1. לפניי בקשת הנאמן לאשר את הסדר הפשרה בנוגע לשתי החברות. 2. ברקע הדברים, עומדת בקשה למתן הוראות שהגיש הנאמן ביום 16.10.12. בבקשה זו ביקש הנאמן לקבל הוראות לכנס אסיפת נושים של שתי החברות לצורך אישור הסדר פשרה בין החברות לבין נושיהן אגב פירוק. 3. שתי החברות נמצאות תחת הקפאת הליכים, זאת על פי החלטת בית המשפט, כאשר תוקף צו הקפאת ההליכים הוארך מפעם לפעם. 4. בבקשת הנאמן שהוגשה ביום 16.10.12 נטען, כי בוצעו פעולות בחברות על פי המתווה שהוצג בזמנו כבסיס למתן צו הקפאת ההליכים. הנאמן הדגיש, כי הפעיל את החברות באמצעות עובדים מטעמו, שפעלו באופן מסור ונחרץ, הביאו לתוצאות המקוות, כך שנוצר רווח תפעולי של למעלה מ-900,000 ₪ נכון ליום 1.9.12. הנאמן הדגיש, כי מדובר ברווח תפעולי של ממש לאחר ניכוי ההוצאות הקשורות לפעילות החברות, כך שאין מדובר בעודף תזרימי בלבד אלא ברווח ממשי הנובע מהפעילות העסקית הרווחית בתקופת הקפאת ההליכים. 5. עוד ציין הנאמן עובדות בנוגע למצבן הכספי של החברות, התחייבויות החברות, חובות כלפי החברות, חידוש היחסים עם הספקים, אספקת הסחורות לחברות בתקופת הקפאת ההליכים. 6. בהמשך הבקשה פרט הנאמן את הליך ההזמנה להציע הצעות לרכישת החברות. מתוך כספים אלה שהתקבלו על ידי המציע, ישולמו לפי המתווה כספים לנושים. בבקשה התייחס הנאמן להצעה שהוגשה על ידי חברה בשם יפה נוף י. פוזן הוצאה לאור וייצוא ספרי קודש בע"מ (להלן: "יפה נוף"). הנאמן ציין כי ניהל משא ומתן אינטנסיבי עם החברה ובסופו של דבר סוכם כי יפה נוף תשלם סך של כ-7 מיליון ₪ עבור מלאי הספרים של החברות וכן 10.9 מיליון ₪ עבור החברות עצמן, ובסך הכל 17.9 מיליון ₪. כמו כן, התחייבה יפה נוף, כחלק מהצעתה, לשלם סכומים נוספים, זאת במידה שבשנים 2014-2018 יעמדו רווחי החברות על סך שנתי העומד על 2.5 מיליון ₪. עוד פרט הנאמן את תנאי התשלום שהוצעו על ידי יפה נוף. 7. בהמשך הבקשה פרט הנאמן את גובה החובות של שתי החברות ואת המתווה לחלוקת הכספים שיתקבלו כתוצאה ממימוש ההסדר. 8. באשר לחובות החברות כלפי העובדים, התייחס הנאמן לעניין זה באופן נפרד, תוך שהוא מציע דרך לפעול בה כך שהמוסד לביטוח לאומי ישלם לעובדים את הזכויות המגיעות להם שעה שהחברות מגיעות לפירוק. למעשה, מציע הנאמן כי יינתן צו פירוק זמני ולאחר שהמל"ל ישלם את הגמלה לעובדים, יבוטל הצו וימומש ההסדר המוצע עם יפה נוף וחלוקת הדיבידנד לנושים. 