פולישק תעשיות פלסטיקה בע"מ ופולישק טכנולוגיות מתקדמות לחקלאות בע"מ (להלן: "החברות") הינן חברות ציבוריות, שמניותיהן נסחרות בבורסה ותחום עיסוקן בתעשיית הטקסטיל והפלסטיקה שלהן שני תחומי פעילות: רשתות ומסכים לחקלאות ואריזות גמישות למוצרי מזון. החברות מעסיקות כ-200 עובדים בקיבוץ ניר יצחק שבגבול רצועת עזה ובקיבוץ נאות מרדכי שבגליל העליון. החברות נקלעו לקשיים וחובותיהן בשיעור של למעלה מ-100 מיליון ש"ח בעיקר לבנקים ולמחזיקי אג"ח, שהנפיקו. ביום 1.4.2012, חתמו החברות על הסכם למכירת חלק מפעילותן למטאור רשתות לחקלאות בע"מ (להלן: "מטאור") תמורת הסך של 13 מיליון ש"ח (ס' 6.1.2 להסכם). במסגרת ההסכם העמידה מטאור הלוואה לקופת הקפאת ההליכים בסך של 7 מיליון ש"ח כדי להבטיח את המשך פעילותן של החברות ומכירתן כעסק חי. יום לאחר חתימת ההסכם, ביום 2.4.2012, עתרו החברות לבית המשפט למתן צו להקפאת הליכים, שנועד, בין היתר, "..להשלים התקשרות בהסכם למכירת אחד מתחומי פעילותה של החברה, (ככל שיאושר על ידי בית המשפט)..." במסגרת זו באה גם בקשה, במעמד צד אחד, לאשר ההסכם שבין החברות לבין מטאור, כמו גם לאשר קבלת ההלוואה ממטאור למימון תקופת ההקפאה, במעמד של הוצאות פירוק, שיוחזרו מתוך הכספים הראשונים שיגיעו לחברות, כאשר הלוואה זו צמודה למדד המחירים לצרכן ונושאת ריבית בשיעור של 4% לשנה. ככל שהסכום לא יפרע בתוך 90 יום, תישא ההלוואה ריבית בשיעור של 7.5%. בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, כב' הנשיא אלון, בהחלטתו מיום 5.4.2012, נתן צו להקפאת הליכים עד ליום 20.5.12, מינה את רו"ח ברדיצ'ב, כנאמן להקפאת ההליכים ואישר קבלת מימון ביניים עד לסכום של 7 מיליון ש"ח כהלוואה בתנאים המפורטים בבקשה. באשר להסכם התקשרות עם מטאור קבע בית המשפט "להסרת ספק, אינני מאשר בשלב זה התקשרות עם חברת מטאור בהסכם הרכישה המפורט בבקשה ונושא זה ישוב וייבחן לאחר שיגיש הנאמן את הדו"ח הזמני, את תוכנית ההבראה ולאחר שיתקיים הדיון הנוסף במעמד הצדדים כולם". (סעיף 5 להחלטה מיום 5.4.2012). ביום 10.4.2012, פרסם הנאמן בשני עיתונים ובאמצעות המגנ"א, פנייה לציבור להציע הצעות לרכישת פעילות החברה. נוכח ההצעות שהוגשו החליט הנאמן לערוך התמחרות בין מטאור לגניגר מפעלי פלסטיקה בע"מ (להלן - "גניגר"). המועד להתמחרות נקבע ליום 29.4.2012. ביום 25.4.2012, לבקשת מטאור, פרסם הנאמן דיווח מיידי בדבר מועד ההתמחרות, מועד שנדחה לבקשת מטאור, ונדחה שוב מספר פעמים לבקשת מי מהמציעות, בסופו של יום ההתמחרות נקבעה ליום 3.5.2012. (סעיף 20 לבקשה לאישור ההתקשרות עם גניגר). ביום 1.5.2012 הודיעה מטאור לנאמן כי אין בדעתה ליטול חלק מההתמחרות לאור קיומו של ההסכם עימה וכי מוכנה היא להשוות את סכום התמורה בגין רכישת הפעילות, לזו של גניגר, דהיינו להעמידה על 14.5 מיליון ש"ח. ביום 2.5.2012, יום לפני ההתמחרות, הגישה מטאור בקשה למתן הוראות, לקבוע כי עומדת לה הזכות להשוות הצעתה, להצעה