בפנינו בקשתה של המבקשת לצרף את צד ג' (להלן - ניקי ניהול) ואת מר עופר גרשון ומר ניסן גרשון (להלן גם - האחים גרשון) כמשיבים בבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית ובתביעה העיקרית; להורות על הרמת מסך ההתאגדות בין המשיבה (להלן - ניקי ניקיון) לבין ניקי ניהול ובין שתי החברות לבין האחים גרשון; ליתן צו המורה לרשויות המס להמציא מסמכים לב"כ המבקשת. הרקע לבקשה: המבקשת הגישה תביעה כנגד חברת ניקי ניקיון. בכתב התביעה המתוקן תבעה פיצויי פיטורים, דמי הבראה, פדיון חופשה שנתית, תוספת וותק, הודעה מוקדמת, שעות נוספות, הפרשי שכר, הפרשות לקרן פנסיה ופיצוים בגין פיטורים שלא כדין. במהלך ההתדיינות בתביעה הגישה המבקשת בקשה לאישור תביעתה להפרשות לקרן פנסיה ולתוספת ותק כתובענה ייצוגית. מטעם ניקי ניקיון הוגש תצהיר על ידי עופר גרשון. במהלך הדיון בבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית העיד עופר גרשון כי חברת ניקי ניקיון נסגרה בסוף שנת 2008, וכי החברה לא פעילה מאז שנת 2008. לאחר הדיון, ונוכח עדותו של מר עופר גרשון על סגירת החברה הוגשה הבקשה מושא החלטה זו. הבקשה מושא החלטה זו: בבקשה, אשר נתמכה בתצהיר בא כוח המבקשת, עתרה המבקשת לסעדים אלה: לצרף את חברת ניקי ניהול כמשיבה בבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית ובתביעה העיקרית, ולהורות על הרמת מסך ההתאגדות בין חברת ניקי ניקיון לחברת ניקי ניהול, ולייחס את חובות ניקי ניקיון לחברת ניקי ניהול, כך שיש לראות את חברת ניקי ניקיון וחברת ניקי ניהול כישות משפטית אחת, וכן לראות את כל נכסי וכספי ניקי ניהול, המצויים אצלה ו/או אצל מחזיקים שונים, כשייכים לישות כלכלית אחת הכוללת את חברת ניקי ניקיון וחברת ניקי ניהול. לצרף את האחים גרשון כמשיבים לבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית ובתביעה העיקרית, להורות על הרמת מסך כנגדם ועל יחוס חובותיהן של חברת ניקי ניקיון וחברת ניקי ניהול לבעלי המניות והדירקטורים של החברות, מר עופר גרשון ומר ניסן גרשון, ביחד לחוד. ליתן צו המורה לרשויות מס הכנסה להמציא לב"כ המבקשת טפסי 126 הנוגעים לחברת ניקי ניקיון החל מיום 24.2.2002 ועד למועד הגשת בקשה זו, וכן להמציא לב"כ המבקשת טפסי 126 הנוגעים לחברת ניקי ניהול החל מיום היווסדה 25.12.2008 ועד למועד ההחלטה בבקשה זו. נדון תחילה בבקשה להרמת מסך ההתאגדות, ובהמשך נתייחס לבקשה לגילוי מסמכים. הבקשה להרמת מסך ההתאגדות: המבקשת טענה כי מחיפוש באינטרנט התגלה כי הוקמה חברה חדשה בשם ניקי ג.