המבקשים, הם הנתבעים 1 - 6 בכתב התביעה, הגישו בקשה למחיקת סעיפים רבים מתצהיר העדות הראשית של התובע 1 וסעיפים בודדים מתצהירו של התובע 3. לטענתם, בסעיפים אותם הם מבקשים למחוק, הרחיבו התובעים את חזית תביעתם באופן החורג מכתב התביעה שהגישו ואין מקום לאפשר להם לעשות כן. במאמר מוסגר אציין כי בתגובה לתגובה לבקשה זו, ציינו המבקשים כי היא מוגשת רק בשם המבקשים 2-6, מכל מקום הבקשה הוגשה בשם המבקשים כולם והמבקשת 1 לא הודיעה כי היא חוזרת בה מן הבקשה ולהלן יכונו כולם ביחד: "הנתבעים". המשיבים, הם התובעים בכתב התביעה (להלן: "התובעים"), טוענים כי אין הרחבת חזית בסעיפים האמורים וכל האמור בהם נובע מכתב התביעה, גם אם הם כוללים פירוט והדגמה שלא היו בכתב התביעה. אבחן אם כן את הסעיפים אליהם מתייחסים הנתבעים. סעיפים 4-9 לתצהיר של התובע 1 - טוענים הנתבעים כי התכלית היחידה של סעיפים אלה ובפרט של ציטוט מתוך פסק הדין שניתן בת.א. 3111/98 נסימי ואח' נ. הודיה מושב עובדים ואח' (להלן: "עניין נסימי") היא להכפיש אותם. אציין כי אף כי צודקים הנתבעים בכך שלא היה צורך לצטט פסק דין זה במסגרת התצהיר, וניתן היה ככל שהדבר חשוב ורלוונטי לצטט מתוך פסק דין שניתן גם בסיכומים, אינני סבורה כי סעיפים אלה יוצרים הרחבת חזית, שכן חלק מתביעתם הכספית של התובעים מתבסס על טענתם הכללית להתנהלות לא תקינה של הנתבעים וסעיפים אלה בכתב התביעה משמשים רקע כללי לטענה זו. כאמור, ייתכן שאינם נחוצים, אך אין לטעון כי יש בהם משום הרחבת חזית. סעיפים 10-14 לתצהיר התובע 1 - נטען כי בסעיפים אלה יוצאים התובעים כנגד החלטות שהתקבלו לטענתם שלא כדין, בישיבות וועד האגודה בנוגע לתביעה בעניין נסימי וכי טענה זו לא עלתה בכתב התביעה. גם כאן, אינני מקבלת טענת הנתבעים, שכן אין כאן דרישה לסעד אופרטיבי חדש, אלא אך דוגמא להתנהלות אשר התובעים טוענים כי לא הייתה תקינה. כאמור הטענה הכללית הזו הועלתה בכתב התביעה כבסיס לחלק מן התביעה הכספית ואין לראות בסעיפים אלה הרחבת חזית. סעיף 16 לתצהיר התובע 1 - נטען כי בסעיף זה טוען התובע 1 כי וועד האגודה החליט להקצות קרקע להקמת אולם אירועים וגם זו טענה שלא נטענה בכתב התביעה ועל כן היא מהווה הרחבת חזית. שוב - התובעים אינם מבקשים לבטל החלטה זו של וועד האגודה, אלא אך מביאים דוגמא להתנהלות שהם טוענים כי איננה תקינה. אינני רואה בכך הרחבת חזית. סעיפים 19-21 לתצהיר התובע 1 - אציין תחילה כי בכותרת הבקשה התייחסו הנתבעים לסעיפים 19-21 ובגוף הבקשה נכתב סעיפים 19-20. התובעים בתגובתם מציינים זאת וטוענים כי לא ניתן נימוק לבקשה לפסול את סעיף 21 ועל כן אין לפסול אותו. אולם עיון בבקשת הנתבעים מגלה, כי עיקר ההתייחסות שלהם בעניין זה היא לסעיף 21 אשר דורש את השבת הכספים ששולמו לגב' ברק ועל כן על אף ההשמטה של סעיף זה בסעיף 6ד לבקשה, אניח כי הנתבעים התייחסו גם לסעיף זה בבקשתם. בעניין סעיפים אלה, אם כן, טוענים הנתבעים, כי לא נטען בכתב התביעה דבר בעניין פסק הדין שניתן ללא הגנה, לא שולמה אגרה בגין סכום זה של 70,000 ₪ ועל כן יש לראות בכך הרחבת חזית. התובעים מצידם בתגובתם מפנים לסעיף 76ט