1. בפני בית הדין בקשה למחיקת חלקים מתצהירו של התובע ושל מצהיר מטעמו בטענה שיש בהם משום הרחבת חזית ו/או עדות מפי השמועה ו/או אינם הולמים ו/או אינם רלוונטיים לתביעה. לטענת התובע הנתבעת 1 מבקשת למחוק את החלק הארי של תצהירו, כן טען כי לא העלה כל טענות משפטיות חדשות ואינו מבקש סעדים חדשים. 2. הלכה פסוקה היא כי כל עדות וכן כל ראיה אחרת אשר בעל דין מבקש להביא צריך שתהא שייכת לעניין, היינו שתהא עשויה להוכיח או לסתור אחת מן השאלות שבמחלוקת, שאם לא כן אין לאותה ראיה מקום במשפט ומשום כך היא פסולה. 3. שייכות לעניין זה צריך שלא תהא פורמלית גרידא, היינו, לא די בכך שטענה פלונית נטענה כדי להכשיר ראיה הנוגעת לטענה זו, אלא צריך שהטענה עצמה תהא שייכת לעניין, היינו שקבלת הטענה או דחייתה תכריע באחת השאלות שבמחלוקת. "אם עובדות או/וגם טענות, שכלל העובד בתצהירו, אינן שייכות לעניין, היינו - אינן עשויות להוכיח או לסתור אחת מן השאלות שבמחלוקת, פסולות הן ואין להם מקום במשפט".( דב"ע לז2-9/ א.ס.י - שירותי הנדסה אינטרנשיונל בע"מ נ' אהרון עמרמי, עבודה ארצי, כרך י(2), 77 בעמ' 4 לפסק הדין, זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה 7, 458, וראה גם: ע"ע 270/99 עמותת בית החולים הכללי משגב לדך ירושלים ואח' נ' רמי לוי, עבודה ארצי, כרך לב(2), 365). עוד נקבע כי זכותו של בעל דין להציג את עמדתו, כוללת בחובה את זכותו להגיש ראיות הנחוצות לו. מנגד, לבעל הדין שמנגד זכות שלא להתמודד עם ראיות שלשיטתו אינן רלוונטיות. 4. באשר למחיקת הסעיפים מתוך התצהירים הכוללים עדות מפי השמועה יצויין: סעיף 32 לחוק בית הדין לעבודה קובע כי בהליכים אזרחיים בית הדין לא יהיה קשור בדיני הראיות. הוראה זו נקבעה בשל האופי המיוחד של יחסי העבודה המתבררים בבית הדין לעבודה, המושתתים על נורמות משפטיות שונות בעלות אופי כלכלי וחברתי. מטרת המחוקק הייתה להביא לאכיפה מירבית של נורמות אלה, ולהשגת מטרה זו בחר המחוקק לשחרר את בית הדין מהמסגרת של דיני הראיות, ואיפשר לצדדים להליך אזרחי גמישות בעניין הסייגים והתנאים לקבלת ראיות. (דב"ע נז3-268/ ראדא תעשיות אלקטרוניות - אורי תדמור, ארצי כרך ל (9) 245). 5. כפועל יוצא מהאמור לעיל, אין מקום להטיל נוקשות על הגמישות בדיני הראיות שנקבעה בסעיף 32 לחוק בתי הדין לעבודה. על כן יש לבחון כל עניין שבראיות המתעורר בבית הדין על פי מטרת המחוקק ולאור המטרה של השגת הצדק בסכסוך שבין הצדדים. (ע"ע 270/99 עמותת בית החולים הכללי משגב לדך נ' רמי לוי, עבודה ארצי כרך לב (2) 365). 6. יש לזכור, עם זאת, כי "קבילותה" של ראיה אינה אומרת דבר לעניין "משקלה" והיא יכולה להיות "קבילה" אך "נטולת משקל" (יעקב קדמי, על הראיות, חלק שלישי, עמ' 1344). דברים אלה מבטאים את ה"נטייה המודרנית בתחומי משפט רבים...לעבור מאיסורים על קבילותו של מידע להיתר הבאתו תוך התחשבות באמינותו לעניין משקלו: 'אמת או יציב - אמת עדיף" (כבוד השופט חשין בע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, עבודה עליון, כרך לט, 805, בעמ' 19 לפסק הדין). 