שתתקבל במסגרת הליך ההתמחרות, מבלי שתשתתף בהליך התמחרות וזאת על סמך הסכם רכישה שנחתם בינה לבין החברות. הסכם שנערך בידיעתו והסכמתו של הנאמן, שכן מטאור היא זו שלקחה על עצמה סיכון כלכלי, הזרימה כספים לקופת הקפאת ההליכים על בסיס הסכם שהתגבש עם החברות ובלעדי כספים אלה, לא יכלו החברות להמשיך פעילותן. התנערות מההסכם תהווה תמריץ שלילי לכל גורם שיהא נכון לסייע לחברות במצוקה תוך נטילת סיכונים, ויצור תמריץ לאלה "שממתינים על הגדר", כדוגמת גניגר, להתעשר על גבי אותם גופים, אשר הביאו למצב שיאפשר התמחרות. מטאור סברה כי קמה לה זכות סירוב להשוות הצעתה להצעה גבוהה ביותר שתתקבל וכי כל הליך ההתמחרות מהווה הפרת ההסכם ומן הראוי שהנאמן יעכב את הליך ההתמחרות עד לאחר שבית המשפט יכריע בבקשה לאישור הסכם רכישת הפעילות על ידה. (בקשה 15). בהחלטה שניתנה על ידי בו ביום, במטרה לקדם את הליך ההתמחרות, משסברתי שהנושא דחוף, במטרה לצמצם את השימוש בכספי ההלוואה, ומתוך תקווה שגם מטאור תשתתף בהליך ההתמחרות על מנת למקסם את התמורה, כיוון שאחרת אין למעשה הליך של התמחרות לאור העובדה שהוגשה רק הצעה אחת, זו של גניגר, קבעתי בתמצית כדלקמן: "כאשר חברה נקלעת לקשיים ופונה לקבלת הגנת בימ"ש יש לעשות את מירב המאמצים כדי למקסם את התמורה שתכנס לקופת הנאמן או המפרק לטובת הנושים. הדרך לעשות כן היא בפניה לכלל הציבור ולהציע הצעות. לו רצתה המבקשת לרכוש את החברה במצבה כפי שהוא, יכלה לעשות כן, מבלי שהחברה תפנה להליך של הקפאת הליכים. הליך זה של הקפאת הליכים, היה אינטרס ברור גם של המבקשת כדי להגן על עצמה והכספים שהלוותה לחברה. אין בהסכם עליו חתמו הצדדים, טרם הפניה לבית המשפט כדי לחייב את ביהמ"ש או לאשר ההסכם שנחתם, משביהמ"ש אינו חותמת גומי ועליו להגן על האינטרסים של כלל הנושים. ככל שהמבקשת מעוניינת לממש את ההסכם הדרך היחידה הנאותה והראויה לעשות כן, היא באמצעות התמחרות ואין למבקשת עדיפות על פני מציעים אחרים…" על החלטה זו הוגשה בר"ע לבית המשפט העליון, שטרם התבררה. ביום 6.5.2012 הגיש הנאמן בקשה לאשר הסכם למכירת פעילות החברה לגניגר, שנוסחו כנוסח ההסכם של מטאור, בשינויים המחויבים, שעה שסבר שהצעתה של גניגר טובה יותר כיון שגניגר הציעה לשלם עבור רכישת פעילות החברה סך של 15 מיליון ש"ח, בעוד הצעת מטאור, על פי ההסכם, עמדה על 13 מיליון ש"ח ועל פי הודעתה, טרם ההתמחרות, שעה שטענה לזכות סירוב, הודיעה גם שהיא משווה הצעתה לזו של גניגר ומעמידה אותה על 14.5 מיליון ש"ח. מטאור הגישה התנגדות לבקשה וטענה כי תנאי ההסכם שהוצעו על ידה עדיפים על פני הצעתה של גניגר, בהתחשב בעובדה שעבור מלאי ולקוחות היא הציעה סכום של 17 מיליון ש"ח, בעוד שגניגר הציעה 15 מיליון ש"ח בלבד, וגם מבחינת הבטחת מקום עבודתם של העובדים, הצעתה עדיפה. עוד נטען, כי הנאמן הפר את הסכם רכישת הפעילות, שעה שניהל מו"מ עם צדדים שלישיים ולא הפנה תשומת ליבו של בית המשפט כי הבקשה לאישור השלמת ההסכם עם מטאור