רקע וטענות הצדדים התובעת הגישה נגד הנתבעת תביעה לתשלום פיצויים בסכום של 8,000,000 ₪ בגין הפרתו של הסכם שנכרת ביניהן ביום 12.5.08 ביחס לפרוייקט חדשני לטיפול בגידולים סרטניים באמצעות תרופה בשם .Onalta לפני בקשת הנתבעת ל"עיכוב הליכים בשל הליכי פירוק" (להלן: "הבקשה"). על פי הנטען בבקשה, הנתבעת - חברה זרה המאוגדת בארה"ב - פתחה ביום 9.12.10 בהליך לפי סעיף 362 לפרק 11 (Chapter 11) לחוק פשיטת הרגל האמריקאי (להלן: "החוק האמריקאי"), שמשמעותו כניסה של חברה להליך של פירוק או ארגון מחדש. לטענתה, על פי הדין האמריקאי - שהוא הדין החל עליה, לשיטתה - עם פתיחת הליך כאמור מעוכבים באופן אוטומאטי כל ההליכים המשפטיים המתנהלים נגד החברה, היא הנתבעת, לרבות אלה המתנהלים בישראל. עוד נטען בבקשה, כי בתי המשפט בישראל מכירים בעיכוב הליכים אשר ניתן על ידי בית משפט זר, ומשכך יש לעכב את ההליכים נגד הנתבעת בתיק דנן. לבקשה צורף תצהיר (בשפה האנגלית) מטעם סגן נשיא הנתבעת, בו התייחס לפתיחת ההליך האמור בארה"ב על ידי הנתבעת. בהמשך, צירפה הנתבעת גם "חוות דעת" של מומחה לדין האמריקאי שכללה, למעשה, ציטוט של סעיף 362 לחוק האמריקאי. התובעת מתנגדת לבקשה. בתגובה שהגישה לבקשה, העלתה התובעת תחילה שורה של טענות פרוצדוראליות באשר לאופן הגשת הבקשה ותקינותו של התצהיר שצורף בתמיכה לה, וכן קבלה על אופן התנהלות הנתבעת עובר להגשת הבקשה, שלטענת התובעת הייתה חסרת תום לב. בהמשך הגישה גם בקשה לפסילתה של "חוות הדעת" שהגישה הנתבעת באשר לתוכן הדין הזר. לגופו של עניין טענה התובעת, כי מהותו של ההליך המתנהל לפי פרק 11 לחוק האמריקאי היא הליך להבראת החברה ולא הליך לפירוקה. עוד טענה, כי עיכוב ההליכים איננו אוטומאטי, וכי ככל הידוע לה טרם ניתנה החלטה שיפוטית בהליך שפתחה הנתבעת בארה"ב. התובעת הוסיפה וטענה, כי אין תחולה להליך המתנהל מחוץ לישראל על הליכים המתנהלים בבית המשפט בישראל, וכי התובעת לא העלתה בבקשה טיעון ענייני, מבוסס ומנומק שיצדיק היעתרות לבקשה. בהחלטה מיום 16.1.11 נתבקשה הנתבעת להבהיר מהו מקור סמכותו של בית משפט זה להכיר בתוקפה של הבקשה שהגישה בארה"ב לפי החוק האמריקאי כבסיס לעיכוב ההליכים בתביעה דנן, בפרט נוכח העובדה כי מדובר בבקשה בלבד שהוגשה על ידי הנתבעת בארה"ב ולא בצו הקפאת הליכים שניתן שם. בתגובה, טענה הנתבעת כי הדין החל על חברה זרה הוא דין מקום התאגדותה, ומאחר שהנתבעת היא חברה שהתאגדה בארה"ב הדין האמריקאי הוא זה שחל עליה. לשיטתה, דין זה קובע כי מרגע שחברה פונה בהליך לפי פרק 11 לחוק האמריקאי, חל עיכוב הליכים אוטומאטי, הפועל גם על הליכים המתנהלים נגד החברה בישראל. הנתבעת הוסיפה וטענה, כי בתי המשפט בישראל נוהגים לעכב הליכים כאשר ניתן צו הקפאת הליכים על ידי בית המשפט הזר, והפנתה בהקשר זה להחלטתו של בית המשפט המחוזי בת"א במסגרת ה"פ (מחוזי - ת"א) 408/00 Tower Air Inc נ' רשם החברות (מיום 28.5.00) (להלן: "עניין Tower Air"). לבסוף טענה, כי בית המשפט בארה"ב לא יכיר בכל החלטה שיפוטית שתינתן בישראל כל עוד קיים בארה"ב עיכוב הליכים בעניינה של הנתבעת, ומשכך אין כל טעם בניהול ההליך בתיק דנן. בדיון שהתקיים ביום 14.3.11 התבקשה ב"כ הנתבעת להבהיר פעם נוספת מכוח מה על בית המשפט בישראל לעכב את ההליכים נגדה, שעה שההליך שננקט על ידה בארה"ב הוא בגדר בקשה שהוגשה מטעם