בקשה להורות לקבוצת לב אופיר בע"מ (להלן: "לב אופיר" או "החברה") להשיב כבלי חשמל (להלן: "הסחורה") שהמבקשת סיפקה לה, הנמצאים במחסני לב אופיר, בשווי של קרוב למיליון ₪, ולחלופין להשיב למבקשת סחורה בשווי של כחצי מיליון ₪ שסיפקה לחברה בימים האחרונים לפני קריסתה של זו. המבקשת טוענת כי הסחורה סופקה על פי הסכם שכלל תניית שימור בעלות. לאחר עיון בטענות הצדדים ובעמדת כנ"ר, החלטתי לדחות את הבקשה. הטעם לכך הוא שהמבקשת לא הוכיחה כי התקיימה הסכמה, בינה לבין לב אופיר, בדבר שימור בעלותה של המבקשת בסחורה שסיפקה לחברה. אין בידי המבקשת חוזה בכתב המלמד על הסכמת הצדדים לשימור בעלותה של המבקשת בסחורה, עד לפירעון מחירה. כל שהציגה המבקשת, להוכחת טענתה בדבר הסכמה לשימור הבעלות, היא תעודת אספקה, שבה מופיע תנאי בדבר שימור בעלותה. דין הוא שאין בהוספת תנאי שכזה לתעדות משלוח או חשבונית כדי להקים הסכם מחייב (פש"ר (ת"א) 1331/03 מעגלים לפיקוח ובקרה מיטב בע"מ נ' און 1973 הנדסת מיזוג אויר בע"מ (28.1.2004)). המבקשת גם לא הוכיחה סממנים אחרים של שימור הבעלות, כגון ביטוח הסחורה, פיקוח עליה והצגתה בדוחותיה הכספיים. אמנם בהלכת קידוחי הצפון (רע"א 46/1911 מ.ש. קידוחי הצפון בע"מ נ' א. אבגל טכנולוגיה בע"מ (בפירוק זמני), פ"ד נז(4) 385 (2003)) הכיר בית המשפט העליון בתוקפה של תניית שימור בעלות, אך באותו עניין היה לפני בית המשפט הסכם מפורש בכתב. יתר על כן, אפילו היה בענייננו תנאי מפורש בהסכם, לא היה בעצם קיומו, כשהוא לעצמו, כדי לתת ביד המבקשת זכות מיניה וביה לשימור בעלות. בתי המשפט קבעו, לא אחת, כי יש לבחון כל מקרה ומקרה בנסיבותיו, והטילו חובת הוכחה מוגברת על הטוען לקיומה של תניית שימור בעלות (ר' למשל בש"א (מחוזי י-ם) 7294/09 אלבוים נ' אוזוחובסקי (25.1.10); בש"א (מחוזי י-ם) 168/10 פתרונות ירוקים להדפסה בע"מ נ' אקסלנט ריטייל בע"מ (27.1.11)). המבקשת גם לא הפעילה מנגנון פיקוח על סחורה הנטענת להיות בבעלותה, לא הגבילה את מכירתה. המבקשת לא הראתה כי הסחורה דנן מופיעה כסחורה בבעלותה בדוחות החשבונאיים שלה, ולא ביטחה את הסחורה לאחר אספקתה לחברה. אין בכך שחלק מהסחורה סופק ימים בודדים לפני הקפאת ההליכים, כדי לשנות בסוגיה הנדונה. לפיכך הבקשה נדחית. הקפאת הליכים