לכתב התביעה בו נאמר: "בשל אי הגשת כתב הגנה בשם הנתבע 1, באופן שיצר את חיובה הכספי", וטוענים כי בכל מקרה, סכום התביעה שלהם גבוה מ - 70,000 ₪ ועל כן כולל גם סכום זה. לעמדתי, עצם סיפור המעשה בדבר אי הגשת כתב ההגנה, איננו בגדר הרחבת חזית, באשר הוא עוד דוגמא לטענת התובעים בדבר התנהלות לא תקינה של הנתבעים. יחד עם זאת, הדרישה לתשלום 70,000 ₪, היא בגדר הרחבת חזית, באשר סכום זה גם כפי שעולה מדברי התובע 1 בתצהירו, בשום שלב לא היה אמור להיות משולם לתובעים, אלא שאילו היה מוגש כתב הגנה, ייתכן ולא היה ניתן פסק דין המחייב את הנתבעת 1 בתשלומו וקופת הנתבעת 1 הייתה "עשירה" יותר בסכום זה. ההשלכה של סכום זה על התובעים עצמם לא ברורה ומכל מקום, התובעים לא הגישו תביעתם בשם קופת הנתבעת 1 ולא טענו בכתב התביעה כי צריך להשיב כספים לקופת הנתבעת 1, בשל התנהלות כזו או אחרת, אלא רק שהתנהלות הנתבעים גרמה לתובעים עצמם נזקים כפי שנטען על ידם בכתב התביעה. אשר על כן, אני מקבלת בקשת הנתבעים בכל הנוגע לדרישה כי הנתבעים ישיבו 70,000 ₪ כפי שמופיעה בסעיף 21 לתצהיר התובע 1 ומוחקת סעיף זה מתצהירו של התובע 1. סעיפים 22-23 לתצהיר התובע 1 - טוענים הנתבעים כי בסעיפים אלה, טוען התובע 1 כי כספים שהיו אמורים להיגבות מבתו של יו"ר הוועד, לא נגבו. גם כאן, אין דרישה אופרטיבית לגביית הכספים, אלא רק טענה כנגד התנהלות לא תקינה, טענה שכאמור עלתה בכתב התביעה. כמו כן, סעיפים אלה מתייחסים לטענות כלפי רשם האגודות השיתופיות, שאף הן עלו בכתב התביעה ועל כן אינני רואה בהם הרחבת חזית. סעיפים 24-27 לתצהיר התובע 1 - טוענים הנתבעים כי הטענות בדבר הקצאת מגרשים למר דוד ישר שלא כדין, לא נטענו בכתב התביעה. שוב, גם בעניין זה אני סבורה, כי בהעדר דרישה אופרטיבית לפעול בעניין מגרשים אלה, מדובר אך בדוגמא לטענת התובעים בדבר התנהלות לא תקינה של הנתבעים ואין בכך הרחבת חזית. אוסיף ואציין, כי לגבי כל הסעיפים לעיל, אשר לא נפסלו, לא נפגעת זכותם של הנתבעים, באשר במסגרת תצהיריהם אשר טרם הוגשו, הם יכולים להשיב לטענות התובעים, בין בדרך של התייחסות פרטנית לטענות ובין בדרך של התייחסות לטענות הכלליות או בכל דרך אחרת שימצאו לנכון (במסגרת הדין כמובן). סעיפים 38-44 לתצהיר התובע 1 - טוענים הנתבעים, כי בסעיפים אלה דורש התובע 1 לקבל סכום של 61,903 ₪ בגין יתרת החוב שהייתה לו בכרטיס החו"ז לתאריך 31.12.91 ושהייתה שגויה ושימשה בסיס לכספים ששילם התובע 1 במסגרת ההסכם עם המשקם. הנתבעים טוענים כי סכום זה לא נתבע בכתב התביעה ועל כן יש בו משום הרחבת חזית אסורה. התובעים בתגובתם טענו, כי הדברים נובעים מטענתם בדבר ההתנהלות הרשלנית של הנתבעים בנוגע לניהול כרטיס החו"ז של חברי האגודה, אשר הביאה ליתרות שגויות שהיוו בסיס לחיובם בסופו של יום מול המשקם וכי טענות אלה נטענו על ידם בכתב התביעה, בין היתר בסעיף 6ב ועל כן הן כלולות בכתב התביעה ואין בהן משום הרחבת חזית. הנתבעים בתגובתם, טוענים כי תגובה זו של התובעים מטעה. לטענתם, בסעיף 6ב האמור, תבעו התובעים סכום של 50,000 ₪ החזרת כספי המשקם והעילה לתביעה זו על פי כתב התביעה, הייתה