הרמת מסך חברה בפירוק

1. בפניי בקשה לחייב את התובעות/המשיבות בהפקדת ערובה לכיסוי הוצאות המבקשים, עפ"י תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 וכן עפ"י סעיף 353 א לחוק החברות, התשנ"ט-1999. המבקשים טוענים כי יש לחייב את המשיבות בהפקדת ערובה בשיעור משמעותי, שיהלום תביעה מורכבת ע"ס 30 מיליון ₪ שהגישו המשיבות נגד 15 נתבעים. המשיבות שהינן חברות בפירוק, הגישו באמצעות המפרק תביעה ע"ס 30 מיליון ₪ נגד המבקשים/הנתבעים 1, 6, 7, 12, 13 ואח'. טענות המבקשים (בקליפת אגוז) 2. בכתב התביעה נטען נגד הנתבעים טענות כוללניות של "הרמת מסך". נגד המבקשים נטענו טענות על "מעשי הונאה, קיפוח, רשלנות, תרמית וכיו"ב. דא עקא שהמבקשים... כלל אינם 'בעלי מניות' של מי מהחברות התובעות ואף אינם 'מנהלים' בחברות אלו". אומנם בכתב התביעה נטען כי מבקש מס' 1 באמצעות החברות שבניהולו, "שלט למעשה" במשיבות, אולם טענות אלו מוכחשות והמבקשים טוענים כי הקשר ביניהם לבין המשיבות היה "על בסיס מסחרי ועסקי גרידא". הם לא היו צד לדיון בהחלטת בית משפט שלפירוק לאפשר הגשת התביעה נגדם. סיכויי התביעה קלושים, מדובר ב"עילות תביעה בעייתיות" (הרמת מסך ההתאגדות תיעשה לעיתים רחוקות. אחת המבקשות הינה חברה ציבורית וכל פעילותה הייתה שקופה וחוקית וכיוצ"ב) לכן יש הצדקה לחייב בערובה להוצאות. 3. המשיבות הינן חברות בפירוק המצהירות כי אין בקופתן כלל נכסים בעלי ערך או כספים. המשיבות אף עתרו וקיבלו עקב כך פטור מתשלום אגרת בית משפט (בהסכמת המדינה, המרכז לגביית אגרות, קנסות והוצאות). לפיכך, אם התביעה תידחה, לא יהיה למבקשים ממי להיפרע בגין הוצאות המשפט. המשיבות אינן כופרות בכך, הן שבחרו להגיש תביעה על סכומי עתק ולכן יש להורות על הבטחת תשלום ההוצאות. 4. לטענת המבקשים, "המפרק והמדינה עשו יד אחת לקבלת פטור מאגרה, בנימוק שממילא מדינת ישראל היא הנושה העיקרית של המשיבות והיא שתפיק הנאה מפירות התביעה, אם תתקבל. ואם זה המצב- אך טבעי והגיוני שמדינת ישראל גם תישא בסיכון שהתביעה תידחה וייפסקו הוצאות לטובת המבקשים". אין מקום לאפשר לנושי חברה בפירוק להסתתר מאחורי החברה. על החברה לפנות ולגייס כספים מבעלי מניותיה. המפרק לא הבהיר כלל אם פנה לנושי התובעות, שייהנו מהצלחת התביעה, כדי לברר אם ניתן להבטיח את הוצאות הנתבעים. תשובת המפרק (בשם המשיבות) 5. הבקשה מקוממת, נעדרת עילה בדין ודינה להידחות. המפרק הגיש נגד המבקשים ואח' "כתב תביעה יוצא דופן בחומרתו...", בו פירט כיצד מבקש מס' 1 בסיועם הפעיל של נתבעים 2-4 "תוו והפעילו רשת תרמית והונאה, ועשו שימוש לרעה במסך התאגדותן של החברות- שלמעשה נעדרו קיום עצמאי- על מנת להונות את נושיהם ולגזול את כספיהם תוך ויסות כספים לכיסיהם ותוך כדי כך הביאו את החברות לחדלות פירעון ולחובות עתק של למעלה מ- 30 מיליוני ₪ לנושים שונים ובראשן רשויות המדינה". 6 .המפרק הינו בעל סמכויות מעין שיפוטיות והוא פועל בתום לב למיצוי זכויות הנושים. סיכויי התביעה טובים, הראיה שהתביעה הוגשה עפ"י הוראת בית המשפט שלפירוק (כב' הנשיאה גילאור) בבש"א 11989/02 מחוזי חיפה. ביהמ"ש כבר אישר כי סיכויי התביעה טובים (במסגרת הדיונים בבקשה לפטור מתשלום אגרה; ערעורים על ההחלטה שפטרה מתשלום אגרה, לרבות בר"ע לביהמ"ש העליון, נדחו). המפרק בתגובתו מבסס את טענותיו לסיכויים הטובים של התביעה, בניגוד לטענת המבקשים. 7. "אין מחייבים תובע בכלל וחברה בהליכי פירוק בפרט בהפקדת ערובה, אלא אם עסקינן בתביעה שהינה מחוסרת יסוד על פניה". 