נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 ב' לחוק העונשין ואיומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין. הרקע לאירוע הוא צו הרחקה שניתן נגד הנאשם על ידי בית המשפט לענייני משפחה, האוסר עליו, בין היתר, להתקרב לדירת המגורים שלו ושל אשתו, הדירה הנמצאת ברחוב, ואשר כרגע מתגוררות בה אשתו ובתו הקטנה ס'. הוצאו מספר צווי הרחקה ואין מחלוקת על כך שהנאשם ידע על הצווים, צו אחד ניתן גם בנוכחותו. בכתב האישום נטען כי על אף הצו האוסר על הנאשם להתקרב לבית והאוסר בין היתר להשתמש באלימות פיזית, לאיים, להטריד או כל דבר אחר, בתאריך 5.6.2010 הגיע הנאשם לבניין בנ' בו מתגוררת אשתו ועמד בכניסה לבניין. בנוסף, באותו יום שוחח עם בתו ה' שהיא בתו היותר גדולה, מסר לה שאם לא תמסור לו את הדרכון שלו, הוא ירצח את כולם וירצח את השופט שדן בעניינם בבית המשפט לענייני משפחה. באותו יום הוא שוחח גם עם בתו הקטנה ס', ונטען כי אמר לה שיגמור אותה. הרקע לאירוע הוא סכסוך מתמשך ככל הנראה בין הנאשם לבין אשתו, כאשר הנאשם מבקש למכור את דירת המגורים המשותפת, ואשתו ככל הנראה מתנה את מכירת הדירה המשותפת במתן גט. לגבי אשתו של הנאשם, ניתן היה להתרשם כי אין לה אהבה גדולה מדי כלפיו, לפחות לא נותרה כזו, ואילו הנאשם חוזר ואומר שהוא אוהב אותה. יחד עם זאת, מהעדויות שנשמעו ומגזר דין קודם שהוגש בעניינו של הנאשם, כמו גם מעדותה של הבת ס', ניתן להתרשם כי הנאשם במשך שנים התנהג באלימות כלפי אשתו, כך שלא פלא שכך היא מתייחסת אליו היום. מכל מקום, באותו יום 5.6, היו לנאשם טענות הן לגבי העובדה שהדירה המשותפת לא נמכרת והן לענין קבלת דרכונו. הנאשם אותה עת התגורר ברחוב, ברכב חדש שקנה לאחר שיצא מעונש מאסר בגין אירועי אלימות במשפחה הוא קנה רכב בסיוע בני משפחתו וככל הנראה התגורר בו. אשתו התגוררה בבית עם הבת, והוא כעס וכועס על כך שהדירה איננה נמכרת והכסף לא מחולק בין השניים. בנוסף רצה הנאשם לנסוע לחו"ל, הוא ביקש את דרכנו ולא קיבל את הדרכון, ככל הנראה אחת הבנות אמרה לו שלא יקבל את הדרכון ולא ייסע לחו"ל כי הוא חייב להם כסף. בת אחרת כנראה אמרה לו שלא מוצאים את הדרכון. כך או כך, שני האירועים הללו הובילו לאיומים בשיחות עם הבנות. עדותן של הבנות הייתה עדות אמינה. לגבי עדותה של ס', ניתן היה להתרשם כי מצד אחד היא מזדהה עם אימה, היא סיפרה על אלימות שנוהג הנאשם כלפי אשתו, כלפי האימא ומצד שני, לדבריה, הוא אבא טוב. לדברי העדה, "מצד אחד נותן לטיפה מצד שני נותן סטירה". היא דיברה על סכסוך שמתמשך בין ההורים לאורך כל השנים ועל כך שגם הילדים סבלו. עדותה של העדה הייתה אמינה והיא העידה מפורשות על שני העניינים שלגביהם הנאשם מואשם, היא גם ציינה כי ביום המוזכר בכתב האישום היא דיברה עם הנאשם בטלפון, ולדבריה, "הוא התעצבן ואמר שיגמור את כולנו". היא מספרת שאחר כך כאשר הגיעה, ראתה אותו ליד הבית בחניה ברכב, למרות שיש נגדו צו הרחקה, היא נבהלה, הלכה מהר, עלתה מהר הביתה, היא חששה מאחר שקודם לכן הוא איים. הבת השנייה, ה', העידה על איומים שהושמעו כאשר הנאשם היה אצלה בבית. היא סיפרה על כך שהיא מזמינה אותו אליה הביתה. יש לה בן, נכדו של הנאשם, שניתן היה להתרשם כי הנאשם מאוד אוהב אותו, מ', הוא אוהב לבוא לשחק עם הילד. היא סיפרה שהוא בא אליה, הוא ביקש את הדרכון, רצה שהיא תדבר עם האימא על הדרכון, רצה לנסוע לחו"ל וכאשר התעצבן הוא איים להרוג אותם, היא אמרה "איים להרוג אותנו אם לא ניתן לו את הדרכון". לדבריה הוא אמר "אני ארצח אתכם". בנוסף הוא כעס על זה שהאימא לא מוכרת את הדירה ולדבריה הוא אמר שהשופט כץ, שופט בית המשפט לענייני משפחה, הוא חבר של אימא והולך לטובתה, וגם אותו הוא יהרוג, לדבריה - ירצח גם אותו. שתי העדות אמינות ואני מקבלת את עדותן. האימא העידה, ומסתבר שלגבי האיומים היא לא שמעה דבר. היא שמעה את דבריה של ס' אך לא שמעה מה אומר הנאשם, כך שאין בעדותה כל ראייה לגבי האיומים. היא העידה גם על הפרת צו הרחקה. מכל מקום, לענין זה, גם ללא עדותה יש די ראיות. ניכר היה שהיום היא לא מחבבת את הנאשם, כאמור יש רקע לדברים, והיא רוצה להתגרש ממנו. אשר להתרשמות מהנאשם - מצד אחד ניתן לראות אדם שנראה מסכן, נראה כאילו אינו מבין מה מתרחש סביבו, לא שומע, כנראה גם לא כל כך רואה. מצד שני אותו אדם שלא כל כך רואה נוהג ברכבו החדש ברחבי העיר ומחוץ לעיר. בדיון הוא דיבר באופן ענייני בהחלט. הוא ענה באופן ענייני לשאלות, מה שהיה לו לומר הוא אמר. הוא הבין מספיק כדי להכחיש מכל וכל הן את הפרת צו ההרחקה, הן את האיומים - לדבריו לא היו ולא נבראו. אני לא מקבלת את עדותו של הנאשם - לא התרשמתי כי הוא דובר אמת, ועדותו בענינים שבמחלוקת איננה אמינה ואיננה מקובלת עלי. מכל האמור לעיל עולה כי עובדות כתב האישום הוכחו, ואני מרשיעה את הנאשם בשתי עבירות המיוחסות לו, בהפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין ובאיומים לפי סעיף 192 לחוק. צו הרחקהצווים