א ניהול ואחזקה בע"מ, היא ניקי ניהול, שנרשמה ביום 25.12.2008, בסמוך לסגירתה של חברת ניקי ניקיון; כתובת האתר של חברת ניקי ניהול היא , באופן המלמד כי חברת ניקי ניהול היא חברת ניקי נקיון; על פי דו"ח רשם החברות ניקי ניהול פועלת באותה כתובת בה פעלה חברת ניקי ניקיון; הדירקטור הרשום ובעל המניות היחיד של חברת ניקי ניהול הוא ניסן גרשון, אחיו של עופר גרשון, מי שהיה הדירקטור הרשום ובעל המניות בחברת ניקי ניקיון; באתר האינטרנט של ניקי ניהול נאמר כי החברה עוסקת בשירותי ניקיון ואחזקה משנת 1985, ועם לקוחותיה נמנים בנק הפועלים וחברת ישראכרט, חברות אשר היו לקוחות של ניקי ניקיון. מעובדות אלה, כך לטענת המבקשת, ניתן ללמוד כי חברת ניקי ניהול זהה לחברת ניקי ניקיון והוקמה זמן קצר לאחר הגשת התביעה על ידי התובעת, כדי להתחמק מחובות נושי החברה. עוד טענה המבקשת כי יש לייחס את חובותיהן של ניקי ניקיון וניקי ניהול לבעלי המניות מר עופר גרשון ומר ניסן גרשון אשר פעלו בחוסר תום לב וגרמו לסגירת החברה מבלי לדאוג לזכויות העובדים, כגון על ידי הגשת בקשה לפירוק החברה; סביר להניח כי עובדי חברת ניקי נקיון הועברו לעבוד תחת חברת ניקי ניהול, עובדה אשר בה לבדה יש כדי להצדיק הרמת מסך בין חברת ניקי ניקיון וחברת ניקי ניהול לבין האחים גרשון. לעניין האפשרות להרמת מסך בתובענה ייצוגית נטען כי בהתאם לפסיקה אין מניעה להגיש במסגרת תובענה ייצוגית תביעות אישיות כנגד אורגן או נושא משרה החייבים באחריות אישית, בין היתר מכוח סעיף 6 לחוק החברות. טענה זו סמכה המבקשת על פסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 7955/08 יואב בכבוד נגד עורך דין שלמה גן צבי, מיום 19.4.2009, בו אושרה פסיקתו של בית המשפט המחוזי [בש"א (י-ם) 7933/07 עורך דין שלמה גן צבי נגד מעדניות האחים בכבוד (94)]. הבקשה נתמכה בתצהירו של בא כוח המבקשת עורך דין עופר שגיא אשר אישר בתצהירו את הממצאים שעלו מחיפוש באינטרנט המפורטים בסעיף 9 לעיל, וטען כי "כל אלה ילמדו כי חברת ניקי ניהול הינה למעשה חברת ניקי נקיון, בחינת אותה גברת בשינוי אדרת". ניקי ניהול הגישה תגובה שנתמכה בתצהירו של מר ניסן גרשון בעל המניות של חברת ניקי ניהול. על פי הנטען בתצהירו של מר ניסן גרשון עקב סכסוך בינו לבין אחיו מר עופר גרשון בסוף שנת 2008 הוסכם בין האחים על הפסקת הפעילות של ניקי ניקיון לאחר שנפרעו כל חובותיה של ניקי ניקיון; מר ניסן גרשון הקים את חברת ניקי ניהול בתום לב מתוך מטרה להתפרנס בכבוד, שנתיים וחצי לאחר סיום עבודתה של המבקשת וכחודשיים לפני הגשת הבקשה לאישור תביעתה כתובענה ייצוגית. לכן, אין כל בסיס לטענה כי ניקי ניהול הוקמה כדי להתחמק מתשלום שעלול להיות מושת על ניקי ניקיון במסגרת התביעה הייצוגית. ניקי ניהול טענה כי יש לדחות על הסף את הבקשה מנימוקים אלה: לא ניתן להגיש תביעה בעילה של הרמת מסך מכוח חוק תובענות ייצוגיות התשס"ו - 2006 הקובע "רשימה סגורה" של עניינים בהם ניתן להגיש תביעה ייצוגית, כאשר תביעה כנגד בעלי המניות ו/או חברה בעילה של הרמת מסך אינה נכללת ברשימה סגורה זו. לא קיים הליך של "בקשה להרמת מסך", וככל שהמבקשת רוצה שבית הדין ידון בטענותיה בעילה של "הרמת מסך" עליה להגיש תביעה בעילה זו כנגד כל אחד מהצדדים אשר אותם היא מבקשת