השופט א' ברק: המשיבה פרסמה מכרז להקמת עמודים נושאי שילוט מואר. נושא המכרז הוא בהקמת עמודי שילוט ובאחזקת העמודים הקיימים. בין תנאי המכרז נכלל התנאי הבא: "רשאים להשתתף במכרז זה קבלנים בעלי נסיון של לפחות 5 שנים בהתקנת ו/או באחזקת עמודי שילוט מוארים ו/או שלטי הכוונה ו/או ריהוט רחוב מואר אחר". בהמשך התנאים נאמר, כי "המציע יידרש להמציא: א. פירוט הכולל המלצה/ות מרשויות מקומיות אחרות המוכיח שהמציע בעל נסיון של לפחות 5 שנים כאמור לעיל". העותרת נענתה למכרז ומסרה למשיבה את הצעתה. לאחר זמן נמסר לה, כי ועדת המכרזים המליצה לראש העיר - וראש העיר קיבל את ההמלצה - לבטל את המכרז. משביקשה לדעת סיבת הדבר, נאמר לעותרת כי הצעתה נפסלה, שכן אין היא עומדת בתנאי המכרז. הטעם לכך הוא, שתנאי המכרז דורשים ניסיון של לפחות חמש שנים, ואילו העותרת היא חברה שנוסדה לפני כארבע שנים בלבד. על החלטה זו מלינה העותרת לפנינו. בעתירתה מציינת העותרת, כי למנהל הותרת, ואחד משני בעלי מניותיה, ניסיון של כעשר שנות עבודה בתחום המכרז, וכי די בכך כדי לספק את תנאי המכרז. כן מלינה העותרת על עצם הדרישה של חמש שנות ניסיון, שנראה לה כבלתי סביר ובלתי צודק. לטענתה, העבודה נושא המכרז היא פשוטה למדיי, והעותרת זכתה במכרזים דומים בעיריות שונות, ואין כל צידוק לדרישה, כי יהא למשתתפות במכרז ניסיון של חמש שנים. לטענתה, לא באה דרישה זו אלא כדי לשלול מהעותרת את זכותה להשתתף במכרז. לדעתנו, דין העתירה להידחות. הטענה בדבר אי-סבירות בתנאים והמניע הפסול לקביעתם הייתה צריכה להישמע מפי העותרת עם פרסום המכרז, ובטרם תשתתף בו. אין העותרת רשאית להשתתף במכרז, הפגום לדעתה, מתוך תקווה לזכות בו, ולעורר טענת פגם כאשר לא זכתה בו. גם לגוף העניין, לא בוססה טענת חוסר הסבירות והמניע הפסול, ואין להם על מה שיסמכו. נותרה הטענה בדבר מילוי דרישות המכרז. אף טענה זו דינה להיכשל בנסיבות העניין שלפנינו. אכן, קיימות נסיבות, שבהן נעשית "הרמת מסך מדומה", תוך שבחינת תכנותיו ואופיו של תאגיד נעשית לאור בחינת תכונותיו ואופיו של האורגן המוסמך של התאגיד. כך, למשל, לעתים נקבע מקום המושב של תאגיד על-פי מקום המושב של האורגן המוסמך (ראה ‎DE [BEERS CONSOLIDATED MINES V. HOWE (1906) ]2). בדומה, אופיו של תאגיד כ"אויב" עשוי להיקבע על-פי אופיו של האורגן המוסמך כאויב (ראה DAIMLER COMPANY, LIMITED V. CONTINENTAL TYRE AND RUBBER COMPANY .(GREAT BRITAIN), LIMITED (1916). בעניין שלפנינו, מסרבת המשיבה לבצע הרמת מסך מדומה, ולדעתנו הדין עמה, וזאת משני טעמים. ראשית: אין להטיל על ועדת מכרזים את החובה לבחון בכל פעם את מבנה ההון והסמכויות של האורגנים המוסמכים. המפרסם מכרז רשאי לדרוש - וציבור המשתתפים במכרז רשאי לצפות - כי התנאים השונים יקוימו, אם קיומם אפשרי הוא, על-ידי התאגיד עצמו ולא רק על-ידי האורגנים שלו (השווה בג"צ 466/82 [1]). אין להסיק מדברינו אלה, כי אילו מוכנה הייתה המשיבה לערוך הרמת מסך מדומה, הייתה החלטה זו כדין. כאמור, שאלה זו אינה עומדת להכרעתנו. כל שאנו קובעים הוא, כי אין כל מקום להטיל עליה חובה לערוך הרמת מסך כאמור; שנית, לגוף העניין יש מקום להבחין, בנסיבות העניין שלפנינו, בין ניסיונה של החברה לבין ניסיונו של מנהל או בעל מניות. הניסיון של חברה הוא סך כל הניסיון המתגבש מפעילותם של גופי החברה השונים, הכוללים את מנהליה ועובדיה האחרים. ניסיון זה נבחן על-פי הפעולות בשטח של החברה, יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה, כושרה לתאם בין הגורמים השונים הפועלים בה והצלחתה הלכה למעשה בפעולותיה שלה. כל אלה שונים הם מניסיונו של מנהל בודד, אשר ייתכן שיצלח במקום אחר אך לא יצלח במסגרתה של העותרת. מטעמים אלה דין העתירה להידחות. העותרת תישא בהוצאות המשיבה, לרבות שכר טרחת עורכי-דין, בסכום כולל של 2,000 ש"ח. סכום זה יישא ריבית והצמדה עד לתשלומו בפועל.הרמת מסך