זוהי בקשה של חב' מים שקטים בע"מ (להלן: "החברה"), למתן צו שיורה על הסרת המגבלות שהוטלו עליה בעניין פתיחת חשבון בנק. רקע רלבנטי 1. ביום 7/12/09 נעתר ביהמ"ש לבקשת החברה, והוציא נגדה צו להקפאת הליכים. כנאמן על הקפאת ההליכים מונה רואה החשבון ניצן ויסמן (להלן: "הנאמן"). לאחר תקופה בה ניהל הנאמן באישור ביהמ"ש את החברה כעסק חי, גיבש הנאמן הסדר נושים במסגרתו, בין היתר, הזרימה חברת יהודה גדרות בע"מ לקופת ההקפאה סך של 3,570,000 ₪, ובתמורה הקצתה החברה לחברת יהודה גדרות 80% מהון המניות הנפרע של החברה. בעל המניות בחברה דורון ביידץ הזרים מצידו סך של 780,000 ₪ ובסה"כ הוזרם לחברה סך של 4,350,000 ₪ אשר שימשו למימון הסדר הנושים שהנאמן גיבש, ואשר זכה לאשור ביהמ"ש. 2. בעקבות הסדר הנושים, אותו מקיימת החברה, שבה החברה לפעילות רגילה וסולבנטית. 3. בזמן שהחברה נקלעה לקשיים כספיים סורבו לחברה שיקים במספר, שהביא לכך שהמשיבים 2 ו- 3 הכריזו על החברה כלקוח מוגבל ,כמשמעות מונח זה ע,פ חוק שיקים ללא כיסוי תשמ"א-1981 (להלן: "חוק שיקים ללא כיסוי"). הבקשה 4. כאמור, הבקשה הינה להסרת ההגבלות, שהוטלו על החברה , באשר לפתחת חשבונות בנק ע"ש החברה, כתוצאה מהכרזתה כלקוח מוגבל . 5.החברה אינה עותרת לבטל הבאת שיקים שסורבו או חלק מהם במניין השיקים המסורבים שהביאו להכרזתה כלקוח מוגבל, ואינה כופרת בכך שסירוב השיקים והכרזתה כלקוח מוגבל נעשו כדין, וטוענת כי מטעמי צדק ומניעת עיוות דין, עותרת המבקשת להתגבר על אחת התוצאות של הכרזתה כלקוח מוגבל דהיינו פתיחת חשבונות בנק. לטענת המבקשת, היא זקוקה לפתיחת חשבונות כאלה בהיותה חברה פעילה. 6. עוד נטען בבקשה כי בהסדר הנושים, ובהבראת החברה, הושקעו כספים רבים, והחברה כיום הינה למעשה חברה חדשה, ודרושים לה חשבונות בנק חופשיים ממגבלות על מנת שתוכל, בין היתר, להמשיך ולפעול לטובתה וטובת נושיה. לטענתה, בלעדי כך, עלולים כל המאמצים שהושקעו בהקפאת ההליכים ובהבראת החברה, לרדת לטמיון מאחר ובלעדי חשבון ע"ש החברה לא תתאפשר פעילות שוטפת ותקינה של החברה. בתמיכה לבקשתה, הפנתה החברה להחלטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה (כב' הנשיאה בילה גילאור) שניתנה בתיק פר"ק 116-04-09 ,לפיה נתקבלה בקשתה של חברה , שעברה הליך של הקפאת הליכים והסדר נושים , להסרת ההגבלה שמנעה ממנה אפשרות של פתיחת חשבון בנק בעקבות הכרזתה כלקוח מוגבל. מדת המשיבים בהתאם להחלטת ביהמ"ש, המשיבים הגיבו לבקשה, למעט המשיב מס' 3, שבחר לא להגיב, אף שהמועד שנקבע לכך חלף. 7. המשיב מס' 1, בנק ישראל, טען כי יש למחוק את שמו מהבקשה משום שבעלי הדין הרלבנטיים הם הבנקים שהטילו את ההגבלות (המשיבים 2 ו- 3). יחד עם זאת, הביע המשיב מס' 1 עמדה לפיה, הסרת ההגבלה אפשרית רק בהתאם לסעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, כאשר בית משפט השלום, שהוא בית המשפט המוסמך מחליט לגרוע ממניין השיקים שגרמו להטלת ההגבלה שיקים מסוימים, בנק ישראל סבור, כי לביהמ"ש המחוזי אין סמכות לבטל הגבלות שהוטלו עפ"י חוק שיקים ללא כיסוי. 