לחייב באופן אישי. לא ניתן לטעון להרמת מסך במסגרת בקשת בינים בתביעה העיקרית, קל וחומר במסגרת בקשת בינים בבקשה לאישור תובענה כתביעה ייצוגית. דיון בטענה של הרמת מסמך מחייב מתן הזדמנות להתגונן לגורם כנגדו מועלית הטענה וכרוך בדיון משפטי מלא ומקיף, ובכללו הגשת ראיות ושמיעת הוכחות. ניקי ניהול וכן האחים גרשון אינם כלל בעלי דין בהליך ולא ניתן להרים את מסך ההתאגדות ולחייב אותם אישית ללא שניתנה להם האפשרות להגיש את הגנתם. לגופו של עניין, בבקשה והתצהיר התומך בה לא הונחה תשתית עובדתית לקיומם של התנאים המצטברים על פי החוק והפסיקה להרמת מסך, שהם הוכחה בדבר הברחת נכסים ו/או עירוב נכסים בין שתי חברות, מרמה, הונאה וקיפוח. בהקשר זה נטען כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר למעט תצהיר בא כוח המבקשת שהעיד על מה שראה באינטרנט וקרא בדו"חות רשם החברות. האם במסגרת תובענה ייצוגית ניתן לתבוע בעילה של "הרמת מסך": השאלה הראשונה בה עלינו להכריע היא האם במסגרת תובענה ייצוגית ניתן לתבוע בעילה של "הרמת מסך". בהתאם לסעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006 ניתן להגיש תובענה ייצוגית רק בתביעות המפורטות בתוספת השנייה לחוק. על פי פרט 10(1) לתוספת השנייה ניתן להגיש תובענה ייצוגית ב - "עילה אשר לבית דין אזורי לעבודה הסמכות הייחודית לדון בה לפי סעיף 24(א)(1), (1א) או (3) לחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט - 1969, ובלבד שלא נדרש במסגרתה סעד של פיצויי הלנת קצבה, פיצויי הלנת שכר או פיצויי הלנת פיצויי פיטורים לפי הוראות סעיפים 16, 17 ו- 20 לחוק הגנת השכר, תשי"ח - 1958". חוק הגנת השכר, תשי"ח - 1958". החלופה הרלוונטית לעניין הליך זה היא סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה הקובע כי לבית דין אזורי סמכות ייחודית לדון "בתובענות בין עובד או חליפו לבין מעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]". לטענת ניקי ניהול והאחים גרשון, לנוכח הוראת סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות ופרט 10 בתוספת השנייה, ניתן להגיש תביעה ייצוגית רק נגד המעביד או חליפו, ולא ניתן להגיש תביעה ייצוגית נגד מי שאינו המעביד של העובד התובע. לעניין זה הסתמכו על פסיקת בית המשפט המחוזי בה נקבע כי על פי פרט 2 בתוספת השנייה ניתן להגיש תביעה ייצוגית רק כנגד חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה - 2005, אולם לא ניתן להגיש תביעה ייצוגית כנגד נושא משרה בחברה מנהלת [תצ (מרכז) 6892-08-08 שלזינגר - הלמן אלדובי קופות גמל בע"מ, מיום 19.2.2009]. אין בידינו לקבל את טענת ניקי ניהול והאחים גרשון, ואנו סבורים כי עקרונית אין מניעה להעלות טענה של "הרמת מסך" או טענה כי יש להטיל אחריות אישית על בעל מניות או נושא משרה בתאגיד במסגרת תביעה ייצוגית. פסיקת בית המשפט המחוזי עליה הסתמכו ניקי ניהול