הנתבעת אך טרם ניתן צו של בית המשפט האמריקאי. זאת, בשונה מהמצב בעניין Tower Air שם ניתן צו הקפאת הליכים בארה"ב והמבקשת דשם ביקשה להכיר בו גם בישראל. ואולם, הנתבעת לא סיפקה כל מענה ענייני לכך וחזרה על עמדתה, כי על יסוד הוראות סעיף 362 לחוק האמריקאי עיכוב ההליכים הוא אוטומטי, וכי אין צורך בצו של בית המשפט האמריקאי - אשר בית המשפט בישראל יתבקש להכיר בו - שיורה על עיכוב ההליכים. במהלך הדיון, העלתה ב"כ התובעת נתון עובדתי חדש, בהסתמך על פרסום לעיתונות באתר האינטרנט של הנתבעת, לפיו הנתבעת הגיעה להסכם עם מחזיקי אגרות החוב שלה, הסכם אשר צפוי להביא לסיומו של ההליך שננקט על ידה לפי סעיף 362 לחוק האמריקאי בעוד כחודשיים. גם לטענה זו לא ניתנה כל תשובה או התייחסות עניינית מצדה של הנתבעת, אף לאחר פניה ישירה של בית המשפט בעניין זה. התובעת שבה וביקשה לדחות את הבקשה, תוך חיוב הנתבעת בהוצאות משמעותיות. כמו כן, ביקשה התובעת לקצוב פרק זמן קצר להגשת כתב הגנה מתוקן וכן להשלמת ההליכים המקדמיים בין הצדדים. דיון והכרעה דין הבקשה להידחות. הטעמים לכך יפורטו להלן. למעשה, משמעותה של הבקשה היא כי בית משפט זה ידיר רגליו מדיון בתביעה שהוגשה בישראל נגד חברה זרה, אך בשל כך שאותה חברה נקטה בארה"ב הליך של פירוק או הבראה. ודוק. מדובר בסיטואציה בה הגישה החברה הזרה בקשה להיכנס להליך זה, אך טרם ניתן צו כלשהו על ידי בית המשפט האמריקאי הקובע הוראות בדבר הקפאת הליכים. היינו, הבקשה איננה להכיר בתוקפם של החלטה או צו שניתנו על יד בית משפט זר, אלא לפעול על פי הוראותיו של דין זר, הוא החוק האמריקאי, ולעכב את הדיון בתביעה על פיהן, מבלי להצביע על כל מקור מכוחו ניתן "ליבא" הוראות אלה ולהחילן על הסכסוך שבין בעלי הדין. בעניין Tower Air, אליו הפנתה הנתבעת, קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת ו' אלשייך) כי לבית משפט בישראל מוקנית סמכות טבעית להכיר הכרה ישירה בפסק דין של בית משפט במדינה זרה בעניין הליכי חדלות פירעון בינלאומיים, ובהתקיימותם של תנאים מסויימים יעשה בית משפט בישראל שימוש בסמכות זו. ואולם, כפי שהודגש לעיל, בשונה מעניין Tower Air, במקרה דנן אין כלל החלטה או צו של בית משפט אמריקאי שהנתבעת מבקשת להכיר בתוקפם בישראל. בענייננו, לא עלה בידי הנתבעת להצביע על מקור החובה הנטענת של בית משפט זה להדיר רגליו מהדיון בתביעה דנן אך משום שפתחה בהליך לפי פרק 11 לחוק האמריקאי. זאת ועוד. הנתבעת אף לא נתנה כל מענה ענייני לטענה העובדתית שהועלתה על ידי התובעת במהלך הדיון, בדבר קיומו של הסדר שנערך בימים אלה בארה"ב בין הנתבעת לבין בעלי אגרות החוב שלה, שעשוי להביא לסיומו של ההליך שננקט על ידי הנתבעת לפי פרק 11 בתוך כחודשיים, ובכך לשמוט את הבסיס לבקשה. אכן, כפי שטענה התובעת, ניתן היה לצפות כי עובדה כה משמעותית תובא לידיעתו של בית המשפט ביוזמתה של הנתבעת. התוצאה, אם כן, היא כי אין כל עילה לעיכוב הליכים בתיק דנן, ודין הבקשה להידחות. כתב הגנה מתוקן יוגש על ידי הנתבעת בתוך 14 יום. הצדדים ישלימו את ההליכים המקדמיים בתוך 45 יום מיום הגשת כתב ההגנה המתוקן. בנסיבות העניין, תישא הנתבעת בשכר טירחת ב"כ התובעת בגין בקשה זו בסך של 7,500 ₪. ב"כ הצדדים מוזמנים לקדם משפט ליום 5.6.11 בשעה 08:45. המזכירות תישלח העתקים לבאי כוח הצדדים.פיצוייםהקפאת הליכים