9. ביום 28.10.12 הגיב הכנ"ר לבקשת הנאמן. מתגובת הכנ"ר עולה, כי הכנ"ר מסכים באופן עקרוני למפורט בבקשה שהגיש הנאמן, כך שלמעשה במידה וההסדר יבוצע, באחת החברות הנושים הרגילים יקבלו דיבידנד בשיעור של כ-20% מהחובות ובחברה השנייה (המכונה יודאיקה), גובה הנשייה יהיה בשיעור של 35%. לפיכך, הכנ"ר לא התנגד לכינוס אסיפת נושים אולם הצביע על מספר סוגיות שעומדות על הפרק ויהיה צורך להכריע בהן. האחת, היא הבעייתיות שבבקשה למתן צו פירוק לאחר מכירת החברה, שהיא מתוחמת בזמן. הכנ"ר היה סבור כי ראוי בעניין זה לקבל את עמדת המל"ל. בנוסף סבר הכנ"ר, כי הואיל ובעלי המניות בחברות מצויים בהליך פש"ר, יש צורך לקבל את עמדת הנאמן על נכסיהן. כמו כן סבר הכנ"ר, כי קיים חוסר בהירות לגבי מעגל הנושים הזכאים להצביע באסיפת הנושים, שכן קיימים חובות שנדרשו ללא אסמכתאות, או שצורפו לדרישות החוב אסמכתאות המלמדות על מתן הלוואות אישיות לבעלי המניות בחברות. לאור תגובת הכנ"ר, הורה בית המשפט על קיום אסיפת נושים. 10. ביום 26.11.12 הגיש הנאמן דוח אודות תוצאות ההצבעות באסיפת הנושים. על פי הדוח וכן הסכמות של נושים שצורפו לדוח הנאמן, עולה כי למעשה הצעת ההסדר אושרה על ידי הנושים, הן מבחינת הרוב המוחלט של נושים שמייצגים למעלה מ-75% מערך הנשייה שהסכימו, והן מבחינת מניין הנושים, כאשר בחברת יעקב פלדהיים 100% מהנושים בדין קדימה הצביעו בעד, 95.4% מהנושים הרגילים מערך הנשייה הצביעו בעד, ו-88% ממספר הנושים הצביעו בעד. בפלדהיים יודאיקה קיים נושה מובטח אחד שהצביע בעד, הנושים בדין קדימה כולם הצביעו בעד, 76% מהנושים הרגילים הצביעו בעד, המהווים 81% מערך החוב. 11. הנאמן התייחס בדוח לנימוקי ההתנגדויות. נימוק אחד היה דרישה של נושים לצרף כמציע נוסף את הרב דניאל ביטון, שהגיש הצעה באיחור. סוג אחר של התנגדות היתה טענת נושים כי לא יוכלו להוציא חשבונית זיכוי לצורך קבלת החזר ממס ערך מוסף וכן לא יוכלו לקבל הכרה ממס הכנסה כי החוב הפך להפסד, מאחר ועל פי ההסדר שהוצע בזמנו, החוב הבלתי מסולק נמכר ליפה נוף כחלק מהתמורה שתשלם יפה נוסף עבור רכישת החברות. הנאמן ביקש אפוא להוסיף להסדר התייחסות לעניין זה על דרך צירוף רשויות המס להסדר. באשר לרב ביטון, טען הנאמן כי למעשה הרב ביטון הציע להוסיף על הצעת יפה נוף סך של 1.6 מיליון ₪. כן מסר, כי במהלך אסיפת הנושים הפקיד הרב ביטון ערבות בנקאית אוטונומית בסך של 1.25 מיליון ₪. הנאמן הבהיר, כי הודיע לרב ביטון שהצעתו הוגשה באיחור. הוא הדגיש את אינטרס ההסתמכות של חברת יפה נוף וכן הבהיר לרב ביטון כי התוספת המוצעת על ידו ביחס להצעת חברת יפה נוף אינה משמעותית, כך שתצדיק את קבלת הצעתו. הנאמן הסביר, כי הבהיר לרב ביטון כי כל עוד הצעתו לא עמוד לפחות על 14 מיליון ₪ בצירוף שווי המלאי (7 מיליון ₪) לא יוכל הנאמן לבקש מבית המשפט לקבל הצעה זו, או לאשר התמחרות