והאחים גרשון התייחסה לפרט 2 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, שזו לשונה: "תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת, בקשר לעניין, לרבות חוזה ביטוח או תקנון קופת גמל, שבינם לבין לקוח, לרבות מבוטח או עמית, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו". בפרט 2 לתוספת השנייה נקבעה במפורש זהות הנתבעים כנגדם ניתן להגיש תביעה, והם "מבטח", "סוכן ביטוח" או "חברה מנהלת". בעניין שלזינגר, בית המשפט המחוזי פסק כי לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית על פי פרט 2 לתוספת לנוכח לשונו המפורשת של פרט 2 המאפשרת להגיש תביעה רק נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת. עם זאת, גם בעניין שלזינגר נפסק כי אין מניעה עקרונית לתבוע בעילה של הרמת מסך במסגרת תובענה ייצוגית. לעומת זאת, בפרט 10(1) לתוספת השנייה נקבע כי ניתן להגיש תביעה ייצוגית בכל עילה שלבית דין האזורי לעבודה סמכות ייחודית לדון בה, ולא נקבעה זהות הנתבעים כנגדם ניתן להגיש תביעה ייצוגית. לפיכך, יש לבחון בכל מקרה אם עילת התביעה של התביעה הייצוגית היא בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה. בחינה זו תיעשה לא על פי פירוש מילולי - דווקני של הוראות סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, או על פי זהות הצדדים, אלא בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה. לעניין זה נקבע כי - הקביעה אם סכסוך הוא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה אינה נקבעת על פי פירוש מילולי ודווקני של הוראות החוק או על פי זהות הצדדים להליך, אלא על פי מבחנים מהותיים: מהות העניין הנדון או מהות העילה, והאם על פי תכלית חוק בית הדין לעבודה מן הראוי שבית הדין לעבודה ידון באותו עניין. ככל שעל פי מהות העניין מקומו של הדיון בסכסוך הוא בית הדין לעבודה, משתרעת סמכותו על כל בעלי הדין הנוגעים לעניין. [ע"ע (ארצי) 740/06 טרנר - אטיאס ועיריית באר שבע, מיום 3.6.207]. אין ספק, כי בית הדין לעבודה מוסמך לדון בתביעות בעילה של הרמת מסך מעל המעביד הפורמאלי, הן כנגד תאגידים והן כנגד בעלי מניות ונושאי משרה, והוא גם מוסמך לדון בתביעות להטלת אחריות אישית על אורגן של המעביד. בתביעות אלה יש לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית, שכן לאור מהות העניין מן הראוי שבית הדין לעבודה ידון בתביעות אלה, תוך יישום הדין הכללי בהקשר המיוחד של יחסי עובד - מעביד, בהתחשב בכך שהעובד הוא נושה מסוג מיוחד, אשר כלפיו יש למעביד אחריות מוגברת וחובת אמון מיוחדת, מכוח חובת תום הלב המוגברת הקיימת ביחסי עבודה [ראו למשל: ע"ע (ארצי) 1201/00 יהודית זילברשטיין - ערב חדש עיתונות - אילת בע"מ, מיום 17.12.2002; עע (ארצי) 1452/04 שלמה אביר - מנסור חוסיין, מיום 22.5.2006; ע"ע (ארצי) 129/10 זוננשטיין - ג'ניוס סאונד סיסטם בע"מ, מיום 