7. לאור האמור לעיל, וככל שהדברים מתייחסים לעדות שמיעה הרי שהם קבילים. הנתבעות יהיו רשאיות להתייחס ל"משקלם" של דברים אלה בסיכומים. 8. הנתבעת 1 העלתה טענות כנגד סעיפים 4, 6, 8-16, 20, 22 ו- 24-25 לתצהירו של התובע וכן כנגד סעיפים 3, 5, 7 ו- 10 לתצהירו של מר זאב כהנא. 1.8 תצהירו של מר טל משה - סעיף 4 - לטענת הנתבעת 1 מהווה התצהיר הרחבת חזית, לטענת התובע אין מדובר בהרחבת חזית כי אם פירוט הרקע לאירועים שהביאו להעברתו לעבוד אצל הנתבעת 2. אכן, בכתב התביעה לא פירט התובע את הכתוב בסעיף 4 לתצהירו, אולם לטענתו, פירוט זה הוא כתגובה לאמור בכתב ההגנה של הנתבעת 1. מוסכמה 4 ברשימת המוסכמות כפי שגובשה בדיון בפני כב' הרשמת שטיין ביום 17.6.04 קובעת: "לתובע אין טענות לעניין הפרשי שכר או זכויות אחרות מהנתבעת 1." מכאן שהתובע אינו יכול להעלות טענות לגבי שעות עבודה נוספת ללא תמורה. אין בסעיף 4 כדי להשיב על טענות שהועלו על ידי הנתבעת 1 בכתב הגנתה ועל כן טענה זו היא בגדר הרחבת חזית. לפיכך, יש למחוק את סעיף 4 לתצהיר. סעיף 6 - לטענת הנתבעת 1, הסעיף אינו רלוונטי לתביעה ומהווה הרחבת חזית. לטענת התובע הסעיף מפרט את מערכת היחסים בין הנתבעות ומסביר את הסיטואציה שבה ראה את ההסכם. בית הדין אינו מוצא רלוונטיות של סעיף 6 לתביעתו של התובע ועל כן יש למחוק סעיף זה מהתצהיר. סעיף 8 - לטענת הנתבעת 1 מדובר בעדות מפי השמועה. כפי שנקבע לעיל, עדות זו הינה קבילה והנתבעות יוכלו לטעון לעניין משקלה בסיכומיהן. סעיף 9 - לטענת הנתבעת 1 הסעיף מהווה הרחבת חזית. לטענת התובע מדובר בתיאור חיוני המסביר את הרקע להעברתו לנתבעת 2. הנתבעת 1 טענה בכתב הגנתה (סעיף 3) כי לא היה מעורב או שותף לניהול המשא ומתן או לקשר החוזי בין הנתבעות. סעיף 9 לתצהירו של התובע נועד לסתור את טענתה של הנתבעת 1 בכתב הגנתה ומשכך אינו מהווה הרחבת חזית. סעיף 10 - לטענת הנתבעת 1 חלק ניכר מהסעיף מהווה הרחבת חזית. לטענת התובע מדובר בתגובה לטענות הנתבעת 1 בכתב הגנתה. סעיף 10 לתצהיר התובע נוגע באופן ישיר לפלוגתא הראשונה ברשימת הפלוגתאות באשר הוא מפרט מהי גירסתו של התובע לעניין תפקידיו אצל הנתבעות. על כן, אין מדובר בהרחבת חזית כלל. סעיף 11 - לטענת הנתבעת אין מדובר בעדות. לטענת התובע הסעיף מבהיר מדוע טענות הנתבעות אינן הגיוניות. אף כי אין בסעיף משום עדות לא מצא בית הדין טעם למוחקו. סעיף 12 - לטענת הנתבעת מדובר בהרחבת חזית. לטענת התובע הסעיף מסביר את הרקע למעברו לנתבעת 2. הסעיף מפרט את גירסת התובע לסתירה שבין טענתו כי עבר לעבוד אצל הנתבעת 2 ב- 20.6.02 2000 ובין העובדה כי קיבל משכורת מהנתבעת 1 עד ליום 31.7.02. לפיכך, אין בו משום הרחבת חזית. סעיף 13 - לטענת הנתבעת הסעיף אינו רלוונטי לתביעה ומהווה הרחבת חזית. לטענת התובע הסעיף משיב ישירות לפלוגתא מס' 1. הסעיף אכן נוגע באופן ישיר לפלוגתא הראשונה ברשימת הפלוגתאות ועל כן אינו הרחבת חזית. סעיף 14 - לטענת הנתבעת הסעיף אינו רלוונטי לתביעה ומהווה הרחבת חזית. לטענת התובע הסעיף