בין הרב ביטון לחברת יפה נוף. 12. באשר לטענת הנושים ביחס לאפשרות להזדכות ביתרת החוב הלא משולמת ובמע"מ הנובע מכך, הפנה הנאמן לתקנות מס ערך מוסף, המאפשרות לטעמו הוצאת חשבונית זיכוי וכן הפנה לפסיקה הנוהגת בעניין זה. הנאמן צירף לתגובתו גם את עמדת מע"מ, המתיישבת עם דברים אלה. 13. באשר לטענות שהועלו על ידי הנושים לכך שמס הכנסה לא יכיר בחובות שלא נפרעו כהפסדים, הגיש הנאמן הודעה נוספת לבית המשפט, הודעה בדבר תוצאות המגעים עם מס הכנסה. הודעה זו הוגשה בעקבות משא ומתן שניהל הנאמן עם מס הכנסה. ככל שהדבר נוגע לטענות הנושים, עולה מההודעה כי הוסכם בין הנאמן לרשויות המס כי החובות האבודים של נושי החברות שייווצרו כתוצאה מביצוע הסדר הנושים ייחשבו כהכנסה חייבת אצל החברות. 14. הנאמן גם מתייחס להערות שהעלה הכנ"ר כפי שפורטו לעיל. באשר למתן צו פירוק, טוען הנאמן כי מדובר בחברות שהן ללא ספק חדלות פרעון, ועל כן ניתן ליתן צו פירוק. יחד עם זאת, הנאמן מצביע על היתרונות שבהסדר המוצע, היינו: עיכוב הליכי הפירוק לצמיתות, כדי לאפשר את ביצוע ההסדר המוצע, דבר שיהיה בו יתרון עצום. הנאמן סבור, כי הדבר אינו פוגע כלל במל"ל, שהרי ממילא אם החברות תפורקנה יהיה עליו לשלם את הגמלאות לעובדים על פי חוק. יוצא, אפוא, כי על פי המתווה המוצע על ידי הנאמן, יצאו נשכרים הן העובדים, הן הנושים, ואילו המל"ל לא ייפגע. 15. באשר למניות הבעלים, טוען הנאמן כי הבעלים מחזיקים מניות חסרות כל ערך, שיש להן שימוש אך ורק במסגרת ההסדר המוצע. הנאמן גם מפנה לפסיקה, לפיה שעה שמבוצע הסדר דומה, הרי הבעלות הפונקציונלית במניות עוברת לידי הנאמן של החברות. ממילא, בעלי המניות אינם זכאים לתמורה כל שהיא עבור המניות בהן הם מחזיקים. עוד פרט הנאמן את אופן העברת או הקצאת המניות לחברת יפה נוף במידה וההסדר יאושר. 16. באשר למעגל הנושים הרשאים להצביע, הבהיר הנאמן כי מטבע הדברים לא ניתן היה לבחון את תביעות החוב שהוגשו באופן ממצה, ועל כן התייחס לכל תביעות החוב שהוגשו כתביעות מאושרות, לצורך ההצבעה בהסדר הנושים, למעט נושים נדחים. הנאמן מתייחס לתוצאות ההצבעה ואחוזי ההסכמה הגבוהים כך שלטעמו גם אם יש סטייה או טעות מסוימת במעגל הנושים שהצביעו, אין הדבר יכול לשנות התוצאה הסופית, היינו: הסכמה כדין של הנושים שניתנה במסגרת אסיפת נושים. 