עדיין תלויה ועומדת וחרף הגשת הבקשה לאישור הצעת גניגר, לא ביקש שבית המשפט יורה על השבת מימון הביניים למטאור. כן טענה מטאור כי הסכם רכישת הפעילות אינו מותנה באישור בית המשפט הוא בעל תוקף עצמאי, שכן הנאמן נטל חלק בגיבושו ואף העיר הערותיו לתוכנו, טרם החתימה. בנסיבות אלה אף כי הנאמן לא חתם על ההסכם, הוראות ההסכם מחייבות גם אותו ואם סבר הנאמן שמדובר בנכס מכביד היה צריך לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה לפי סעיף 361 לפקודת החברות ולבקש לוותר על הנכס המכביד. בדיון בעל פה שב והוסיף ב"כ מטאור כי למטאור זכות סירוב לאור נוסח הוראות ההסכם, ובמסגרת השיקולים שעל בית המשפט לשקול יש להביא בחשבון את בקשת רשות הערעור התלויה ועומדת בפני בית המשפט העליון ואת העובדה שרק בזכות ההלוואה שנתנה מטאור, המשיכה החברה לפעול וניתן לקיים הדיון היום ולכך יש ליתן ביטוי בהעדפת הצעתה של מטאור, אף כי לא השתתפה בהתמחרות. הבנקים טוענים כי אין למטאור זכות סירוב שהרי לא התבקשה הסכמתם טרם חתימת ההסכם בהיותם נושים מובטחים הן בשעבוד ספציפי והן בשעבוד צף ובתגובתם לבקשה להקפאת הליכים התנגדו לאישור הסכם מטאור וטענו כי יש לבצע הליך של התמחרות. דיון: אין ממש בטענת מטאור כי הצעתה עדיפה על פני זו של גניגר. הסכום שהוצע על ידי גניגר לרכישת הפעילות הוא 15 מיליון ש"ח בעוד שהצעת מטאור נותרה על סך של 14.5 מיליון ש"ח ולמרות התנגדותה לאישור ההסכם, אפילו לא הציעה להשוות את הצעתה לזו של גניגר ורק במהלך הדיון בפני השוותה מטאור הצעתה לרכישת הפעילות והעמידה אותה על 15 מיליון ש"ח, כהצעתה של גניגר. יתר הפרמטרים שהוצעו על ידי גניגר כמו, מלאי וחוב לקוחות, הינם עקרונות שהוכתבו על ידי הנאמן טרם ההתמחרות, אשר פורטו במסמך שנשלח לשני הצדדים (נספח 6 לבקשה). נכון שהצעתה המקורית של מטאור בגין מלאי ולקוחות היא בסך של 17 מיליון ש"ח ואילו זו של גניגר היא רק 15 מיליון, אלא שסכום זה של 15 מיליון ש"ח הוא הרף העליון אותו הציב הנאמן בתנאי התמחרות. למען הסר ספק בדיון השוותה גניגר את הצעתה ל-17 מיליון ש"ח כך שבאופן מהותי אין הבדל בין ההצעות. משמטאור לא ניגשה להתמחרות הצעתי במהלך הדיון לערוך התמחרות באולם במטרה להשיא את התשואה לקופת הנשייה אך לצערי, עמדה מטאור על טענתה לזכות הסירוב וסירבה לערוך התמחרות, תוך ויתור על טענה זו, כשברור שהתמחרות היתה מעלה את המחיר. מכל מקום גניגר העלתה הצעתה לרכישת הפעילות בסכום של 500,000 ש"ח נוספים כך שהצעתה עומדת על 15.5 מיליון, שהיא הצעה גבוהה מזו של מטאור, העומדת על 15 מיליון ש"ח. שעה שבית המשפט דן בבקשה לאשר הסכם מטאור, עם הגשת הבקשה להקפאת הליכים, הבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים שאין הוא מאשר ההסכם וכל שאישר הוא קבלת אשראי בלבד. בשלב זה עמדה בפני מטאור הברירה שלא להעניק ההלוואה בתנאים אלה, אך היא בחרה ליתן ההלוואה, כשהיה ברור לה או צריך היה להיות ברור לה, שאין כל התחייבות, בטחון