מסביר את הרקע למעברו לנתבעת 2. סעיף זה, כסעיף 12 לתצהיר, מפרט את גירסתו של התובע לעניין תקופות עבודתו אצל הנתבעות ואינו מהווה הרחבת חזית. סעיף 15 - לטענת הנתבעת הסעיף מהווה הרחבת חזית. לטענת התובע הסעיף מהותי לעניין עיתוי העברתו לעבוד אצל הנתבעת 2. אין בסעיף זה משום הרחבת חזית מאחר והוא נוגע למחלוקת בעניין תקופות עבודתו אצל הנתבעות. סעיף 16 - לטענת הנתבעת מדובר בהרחבת חזית. לטענת התובע הסעיף משיב על טענות אי הרציפות בעבודה אצל שתי הנתבעות. הסעיף מתייחס לפלוגתא 1 ברשימת הפלוגתאות ואינו מהווה הרחבת חזית. סעיף 20 - לטענת הנתבעת מדובר בהרחבת חזית. לטענת התובע הסעיף מתאר את הרקע העובדתי של העימות בין הנתבעות שאף הביא לפיטוריו על ידי הנתבעת 2. הסעיף דן ביחסים שבין הנתבעות ואינו רלוונטי לתביעה ולכן יש למוחקו. סעיף 22 - לטענת הנתבעת מדובר בעדות מפי השמועה. לטענת התובע מדובר בדברים שנאמרו לו ועל כן אין מדובר בעדות שמיעה. כפי שנקבע בסעיף 7 לעיל, לא ימחק הסעיף. עם זאת, תהא הנתבעת רשאית לטעון לעניין משקלה של העדות בסיכומיה. סעיף 24 - לטענת הנתבעת מדובר בהרחבת חזית. התובע טוען כי אין מדובר בהרחבת חזית. בית הדין אינו מוצא כי בסעיף יש משום הרחבת חזית. סעיף 25 - לטענת הנתבעת יש בסעיף משום הרחבת חזית. לטענת התובע לטענת התובע מתאר הסעיף את נסיבות הפסקת העסקתו אצל הנתבעת 2. כמו כן לטענתו, משיב הסעיף על האמור בכתב הגנתה של הנתבעת. אין ספק שהסעיף מתאר את נסיבות פיטוריו מהנתבעת 2 וכן משיב על טענות הנתבעת 2 בסעיף 4 לכתב הגנתה. לפיכך, אין מדובר בהרחבת חזית. 2.8 תצהירו של מר זאב כהנא - סעיף 3 - לטענת הנתבעת הסעיף אינו רלוונטי לתביעה ומהווה עדות שמיעה. לטענת התובע נועד הסעיף להבהיר את מקומו של העד במערכת היחסים בין הצדדים השונים וכי העדות אינה מפי השמועה שכן מדובר בדברים שהם בידיעתו האישית של העד. בית הדין אינו מוצא כי מדובר בעדות שמיעה ועל כן הבקשה למחיקתו נדחית. סעיף 5 - לטענת הנתבעת השורה הראשונה של הסעיף אינה רלוונטית. לטענת התובע, השורה הראשונה נועדה לסייע בסתירת גירסתן של הנתבעות לעניין העברתו לעבוד אצל הנתבעת 2. בית הדין אינו מוצא סיבה למחוק את הסעיף. סעיף 7 - לטענת הנתבעת השורה האחרונה בסעיף זה מהווה עדות שמיעה. לטענת התובע, מטרת הסעיף אינה להעיד על תוכן הדברים אלא על עצם אמירתם. בית הדין מקבל את טענתו של התובע ודוחה את הבקשה למחיקת הסעיף. סעיף 10 - הנתבעת טוענת כי סעיף זה מהווה עדות שמיעה. לטענת התובע, אין מדובר בעדות שמיעה. בית הדין לא מוצא בסעיף משום עדות שמיעה. 9. לסיכום, מתצהירו של התובע יימחקו סעיפים 4,6 ו- 20. יתר הסעיפים וכן תצהירו של מר זאב כהנא יוותרו בשלמותם. נוכח האמור לעיל, לפיה מרבית הבקשה נדחתה, ומנימוקים לגופו של ענין מטעם התובע תשלם הנתבעת לתובע הוצאות בקשה זו בסך 750 ₪ וזאת תוך 20 יום מיום שתגיע ההחלטה לידיה ובלא קשר לתוצאות ההליך כולו. לא ישולמו ההוצאות במועד ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל. הרחבת חזית אסורהדיני עבודה