31.10.2011]. מכאן, כי גם בתביעה ייצוגית ניתן לתבוע בעילה של הרמת מסך. יחד עם זאת, לנוכח ההשלכות של תביעה ייצוגית, נטל ההוכחה המוטל על תובע ייצוגי הטוען כי יש להרים את מסך ההתאגדות מעל המעביד יהיה כבד יחסית לנטל ההוכחה המוטל על תובע רגיל, ולא בנקל יורם מסך ההתאגדות בתביעה ייצוגית. להשלמת התמונה נציין כי בפסיקה שהתייחסה לפרט 1 בתוספת השנייה, "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, ..." נפסק כי ניתן להגיש תביעה ייצוגית גם כנגד אורגן של תאגיד הנושא בחבות אישית בשל פעולותיו, כאשר הוא ייראה לצורך זה כ"עוסק" [בש"א (י- ם) עו"ד שלמה גן צבי - מעדניית האחרים בכבוד (94) בע"מ, מיום 23.7.2008; וראו גם ת"צ 23132-11-10 סופר - מט"ח 24 בע"מ, מיום 23.4.2012]. מכל מקום, כמוסבר בהרחבה לעיל, פרט 10 בתוספת השנייה לא מתייחס כלל לזהות הנתבע אלא לעילת התביעה, ולכן ניתן להעלות במסגרת תביעה ייצוגית גם עילת תביעה של הרמת מסך או הטלת אחריות אישית על אורגן של המעביד. כללו של דבר: אין מניעה במסגרת תביעה ייצוגית להעלות טענה של "הרמת מסך" או טענה כי יש להטיל אחריות אישית על בעל מניות או נושא משרה בתאגיד או על אורגן של המעביד. יחד עם זאת, לנוכח ההשלכות של אישור תובענה כתביעה ייצוגית והמשמעות הכספית של תביעה ייצוגית, הנטל המוטל על תובע ייצוגי הטוען להרמת מסך או להטלת אחריות אישית על אורגן של המעביד כבד יותר מהנטל המוטל על תובע רגיל המעלה טענות אלה. למותר לציין, כי לא ניתן להכריע בטענות מעין אלה ללא צירופו של מי שמבוקש להטיל עליו אחריות אישית וללא שמובאות בפני בית הדין עדויות וראיות ומתקיים הליך הוכחות. ומן הכלל אל הפרט: כאמור, בבקשה עתרה המבקשת להורות על הרמת מסך בין ניקי ניקיון לבין ניקי ניהול וכן להורות על הרמת המסך בין שתי החברות לבין האחים גרשון. אולם ניקי ניהול, ניסן גרשון ועופר גרשון אינם נתבעים בתביעה ואף לא היו משיבים בבקשה לאישור תובענה ייצוגית. הטענות בדבר הרמת מסך הועלו רק בבקשה שהוגשה לאחר הדיון בבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית, ורק ניקי ניהול הייתה צד לבקשה הנוספת. באשר לתביעה להטלת חיוב אישי על ניסן גרשון ועופר גרשון: לנוכח העובדה שהם אפילו לא צורפו כמשיבים לבקשה, ברור כי לא ניתן להורות על חיובם באופן אישי ללא שהיו צד להליך והביאו את טענותיהם וראיותיהם. לפיכך, הבקשה כנגד ניסן ועופר גרשון נדחית על הסף. אשר לבקשה כנגד ניקי ניהול: מעבר לתצהיר בא כוח המבקשת שתמך אך ורק בטענות העובדתיות על הממצאים העולים מרשת האינטרנט, לא הובאה שום ראייה להוכחת התשתית העובדתית הדרושה לצורך קבלת הטענה בדבר הרמת מסך, ובכלל זה לא הוכח כי קיימת זהות בין ניקי ניקיון לבין ניקי ניהול, כי עובדי ניקי ניקיון הועברו לחברת ניקי ניהול, כי קיים קשר בין עופר גרשון לבין ניקי ניהול, וכי הייתה התנהלות המצדיקה הרמת מסך ההתאגדות, כגון