1. בפני בקשה למתן פסק דין הצהרתי המצהיר כי כלי הרכב שמספרי הרישוי שלהם הם: 08-334-57, 27-552-40, 06-854-12 (להלן:"כלי הרכב") השייכים למבקשת בלבד וזאת למרות שהם רשומים בשמו של מנהל המבקשת הוא מר יעקוב לפיד. כמו כן מבוקשת הבקשה ביחס לרכב נוסף שמספרו 16-580-28 הרשום על שם חברת ליסינג. 2. שלוש כלי הרכב הראשונים נרשמו על שמו של מר לפיד אלא שהוא טוען כי הם שייכים למבקשת כמו גם הרכב הרביעי ששכרה המבקשת מחברת הליסינג למרות שההסכם רשום בשמה. המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי אין לתת אמון בעדותו של לפיד וכי למעשה לפיד משתמש במסך החברה לצורך ההגנה על כלי הרכב כאשר בפועל כלי הרכב הם שלו הוא הבעלים האמיתי. זאת ועוד, לטענת המשיב המבקשת אשר על פי מטרתה הוקמה לצורך ניהול משרד חקירות לא הוכיחה שיש לה רשיון להפעלת העסק ומכאן מבקש המשיב להסיק כי המבקשת לא יכולה היתה להחזיק רכבים על שמה ולא יכולה היתה להשתמש בהם כרכבי חוקרים אלא רק לפיד יכול היה לעשות כן מפני שהציג עצמו כמי שיש לו רשיון חוקר. לטענת המשיב, המבקשת היתה בעצם חברה פרטית של משפחת לפיד והם עשו בה כבתוך שלהם. לפיד בהיותו חוקר פרטי וכמי שעבד גם אצל המבקשת טישטש את הזהויות בין שני הגופים החוקרים הללו ולמעשה האבחנה בין לפיד לבין המבקשת הינה מלאכותית. 3. שקלתי את טענות הצדדים והגעתי למסקנה כי דין הבקשה למתן פסק דין הצהרתי להדחות. המדובר למעשה בחברת יחיד או חברה משפחתית כאשר גם אם נכונה טענת המבקשת אין מקום להפריד בינה לבין מר לפיד ככל שהדברים נוגעים לכלי הרכב נשוא הדיון שבפניי. כשם שניתן לחייב דירקטור בחברה באמצעות "הרמת מסך" של החברה, כך ניתן לפעול בכיוון הפוך ומקום שבו מבקש דירקטור בחברה או בעלים של חברה למלא את רכוש שבבעלותו אל מאחורי מסך החברה, ניתן להרים מסך זה ולזהות כי מדובר למעשה ברכושו הוא. ההסדרים שנעשו כדי לחסוך במס או כדי להמנע מרישום בעלות על שם חברה (הגורמת לירדת ערך הרכב) אינם יכולים למנוע לרדת לרכושו של בעל החברה החייב באופן אישי. מכיון שאנו מדברים על הרמת מסך ההתאגדות לא למותר לחזור על הכלל כי על מנת לחייב דירקטור - מנהל בחברה באופן אישי יש להראות כי הדירקטור פעל בניגוד לנורמות התנהגות מקובלות על הצדדים הישירים לחוזה, החלים מכוח חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973 וכן כי פעל או היה בהתנהגותו חוסר תו"ל. שאלת חיובו האישית של דירקטור בחברה נדונה במסגרת ע"א 230/80 פנידר, חברה להשקעות פיתוח ובניין בע"מ נ' קסטרו, פ"ד לה(2) 713 - במקרה זה בשני ההרכבים, הן בערעור האזרחי והן בדיון הנוסף, ביהמ"ש העליון קבע, כי בנסיבות מסוימות וחריגות כפי שהיו שם, ניתן לחייב את הדירקטור באופן אישי בתשלום פיצויים לתובע וזאת בשל ניהול מו"מ שלא בתו"ל. בד"נ 7/81 פנידר נ' קסטרו, פ"ד לז(4) 673 נאמר: "... עקרונית ועל יסוד הגזירה השווה, אין מקום ליצירת הבחנה בין אחריות של מנהל לעוולה לבין אחריותו לתשלום פיצויים בשל הפרת חובה חוזית, כמוגדר בס' 12(ב) לחוה"ח (חלק כללי). אין אדם נפטר מאחריותו האישית לעוולה או להפרת חובה סטטוטורית, יהיה זה בשל היותו אורגן או יהיה זה בשל היותו שלוח..." הכלל הוא איפוא כי כל אימת שהדירקטור עשה או נמנע מעשיית מעשה שיש בו כדי להטיל אשם או