באשר לטענת התובעים לאי העברתם למושבים פנויים אחרים שהיו באותה טיסה, הנני דוחה טענת נציג הנתבעת,שהואיל והתובעים לא היו הנוסעים היחידים שסבלו מרמה כזו או אחרת של טפטוף לא יכלו לתת מענה ולעשות העדפה של לקוח כזה או אחר. בעניין זה, הנתבעת לא טרחה להעיד את אנשי הצוות שטיפלו באופן ישיר בתובעים. יש להניח שבידי הנתבעת רשימות של אנשי צוות שהיו באותה טיסה. משכך, הנני מקבל את גירסת התובעים, כי הם נאלצו לעמוד כשלוש שעות טרם הטיסה בשל הטיפטוף. 17. כעולה מהעדויות ועל כך לא הייתה מחלוקת בעת שהתובעים עמדו בשביל המעבר במשך כשעתיים שלוש היו לפחות שני מושבים ריקים במטוס שלא אויישו על ידי איש. 18. הנני סבור, כי בנסיבות לפיהן היו מושבים פנויים במטוס שעובדי הנתבעת יכלו להושיב את התובעים היה עליהם לעשות כן. לדידי, הנתבעת פעלה באופן לא סביר בכך שבנסיבות אלה לא פעלה להקטין את הנזקים שנגרמו לתובעים. העובדה, שהיו נוסעים נוספים שסבלו מטפטוף אינה מהווה עילת פטור לנתבעת לפעול לצמצום נזקיהם של התובעים. כפי שעולה מעדות התובעים ומדו"ח מנהל השירות לא כל הנוסעים סבלו מהנזילה באותה מידה ועל כן, על עובדי הנתבעת היה לתת פתרון ומענה לנוסעים שסבלו מהנזילה במידה הרבה ביותר. 19. מכללא ניתן לקבוע, כי הנתבעת מחוייבת לספק לנוסעיה שירות סביר ועל כן, עליה לדאוג, בין היתר, לכך שלנוסעיה יסופקו מושבים שיהיו במצב תקין כך שניתן יהיה לעשות בהם שימוש סביר וביתר שאת בטיסה ארוכה וקשה כטיסה נשוא התביעה. ככל שבעקבות תקלה הקשורה במתקני הנתבעת נבצר מנוסעיה להשתמש במושבים שהוקצו להם באופן סביר ומקום בו המניעה משימוש במושבים שהוקצו לנוסעים נובעת, כאמור, מתקלה במתקני הנתבעת, על הנתבעת החובה לספק לנוסעיה מושבים חלופיים אף אם הינם מצויים במחלקה בה כרטיסי הטיסה יקרים יותר. 20. בנסיבות אלה, הנני מקבל את התביעה בחלקה וקובע, כי לתובעים נגרמה עוגמת נפש רבה כתוצאה ממחדליה של הנתבעת. שקילת מידת עוגמת הנפש והפיצוי ברכיב זה נתון לשיקול דעת בית המשפט בהתאם לנסיבות המקרה על פי "אומדנא דדיינא". כפועל יוצא מכך נוכח כל האמור לעיל ובשים לב לשיעור זמן הטיסה בו נאלצו התובעים לעמוד ולמטרת הנסיעה הנני מורה לנתבעת לשלם לכל אחד מן התובעים סך של 3,500 ₪. 21. יתר רכיבי הנזקים לא הוכחו במידת ההוכחה הנדרשת ומשכך דינם להידחות. 22. כמו כן, הנני מחייב את הנתבעת לשאת בהוצאות התובעים בסך 350 ₪ לכל אחד מהם. הסכומים הנ"ל ישולמו לתובעים תוך 30 יום מהיום.תביעות נגד חברות תעופהתעופהתובלה אוויריתאיחור טיסה