איתרע מזלה של המבקשת והיא סיפקה לקל בניין טרמק בע"מ (להלן: "קל בניין או החברה"), מכונת ריתוך הידראולית, וזאת זמן קצר ביותר לפני שהחברה נקלעה לחדלות פרעון, וניתן לגביה צו הקפאת הליכים, אשר הוא עדיין בתוקף כעת. פרטי העסקה של רכישת מכונת הריתוך סוכמו מלכתחילה, בעל פה, בין נציג קל בניין והמבקש, ועל פיהן, מחירה של מכונת הריתוך יהיה 30,000 ₪ בתוספת מע"מ, אשר ישולם כדלקמן: 2,000 ₪ ישולמו כמקדמה, והיתרה תשולם בתנאי שוטף + 90 ימים. תנאים אלו אף הועלו על הכתב על גבי מסמך שהוא נחזה להיות מפרט טכני שהועבר לחברה על ידי המבקשת, ועל גביו, פורטו תנאי התשלום וכן כתוב בכתב ידו של נציג החברה: "מאושר להזמין" (להלן: "המפרט"). לאחר סיכום זה הוציאה החברה הזמנת רכש אשר על פי התאריך הנקוב בה הוצאה ב 5/9/12, המפרטת את פרטי מכונת הריתוך, ואת המחיר ותנאי התשלום שסוכמו בין הצדדים, כאמור לעיל (להלן: "הזמנת הרכש"). המבקשת הוציאה חשבונית אשר התאריך הנקוב בה אף הוא 5/9/12 (ראוי לציין כי חשבונית זו נראה כי הועברה בפקס' לחברה ותאריך הפקס' הרשום עליה הינו 7/9/07. אפשר והתאריך שגוי וצריך היה להיות 7/9/12). על גבי החשבונית הוסיפה המבקשת הערה כדלקמן: "הטובין בבעלות חברת ירמ טורס עד לגמר תשלום התמורה". ביום 5/9/12 נעשתה הקלדה של החשבונית בספרי החברה אשר על גביה פורטה, שוב, התמורה המוסכמת וכן תנאי התשלום. בתחתית המסמך הקרוי "הקלדה של חשבונית ספק", נרשמה הערה על פיה הספקת המכונה מותנית בהעברת תשלום בסך 2,000 ₪ לספק. המבקשת העבירה לחברה את המכונה, והחברה מצידה שילמה את דמי הקדימה בסך 2,340 ₪, ומסרה למבקשת שיקים מעותדים לכיסוי התמורה, אלא אלא שבינתיים החברה נכנסה להליך של הקפאת הליכים, ושהשיק על סך 32,760 שנמסר למבקשת שזמן פירעונו היה 1/1/13, חזר ללא שנפרע. המבקשת פנתה לנאמן בדרישה כי יחזיר לה לאלתר את מכונת הריתוך, וטענה כי מכוח האמור בחשבונית שהוציאה מכונת הריתוך נשארה בבעלותה עד לגמר תשלום התמורה, ומשזו נכשלה יש להשיב מכונת הריתוך לידיה. משסירב לכך הנאמן הוגשה הבקשה שבפני. השאלה הדורשת הכרעה כעת הינה האם יש לראות ברישום בשולי חשבונית המס, כי הטובין נשארים בבעלות המבקשת עד לגמר תשלום התמורה, כתנית שימור בעלות, המחייבת את הצדדים, וכי מכוחה יש לקבוע כי הבעלות במכונת הריתוך, אף שסופקה לידי החברה, נותרה בידי המבקשת. גדר הספקות הינו האם די בהוספת הערה אשר כזו על גבי חשבונית המס, על מנת לשמש תשתית עובדתית, על בסיסה ניתן לקבוע, כי תניה זו אכן סוכמה בין הצדדים ויש ליתן לה תוקף. לדעתי יש להשיב על שאלה זו בשלילה. מסמכי הרכישה הרלוונטיים אשר גבשו את התנאים המסחריים שבין הצדדים היו הצעת המבקשת על גבי המפרט, ומסמך הקיבול שהוא הזמנת הרכש, ותנאי העסקה כולה גובשו בשני מסמכים אלו. לדעתי אין לראות בתוספת שהוספה על ידי המבקשת בלבד על גבי חשבונית המס, כחלק מן ההסכמות של הצדדים. במצב דברים זה לא ניתן לומר כי הוסכם בין הצדדים על "מועד אחר או על דרך אחרת להעברת בעלות" במובן סעיף 33 לחוק המכר, ועל כן עומדת על כנה החזקה כי הבעלות בממכר עוברת לקונה בעת מסירתו. כבר נפסק לא אחת, בעקבות ההלכה בעניין קידוחי הצפון (רע"א 16900/00 מ.ש. קידוחי הצפון בע"מ נ' א.אפגל טכנולוגיה בע"מ (בפירוק זמני), נז(4) 385, כי נדרשת הסכמה חוזית ברורה בין הצדדים בדבר שימור הבעלות, על מנת שתיסתר החזקה הסטטוטורית, אשר לפיה הבעלות עוברת בעת מסירת החזקה במטלטין. ראוי לציין כי בתיקון מספר 19 לסעיף 350(א) לחוק החברות, אשר תוקן לאחרונה, מוגדר "בעלים של נכס מכוח תניית שימור בעלות - מי שמכר נכס לחברה והעביר לחברה את החזקה בנכס לפני מתן צו הקפאת ההליכים לגביה, לפי חוזה הכולל תניית שימור בעלות...". כפי שכבר נאמר על ידי לעיל, אינני סבור שהתוספת על גבי החשבונית, שהינה תוספת חד צדדית ללא שהחברה הסכימה לה בחתימתה, ובאה לאחר שסוכמו התנאים של הממכר, מהווה תניה חוזית מוסכמת בין הצדדים, ולפיכך אינה יכולה לשמש בסיס לטענה בדבר שימור בעלות. משאלו הם פני הדברים, חוששני, כי אין לקבל את בקשתה של המבקשת. אף שמבין אני כמובן לליבה של המבקשת, אשר גורלה לא שפר עליה, והיא מכרה מוצר ללקוח אשר הפך להיות חדל פירעון, ובשל כך לא קיבלה את התמורה המגיעה לה, אין בידי לסייע לה, שכן, זהו מנת חלקם של מרבית הנושים במקרה של חדלות פרעון, ולא ניתן להעדיף נושה אחד על חברו, המצוי עימו באותה דרגה של נשייה. הבקשה, אם כן, נדחית. אין צו להוצאות.הקפאת הליכיםבניין