17. לאחר מתן דיווח זה של הנאמן, הוגשה לבית המשפט התנגדות לאשר את הצעת הנושים. בין המתנגדים היו מספר נושים, כפי שפורטו בהתנגדות שהוגשה, באמצעות עו"ד אמיר דולב. עיקר ההתנגדות הוא כי ההצעה אינה ברורה, אינה מבטיחה לנושים הרגילים תשלום כלשהו בגין חובם, ועל כן יש לדחות את ההצעה. עוד התייחסה ההתנגדות לליקוי כלשהו ברישום הפרוטוקול ואי הצגתו לבית המשפט, חוסר התייחסות הנאמן לטענות שהעלו נושים שהתנגדו במסגרת הדיון באסיפת הנושים. הנושים המתנגדים גם טענו, כי אין אישור של רשויות המס להכרה ביתרת החובות שיומחו ליפה נוף, כחובות אבודים. הנושים המתנגדים טוענים, כי בקשת הנאמן שיתרת החובות של הנושים יומחו ליפה נוף היא חריגה ובלתי הגיונית, שעלולה לגרום לנושים נזקים כבדים ביותר. לטענת הנושים המתנגדים, הנאמן לא פנה בעניין זה לרשויות המס, למרות שהסוגיה הועלתה כבר באסיפת הנושים, לא ניתן אישור של רשויות המס לכך שחובות אלה, ככל שהם קשורים לנושים, ייראו על ידי רשויות המס כחובות אבודים. כמו כן, הצביעו הנושים המתנגדים על חוסר הצדק בכך שכל הוצאות ההסדר, לרבות שכ"ט הנאמן, שנגזרות מגובה סכום ההסדר כולו, מוטלים אך ורק על הנושים הרגילים, שהרי הנושים המובטחים או הנושים בדין קדימה אינם נושאים על פי הדין בהוצאות ההליך או שכ"ט בעלי התפקיד. לפיכך, מבקשים הנושים המתנגדים להורות כי סכומי ההוצאות ושכר הטרחה ינוכו מכלל הנשייה של כלל הנושים באופן יחסי לסכומים שישולמו לאותם נושים. טעם נוסף להתנגדות הוא, כי הרווח של 2.5 מיליון ₪ כתנאי לתשלום סכומים נוספים בשנים 2014-2018 הוגדר בצורה עמומה ויתכן בהחלט מצב בו לא ישולם דבר. בפרט נטען בהקשר זה, כי החוזה לא הגביל את יפה נוף בהוצאות השנתיות שהיא רשאית לעשות, ומכאן שספק אם ייווצר רווח כלשהו כאשר הדבר נתון לשיקול דעתה הבלעדי של חברת יפה נוף. 18. הנאמן הגיש בקשה נוספת, להקדמת מועד הדיון, זאת לאחר שהצביע על כך שקיימת מגבלה בחוזה שערך עם יפה נוף, של 30 יום, שלאחר חלוף מועד זה יוכלו המציעים לחזור בהם מהצעתם. הנאמן הצביע על כך כי ביום 20.12.12 פנו יפה נוף והרב ביטון והודיעו כי הם חוזרים בהם מהצעותיהם. בהקשר זה מפנה הנאמן לסעיף 3.2 לטיוטת ההסכם, המהווה את הבסיס להתקשרות עם חברת יפה נוף, ממנו עולה כי לאחר 30.11.12 רשאי המציע להודיע על ביטול הצעתו, והביטול ייכנס לתוקף בתוך 30 יום לאחר מכן, ככל שההצעה לא תאושר על ידי בית המשפט במסגרת תקופה זו. לפיכך, סבור הנאמן כי המועד יחלוף ביום 19.1.13. 19. ביום 13.1.13 התקיים דיון בבקשת הנאמן לאישור ההסדר, כאשר לדיון זה התייצב הנאמן, ב"כ העובדים, ב"כ המוסד לביטוח לאומי, ב"כ הכנ"ר, ב"כ הרב ביטון, ב"כ יפה נוף ונציג החברה עצמה, ב"כ הספקים, ב"כ בנק המזרחי, ב"כ בנק אוצר החייל וב"כ פלדהיים. 20. במהלך הדיון השמיעו הצדדים את טענותיהם, שלמעשה ברובן חזרו על האמור בהודעות ובכתבי הטענות שהוגשו לבית המשפט. הנאמן הדגיש, כי דחה את טענות המציעים יפה נוף והרב ביטון בדבר שינוי מהותי בתנאים שהיוו את הבסיס להתקשרות. על כן הבהיר הנאמן, כי על המציעים לעמוד בהצעתם. 