חבות אישית לפיצויים, שרירה וקיימת אחריותו האישית ומעמדו בתאגיד אינו מקנה לו, חסינות כלשהי. ביהמ"ש קבע במס' פ"ד כי עובדת היותו של אדם אורגן בחברה, אינה מעלה ואינה מורידה בשאלת אחריותו האישית בנזיקין וכי אין לאדם זה חסינות מפני אחריות מקום שביצע עוולה בנזיקין. בע"א 725/78 בריטיש קנדיאן בילדרס בע"מ ואח' נ' יואל אורן ואח', פ"ד לה(4) 253, תבעו מס' דיירים באופן אישי את דוד רוז, מנהל ובעל השליטה בנתבעת, בגין ליקויים שנתגלו בדירותיהם במקרה זה קבע ביהמ"ש כי: "עובדת היותו של פלוני מנהל חברה ולפיכך אורגן שלה אינה קונקלוסיבית לעניין קביעת אחריותו האישית בנזיקין. עצם האחריות בנזיקין והיקפה אינה פונקציה של הקביעה אם העוולה בוצעה ע"י אותו אדם כאורגן של חברה או כאדם פרטי. היותו של פלוני, בין השאר, אורגן של חברה אינו מקנה לו חסינות בנזיקין ואין הוא יכול להסתתר מאחורי אישיותה המשפטית של החברה, מקום שנקבע, כי מעשה נזיקין זה או אחר בוצע על ידיו. השאלה שיש לשאול היא, האם התמלאו היסודות הנדרשים לקיומה של אחת העוולות, המנויות בפקנ"ז [נוסח חדש], ואם התשובה היא חיובית, תוטל אחריות אישית על האדם, שממעשיו או ממחדליו עולים היסודות המרכיבים עוולה אזרחית פלונית". בע"א 230/80 פנידר נ' קסטרו הנ"ל, השופט ברק (כתוארו אז) ציין כי: "העובדה שהחברה אינה יכולה או שאינה רוצה לקיים את החוזה, אין בה כדי להטיל אחריות אישית על מנהל. תוצאה זו לא רק שהיא מתחייבת מהדין, אלא היא נראית אף מוצדקת, שכן יש בה כדי להגשים את הציפיות הטיפוסיות של הצדדים. הצד השלישי ביקש להתקשר עם החברה ולא עם המנהל, והמנהל פעל בשם החברה ולא לעצמו......" "מן הראוי הוא להחיל את הוראת סעיף 12 על התנהגותו של שלוח או מנהל בכל מקרה, שבו הצד השלישי, המנהל מו"מ עם השלוח או המנהל, נוטה אמון לאותו שלוח ולאותו מנהל...מקום שמערכת היחסים בין השלוח או המנהל לבין צד שלישי היא כזו, שהצד השלישי שם מבטחו בשלוח או במנהל, ורואה בו מטעם זה או אחר, מקור לאמון, מן הראוי הוא, על פי הוראת סעיף 12 לחוק החוזים, כי אמון זה יוגשם בניהול מו"מ בדרך מקובלת ובתום לב" כידוע, בפרשת פנידר הנ"ל נסב הערעור על חיובו האישי של מנהל החברה. כב' השופט ברק סבר כי דין הערעור להדחות וכי קיימת במקרה זה אחריות אישית של המנהל, על אף שהחוזה שנכרת היה בין הקונה לבין החברה. בד"נ 7/81 פנידר נ' קסטרו לעיל, נקבע כי: "מעמדו של פלוני כשלוחו של אחר אינו פוטר אותו מקיום החובה הנובעת מהוראותיו של סעיף 12 (א). חובתו האמורה של השלוח אינה נובעת מיחסי השליחות או מיחסים חוזיים כביכול עם הצד השני למו"מ אלא מהוראתו של החוק, הקובעת נורמה בקשר למו"מ לקראת כריתת חוזה... סעיף 12 יוצר לא רק חובת התנהגות בעת קיום השליחות אלא גם אחריות, שתוצאותיה יכולות לבוא לידי ביטוי אחרי שתם המו"מ והוא אינו פטור ממנה בשל כך בלבד שנכרת בינתיים חוזה בין השולח לצד השלישי או היפוכו של דבר, בשל כך שהמשא ומתן נכשל." "פקודת החברות מכילה הוראות מיוחדות, המאפשרות בנסיבות מוגדרות הטלת אחריות אישית לחובות החברה או להתחיבויותיה על מנהל (סעיף 234 לפקודה). יתרה מזאת אין ללמוד מדיני החברות, כי אילו פוטרים את המנהל בדרך כלל מן האחריות לעבירה או לעוולה, אשר בגינה מוטלת בדר"כ אחריות אישית על מבצעיה. הווה