הפרת צו הריסה

מבוא 1. לפניי ערעור על גזר דינו של בית המשפט השלום בחדרה (הש' משה גינות) שניתן במסגרת ת"פ 15525-11-08. המשיב הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של אי קיום צו בית משפט, עבירה לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. בית משפט קמא דן את המשיב לתשלום קנס של 15,000 ש"ח (שישולם ב-30 תשלומים), מאסר על תנאי של חודשיים וביוזמתו הוציא צו הריסה שביצועו נדחה למשך 6 חודשים. 2. המערערת בהודעת הערעור ובטיעוניה בפניי שמה דגש על חומרת מעשיו של המשיב, הפרת צו הריסה שיפוטי שהוטל ביום 6.9.2005 בגין בנית מבנה מגורים בשטח של כ-350 מ"ר בשטח חקלאי תוך הפנייה למדיניות הענישה כפי שנקבעה ע"י בית המשפט העליון המחייבת לטענתה להטיל על המשיב מאסר בפועל, להגדיל את גובה הקנס ולא לחלקו כבמעין "הלוואה" לדבריה למספר רב של תשלומים. 3. המשיב בטיעוניו חזר משום מה והעלה טענות בשאלת סמכותה של המערערת לנהל ההליכים, למרות שטענות אלו נדחו ע"י בית משפט בהכרעת הדין ובהחלטה מיום 27.4.2011 עליהן לא ערער המשיב. בנוסף ביקש המשיב להתחשב בגילו המתקדם, מצבו הכלכלי ומצבה הבריאותי של אשתו. באשר לנכס שטרם נהרס הוא הבהיר כי בנית הנכס לא הושלמה ולא נעשה בו שימוש, בנוסף הלין על המצב התכנוני הקשה בכל אותה שכונה, אותו יש לייחס לטענתו לחובת המשיבה. דיון 4. אקדים ואזכיר את המסגרת הנורמטיבית לדיון בערעור על גזר דין כפי שנקבעה למשל בפסק דינה של הש' ע' ארבל מיום 18.12.2011: "כידוע, אין ערכאת הערעור מתערבת בחומרת העונש שקבעה הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים בלבד, כגון אם נפלה טעות קיצונית בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית או פגם היורד לשורש העניין" ע"פ 5. לאחר ניתוח טענות הצדדים, איני סבור כי מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות בגזר דינו של בית המשפט קמא. עבירה של הפרת צו שיפוטי היא עבירה חמורה, אך מעיון בגזר הדין ובפסקי הדין שצוטטו ע"י בית משפט קמא ניתן לראות כי מדיניות זו עמדה לנגד עיניי בית משפט, אלא שנסיבותיו של תיק זה מיוחדות וכזכור בסופו של יום הענישה היא תמיד אינדיבידואלית וכפי שציין בית משפט קמא בסעיף 6 לגזר הדין, המשיב יליד 1933, כבן 78 שנה "הקים בית מגורים לו ולאשתו הנכה ועשה מאמצים להשלים את הפעולות הנדרשות לשם קבלת ההיתר". בנסיבות אלו למרות הענישה המקלה אין מקום להתערב במרכיבי גזר הדין למעט בנושא צו ההריסה. 6. בית המשפט ביוזמתו ומבלי שנתבקש ע"י הסנגור קבע בגזר הדין כי "מוצא צו הריסה... אולם צו הריסה זה נדחה ביצועו למשל 6 חודשים". לא היה צריך להוציא צו הריסה חדש, שכן צו הריסה שיפוטי הוצא כבר ביום 6.9.2005 (והרי בגין הפרתו הורשע המשיב בתיק זה), צו זה עומד בתוקפו ואין כל הצדקה להמתין ולו יום אחד נוסף כדי שהמשיב יבצעו. מיותר להזכיר כי למשיב לא ייגרם נזק ממשי שכן לדבריו המבנה טרם הושלם ולא נעשה בו שימוש. כמובן שאם לא יהרוס המשיב את המבנה לאלתר, רשאית המערערת לבצע את ההריסה על חשבונו. 7. משנדחה למעשה הערעור מתיתר הצורך לדון בטענות שהעלה ב"כ המשיב שבפועל לא ניתן להעלותן משלא הוגש ערעור על ידו. סיכום 8. צו ההריסה שהוצא ע"י בית משפט קמא מבוטל, צו ההריסה המקורי מיום 6.9.2005 שהוצא במסגרת תיק שלום חדרה עמק 20224/04 עומד בתוקפו ויש לבצעו לאלתר, בכפוף לכך הערעור נדחה. לבקשת הצדדים לא נערך שימוע של פסק הדין, אשר יישלח ע"י המזכירות בדואר. הריסת מבנהצו הריסהצווים