21. באשר לענייני המס הבהיר הנאמן, כי סבר בתחילה שקיימת בעייתיות בנושא החובות שלא ייפרעו במסגרת ההסדר, ועל כן הציע במסגרת ההסדר כי החובות יומחו ליפה נוף. יחד עם זאת, התברר כי מס הכנסה היה סבור שהמחאת החובות תיצור אירוע מס אצל הרוכש, ועל כן הרוכש, דהיינו יפה נוף, יחויב במס בגין המחאה זו. דעתו של מס הכנסה היתה כי למעשה מדובר בעסקה מלאכותית. הנאמן הודיע כי ניהל מגעים עם מס הכנסה, וכתוצאה מכך הגיע למסקנה כי אין מקום להמחאת החובות לרוכש. הנאמן סבר כי כך תימנע פגיעה ברוכש מחד, ואילו במידה ויהיה צורך, ישולם מס עבור החובות הנ"ל, אולם הנאמן סבור כי לאחר שנבדקו הנתונים הכספיים, מדובר במס שולי ביותר, זאת מסיבות אותן פרט בדיון. לפיכך סבר כי ניתן יהיה להשלים את העסקה עם הרוכש ללא תשלום מס מהותי. כמו כן, הסביר כי נושא המס הוסדר לחלוטין עם רשויות המע"מ וכל יתרת חוב שלא תשולם לנושה, יוכל זה להוציא חשבונית זיכוי. 22. הנאמן טען בהקשר זה, כי אמנם הזוכים טוענים שיש בכך שינוי מהותי מהאמור בהסדר אולם לדעתו אין הדבר נכון, שכן המתווה הנוכחי הוא אך ורק לטובת הרוכשים שימנע מהם תשלום מס מיידי. 23. באשר לטענות הנושים המתנגדים הבהיר הנאמן, כי אלה מהווים כ-5% מהנושים, ועל כן ממילא אין מקום לקבל את טענותיהם לאחר שההסדר אושר ברוב גדול. הנאמן הבהיר, כי אמנם אחוז הנשייה לנושים הרגילים הוא הערכה בלבד, אולם מדובר בהערכה על סמך נתונים וקרוב לוודאי תתממש ואף תגדל לאחר שהנאמן יבצע הכרעה ב-500 תביעות החוב. הנאמן גם הבהיר, כי במידה שההסדר לא יצא לפועל, החברה תיכנס להליכי פירוק ובוודאי אז ייגרם נזק רב יותר לנושים. לנושא שכר הטרחה הבהיר הנאמן, כי בדין החל ואין מקום לסטות ממנו. 24. עו"ד יחזקאל אלון, בשם יפה נוף, טען בדיון כי ביטול מכירת יתרות החוב הבלתי מסולקות של החברות לחברת יפה נוף הוא שינוי מהותי בעסקה, ועל כן יפה נוף עומדת על ביטול הצעתה. בהמשך דבריו, ביקש בא כוח יפה נוף כי בית המשפט יאשר בין היתר, כי היתרות הבלתי מסולקות שתעבורנה לרוכש, לא תיחשבנה חייבות במס, שהרי הדבר הוא חלק מההסדר. לדבריו, לאור טענת הנאמן כי מהלך שכזה יחייב במס, גם זאת מהווה בסיס איתן לכך שיפה נוף רשאית לחזור בה מההסדר. יחד עם זאת, תוך כדי כתיבת החלטה זו הגיע הסכם נוסף בין הנאמן ליפה נוף, לפיו הסכימה יפה נוף לאישור ההסדר עמה, כפי שפורט באותה הודעה. 