או הבטחה שההסכם עליו חתמה, יאושר על ידי בית המשפט. הסכם זה, שנחתם יום לפני הגשת הבקשה להקפאת הליכים, מו"מ לגיבושו התמשך זמן רב. מטרת הצדדים היתה לאשר ההסכם בבית המשפט שכן למטאור היה אינטרס מובהק שהפעילות תירכש תחת הקפאת הליכים, כדי לשחרר את מטאור מחובות החברות, כפי שהדבר בא לידי ביטוי מפורש בסעיף 6.5 להסכם, עד כדי כך, שסעיף זה היה אחד התנאים המתלים בהסכם ובית המשפט התבקש באופן מפורש לאשר ספציפית סעיף זה. מטאור מנסה לשמור על כל האופציות. מחד גיסא, מבקשת שההסכם יאושר ויחסה תחת הקפאת ההליכים, אם כי לא היתה חובה לעשות כן, אך הדבר נוח ורצוי לה. מאידך גיסא, אינה מוכנה לקבל את הכלל האלמנטרי של הליך זה, של השתתפות בהליך התמחרות במטרה להעשיר את קופת הנשיה ועושה הכל כדי לסכל זאת. מטאור סומכת טענתה לזכות הסירוב על האמור בסעיף 8.3 להסכם שם נקבע כי "בתקופת הביניים תמנע המוכרת מניהול משא ומתן (בין אם החל ובין אם לאו) עם צד שלישי כלשהו לגבי מכירת המוכרת או מכירת הפעילות והנכסים הנרכשים או לגבי כל עסקה אחרת הנוגדת את העסקאות נשוא הסכם זה וכן ימנעו ממסירת מידע כלשהו לגבי פעילות המועברת לצד שלישי המעוניין בביצוע עסקה נוגדת כאמור". משמעו של סעיף הינו, זה לא רק איסור התמחרות אלא איסור פרסום מודעה לקבלת הצעות למכירת פעילות החברה וקבלת הצעת מטאור בלבד, שכן הפרשנות היחידה של איסור ניהול מו"מ ואיסור מסירת אינפורמציה, כאשר ההסכם נחתם יום אחד, טרם הגשת הבקשה להקפאת הליכים, מוביל למסקנה שיש לאשר הסכם עם מטאור כלשונו, ללא כל אפשרות של בחירה או שיקול דעת. טוענת מטאור, כאמור, להפרת ההסכם על ידי הנאמן אך היא לא מחתה שעה שהנאמן פנה לקבלת הצעות, פניה שהיתה מודעת לה והיא זו שביקשה שהנאמן יקדם את הליכי התמחרות. לו סברה שלה זכות סירוב, בהסתמך על סעיף 8.3 להסכם, צריכה היתה לכאורה לדרוש מהנאמן שלא לפנות לקבלת הצעות. מטאור באי התנגדותה לפרסום לקבלת הצעות ויתרה על האיסור שבסעיף 8.3 ומשסומכת היא את זכות הסירוב על סעיף זה, ויתרה גם על זכות הסירוב, שממילא לא היתה קיימת. זאת ועוד, עיון בסעיף זה מלמד - שעניינו לא רק מכירת פעילות החברה אלא מתייחס הוא למכירת החברות, כאשר ברור בשלב חתימת ההסכם, שאין עוסקים כלל במכירת החברות אלא רק מכירת פעילותן בלבד - שאכן הסכם זה כולל סעיפים מיותרים אשר, קרוב לוודאי, לא נמחקו, ומקורם במו"מ הארוך שהתנהל בין הצדדים, אחרת אין כל הגיון בסעיף זה, באופן בו נוסח. איני סבורה שניתן לאשר סעיף מסוג זה, שנוגד כל אפשרות של השאת התמורה ופגיעה מהותית בנושים בכלל והנושים המובטחים בפרט. גם נוסח הסעיף אין בו כדי ליתן למטאור בגדר זכות סירוב, שמעניק לה את האפשרות להשוות הצעתה להצעה הגבוהה ביותר שהוצעה בהתמחרות, מבלי ליטול חלק בהתמחרות. לו הוסכם בין הצדדים על מתן זכות סירוב למטאור, היה הדבר צריך לבוא לידי ביטוי מפורש בהסכם, שהינו ארוך ומקיף ביותר. מעבר לנדרש אעיר, שגם אם סעיף של זכות סירוב היה מופיע