8. המשיב 2 - בנק לאומי לישראל, הותיר את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של ביהמ"ש, ואילו הנאמן בהסדר הנושים של החברה הודיע, כי אינו מתנגד לבקשה. דיון והכרעה 9. הגבלות שהוטלו על חשבון או על לקוח מכוח חוק שיקים ללא כיסוי, ניתן לתקוף לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי בדרך של הגשת בקשה לבית משפט השלום , הדבר קבוע במפורש בסעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי , על כן, השאלה הראשונה שיש להכריע בה הינה שאלת סמכותו של בימ"ש זה לדון בבקשה לביטול ההגבלות, שלא הוגשה בהתאם לסעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, כזכור, הבקשה דנן לא הוגשה בהתאם להוראת סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, ואין מבוקש בה הסעד הקבוע בסעיף 10 לחוק - גריעת שיקים ממספר השיקים שסורבו והעומדים ביסוד הטלת ההגבלות , והחברה אף מודה כי הסירוב וההכרזה עליה כלקוח מוגבל נעשו כדין. הבקשה הוגשה לבית משפט של הפירוק, לאחר שהחברה, שעברה הליך של הקפאת הליכים, זכתה לאישור הסדר נושים ויצאה לדרך חדשה של פעילות כחברה סולבנטית. דומני כי סמכותו של בימ"ש של פירוק הינה רחבה ביותר, ומשתרעת לכל דבר ועניין הקשור לענייני פירוק או הסדרי נושים והבראה של חברה. עם כל הכבוד הראוי, מצטרף אני לנימוקיה של כב' הנשיאה גלאור בהחלטה בתיק פירוק 116-04-09 הנ"ל. בית משפט של פירוק שהוציא נגד חברה צו הקפאת הליכים, אוסר למעשה על החברה שבהקפאת הליכים לבצע תשלום כלשהוא למי מנושיה, לרבות פירעון שיקים שכבר הוצאו על ידה , משמעות הדבר יכולה להיות, שהגבלת החשבון או הגבלת החברה תהיה תוצאה מצו הקפאת הליכים שניתן ע"י בית משפט של פירוק , ומשום שהחברה קיימה את החלטת ביהמ"ש ולא פרעה שיקים שמשכה קודם למתן צו פירוק. במקרה כזה, אין זה הגיוני שלבית המשפט שהחלטתו גרמה או יכלה לגרום להגבלת חשבון החברה, לא תהיה סמכות לבטל תוצאות ההגבלה שהוטלה על החברה שצלחה את הקפאת ההליכים ואת תהליך ההבראה, והצליחה לחזור לפעילות תקינה. הצורך בפתיחת חשבונות בנקים הינו צורך חיוני ודרוש לפעילות תקינה של החברה, עד כדי שניתן לומר, כי חברה לא תוכל לנהל ענייניה העסקיים והכספיים ללא שיהיה לה חשבון בנק. בהליך ההקפאה וההבראה של החברה, מושקעים , בדרך כלל , משאבים רבים , בין היתר, זמן שיפוטי רב, כאשר המטרה הינה הבראת החברה, והחזרתה למסלול הפעילות הרגילה. על כן, חשוב שתהיה בידי אותו בית משפט שיושב על המדוכה בהליך ההקפאה ובתהליך ההבראה, הסמכות, לדון ולהכריע בשאלת ביטולן של הגבלות כל שהן , שיש בהן למנוע או להפריע לחברה לחזור לפעילות תקינה ולניהול עסקים בדרך הרגילה , ובין אלה גם ההגבלה שהוטלה על פתיחת חשבונות בנקים, בלעדי סמכות כזו עלול תהליך ההבראה יקטע וכל אשר נעשה בכיוון הבראת החברה ירד לטמיון. יודגש כי המטרה העומדת מאחורי הגבלת חשבון בנק ,שהיא הבאת שמות הלקוחות המוגבלים לידיעת הציבור, ע"מ שיזהר בקשריו העסקיים עמם, מושגת ממילא במקרה של הליך הקפאת הליכים, שהרי ההליך זכה לפרסום וגם ולרישום ברשם החברות של נושא ההקפאה, כך שלציבור ידוע, מצבה הכספי של החברה , שנאלצה לפנות להליך של הקפאת הליכים , וממילא ישקול צעדיו היטב בטרם יקשור עימה קשרים עסקיים. בענייננו, השקיעו בעלי המניות בחברה סכום העולה על 4.5 מליון ₪, ע"מ שזו תוכל לשלם לנושים שלה עפ"י הסדר הנושים. הדבר נעשה מתוך צפייה לגיטימית, כי השקעה זו תוציא את החברה לדרך חדשה ולפעילות תקינה. על כן, בנסיבות אלה, צודק כי תהליך וההבראה יושלם וההגבלות לפתיחת חשבון בנק שהוטלו על החברה יוסרו . אשר על כן ועל יסוד כל האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה ומורה על ביטול ההגבלה המונעת מהחברה פתיחת חשבונות בנק. החברה תוכל לפתוח חשבונות בנק ולנהלם כחברה חופשית מסוג זה של הגבלות. הקפאת הליכים