1. התביעה בתיק זה הוגשה כנגד הנתבע, מנהל ובעל מניות בחברה אשר לטענת התובעים, מסרה להם שיקים אשר לא נפרעו. 2. בישיבת קד"מ שהתקיימה בפני כב' הנשיא שפיצר (כתארו דאז), העלה בית הדין מיוזמתו את שאלת הסמכות העניינית של בית הדין לעבודה לדון בתביעה. כך נקבע בהחלטתו: "בכתב התביעה אין זכויות כלשהן הנגזרות לזכויות להם טוענים התובעים וטענתם היחידה היא כפי שהבהיר ב"כ המלומד, נגזרת משיקים שנמסרו להם על ידי הנתבע, שאף הם משוכים על חברה שלישית, שאינה מעסיקתם ועל כן לטנתם יש להרים את מסך ההתאגדות כלפי הנתבע ולחייבו בתשלום הסכומים שבשיקים". 3. הצדדים התבקשו להגיש סיכומים בסוגייה זו. 4. בטרם מתן החלטה בבקשה, הגישו התובעים בקשה לתיקון כתב תביעה, בה ביקשו להוסיף טענת הרמת מסך כנגד הנתבע 2. 5. הנתבעים הגיבו לבקשה, התנגדו לתיקון והעלו טענותיהם. 6. לאחר עיון בטענות הצדדים, להלן החלטה בסוגיות התלויות ועומדות. 7. התובעים טוענים בכתב התביעה המתוקן, כי הועסקו על ידי חברת נטורה בית לחיים בע"מ. לטענתם, חברה זו נותרה חייבת להם כספים ומשלא שולמו, הגישו בקשה לפירוקה וניתן צו פירוק, אך לא קיבלו סכומים מהמוסד לביטוח לאומי במסגרת תביעת חוב. 8. הנתבע הוא בעל מניות בחברה הנ"ל. לטענת התובעים, הנתבע מסר לתובעים שיקים משוכים על שם חברה אחרת. לטענת התובעים, שיקים אלה נמסרו להם בגין חובות עבור שכר עבודה. החוב עצמו ורכיביו, לא פורט בכתב התביעה. 9. בכתב התביעה המקורי שהוגש נגד הנתבע, טענו התובעים כי יש לחייב את הנתבע אישית, לשלם להם את הסכומים הנקובים בשיקים. 10. כאמור, בישיבת קד"מ הועלתה שאלת הסמכות של בית הדין לעבודה לדון בתביעה. 11. במסגרת הבקשה לתיקון כתב תביעה, טוענים התובעים כי גיבשו את עילת התביעה שעניינה הרמת מסך. על פי נוסח כתב התביעה המתוקן שצורף לבקשה, טוענים התובעים כנגד הנתבע כדלקמן: א. הנתבע ידע כי אין בכוחה של החברה המעסיקה לעמוד בהתחייבויותיה, ומתוך רשלנות וחוסר אכפתיות, גרם לתובעים להוציא כספים במסגרת הליכי פירוק. ב. יש לחייב את הנתבע באופן אישי במסגרת דיני החברות, דיני העבודה, דיני הנזיקין ודיני עשיית עושר ולא במשפט. ג. חוק הגנת השכר מטיל אחריות אישית על נושא משרה בתאגיד. ד. הנתבע הורשע במסגרת הליך פלילי, בהעברת כספים שלא כדין לחשבונותיו האישיים. 12. בתגובת הנתבע נטען כי אין די באמור בבקשה לתיקון, כדי להצדיק את התיקון וכדי להעניק סמכות לבית הדין לעבודה לדון בתביעה. 13. אם נתרתק לרגע מכתבי הטענות ונשקיף ממעוף הציפור על הדברים, נגלה כי מדובר בשני תובעים אשר לטענתם עבדו בחברת נטורה בית לחיים בע"מ וזו לא שילמה להם את כל הכספים המגיעים להם עבור עבודתם. עוד נגלה כי הנתבע מסר לתובעים שיקים לכיסוי חובות נטורה כלפיהם. שיקים אלה נמשכו מחברה אחרת ולא מחברת נטורה, ואולם לא נפרעו. עוד נגלה שהתובעים הגישו בקשת פירוק נגד נטורה אולם לא קיבלו כספים מהמוסד לביטוח לאומי במסגרת הפירוק, מסיבות שיש עוד לבררן. 14. בהנתן כל אלה, טענת הרמת מסך של התובעים כנגד הנתבע, היא טענה הראויה להתברר. בשלב זה של ההליך ודאי שלא ניתן לקבוע אם מדובר בטענה מוצקה אם לאו, אם יש בסיס לטענה אם לאו. במסגרת הדיון בטענות סף, כל שיש לבחון הוא האם כתב התביעה המתוקן, ככל שיוכח, יקיים לתובעים עילת תביעה כנגד הנתבע. אני סבורה שכך הדבר. דהיינו - ככל שהאמור בכתב התביעה המתוקן יוכח, יכול הדבר להקים לתובעים עילת תביעה אישית כנגד הנתבע, בגין החובות של חברת נטורה כלפיהם. 15. השאלה השניה שטעונה בירור, היא האם יש לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעה. לטענת התובעים, הרקע למסירת ההמחאות שלא נפרעו, היה חוב של חברת נטורה כלפיהם בגין שכר עבודה. עיון בכתב ההגנה מטעם הנתבע, שהוגש קודם לבקשת התיקון, מעלה כי הנתבע מודה שההמחאות ניתנו לתובעים במקום שכר עבודה (סעיף 19 לכתב ההגנה). שעה שההמחאות ניתנו כשכר עבודה או כחלף שכר עבודה, הרי שהסמכות לדון בתביעה כנגד הנתבע, היא לבית הדין לעבודה. במאמר מוסגר אציין כי מן הראוי היה לפרט, בכתב התביעה, מהו החוב של נטורה כלפי התובעים, בגין שכר עבודה או זכויות אחרות. ואולם, אף שהדבר לא צויין, אין בכך כדי לקבוע שלא הוכחה עילת תביעה לכאורה כלפי הנתבע. 16. שתי מסקנות עולות מהאמור לעיל. האחת - יש להתיר את תיקון כתב התביעה. השניה - לבית הדין לעבודה יש סמכות לדון בכתב התביעה המתוקן ולכן אין עוד צורך לדון בשאלת הסמכות שהועלתה על ידי ב"כ הנשיא שפיצר. 17. סוף דבר, אני מתירה תיקון כתב התביעה כמבוקש. 18. בגין התיקון ישלמו התובעים לנתבע, ביחד, הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪, תוך 30 יום מהיום. משפט פליליהרמת מסך