נספח 11א לכתב התביעה, שקבע השבת כספים לחברי אגודה שכבר הסדירו חובם ואילו בתצהיר תובע התובע 1 סכום גבוה יותר בעילה שונה, של יתרת חוב שגויה ועל כן יש כאן הרחבת חזית. יש ממש בטענת הנתבעים, כי התובעים בסעיפים אלה של התצהיר, מערבבים עילות שונות וסכומים שונים ולא נכון היה לעשות כן. אין גם ספק, כי ללא תיקון כתב התביעה, לא יכולים התובעים לתבוע יותר מ - 50,000 ₪ על חשבון החזר כספי המשקם בהתאם לנספח 11 א לכתב התביעה (והדברים נאמרים מבלי לקבוע דבר בשאלה אם הם זכאים בכלל להחזר זה אם לאו). אין גם ספק כי התובעים לא יכולים לתבוע יותר מפעם אחת אותו סכום בגין אותה עילה. אוסיף ואומר, כי הגם שבמסגרת התגובה לבקשה, הפנו התובעים לסעיף 6ב לכתב התביעה, הרי שסעיפים 38 עד 44 לתצהיר עצמם, מתייחסים בהחלט לכל הסוגיה של אופן ניהול כרטיס החו"ז של התובעים באגודה. ככל שהסכום של 61,903 ₪, נגזר מן התביעה ל - 150,000 ₪ הקשורים לבירור חשבונות התובעים באגודה, הרי שאין כאן כל הרחבת חזית. צודקים הנתבעים כשמלינים על כך שהדברים אינם ברורים לחלוטין, אולם אם הדברים לא יתבהרו במסגרת סדרי הדין והראיות בהמשך ההליך, יוכלו הנתבעים לטעון לעניין זה בסיכומים. אשר על כן, אני סבורה, כי בכפוף למגבלה, כי בכל מקרה, התובעים לא יכולים לקבל יותר מפעם אחת סכום הנגזר מאותה עילה, וככל שהסכום של 61,903 נגזר מתוך הסכום של 150,000 ₪ הנתבע על ידם, הרי שאין בו משום הרחבת חזית. למעלה מן הצורך אוסיף, כי התובעים לא יוכלו, ללא תיקון כתב התביעה, במסגרת החזר כספים על פי פסק המשקם, לקבל יותר מן הסכום שתבעו בעניין זה, היינו 50,000 ₪. סעיפים 45-46 לתצהיר התובע 1 - טוענים הנתבעים כי בסעיפים אלה נטענות טענות בנוגע לחיוב כרטיס החו"ז של התובע 1 שלא נטענו בכתב התביעה. שוב, אני סבורה, כי במסגרת הטענה הכללית של בירור חשבונות התובעים באגודה, בה תבעו התובעים 150,000 ₪, ניתן להכניס גם טענות אלה ואין כאן הרחבת חזית אסורה. סעיף 28 לתצהיר של התובע 3 - טענה דומה לזו שנטענת כלפי התובע 1 לעניין סעיפים 45,46 לתצהירו והחלטתי בעניין זה יפה גם לכאן. סעיף 30 (סיפא) לתצהיר התובע 3 - טענה בדבר איפוס חשבון התובע 3 מכל יתרת חוב הנקובה בו - שוב, אינני רואה מדוע סכומים אלה לא נכללים בסכום של 150,000 שנתבע על ידי התובעים ושעניינו בירור חשבונם באגודה. העולה מן המקובץ הוא כי סעיף 21 לתצהיר התובע 1 נמחק וסעיפים 38-44, נותרים במסגרת המגבלות שפורטו לעיל. שאר חלקי הבקשה נדחים. אוסיף עוד, כי הטענות שעניינן התיישנות, היו רלוונטיות אילו ביקשו התובעים לתקן את כתב התביעה ולהוסיף עילות תביעה וסעדים, אולם בקשה לתיקון כתב התביעה לא הוגשה ואין טעם לעסוק בסוגיות תיאורטיות. ברור שסעדים שלא נתבעו על ידי התובעים, אינם כלולים בכתב התביעה והתובעים לא יוכלו לקבלם. על כן אינני מתייחסת לסוגיה זו. היות שקיבלתי את הבקשה בחלקה וכאמור לעיל, יש ממש בטענת הנתבעים, כי קיימת אי בהירות גם בכתב התביעה וגם בתצהירי התובעים, אין אני עושה צו להוצאות. הנתבעים יגישו את התצהירים מטעמם בתוך 30 יום מיום קבלת החלטתי זו. כתב הגנהמסמכיםהרחבת חזית אסורה