בהסכם, ולא כך הדבר, לא הייתי מאשרת אותו כאשר הסכם כזה, נחתם יום לפני הגשת הבקשה להקפאת הליכים, כשהחברה היא חדלת פירעון ומשיש בסעיף זה משום פגיעה מהותית בנושים והגבלת שיקול הדעת של בית המשפט. קיים פן מהותי ומשמעותי נוסף, שמטה הכף לדחיית התנגדות מטאור היא עמדת הבנקים, הם הנושים המובטחים, אשר לא נתנו הסכמם להסכם זה ולא לפגיעה בזכות הנשיה הקיימת להם. קבלת עמדת מטאור שיש לאפשר לה להשוות הצעתה להצעה הגבוהה ביותר בהתמחרות, יש בה כדי לפגוע בתמורה המתקבלת שכן כאשר מבצעים התמחרות, באופן טבעי, צד המעוניין בעסקה, שעה שקיימת הצעה נגדית יעלה את המחיר, כמובן עד גבול הכדאיות הכלכלית מבחינתו. בענייננו לא היתה לגניגר מוטיבציה להעלות את המחיר כיוון שלא עמדה מולה הצעה נוגדת וההתמחרות נערכה למעשה בינה לבין עצמה ובמצב זה ברור שגניגר מיוזמתה לא תעלה את המחיר וזו התוצאה מהתנהלותה של מטאור. זאת ועוד ההסכם עם מטאור, כאמור, נחתם ערב הגשת הבקשה להקפאת הליכים ובוודאי שאין בו כדי לחייב את בית המשפט או את הנושים המובטחים וגם לא את החברה, שבעת חתימתה על ההסכם לא היתה חברה סולובנטית. אם נאמץ את עמדת מטאור, כל חברה בקשיים, תחתום על הסכם למכירת פעילותה וגם אם המחיר הוא נמוך או בלתי סביר או אף אם המחיר סביר, אך בהתמחרות ניתן היה להגיע למחיר גבוה יותר, עדיין אותה חברה תהיה מנועה מלעשות כן, מכיוון שבשעת לחץ חתמה על הסכם עם חברה אחרת. העובדה שמטאור נתנה הלוואה לחברה אין בה כדי להעניק לה מעמד עדיף כיוון שההלוואה ניתנה במעמד של הוצאות פירוק, היא צמודה מדד ונושאת ריבית מובטחת, לא נמוכה, כך שהיא לא נטלה סיכון של ממש במתן ההלוואה. כפי שציינתי בהחלטתי מיום 2.5.12, כאשר החברה נקלעה לחדלות פירעון ופונה להגנת בית המשפט הליך המכירה יכול להיעשות רק בדרך אחת והיא הדרך של פניה לקבלת הצעות ולאחר מכן עריכת התמחרות וכל צד המעונין ברכישה חייב ליטול חלק בהתמחרות. מתן ההלוואה אין בה כדי להעניק למטאור זכות סירוב כיוון שמימוש נכסים בהליכי חדלות פירעון הוא מימוש שוויוני ופתוח לכולם להגשת הצעות. בקבלת הצעת מטאור יהיה משום סיכול ההתמחרות ופגיעה לא ראויה ולא מידתית בכלל הנושים. סוף דבר, אני קובעת כי הצעתה של גניגר היא ההצעה הזוכה בהתמחרות, גם בהיותה ההצעה הגבוהה יותר, וזאת על פי תנאי ההסכם עם מטאור, לרבות השינויים עליהם הסכימה בהתייחס למלאי לקוחות ולרבות התחייבותה כלפי העובדים, שגם כאן הצעתה עדיפה על פני זו של מטאור. הצדדים יעברו על ההסכם וימחקו ממנו את כל הסעיפים המיותרים, שאינם רלוונטיים, כמו סעיף 8.3, לדוגמא. ההסכם עם גניגר כפוף לאישור הממונה על ההגבלים העסקיים המתבקש ליתן את עמדתו בהקדם, ככל שניתן. מאריכה צו הקפאת הליכים עד ליום28.6.12 הנאמן ימשיך במאמציו למצוא רוכש למכירת הפעילות הנוספת של החברות ויגיש דו"ח פעולות ודו"ח כספי עד ליום 15.6.12. עד ליום זה יגבש גם המתווה של הסדר נושים. קובעת להמשך דיון ליום 28.6.12 שעה 12:30. הקפאת הליכים