8. מצבן הרעוע של המשיבות נובע מהתנהגות הנתבעים. מבקש מס' 1 הוא האחראי העיקרי לחדלות פירעון החברות המשיבות. 9. השתת ערובה להוצאות על החברות כאשר קופת המפרק ריקה, משמעה "גזר דין מוות על המשך ניהולה של התביעה". הגשת הבקשה הינה ניסיון למנוע את בירור התביעה לגופה. דיון ומסקנות 10. סעיף 353 א לחוק החברות קובע: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין". 11. אין חולק כי מצבן הכלכלי של התובעות/המשיבות, שהינן חברה בפירוק, קשה וכי אמצעיהן מוגבלים. לפיכך, לכאורה אכן יש מקום לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה כמבוקש. כדבריו של כב' השופט ש. לוין (כתוארו דאז) ברע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) נ' נילי מפעלי מתכת, פ"ד מד(1) 647, עמ' 652-653: "דעתי היא שקיימת חזקה שיש מקום לחייב חברה במתן ערובה להוצאות אלא אם כן קיימים בנסיבות הענין טעמים לסתור". דברים אלו, שנאמרו ביחס לסעיף 232 לחוק החברות שהיה קיים בשעתו, יפים גם לענייננו. (ראו גם: בש"א (חי') 6191/04POLSKA ZEGULGA MORSKA נ' החברה לנאמנות של בנק אגוד בע"מ, תק-מח 2006(1), 1212). 12. מאידך גיסא, יש לבחון את מלוא הנסיבות לעניין סכום הערובה ולבדוק אם "נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה... בערובה". איני מקבלת את טענת המשיבות כי העובדה שמדובר בחברה בפירוק, מצדיקה שלא לקבוע חיוב בערובה או כי קיימת הלכה הקובעת כך. תכלית החקיקה המאפשרת לביהמ"ש לחייב בהוצאות הינה להבטיח את זכות הקניין שהינה זכות יסוד - זכותו של צד אשר אם בסופו של דבר ייפסקו לטובתו הוצאות יהיה לו ממי להיפרע וכן לצמצם תביעות סרק. בצידן השני של המאזניים, עומדת זכות הגישה לערכאות, אשר יש הרואים בה אף זכות יסוד הנעלה על חוקי היסוד. על ביהמ"ש בהחלטתו לשקלל בין זכויות אלו. 13. אין מדובר בתביעה כה בטוחה המצדיקה שלא לחייב בערובה. מדובר בתביעה ע"ס 30 מיליון ₪, שהתמודדות עמה אכן מצריכה השקעת משאבים ניכרים מטעם המבקשים. מצד שני, אין להתעלם ממהות התביעה, שבבסיסה טענות כבדות משקל לכך שהמבקשים הם אלו שגרמו למצבן דהיום של המשיבות. יפים לענייננו, דברי כב' השופטת רות אור בע"א (י-ם) 4207/98 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' ארט בי חברה בערבות מוגבלת (בפירוק), תק-מח 98 (2)3632: "אכן, הפסיקה מאבחנת בין אדם פרטי לבין חברה, וכלפי חברה קיימת נטייה חזקה יותר לבקש פסיקת ערובה להוצאות. עם זאת, דווקא כשמדובר בחברה בפירוק יש לשקול דרישת ערובה להוצאות בזהירות רבה, שכן בדרך כלל אין חברה נכנסת לפירוק אלא אם כן היא חבה כספים לנושים שונים, ודווקא מטעם זה ראוי שתתבע כספים מכל החייבים לה, על מנת לשלם חובותיה לנושיה. חסימת דרכה של חברה בפירוק מהגשת תביעות כנגד החייבים לה - בגלל חיובה להמציא ערובה להוצאות, עלולה להזיק לא רק לחברה עצמה שבפירוק, אלא גם, ואולי בעיקר - לנושיה, ועל כן ראוי שלא לחסום דרכה להגשת תביעות שאינן נראות בלתי סבירות על פניהן". 14. לפיכך, לאחר שיקלול ואיזון זכויות הצדדים, הנני קובעת כדלקמן: המשיבות יפקידו בקופת ביהמ"ש בתוך 45 ימים ערובה במזומן או בערבות בנקאית צמודה ונושאת ריבית כחוק ובלתי מוגבלת בזמן ע"ס 300,000 ₪ להבטחת הוצאות המבקשים בתובענה, אם ייפסקו. אין מניעה שהמשיבות תגייסנה את נושי החברות בפירוק (בכללם מדינת ישראל), המעוניינים בבירור התביעה, לגיוס הערובה. התחייבות מטעם מדינת ישראל או נושה/ים אחרים בעלי יכולת כלכלית מוכחת (כמו בנקים) על הסכום הנ"ל, תשמש במקום הפקדת ערובה כאמור לעיל. פירוק חברההרמת מסך