1. בפניי תביעה שהגיש התובע כנגד דואר ישראל בגין איחור בקבלת חבילות. 2. בישיבה שהתקיימה ב-27.5.09 הורה בית המשפט לתובע לתקן את כתב תביעתו, כך שינתן פירוט באשר למועדים הקונקרטיים בהם לא הגיעו דברי הדואר ליעדם, וכן באשר להיקף דברי הדואר בהם עוסקת התביעה. 3. עוד באותו היום הגיש התובע כתב תביעה מתוקן. כאשר בכתב תביעה זה ציין התובע 7 מועדים בהם הוזמנו על ידו חבילות שכללו ציוד מחשבים. שווי כל חבילה 2,500 ₪. לטענתו, כל שבע החבילות הגיעו לסניף דואר רש"י ברמת גן במקום לסניף דואר אואזיס ברמת גן, דבר אשר גרם לעיכוב בקבלת החבילות על ידו. 4. עוד טען התובע כי כתוצאה מהעיכוב בקבלת החבילות, חל מצידו עיכוב באספקת המחשבים שהיו באותן החבילות ללקוחות שביצעו אצלו הזמנות. עיכוב זה גרם לביטול ההזמנות על ידי הלקוחות, ביטול בעטיו הוא נאלץ להחזיר את הסחורה לספק. 5. הנתבעת הגישה הן כתב הגנה המתייחס לכתב התביעה המקורי, וכן כתב הגנה המתייחס לכתב התביעה המתוקן. במסגרת כתב ההגנה המקורי שלה טענה הנתבעת כי על פי סעיף 80 לחוק הדואר התשמ"ו-1986 (להלן: "חוק הדואר"), השולח הוא הזכאי לתבוע פיצויים על פי סעיף 77 לאותו חוק, וכי הוא רשאי להעביר זכותו לאחר. לטענת הנתבעת, מטעם זה בלבד, ומשעה שהתובע אינו השולח, אלא המקבל, אין הוא זכאי לתבוע כל פיצוי. 6. בכתב ההגנה המתוקן התייחסה הנתבעת אופן פרטני לגבי כל פריט ופריט היכן התקבל ומתי. 7. לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות, הן המקוריים והן המתוקנים, ראיתי לדחות את התביעה מהנימוקים הבאים: א. בעוד שבכתב התביעה המתוקן (להלן: "כתב התביעה") טוען התובע כי בעקבות העיכוב באספקה, הלקוחות שלו ביטלו את ההזמנות, והוא נאלץ להחזיר את האספקה לספק, הרי שבדיון שהתקיים בפניי הוא טען: "נגרם לי נזק כי נתקעתי עם סחורה במחסן". ב. עוד העיד התובע בפניי כי מאחר שמדובר בעסקאות טלפוניות של מכירת סחורה ( מחשבים) אין לו כל דרך להראות כי העסקאות בוטלו. ג. זאת ועוד, התובע גם לא הצליח לסתור את טענות הנתבעת לגבי כל חבילה וחבילה, ולא מצאתי כל סיבה שלא לקבל את טענותיה המפורטות של הנתבעת בעניין, באשר למסלול "שעשתה" כל חבילה וחבילה עד שהתקבלה אצל התובע. ד. מן המקובץ עולה כי כל טענותיו של התובע בדבר עיכובים במסירת המשלוחים, עיכובים עד 12 שעות, כך לדבריו שלו (ראה פרוטוקול עמ' 3 שורה 16), נטענו בעלמא ומבלי שהומצא להן ביסוס כלשהו. ה. הכלל המשפטי הוא כי הנטל להוכיח את התביעה מוטל על כתפי התובע. הסתירות שנתגלעו בין האמור בכתב התביעה המתוקן לבין עדותו של התובע בפניי, ביחד עם העובדה כי לא הוכיח כל נזק בפועל, מביאות אותי למסקנה כי התובע לא הרים את הנטל. ו. במצב דברים זה ומשעה שהתובע לא הוכיח את תביעתו, לא ראיתי עוד צורך להתייחס לטענת הנתבעת בכל הקשור לסעיף 80 לחוק הדואר. 8. סוף דבר, אני דוחה את התביעה, ומחייבת את התובע בהוצאות הנתבעת בסך של 200 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן - ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום קבלת פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. 9.צרכנותקבלת מוצר באיחור