25. עו"ד דבוש מטעם המוסד לביטוח לאומי טענה, כי המל"ל, ככל שהדבר תלוי בו באשר לתשלום הגמלאות המגיעות לעובדים במצב של פירוק, אינו רואה בהסדר כפירוק אמיתי של החברות, שהרי כבר עתה ברור שמדובר בפירוק זמני ולאחריו תהיה בקשה לבטל את צו הפירוק. במצב דברים זה, המל"ל סבור כי אין מקום לתשלום הגמלאות לעובדים. בא כוח העובדים, עו"ד הורנשטיין, טען כי הסדר זה מקובל, הוא בוצע והוכר במספר החלטות של בתי משפט שעסקו בהקפאת הליכים והסדר בעקבותיו. הצדדים טענו, כי קיים ערעור בבית המשפט העליון בנושא זה, אולם כל עוד שאין הכרעה בערעור, חלות ההחלטות שניתנו בהליכים שונים שהתנהלו בבית המשפט המחוזי. 26. עו"ד דולב חזר בדיון על טענותיו, כפי שהעלה בכתב, טען כי אין כל התחייבות ממשית כלפי הנושים באשר לגובה הנשייה שיקבלו והצביע על כך שחלק מהנושים שהצביעו הם קרובים בדרך כזו או אחרת לבעלי המניות בחברות או לחברות עצמן. 27. ב"כ הכנ"ר תמכה בהסדר מבחינה זו, שברור שהנושים הרגילים יקבלו אחוזי נשייה כפי שפורטו על ידי הכנ"ר, ויתכן שאף יותר, וזו לדעת ב"כ הכנ"ר כיום האלטרנטיבה הטובה ביותר ביחס לנושים. באשר לפירוק הזמני, סבורה היתה ב"כ הכנ"ר כי פירוק אינו מוגבל בזמן או למטרה. יחד עם זאת, הכנ"ר אינו מתנגד לפירוק כפי שמבקש הנאמן, ואם בעתיד יימצא כי קיים צורך לעכב את הפירוק או לבטלו, תוגש בקשה מתאימה על ידי הנאמן. באשר למחלוקת שבין המציעים לנאמן ביחס להמחאת החובות הבלתי נפרעים, הייתה דעת הכנ"ר כדעת הנאמן, כאשר ב"כ הכנ"ר הדגישה כי ממילא ההצעה בבסיסה היתה מכירה של הזכויות שיש לחברות ללא החובות. לפיכך, סברה ב"כ הכנ"ר כי לא היה למציעים על מה להלין נוכח שינוי התנאי ביחס להמחאת החובות שלא נפרעו. לדעת ב"כ הכנ"ר, שינוי זה אינו פוגע כלל במציעים. 28. במהלך הדיון ביקשו ב"כ יפה נוף והרב ביטון להוסיף טיעונים בכתב, שכן לדבריהם השינויים בהצעה התחוללו ברגע האחרון, וניתנה להם אורכה קצרה ביותר לעשות כן. 29. הרב ביטון הגיש טיעוניו בכתב. בפתח דבריו התייחס בצורה נרחבת ביותר למטרת הקפאת ההליכים באופן כללי וביצוע הסדר וכן שב וסקר את המחלוקות שעלו בדיון, כפי שתוארו לעיל. באופן ספציפי להצעת הרב ביטון טען בא כוחו, כי הצעתו של הרב ביטון אינה תקפה משני טעמים: האחד, שהנאמן עצמו לא ראה מקום לקבלה ואף לא הביאה בפני בית המשפט; השני, כי ההצעה לא הוצגה בפני הנושים במסגרת הסדר נושים, למרות ההוראה הקבועה בסעיף 350 לחוק החברות. לפיכך, סבור הרב ביטון כי די בכך לקבוע כי הצעתו חסרת תוקף. לאחר שקיבל הרב ביטון את הודעת הנאמן ביחס להצעתו שהוגשה באיחור, וכי אינה מהווה שינוי מהותי ביחס להצעת יפה נוף, סבר כי הצעתו לא התקבלה ואין בסיס להמשיך בהליך ביחס אליו. הרב ביטון הדגיש בהקשר זה את תגובת הנאמן, שהודיע