אומר, משרת המנהל אין בה כדי לשמש איצטלה להענקת פטור מאחריות, שהייתה חלה על מבצע המעשה בנסיבות רגילות." "כל אימת שמנהל עשה או נמנע מעשיית מעשה שיש בו כדי להטיל אשם או חבות אישית לפיצויים, שרירה וקיימת אחריותו האישית, ומעמדו בתאגיד אינו מקנה לו, כמובן, חסינות כלשהי" 4. יחד עם זאת, נטל ההוכחה להראות כי דירקטור - מנהל או נושא משרה בחברה גרם לעוולה שהוא יחויב בגינה הוא על הטוען. הקריטריונים לניהול עסקים בתרמית במסגרת דיני החברות פורטו בתיק פירוק 315/92 המר' 377/94 עו"ד גולדשטיין כמפרק ס. עוויסאת נ' עוויסאת (דינים מחוזי כ"ו 8, 713 ) שבו קבע בית המשפט המחוזי על ידי כב' השופט גינת כי הרמת מסך ההתאגדות והטלת אחריות אישית אפשרית כאשר נושא התרמית מוכח והתרמית יצרה מצג שווא שגרמו לנזק. אולם, יש להדגיש כי נושא משרה או בעל מניות יהיה אחראי לחובות החברה רק אם יוכח כי הוא נטל חלק פעיל בהחלטות הניהוליות של החברה אשר נעשו למטרות מרמה. אחד השיקולים בשאלת הרמת המסך הוא מבחן הקירבה כאשר מי שפעל בשם החברה הוא המנהל ובעל המניות, משפיעות פעולותיו לא רק על החברה אלא שבעקיפין גם עליו באופן אישי, כיוון שהרווח הבלתי הוגן שיצר עבור החברה אינו אלא הרווח שלו עצמו. במקרה כזה תהיה נטייה להרמת מסך יותר מאשר במקרה בו המנהל פועל עבור החברה שאין הוא בעליה ובעלי המניות הם אנשים נוספים או זרים שאין להם קשר למעשיו של המנהל. הכלל הוא כי בית המשפט ירים את מסך ההתאגדות כתגובה לשימוש לרעה שעשו בעלי המניות במסך ההתאגדות. כך למשל כאשר יש ערבוב כספים בין החברה לבין המנהל או בעל המניות או כאשר הפעילות היא במבנה הון הצפוי להוביל את החברה לחדלות פרעון, מימון דק ומינוף גדול במיוחד או כאשר יש הברחת נכסים מהחברה לבעלי המניות ללא תמורה ראויה, ולהיפך כאשר יש ניסיון להברחת נכסים מהמנהל לחברה, כל אלה נחשבים לשימוש לרעה במסך ההתאגדות המצדיק את הרמת המסך או דחיית תובענה למתן פסק דין שיתן גושפנקא, לניסיון להברחת רכוש מהמנהל החייב אל החברה. 5. מחומר הראיות שהוצג בפני לא שוכנעתי כי קיימת הפרדה של ממש בין המבקשת לבין מנהלה מר לפיד. על פי תדפיס רשם החברות מב/3 המדובר בחברה משפחתית. חברה משפחתית כלפי חוץ מתנהלת ומיוצגת באמצעות מנהלה או מנהליה ולא יתכן, בהעדר הפרדה ברורה, כי פעולה של המנהל לא תחייב את החברה ולהיפך. במקרה שלפניי מבקשת החברה המיוצגת על ידי המנהל כי יוצהר שמכוניות הרשומות בשמו יוצהר כי הם של החברה וכל זאת למה? מכיון שהמנהל הסתבך וחייב כספים למשיב במהלך פעילותו העסקית. הענות לבקשה בנסיבות אלה תגרום לעיוות דין ומבחינת יוצא החוטא, נשכר. כידוע הרישום במשרד הרישוי הוא דקלרטיבי בלבד. בכל מקרה בית המשפט יבדוק מי הוא הבעלים האמיתי של הרכב או מי השתמש בו בפועל. במבחן זה נראה כי הרישום תואם את השימוש ומי שהשתמש בכלי הרכב לא היה אחר מאשר מנהל המבקשת מר לפיד וככל הנראה בני משפחתו. 6. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה. המבקשת תשלם למשיב הוצאות המשפט ושכ"ט בסך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ. הערה: בקשה זו הוגשה ביום 10.11.99 והסיכומים הוגשו עוד ב - 11/02 אלא שהתיק אבד והיה צורך לשחזרו לצורך מתן פסק דין אשר ניתן לצערי באיחור. דיני חברותהרמת מסךדירקטור