לפני בקשת הנתבע ( להלן: "המבקש" ) להורות על מחיקת סעיפים מתצהיר העדות הראשית, להורות על הוצאת חוות דעת ונספחים מתצהיר התובע ( להלן: "המשיב" ) ולחילופין להורות על התייצבות עורכי חוו"ד ונספחי תצהיר המשיב לחקירה כתנאי להגשתם כראיה. כן מבקש הוא, להורות למשיב להמציא לאלתר מסמכים כמפורט בגוף הבקשה, כדי לאפשר ניהול ישיבת הוכחות שקבועה ליום 13.1.14 וביצוע עריכת חקירה נגדית של התובע ועורכי המסמכים שצורפו לתצהיר המשיב. לטענת המבקש, יש למחוק את סעיפים 24-26 לתצהיר המשיב שכן בסעיפים אילו הרחיב המשיב חזית בכך שטען כי במסגרת הליך בוררות נוצל מצבו הנפשי ומצוקותיו כאשר בכתב התביעה , פרק ג' נטען כי המבקש הפר את חובתו כנאמן להעברת ההמחאה שהופקדה בידו בסך 300,000 ₪ לטובת שוקרון. כן לשיטת המבקש יש להוציא חוו"ד לעניין מצבו הנפשי, באמצעותה מבסס המשיב את הטענה לגביה נטען להרחבת חזית. לחילופין מבוקש שתותר למבקש הגשת חוו"ד נגדית ולחייב את המשיב להמציא לאלתר את כל המסמכים שעמדו בפני המומחה מטעמו לצורך הכנת חוות הדעת כמפורט בנספח א. כמו כן דורש המבקשת הוצאת מסמכים ח-י ( להלן: "מסמכים ח-י" ), אישורי רו"ח בנוגע לחובות של חברות אמינות בקבוצת אמינות שבבעלות המשיב בגין הפקדת כספים בחשבונו הפרטי. לטענתו, על המשיב להגיש חוו"ד לצורך הוכחת טענותיו או להגיש תצהירי רו"ח ולא להגניב, כהגדרתו, מסמכים כנספחים לתצהיר. עוד טוען המבקש, לעניין מסמכים ח-י כי הנם מסמכים שאינם קבילים כראיה ללא התייצבות עורכי המסמכים וחקירה שלהם. כן נטען כי מדובר במסמכים שלא גולו למבקש ולא נמסרו לעיונו ולכן יש להוציאם מתצהיר המשיב. המבקש עותר במסגרת הבקשה להוצאת נספחים יג-טו ( להלן: "המסמכים" ) , תצהירי שלומי שוקרון, יורם דהאן, ויוסף כהן, שצורפו לתצהיר המשיב ולחילופין להורות על התייצבות המצהירים לחקירה בבית המשפט. כן מבקש המבקש כי בית המשפט יורה למשיב את רשימת המסמכים שנדרשה ממנו במסגרת הליך גילוי המסמכים כמפורט במכתב דרישה מיום 17.12.13, לאלתר. בשל סמיכות המועדים לדיון ההוכחות. המשיב בתגובתו עותר לדחיית הבקשה למחיקת סעיפים. לטענתו, לא מדובר בהרחבת חזית היות וכבר בסעיפים 30-31 לכתב התביעה נטען לניצול מצבו הנפשי של המשיב ע"י המבקש וצורפה חוות דעת רפואית לכתב התביעה. בנוסף לטענתו, טענה להרחבת חזית וקבילות הראיות דינה לידון במסגרת דיון ההוכחות. לעניין הבקשה לגילוי מסמכים במסגרת הבקשה דנן דינה להתקיים בטרם הגשת תצהיר עדות ראשית מטעם המשיב ולא כעט, ולכן משוויתר המבקש על הליך גילוי המסמכים איננו יכול לשלוח דרישות מקדמיות לאחר סיום שלב קדם המשפט. המבקש בתשובתו חוזר על טענותיו ומוסיף, כי המשיב לא התייחס לגופן של הטענות ולכן חוזר על בקשתו. דיון: המבקש טוען להרחבת חזית בתצהיר העדות הראשית של המשיב כאשר "בניגוד למפורט בכתב התביעה טען התובע לראשונה בתצהיר עדותו ( סעיף 24 ) כי הנתבע היה מודע היטב למצבו הנפשי של התובע וידע לנצל מצוקות התובע ( ראה סעיפים 25 ן-26 ). למול טענות אלה...כל שנטען בכתב התביעה הוא האמור תחת פרק ג' לכתב התביעה ( סעיפים 30 ואילך) ועניינו בהפרת הנתבע את חובתו כנאמן להעברת ההמחאה שהופקדה בידו..." ( נספח 2 לבקשה ). לגרסת המשיב, לא מדובר בהרחבת חזית שכן טענה זו לשיטתו מופיעה בכתב התביעה בסעיפים המתייחסים למצבו הנפשי , ב"רשלנות הנתבע והנזקים שנגרמו עקב הפרת חובת נאמן תוך ניצול מצבו הנפשי". ( פיסקה 14.1 לתגובה ). עוד לטענת המשיב "חוות הדעת הרפואית צורפה עוד לכתב התביעה" ולכן לא מדובר בהרחבת חזית( פיסקה 14.2 ). הרחבת חזית הנו איסור לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהוגדרה בכתבי הטענות. ראה לעניין זה דברי המלומד גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי" [מהדורה עשירית, 2009, סיגא הוצאה לאור בע"מ} עמ' 89: "האיסור "להרחיב חזית" עיקרו בכך שבעל-דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם כן נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא" (רע"א 282/06 לילי ניקוי יבש בע"מ נ' עילית חברה לביטוח (31.12.06)). בחינת כתב התביעה מלמד, כי צודק המשיב בטענתו לפיה סוגיית מצבו הנפשי וטענה לניצול מצבו הנפשי ע"י המבקש עולה כבר בכתב התביעה ולכן טיעוניו בעניין בתצהיר העדות הראשית אינם בבחינת הרחבת חזית. לדרישת המבקש להוצאת חוות הדעת הרפואית אשר הוגשה, לשיטת המבקש, במסגרת תצהיר העדות של המשיב ושנועדה לטענת המבקש לביסוס הטענות הכלולות בהרחבת החזית, אני קובעת כי מדובר בחוות דעת רפואית שהוגשה כנספח לכתב התביעה בהתאם להוראת תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984 לפיה ולכן אין להוציאה מהתיק. "רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן — חוות דעת)" עם קבלת עותק חוות הדעת היה על המבקש היה לפעול בהתאם לאמור בתקנה 128(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 המתירה לו לקבל את כל נושא חוות הדעת לבדיקת רופא מטעמו. "הגיש בעל דין חוות דעת בענין שברפואה, רשאי בעל דין אחר לשלוח לו, תוך שלושים ימים מהיום שהומצאה לו חוות הדעת, דרישה בכתב להעמיד את נושא חוות הדעת לבדיקה בידי רופא או מומחה רפואי מטעמו, ובלבד שהודיע לבעל הדין שהגיש את חוות הדעת שימציא לו, לפי דרישתו, העתק חוות דעת של הרופא או המומחה הרפואי מטעמו תוך זמן סביר לאחר הבדיקה." לעניין קבילות המסמכים המסומנים כנספחים ח-י בתצהיר העדות הראשית של המשיב , אני קובעת כי קבילותם והרלוונטיות שלהם תידון במהלך דיון ההוכחות . לעניין בקשת המבקש לגילוי מסמכים ספציפי לאחר קבלת תצהיר המשיב , לה מתנגד המשיב מהטעם שהמבקש לא הגיש בקשה לגילוי מסמכים במסגרת ההליכים המקדמיים ו"...לא עשה דבר וחצי דבר כדי לקדם מצידו את ההליכים המקדמיים..." ( פיסקה 10 לתגובה ). בהתאם לתקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 אני מורה למשיב לענות לדרישת המבקש "בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת, בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים ובין אם לאו, ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו לפי טופס 12, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה — מתי יצא ממנה ומה היה עליו." ובכפוף לעקרון העל שנקבע בפרשת ששון נ' קדמה לפיהכאשר בעל דין עושה שגיאה במהלך המשפט, אזי, כל עוד לא נגרם לצד שכנגד עוול על בית המשפט להרשות את התיקון: "...הפרוצידורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן. הפרוצידורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות. ב'עוול' מתכוון אני לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף הענין, ולא רק לאי נוחות נוהלית. אי נוחות מסוג זה ניתנת בדרך כלל לתיקון בצורה נאותה בלי לקפח את ענינו של אף אחד מבעלי-הדין. כבר אמרנו הרבה פעמים שכמעט ואין לך דבר שבסדר דין שאינו ניתן לתיקון על-ידי האמצעי של פסיקת הוצאות. זו הדרך המתאימה שעל בית-המשפט לנקוט בה ובלבד, כאמור, שלא יהא בכך משום עשיית עוול לצד השני, כי אין מתקנים עוול בעוול..." אי לכך אני מורה למשיב להמציא למבקש את רשימת המסמכים המפורטת במכתב הדרישה. לאור הודעת המשיב לפיה הנו מוותר על עדויות בלטר ושמר מתייתר הצורך בדיון בבקשה מס' 9, המבקש יגיש תצהירי עדות ראשית בהתאם להחלטתי. המבקש ישלם את הוצאות המשיב בסך 1,000₪. חקירה נגדיתדיוןהרחבת חזית אסורהחקירה (בבית משפט)