עירוב נכסים, ריקון ניקי ניקיון מנכסיה, מרמה וכיו"ב. גם הטענה כי ניקי ניהול הוקמה כדי לאפשר לניקי ניקיון להתחמק מחובותיה לא הוכחה. העובדות שפורטו בתצהיר בא כוח המבקשת, המבוססות על רשת האינטרנט בלבד, אין בהן כדי לבסס את הטענה להרמת מסך, וכאמור לא הובאה כל ראייה נוספת לקיומה של תשתית עובדתית המצדיקה הרמת מסך ההתאגדות. בהקשר זה נציין כי מר עופר גרשון העיד כי בינו לבין אחיו היה סכסוך גדול (ע' 6, ש' 19) וכי בינו לבין אחיו אין שום קשר כיום (ע' 7, ש' 1), עדות המתיישבת עם האמור בתצהירו של מר ניסן גרשון, כי ניקי ניקיון הפסיקה לפעול עקב סכסוך בין האחים גרשון ולא מסיבה אחרת. מעבר לנדרש נציין כי בכלל 36 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו - 1986 נקבע כי "לא ייצג עורך דין אדם בהליכים משפטיים, לרבות ערעור, אם הוא עומד להעיד מטעם אותו אדם באחד משלבי ההליכים האמורים". על פני הדברים, לנוכח העובדה שתצהיר בא כוח המבקשת אינו מתייחס לעניין טכני, בא כוח המבקשת מנוע מלייצגה ולהעיד מטעמה. כללו של דבר: דין הבקשה להורות על צירופם של ניקי ניהול והאחים גרשון כמשיבים לבקשה ולהורות על הרמת מסך ההתאגדות בין ניקי ניקיון לביניהם נדחית. ראשית, הבקשה הוגשה כנגד צדדים שלא היו נתבעים בתביעה המקורית ובבקשה לאישור תביעה ייצוגית, כאשר האחים גרשון אפילו לא צורפו כמשיבים לבקשה. שנית, לא הוכחה תשתית עובדתית המצדיקה הרמת מסך ההתאגדות בין ניקי ניקיון לבין ניקי ניהול והאחים גרשון. הבקשה למתן צו לגילוי מסמכים אצל רשויות מס הכנסה: המבקשת עתרה ליתן צו המורה לרשויות מס הכנסה להמציא לבא כוח המבקשת טפסי 126 הנוגעים לחברת ניקי ניקיון החל מיום 24.2.2002 ועד למועד הגשת הבקשה, וכן להמציא לבא כוח המבקשת טפסי 126 הנוגעים לחברת ניקי ניהול החל מיום היווסדה 25.12.2008 ועד למועד ההחלטה בבקשה זו. אין צורך לדון בשאלה האם למבקשת זכות לקבל מסמכים אלה בשלב זה של הדיון ומידת והרלוונטיות שלהם. זאת, לנוכח הוראת סעיף 232 לפקודת מס הכנסה הקובעת כי "מי שנתמנה לפי הוראות הפקודה, או מי שמועסק בביצוען, לא יידרש להראות לבית משפט כל דו"ח, תעודה או שומה, או לגלות לבית משפט או להודיע לו כל דבר שיגיע לידיעתו אגב מילוי תפקידו לפי הפקודה, אלא במידה שדרוש לעשות כן להפעלת הוראות הפקודה או מתוך כוונה לתבוע לדין על עבירה שנעברה במס הכנסה, או תוך כדי בירור תביעה כאמור". לאור החיסיון המוטל על המסמכים המבוקשים מכוח פקודת מס הכנסה, דין הבקשה להידחות על הסף. סוף דבר - הבקשה על כל עתירותיה נדחית. המבקשת תשלם לכל אחת מהמשיבות, ניקי ניקיון וניקי ניהול שכר טרחת עו"ד בסך 2,000 ₪. אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. המבקשת תודיע עד יום 10.10.2012 עמדתה לעניין המשך ההליכים כנגד ניקי ניקיון. בהעדר הודעה - תמחק הבקשה לאישור תובענה ייצוגית. הרמת מסך בדיני עבודההרמת מסךבית הדין לעבודה