לרב ביטון מפורשות כי כדי שניתן יהיה להתייחס להצעתו, עליו לשפר אותה באופן משמעותי. לפיכך סבור הרב ביטון, כי אף אם היתה הצעה לא היה קיבול להצעתו. לראיה, הצעתו אף לא השתכללה לידי הסכם או טיוטת הסכם כפי שנעשה ביחס להצעת יפה נוף. 30. לאחר ששקלתי טענות אלו, סבורני כי אכן לא היה קיבול להצעת הרב ביטון, וכי מדברי הנאמן עולה באופן ברור כי הוא אינו מקבל את הצעת הרב ביטון. לפיכך, סבורני כי הרב ביטון לא נקשר בדרך כלשהי והצעתו כלל לא נכנסה לתוקף. 31. ביחס לענייני המס, מקובלים עלי דברי הנאמן והסבריו, כי בעקבות המו"מ הגיע להסדר מקובל ומשביע רצון ביחס לחובות אלה, כך שמס הכנסה יראה בחובות אלה כחובות אבודים. יתר על כן, כפי שטען הנאמן, מס הכנסה הבהיר כי במידה שחובות אלה יומחו ליפה נוף, יראה מס הכנסה בכך אירוע מס וידרוש מס בגובה רב. לפיכך, טענת הנושים המתנגדים בעניין זה - נדחית. 32. עניין אחרון הוא נושא הביטוח הלאומי. אכן, תלוי ועומד דיון בבית המשפט העליון בנושא זה. יחד עם זאת, הנאמן הפנה לפסיקה במקרים דומים, בהם התקבלו הסדרים כאלה (פר"ק 5679-06-10 א.מ.י.ת יועצי תעופה בע"מ (מחוזי י-ם); פר"ק 35431-04-11 בעניין ב.א. אלקטרוניקה בע"מ (מחוזי חיפה); פש"ר 1700/05 בעניין קלאב מרקט (מחוזי ת"א) וכן החלטות נוספות כפי שפירט הנאמן בסעיף 24.1 בבקשתו למתן הוראות מיום 16.10.12. הגעתי לידי מסקנה, כי מדובר במתווה ראוי, שכן הליכה בדרך זו של פירוק זמני ומימוש ההסדר לאחריו, מביאה ליתרון עצום, כך שמחד תשולם לעובדים הגמלה על ידי המל"ל על פי חוק, בעת פירוק. יחד עם זאת, ביצוע ההסדר יביא לכך שהנושים בדין קדימה והנושים המובטחים יקבלו את מלוא נשייתם, ואילו במקרה זה גם הנושים הרגילים יקבלו סכומים לא מבוטלים וגם יוכלו ליהנות מזיכויי מס בגין החובות שלא יוחזרו להם. סבורני, כי כבית משפט שאחראי לפירוק חברות, יש לנסות להביא בחשבון את מירב האינטרסים של אלו שהחברות חייבות להם כספים, ובמסגרת זו חובה על בית המשפט לנסות ולעשות את המירב כדי לצבור מקורות כספיים לצורך כך. נראה, כי הפתרון המוצע על ידי הנאמן, היינו: פירוק זמני, תשלום הגמלה לעובדים ולאחר מכן ביצוע ההסדר המוצע, הוא הצעד הנכון לצורך קיום התכליות שהובאו לעיל. 33. לאור כל האמור, החלטתי לאשר את ההסדר המוצע על ידי הנאמן. במסגרת זו אני מורה, כי הצעת יפה נוף כפי שנמסרה היום על ידי הנאמן ויפה נוף תקפה ויש לקיים את האמור בה. יחד עם זאת, יש להורות על פירוק החברות תחילה לצורך ביצוע האמור בהחלטה זו. לפיכך, הנאמן יפעל על פי החלטתי זו. לאור נסיבות העניין, לא ראיתי מקום להטיל הוצאות על צד כלשהו. הקפאת הליכים